ארצות הברית לא צריכה לחזור להסכם הגרעין. מהלך כזה רק ימקסם את חסרונות העסקה בעיתוי הגרוע ביותר. על ארצות הברית לחתור להסכם חדש, הסכם גרעין 2.0, שיטפל בכל הסוגיות הבעייתיות ומעל לכל – בסעיף "השקיעה". יש להאריך שלב זה ל-30 שנה לפחות ולהתנות את תוקף ההסכם בכלל ואת טווח הזמן בפרט בשינוי אמיתי ובר-אימות בהתנהלותה של איראן. שינויים אחרים צריכים לכלול פיקוח מעמיק ויעיל יותר, בפרט חקירה מלאה של הממד הצבאי של התוכנית. במקביל, נדרשת החלטה של מועצת הביטחון שתתייחס לסוגיות של טילים בליסטיים, טרור והתערבויות זדוניות של איראן ברחבי...
שלוש שנים לאחר יישום הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, ניתן לקבוע כי אם יתמידו המגמות הנוכחיות של התעלמות מפעילותה של איראן בעבר ומזו שהיא נוקטת בימים אלה בתחום פיתוח הגרעין, ובכלל זה אי-נכונותה, או אי-יכולתה הנוכחית של סבא"א לאשר את קיומה של פעילות גרעינית בעבר ובהווה, צפויות השלכות חמורות. מאמציה הנמשכים של איראן בתחום הגרעיני, המשלבים במקביל גם תמרון דיפלומטי שנועד להבטיח כי הנשיא טראמפ ייתפס כאאוטסיידר בגישתו לאיראן, עלולים להתברר כיעילים מול מערכת הלחצים שארצות הברית מפעילה נגדה. בשלב הזה יתכן שיהיה מאוחר מדי מכדי לנקוט כל...
בחודש נובמבר הונחה אבן הפינה לפרויקט להקמת כור מחקר גרעיני ראשון בערב הסעודית. עניינה של הממלכה בנתיב הגרעיני אינו חדש, כמו גם החששות שישנן כי בנסיבות ותנאים מסוימים היא עלולה לבחור לפנות לכיוון הגרעיני הצבאי. ערב הסעודית מעלה טיעונים כבדי משקל בדבר הצורך שלה באנרגיה גרעינית אזרחית כדי לענות על דרישותיה האנרגטיות הגוברות, להפחית את תלותה בנפט ולשחרר יותר ממנו ליצוא, אך די ברור כי המניע העיקרי בעת הזו לפיתוח הגרעין הוא ביטחוני: בעיניה, ההסכם הגרעיני שנחתם עם איראן הגביר את תוקפנות טהראן ולא עצר את שאיפותיה הגרעיניות ארוכות הטווח. ריאד...
שורת אתגרים חיצוניים ופנימיים, ובמוקדם החלטת נשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ, לסגת מהסכם הגרעין ולחדש את הסנקציות על איראן, מציבה את ההנהגה האיראנית בחודשים הקרובים בפני הצורך לקבל החלטות אסטרטגיות. ההתנהלות האיראנית עד כה משקפת אורך רוח והחלטה להימנע, לפי שעה, משינויי מדיניות מהותיים, בכוונה למזער נזקים. מוערך כי בשלב זה, לאיראן אין יתרון אסטרטגי בנטישת הסכם הגרעין בעצמה. עם זאת, היכולת של ממשלת רוחאני להמשיך במדיניותה ולזכות בגיבוי המנהיג העליון מותנית ברובה בהתפתחויות חיצוניות, שהיכולת של איראן להשפיע עליהן מצומצמת ביותר, כמו גם...
החלטת הנשיא דונאלד טראמפ (8 במאי) לפרוש מהסכם הגרעין ולהחזיר את כל הסנקציות שהוסרו מאיראן עם ההגעה להסכם, אילצה את השותפות האחרות להסכם לקבל החלטות לגבי אופן התנהלותן במצב חדש זה. המטרה המרכזית שלנגד עיניהן היא להבטיח את המשכיותו של ההסכם ולמנוע חזרה של איראן לפעילויות גרעין שהופסקו עם החתימה על ההסכם. למרות איומי איראן, שהושמעו קודם להחלטת הממשל האמריקאי, המשטר, המונע מרצון להמשיך וליהנות מפירות ההסכם, בדגש על שיתופי הפעולה הכלכליים שהחלו להתפתח בשנתיים האחרונות, מפגין אורך רוח, נמנע לפי שעה מהחלטה להפר את ההסכם ומטיל על השותפות...
לאחר שתי המהלומות שספגה איראן בשבוע שעבר, אין מקום לשאננות או לשביעות רצון מוגזמת. יש לעקוב מקרוב אחר המדיניות העדכנית שיאמצו כל השחקנים המעורבים. עד כה ניהלה ישראל מדיניות נפרדת מול הגרעין ומול מלחמת השלוחים של איראן; כעת עליה לגבש מדיניות אינטגרטיבית וארוכת טווח, ולחתור לתיאום מאמצים ולשיתוף פעולה עמוק עם ארצות הברית, מדינות אירופה ומדינות האזור. תיאום אופרטיבי ואסטרטגי עם רוסיה נותר חיוני. מול אתגר הגרעין האיראני נדרש לכונן "מפעל התרעה אסטרטגי" משותף עם ארצות הברית וידידות נוספות, כדי למנוע הפתעות הרות גורל.
חשיפת ארכיב הגרעין האיראני נועדה לסייע להכשרת דעת קהל להצהרתו של הנשיא טראמפ ולהקשות במשהו על מנהיגים אחרים השותפים להסכם, שאינם ששים להתעמת עם איראן. מדובר במבצע חשיפה מקצועי ומרשים. במקרה זה, נוכח כובד משקלו של האיום האיראני על ישראל תוחלת התועלת מהחשיפה (מכפלת הסיכוי לאירוע מוצלח בתועלת הצפויה בהינתן הצלחה) נראית גבוהה, וזאת גם אם מייחסים לחשיפה כשלעצמה סיכויי השפעה מוגבלים. האלטרנטיבה, לא לפרסם את המידע, משמעותה לוותר על הסיכוי ליצור ערך תודעתי מהמידע ולהותירו בארכיוני קהילת המודיעין.
על רקע המפגשים הנערכים השבוע בין עמנואל מקרון ואנגלה מרקל לנשיא טראמפ, בניסיון לשכנעו לא לצאת מהסכם הגרעין, מאמר זה מתמקד בנושאים שיש להידרש אליהם על ידי בעלות הברית. הנושאים אלה כוללים את תכנית הטילים של איראן, פיקוח, היעדר שקיפות, סנקציות, ועקרונות "שקיעת השמש". הכל תלוי ברצון פוליטי – אם הוא קיים, פעולה על פי הצעדים המומלצים במאמר זה משמעותה תהליך לא ממושך, שיישומו יוכל להתחיל בקרוב. אם הקהילה הבינלאומית תגבש חזית מאוחדת ומחוזקת, על בסיס זה השיחות תוכלנה להתפתח ולאפשר לממשל טראמפ להשלים אותן גם מעבר ל-12 במאי.
אפרים אסכולאי | אמילי לנדאו | דניאל שפירו | משה יעלון
קרבת הזמנים שבין תקיפת שדה התעופה הצבאי T-4 (בידי ישראל על פי הפרסומים) לבין תקיפת אזרחים בנשק כימי בדומא שליד דמשק על ידי משטר אסד, וההחלטה שנפלה כנראה בוושינגטון להגיב בתקיפת מטרות בסוריה – יצרה ברמה האסטרטגית התלכדות בין הסוגיות המרכזיות של נתיב ההתנגשות בין ישראל ואיראן: בסוגיית ההתבססות האיראנית בסוריה, השימוש בנשק כימי על ידי משטר אסד עם ההשלכות על משטר אי-ההפצה של נשק להשמדה המונית, הסכם הגרעין עם איראן ואף בזירה רחוקה יותר העימות בין ארצות הברית וצפון קוריאה בסוגיית הגרעין. זוהי ההזדמנות עבור ישראל לראייה כוללנית...
מחודשי שלטונו הראשונים של הנשיא דונלד טראמפ עולה שהוא נחוש להחזיר את כושר ההרתעה של ארצו מול איראן. לשם כך הוא נוקט רטוריקה חריפה, שהממשל הקודם נמנע ממנה — גם נוכח התגרויות בוטות של איראן. אולם שאלת המפתח היא אם ממשל טראמפ יהיה עקבי במדיניות החדשה לאורך זמן ויהיה מוכן לגבות את הרטוריקה התקיפה גם במעשים.
יש הרואים בהסכם עם איראן פריצת דרך המסירה את האיום הגרעיני לפחות לזמן הקרוב. אולם נוכח ההיסטוריה ארוכת השנים של הפיתוח הגרעיני הצבאי באיראן, שהיה רצוף הונאות, הכחשות והסתרות, נראה שיש רק מעט מאוד מקום לאופטימיות.
מכנס הביטחון השנתי במינכן עולה תמונה מאתגרת של סביבת הביטחון העולמית, שעיקרה השפעות עומק מואצות של אקלים, כלכלה, חברה וטכנולוגיה, תחרות ויריבות מורכבת בין המעצמות, ומשבר דחוף וחמור בקוריאה. סכנת העימות הגרעיני בקוריאה היא בליבת תשומת הלב העולמית. המזרח התיכון הוא מוקד קשב משני לקהילה הבינלאומית, ובעיקר לארצות הברית, שרוב מעייניה נשאבים כעת למזרח אסיה, ומידת עניינה והשפעתה על הזירות הקרובות לישראל, בדגש על סוריה ולבנון, מוגבלת. עם זאת סוריה הפכה מזירת מלחמת אזרחים לזירה בה המעצמות ומדינות שכנות פועלות ישירות ועם פוטנציאל להתנגש בניהן....
