משבר הקורונה העלה מודעות לסיכונים מן הטבע והביאם לראש רשימת הסיכונים העולמית. הפורום העולמי הכלכלי בדאבוס (ינואר 2021) קבע כי מחלות מידבקות הן הסיכון הגדול ביותר מבחינת השפעתו על העולם בשנה הקרובה. ההשלכות הכלכליות-חברתיות של מגפת הקורונה הינם סיכונים מובילים גם בטווח הבינוני, אף לאחר התפוגגותה של המגפה. עוד הדגיש הפורום את הסיכונים האחרים מהטבע, לרבות שינויי אקלים קיצוניים ונזק סביבתי מעשי ידי אדם. בתחום הכלכלי-חברתי, ראשי הפורום קוראים למעבר מגישה ניאו-ליברלית מובהקת, הדוגלת בהעדפת עקרון השוק החופשי לגישה המקדמת התערבויות ממשלתיות,...
מעורבותה הכלכלית של סין בישראל התרחבה בעשור האחרון, וחברות סיניות השקיעו בחברות ישראליות רבות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה. בחינה מעמיקה ומקפת את ההשקעות הסיניות בישראל מעלה כי ההשקעות הגיעו לשיא ב-2018 ומאז הן נמצאות בירידה. מקורן של הסיבות לכך בשינוי סדרי עדיפויות בסין עצמה, בהשלכות מגפת הקורונה ואולי גם בשינוי סביבת ההשקעות בישראל בנוגע לחברות סיניות, כחלק מהלחץ המדיני האמריקאי. מחקר זה מראה כי חברות ממשלתיות מסין משקיעות בעיקר בתחום התשתיות בישראל, בעוד שבתחום ההיי-טק מתמקדות חברות פרטיות וקרנות הון-סיכון. בניגוד לרושם הנוצר מדברי...
תהליך החיסונים המהיר מעורר תקווה לדעיכת מגפת הקורונה בישראל במהלך החודשים הבאים, ולהתאוששות המשק. ברם, נראה שהכנות לשלב ההתאוששות הן מוגבלות למדי. על אף המצב הפוליטי המעורער, על הממשלה, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים במשק, להאיץ את ההכנות לקראת תקופת ההתאוששות הכלכלית, במטרה להביא לצמיחה מהירה של התוצר ובמיוחד לצמצם את האבטלה על השלכותיה החברתיות הקשות.
במלאת עשור לטלטלה האזורית נמשך המאבק על דמותו של המזרח התיכון, המתנהל בשני מרחבים: על הסדר האזורי, בין ארבעה מחנות השואפים להשפיע ולקדם את האידיאולוגיה והאינטרסים שלהם; ובתוך המדינות, בין שליטים לציבורים, סביב בעיות יסוד כלכליות וחברתיות, וענייני זהות שלא נפתרו מאז 'האביב הערבי' ואף הועצמו. בשנת 2020 ניתן היה לזהות: ירידה בביטחון העצמי של הציר האיראני-שיעי; עלייה באגרסיביות של הציר שאותו מובילה טורקיה; שורת הסכמי נורמליזציה בין ישראל למדינות מהציר הסוני-הפרגמטי; ופעילות מוגבלת של מחנה הג׳האדיסטים. הקורונה נתנה למשטרים הפוגה והזדמנות...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
אם 2020 תיזכר כשנת התפרצות הקורונה, שנת 2021 תהיה שנת ההתחסנות, אך העולם ימשיך להתנהל בצל המגפה. הקורונה לא תמוגר באחת אלא בדעיכה הדרגתית, שתלווה בגלי התפרצויות חוזרות. במחצית השנייה של השנה יתרחבו השפעות החיסון, יתייצב ממשל ביידן, ואולי גם ממשלה חדשה בישראל . בעיצומו של המשבר הגלובלי המערכת הבינלאומית מפולגת ומקוטבת, כשכל מדינה ממוקדת בצרותיה שלה. ממשל ביידן יידרש לשקם את ארצות הברית מבית ובמקביל את מעמדה בעולם, כשלפניו אתגרים רבים. התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין תמשיך להיות גורם מעצב מרכזי במערכת הבינלאומית. כלכלת אסיה תמשיך...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
ראש המודיעין של ארצות הברית הגדיר לאחרונה את סין כאיום מספר אחת עליה, תיאר את דפוסי פעולתה, וקרא לבעלות בריתה להתעורר לאתגר ולהיערך בהתאם. מה על ישראל לעשות? לתגבר את משאבי המודיעין המוקצים לנושא סין ולגבש הערכה עצמאית ומבוססת באשר לאתגריה, לחבר מתאר ייחוס של האתגר הסיני לישראל בעזרת לקחים מהעולם, לזהות הפערים במענה הקיים שלה, לחזק את ניהול הסיכונים במדיניותה המוטה להזדמנויות, ולגלות רגישות רבה לקולות מוושינגטון ולהלכי הרוח בה בתחום זה. בסופו של יום, סין איננה האיום מספר אחת על ישראל, אלא אתגר ייחודי לביטחונה הלאומי, המשולב בהזדמנות...
ההסכם ל"שותפות אזורית כלכלית מקיפה" (RCEP), שנחתם בחסות ארגון ASEAN יצר את אזור הסחר החופשי הגדול בעולם, אשר כולל כמעט שליש מאוכלוסיית העולם והתל"ג הגלובלי. סין ניצבת לכאורה כמנצחת בין המדינות החברות, בפרט לנוכח היעדר ארצות הברית ממסגרתו והחלטתה של הודו לפרוש מהמשא ומתן. אל מול השינויים במפת העולם, לפחות בהיבט הכלכלי, ונדידת מוקדי הכוח והצמיחה העתידית למרחב האסייתי-פאסיפי, על ישראל לבחון כיצד להתחבר לגוש הסחר המתגבש, בעיקר באמצעות קידום עקבי של הסכמי סחר חופשי עם מדינות מרכזיות בו.
בספטמבר 2020 הושקה בישראל רשת התקשורת של הדור החמישי (5G) על בסיס תשתיות תקשורת מערביות וללא תשתיות סיניות. בכך מצטרפת ישראל מעשית לתוכנית 'רשת נקייה' של ארצות הברית. יוזמה סינית, שהושקה בתגובה לתוכנית האמריקאית, מעידה כי במערכת הבינלאומית מסתמנת מגמה של היפרדות טכנולוגית, שצפויות לה השלכות אסטרטגיות – מדיניות, כלכליות וטכנולוגיות. מומלץ שמדינת ישראל תזהה את מוקדי החיכוך הטכנולוגיים הבאים בין שתי המעצמות ותרתום את המגזר הממשלתי, האקדמי והפרטי להשתלבותה כשחקן משמעותי בפיתוחי טכנולוגיות העתיד, ובהן הדור השישי (6G), במסגרת...
שני המוסדות הפיננסים הבינלאומיים המרכזיים, הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, עדכנו במחצית אוקטובר 2020 את הערכותיהם אשר להשלכות משבר הקורונה על כלכלות המזרח התיכון. ההערכות הקודמות פורסמו באפריל שנה זו, ומהעדכון עולים תמונה פסימית וצפי לשיפור המותנה כמובן במציאת פתרונות רפואיים למגפת הקורונה. למרות שיפור צפוי, כלכלני המוסדות האלו מעריכים כי יחלפו מספר שנים עד היעלמותן של ההשפעות הכלכליות של המשבר.
