כל הפרסומים בנושא משפט וביטחון לאומי

במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...

פני החברה הישראלית בשנת 2019 עוצבו בעיקר על ידי השלכותיו הרחבות של המשבר הפוליטי המתמשך בעקבות שני סבבי לכנסת וההיערכות לקראת הסיבוב השלישי בחודש מרץ. הדבר יצר מבוי סתום שהתבטא בקושי להקים ממשלה, בהגבלת תפקודם השוטף של משרדי הממשלה וביכולתה של הממשלה לקבל החלטות בנושאים חיוניים. מעבר לכך, המשבר הפוליטי חשף שורה של חולשות עומק בחברה הישראלית ובמסגרות הפוליטיות שבתוכן היא פועלת. הוא התאפיין בהקצנה וברידוד של השיח הפוליטי – הן בקרב פוליטיקאים ומלוויהם והן בערוצי התקשורת – והתייחד בהתמקדות בסוגיה האישית באשר לגורלו של ראש...

ביום שישי הודיעה תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי כי יש לדעתה לפתוח בחקירה לגבי המצב ב-"פלסטין", לגבי פשעי מלחמה שנעברו על ידי כל הצדדים במבצע צוק איתן וכן לגבי "פשע ההתנחלויות" ואירועי הירי בגדר מול עזה. התובעת פנתה בבקשה לערכאת קדם המשפט לחוות דעת לגבי היקף הסמכות הטריטוריאלית, על מנת לאשרר את עמדתה לפיה ניתן לראות בפלסטין מדינה המשתרעת על כלל הגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, ורצועת עזה. לישראל צפויה מערכה קשה, בפרט בכל הנוגע לעיסוק ב-"פשע" ההתנחלויות. לעומת זאת, בכל הנוגע לפשעי המלחמה המתייחסים לצוק...

הצהרת מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, לפיה "הקמת התנחלויות ישראליות אזרחיות בגדה המערבית אינה כשלעצמה בלתי תואמת את המשפט הבינלאומי" תואמת את עמדות ישראל, והמסר הכלול בה נכון: עיסוק בשאלת חוקיות ההתנחלויות מפחית את הנכונות של הפלסטינים להתגמש באופן שיאפשר השגת פתרון מוסכם לסכסוך. עם זאת, התועלת המעשית בה, הן במישור המשפטי והן בהיבט המדיני, מועטה ואף כרוכים בה סיכונים ועלויות לישראל. בין היתר, קיים החשש כי היא תוביל להגברת הלחצים לקדם צעדים של סיפוח שעלולים להשפיע לרעה על המצב הביטחוני והמדיני. יתר על כן, גובר החשש כי...

מבוא ביום 30.7.2019 התקיים שולחן עגול במכון למחקרי ביטחון לאומי שעניינו היקף הפיקוח השיפוטי על הממשל. השתתפו בו, לפי סדר א"ב: פרופ' אברהם בל ד"ר אביעד בקשי עו"ד בל יוסף פרופ' עמיחי כהן ד"ר אסף מלאך פרופ' סוזי נבות ד"ר מיטל פינטו ד"ר יניב רוזנאי ד"ר מעוז רוזנטל ד"ר יהושע (שוקי) שגב עו"ד יהושע שופמן פרופ' גילה שטופלר פרופ' רון שפירא עו"ד פנינה שרביט-ברוך ברקע המפגש עמדו יוזמות שונות שעלו בתקופה האחרונה לשנות את היקף הפיקוח השיפוטי של בית המשפט העליון על הרשויות הפוליטיות. נקודת מפתח...

ביוזמות השונות המוצעות לעריכת שינויים משמעותיים בפיקוח המשפטי על עבודת הממשלה והכנסת, הנדונות במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, בולט חוסר התייחסות לבחינתן ביחס למה שיקדם את מהותה וישמר את דמותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ההתמקדות במניעים פוליטיים ואישיים היא מדאיגה. החלשה של מערכת המשפט ושל יכולתה לפקח על השלטון היא פעמים רבות צעד ראשון, המכשיר בהמשך את הדרך לעלייתו של ממשל לא דמוקרטי, מבלי שיהיה מי שיעצור בעדו. כך התרחש ומתרחש בטורקיה, בהונגריה וגם בפולין. ישראל עדיין רחוקה משלב זה, אולם שאננות לנוכח היוזמות המדוברות היא מסוכנת....

הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...

הדוח של ועדת החקירה שהוקמה בהחלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם לחקור את אירועי הירי על גבול הרצועה, קובע שיש יסוד סביר להאמין שהירי של חיילי צה"ל על מפגינים באזור גדר הגבול היה בלתי חוקי ברוב המכריע של המקרים ואף עשוי להיחשב כפשע מלחמה או כפשע נגד האנושות. על פי הדוח, האחריות נופלת על מי שביצע את הירי, כולל המפקדים בשטח, וכן על מי שניסח או אישר את הוראות הפתיחה באש. הוועדה אף מבקשת כי הדוח המלא וכלל החומרים שנאספו יועבר לבית הדין הפלילי הבינלאומי. הפער העצום, הניכר בין העמדה המפורטת בדוח לבין עמדת ישראל, נובע בעיקר מכך שהדוח...

ראש הממשלה החליט לא לחדש את המנדט של צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון (TIPH) שתם בסוף חודש ינואר. המנדט של הגוף הוארך מדי ששה חודשים בהסכמת הצדדים, ובהיעדר ההסכמה של ישראל פג המנדט. ההחלטה ספגה ביקורת מגורמים בינלאומיים כביטוי נוסף להתנערותה של ישראל מתהליך השלום וממתן דין וחשבון על אופן התנהלותה, אך לא נראה כי תוביל למשמעויות בינלאומיות משמעותיות. TIPH הוא המחשה נוספת למגבלות הגופים הבינלאומיים למלא תפקיד מועיל בסכסוך מעבר להצפת תמונה ביקורתית של המצב.

הדיון ברגולציה פנים־מדינתית של מרחב הסייבר שם את הדגש על הגנת מרחב זה. לעומת זאת, השיח בנושא הסייבר במשפט הבין־לאומי הינו היפוך גמור לכך, וזאת בשלושה מובנים: ראשית, המשפט הבין־לאומי עוסק בהסדרת יחסים בין־מדינתיים; שנית, רגולציה היא פעולת ארגון, פיקוח ואכיפה, שמטרתה היא לכפות באופן חוקי כללי התנהגות מחייבים. הנחת היסוד של הרגולציה היא קיומם של כללי התנהגות כאלה. לעומת זאת, המשפט הבין־לאומי נמצא עדיין בשלב של ניסיון לברר מהם כללי ההתנהגות הקיימים והראויים במרחב הסייבר, כלומר, ניסיון לברר מה מותר ומה אסור לעשות בתחום זה; שלישית, בעוד...

התפתחות השימוש באינטרנט מעלה שאלות כבדות משקל באשר לזכותו של אדם לפרטיות ולחובתן של חברות לשמור על מידע פרטי שהופקד בידיהן. בפועל, מתרחשים אירועים רבים מדָי בהם מידע פרטי חסוי זולג אל מחוץ לחברות האמונות על שמירתו, ולפעמים אף נמכר לגורמים פליליים. מערכת המשפט וגורמי הרגולציה המערביים עוסקים כיום לא מעט בנושא זה, אולם במשפט העברי התפתח דיון בתחום חשוב זה כבר משחר ההיסטוריה היהודית. מאמר זה מבקש לסקור התפתחות זו, במיוחד לאור המתרחש במרחב הסייבר בשנים האחרונות.

מהלכים שהתבצעו על ידי ממשלת ישראל הנוכחית, לצד הצהרות ואמירות מפי חבריה, מתפרשים על ידי חלקים בציבור כמאיימים על איתנותה של הדמוקרטיה הישראלית. בין אלה ניתן למנות את 'חוק הלאום', 'חוק ההסדרה', הצעת 'חוק הנאמנות בתרבות', הצעת החוק בעניין 'פסקת ההתגברות', וכן מתקפות על בית המשפט העליון ועל ארגוני זכויות אדם. מנגד, יש הטוענים כי הדמוקרטיה הישראלית חזקה מתמיד, וכי המבכים את מצבה עושים זאת משום שהשלטון נמצא בידי מי שאינו שותף לעמדותיהם. כל אחד מן הצדדים משוכנע בצדקתו. מכאן עולה השאלה: האם הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה? פרק זה מוקדש...