המתיחות במהלך חודש רמדאן (אשר חל בין התאריכים 27 בפברואר עד 29 במרץ) נובעת ממספר גורמים משולבים, המשפיעים על הדינמיקה הרגישה בין ישראל והפלסטינים. ראשית, החשיבות הדתית המוגברת של התקופה מביאה לעלייה ניכרת במספר המתפללים המוסלמים השואפים להגיע למקומות הקדושים, ובעיקר למסגד אל-אקצא. עלייה זו יוצרת אתגרים לוגיסטיים וביטחוניים משמעותיים. שנית, רמדאן מהווה זמן של התעוררות רגשית ודתית, המתבטאת ברגישות גוברת לכל אירוע או תקרית. שלישית, ארגונים קיצוניים משני הצדדים מנצלים לעיתים את אווירת המתח לקידום אג’נדות פוליטיות ולהסלמה מכוונת של המצב....
ממשלת ישראל אישרה לצה"ל לסיים את ההכנות ל"מרכבות גדעון" – תכנית לכיבוש רצועת עזה והכרעת חמאס, ריכוז אוכלוסיית הרצועה בדרומה ועידוד הגירה ממנה. ביצוע התוכנית יהיה כרוך במחירים כבדים: הרג חטופים ואובדן מקום המצאם, לצד נפגעים נוספים לצה"ל; התרחקות האפשרות לממש את הנורמליזציה עם ערב הסעודית; החרפת השסע הפנימי בישראל עקב המחירים הצבאיים הצפויים והמתיחויות הפוליטיות שיחריפו בעקבות זאת; עלויות כבדות למשק; חשיפה גבוהה לסיכונים משפטיים ומדיניים, לצד השלכות מוסריות של פעולותיו הצפויות של צה"ל. כל זאת, כאשר ספק אם...
בחלוף כשנה וחצי של מלחמה ברצועת עזה, ישראל ניצבת בצומת דרכים ונדרשת לגבש אסטרטגיה רלוונטית ביחס לעתיד הרצועה. לפניה מנעד עגום למדי של חלופות, כולן בעייתיות במשמעויותיהן ובמידת התכנותן: עידוד "הגירה מרצון" – חלופה שהשלכותיה האסטרטגיות לא נבחנו לעומק בישראל ומידת האפשרות למימושה נמוכה; כיבוש הרצועה והטלת ממשל צבאי מתמשך – שעשויים להסב פגיעה קשה בחמאס, אך ללא יכולת להבטיח את מיגורו, ובמחיר סיכון החטופים הישראליים שבידיו ומחירים נוספים כבדי משקל וארוכי טווח לישראל; הקמת שלטון פלסטיני מתון ברצועה בסיוע בינלאומי וערבי,...
במכון למחקרי ביטחון לאומי נערכה סימולציה על מנת לבחון השלכות אפשריות למצב שבו ישראל, חמאס, ארצות הברית ושחקנים נוספים במזרח התיכון נמצאים בצומת החלטות בעקבות חוסר הסכמה אודות השלב השני של המתווה לשחרור החטופים.
בסימולציה הומחשה המורכבות האסטרטגית של המצב ברצועת עזה, של תהליך המשא ומתן לשחרור החטופים הישראלים שבידי חמאס ושל הדרך לסיום המלחמה. ארצות הברית שואפת להשיג הפסקת אש שתאפשר הסדר נרחב ותנסה לנווט את האירועים כך שיובילו לקידום ארכיטקטורה הסדרית אזורית ולגיבוש חזית ערבית מול איראן; מצרים, ירדן וערב הסעודית מעוניינות ביציבות...
בשבעה באוקטובר 2023, נפתחה נגד ישראל מתקפת פתע נרחבת מצד חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה. במהלכה, כ-6,000 מחבלים חדרו ליישובי העוטף ולבסיסי צה"ל במרחב, ובמקביל – שוגרו 4,300 רקטות אל לב העורף הישראלי. במתקפה נרצחו 1,163 ישראלים ונחטפו 251.
מאז, צה"ל הכריע את היכולת הצבאית של חמאס – תקף מעל ל-44 אלף מטרות, חיסל כ-17 אלף מחבלים, בהם הנהגת חמאס, פגע בכ-90% מהמערך הרקטי שלו והשמיד כ-40% מרשת המנהרות. רוב החטופים חזרו הביתה, בעיקר במסגרת הסכמי חילופים, אך המשימה טרם הושלמה. לצד הישגים צבאיים ואסטרטגיים מרשימים,...
למרות שתפיסת ניהול הסכסוך הובילה לאירועי ה-7 באוקטובר, ישראל עדיין שרויה בתפיסת "ניהול סכסוך לעד". התנהלותה מובילה לשליטה בכל הממדים וההיבטים על האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית (ויתכן גם ברצועת עזה) – מה שבפועל יהווה "מדינה אחת" בין הירדן לים.
משום שמתווה 'שתי המדינות לשני עמים' ובמסגרתו מדינה פלסטינית עם ריבונות מלאה אינו בר יישום בטווח הזמן שניתן לצפייה, וכדי למנוע אפשרות להיווצרותה של "מדינה אחת", אינטרס ישראלי הוא שהרשות הפלסטינית תקבל סמכויות שלטון עצמי. שהרי, הרשות היא כיום הרע במיעוטו...
גלי הביקורת הגוברים על חמאס בעקבות טבח ה-7 באוקטובר והנזק הרב שגרם לעניין הפלסטיני מקרבים לכוון הכרעה את הוויכוח בין הארגון לבין פת"ח. אבו מאזן מנצל את המצב ומנסה להאיץ רפורמות שבעבר דחה כדי למנוע את "חיסול" הבעיה הפלסטינית, קרי הסרתה מסדר היום, ולקבוע מה יהיה ביום שאחריו. המדינות הערביות שוחרות ההסדר והחותרות להדברות עם המערב רואות עין בעין אתו את ההתפתחויות. הן מייחלות להסתלקות חמאס וכוחותיו החמושים מרצועת עזה ומתנגדות לתכנית ההגירה של טראמפ. מדובר באנרגיה חיובית שנוצרה באזור בעקבות המלחמה, שישראל יכולה לנצל היטב...
עיון בהצהרת הסיכום שפורסמה בערבית מלמד כי מדובר בהצהרה בעייתית ביותר. בהצהרה, המאדירה את יכולת העמידה של העם הפלסטיני מול התוקפנות הישראלית וכוללת אמירות בוטות נגד "פשעי" ישראל, הפורום מרומם ומאדיר במשתמע גם את חמאס. זאת, למרות מס השפתיים באמירה נגד טרור ונגזרותיו, שאותם לא ייחס לחמאס, לחזבאללה או לפלסטינים בגדה המערבית. מבחינת ישראל, לקחי ה-7 באוקטובר, ולא רק הם, מחייבים להתייחס ברצינות למילים ולניסוחים ולחדול מניסיון לסבר את הגיונו של היריב. המשמעות המצטברת של הניסוחים מטרידה מאוד ואינה מבשרת על אודות שינוי או הפנמה של...
בעוד התקשורת הממוסדת בישראל מציגה את תעמולת חמאס – המדגישה את ניצחון רעיון הג'האד, את השפלתה של ישראל, את שחרור האסירים הפלסטינים מבתי הכלא בישראל, את סיכול הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית ואת שרידותו הצבאית והאזרחית של הארגון ברצועת עזה – השיח ברשתות החברתיות הפלסטיניות ברצועת עזה ובגדה המערבית מציג תמונה שונה, מגוונת יותר. תמונה זו כוללת ביקורת חריפה על חמאס, חשש מהישנות מראות מרצועת עזה בעקבות המלחמה גם בגדה המערבית, ואף משאלה שהרשות הפלסטינית תשוב לשלוט ברצועה.
ישראל לא השיגה את מטרות המלחמה מול חמאס – הכחדה מוחלטת של יכולותיו הצבאיות והשלטוניות. הארגון שורד, הגם שהיקף המכות שספג גובר על הישגיו. על כן, בשלב הנוכחי על ישראל להתמקד בשני מאמצים עיקריים: השלמת המתווה להחזרת החטופים בשל המחויבות לפדיון שבויים וערכיותה בקרב הציבור הישראלי; מינוף רעיון הגליית תושבי הרצועה שהציע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לקידום מעורבות אפקטיבית של מדינות ערב בייצוב ושיקום רצועת עזה ובמניעת שלטון חמאס בה.
יוזמת טראמפ להגירה מרצון של פלסטינים מרצועת עזה עשויה להצביע על שינוי גישה להתמודדות עם ההרס הנרחב ברצועת עזה והיעדר מגורים לתושביה העקורים, ונועדה גם לרתום את מצרים וירדן למעורבות פעילה בפתרון הדילמות המתעוררות במצב זה. אם היוזמה אכן תגיע לכלל יישום, יש להבטיח שההליך יתנהל תוך שיתוף פעולה עם המהגרים ומרצונם, התמריצים שיוצעו להם יהיו משמעותיים, ויוקם מנגנון פיקוח בינלאומי שיבטיח את זכויותיהם. במקביל, על ארצות הברית וגורמים רלוונטיים בזירה הבינלאומית לנהל דיאלוג עם הפלסטינים שמעוניינים להגר, על מנת לשלב ביוזמה מענים לרצונותיהם ולגבש...
במהלך השנתיים האחרונות נרשמה עלייה דרמטית בהיקף פיגועי הטרור באיו"ש ובתחומי הקו הירוק (ראו תרשים 1). על פי נתוני שב"כ,[1] בשנת 2024 בוצעו 6828 פיגועי טרור (לרבות טרור עממי הכולל יידוי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה), כפול ממספר הפיגועים בשנת 2023 (3436 פיגועים). עם זאת, בתחומי איו"ש וירושלים נרשמה ירידה של 44 אחוזים במספר הפיגועים המשמעותיים (הכוללים דריסה, דקירה, ירי ומטען; ראו תרשים 2), כאשר בשנת 2024 נרשמו 231 פיגועים משמעותיים לעומת 414 פיגועים משמעותיים בשנת 2023. עוד עולה מן הנתונים כי בתוך תחומי ישראל בוצעו 14 פיגועים משמעותיים...