בשלב הלחימה הנוכחי נדרש שילוב בין שני מאמצים: (1) השתלטות מחודשת על צפון הרצועה להעמקת וביסוס השליטה שם; (2) סגירה הרמטית של ציר 'פילדלפי' כפתרון מעשי למניעת התעצמות של חמאס ושאר ארגוני הטרור. בידול צפון הרצועה, מניעת התאוששות חמאס ובד בבד הצמחת מנהיגות מקומית, שאינה חוששת מחמאס (כי צה"ל שולט צבאית במרחב), לצד אטימת נתיב הברחות הנשק, יהלמו את יעדי המלחמה שהציבה ממשלת ישראל, לפחות בצפון הרצועה, והם: השמדת יכולות שלטון ויכולות צבאיות של חמאס; פירוז השטח; יצירת תנאים להמשך חופש פעולה צבאי לישראל; עיצוב רצועת אבטחה מעובה לאורך...
מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, והמלחמה של ישראל בחמאס בעזה בתגובה, התפרסמו מעט מאוד ידיעות ביטחוניות שעסקו במזרח ירושלים. מיעוט ההתרחשויות מנוגד לאתגרים הביטחוניים המתפתחים בגדה המערבית וגם למערכות קודמות של ישראל מול חמאס, שבמהלכן פרצו עימותים בין כוחות ישראל לפלסטינים, ולא רק ברחובות מזרח ירושלים ובמסגד אל-אקצא, אלא גם בערים בישראל דוגמת עכו ובת ים. מה יכול להסביר את הניגוד? המאמר מבקש להציע סיבות אפשריות. כן יובא צפי לעשוי להתרחש במזרח ירושלים ככל שהמלחמה תימשך, לצד המלצות מדיניות לישראל.
מנהיגי חמאס ברצועת עזה עוקבים אחר המתרחש בישראל ומשכללים את אסטרטגיית ההשהיה וההתשה, שתכליתה סיום המלחמה והבטחת המשך קיום חמאס כישות צבאית ושלטונית ברצועה, שהיא מהות הניצחון בעיניהם. ככל שהאופטימיות של הנהגת חמאס גבוהה יותר, כך יקטן התמריץ להתגמשות מצדה ולנכונות לשקול הצעות לסיום המלחמה, שמשמעותן היעלמותה ככוח צבאי ושלטוני ברצועה. הישג זה לחמאס, פירושו קיבוע מציאות בעייתית לא רק מול רצועת עזה, כי אם בכל החזיתות של ציר ההתנגדות נגד ישראל, המתוזמרות על ידי איראן, באופן המעמיד את ישראל בפני מלחמת התשה מתמשכת וקושי במימוש ריבונותה במובן...
ממשלת ישראל מתנגדת נחרצות לעמדתן של ארצות הברית, הקהילה הבינלאומית בכללה ומדינות ערב הפרגמטיות, הרואות ברשות פלסטינית מחודשת הגורם היחיד שיוכל לשלוט ברצועת עזה לאחר הכנעת שלטון חמאס. להתנגדות ישראל זו שלוש השלכות אפשריות: ישראל תאלץ לשלוט ברצועה; ברצועה יתהווה כאוס שיביא לצמיחה מחודשת של חמאס; ארצות הברית והקהילה הבינלאומית יכפו על ישראל את רעיון הרשות המחודשת. לפיכך, מומלץ לממשלת ישראל לנהוג בתבונה – להציג דרישות ברורות לרפורמות ברשות הפלסטינית, ובד בבד להכשיר תנאים לצמיחתם של מנגנוני שליטה מתוקנים ברצועה, אשר יוכלו להשתלב בעתיד...
בדיון המתנהל על אודות מהות והיקף החובות שיש לישראל מול האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה ניכר בלבול רב ועולות שאלות: האם מדובר בשטח כבוש? האם מותר למנוע אספקת חשמל? האם מותר להטיל מצור? האם חייבים לאפשר כניסת סיוע הומניטרי? האם מותר להודיע לאזרחים לעזוב אזורי קרבות? מטרת מאמר זה היא לעשות סדר בנושא בהתייחס לסוגיות הבאות: טענות כי רצועת עזה היא שטח כבוש על ידי ישראל; איסור הרעבה; החובה לאפשר מעבר סיוע הומניטרי; הכללים החלים על הטלת מצור ואלה החלים על הודעה לאזרחים לעזוב אזורי קרבות.
השימוש ברחפנים על ידי חמאס בפתיחת מתקפת הטרור בנגב המערבי, אשר התפתחה למלחמת 'חרבות ברזל', המחיש את הסיכון הרב הטמון בכלים הללו, חרף היותם טכנולוגיות מדף פשוטות וזולות. ראוי לבחון את המשך ההתמודדות עם איום זה ועם טכנולוגיות מדף אחרות, העלולות אף הן להיות איומים אסטרטגיים, למשל יישומי בינה מלאכותית.
בתחילת יוני 2023 הציגה מצרים למנהיגי חמאס והג'האד האסלאמי במפגש בקהיר מתווה לכינון הפסקת אש ממושכת – "הודנה" – ברצועת עזה. ישראל אינה מעורבת רשמית ביוזמה, שגלומים בה יתרונות עבורה במובנים של הפסקת אש ממושכת ונכונות קהיר למעורבות עמוקה ברצועת עזה. זאת, הגם שחמאס ייצא נשכר מהתממשות היוזמה, שכלולה בה כוונה להרחיב פרויקטים של תשתית וכלכלה ולכן היא מהווה הזדמנות לארגון להמשיך ולהתעצם מדינית וצבאית. עם זאת, חמאס אינו נלהב מהיוזמה המצרית. בכל אופן, מומלץ לישראל לא להתנגד ליוזמה למרות הוויתור על שלושה עקרונות: (1)...
בסיום מבצע 'מגן וחץ' – סבב העימות בין ישראל לג'האד האסלאמי ברצועת עזה – עלה מחדש שיח ההודנה, או ההסדרה המורחבת, בגבול ישראל-עזה. את השיח מעודדת העובדה שכמו בשני סבבי העימות הקודמים, חמאס לא נטל בו חלק פעיל, אך ספק רב האם אי-התערבות חמאס מלמד רק על רצונו בשקט באזור או גם על הבנות חדשות בקרב חזית ההתנגדות, שלפיהן כל אחד ממרכיביה יכול להיות מעורב אך בלי לחימה בפועל. יתר על כן, מרחב התמרון של חמאס עשוי להתחוור כמוגבל, אם הרחבת ההסדרה תוצג על ידי יריביו הפוליטיים כהבנה נפרדת עם ישראל, החורגת מהזמניות המוכרת של הפסקות האש. לכן מוטב...
ב-9 במאי, כיריית הפתיחה של מבצע "מגן וחץ", סיכל צה"ל שלושה בכירי הג'האד האסלאמי הפלסטיני – מפקד מרחב צפון רצועת עזה, מזכיר המועצה הצבאית של הארגון, ובכיר בארגון שאחראי על הכוונת פיגועים ביהודה ושומרון. בתקיפות נהרגו 10 בני אדם נוספים, ובהם נשים וילדים. מות האזרחים עורר מחדש את הדיון על אודות מוסריות הפעולה ובפרט ביחס לשאלה האם היא עומדת בדרישת המידתיות. דיונים נוספים על דרישה זו מתעוררים כל אימת שבכירים ישראלים מבטיחים כי תגובת ישראל לפעולות של ארגוני טרור תהיה "בלתי מידתית". לתפיסת החותמות על מאמר זה, חלק...
סבב חילופי מהלומות נוסף בין ישראל לג'האד האסלאמי ברצועת עזה הסתיים בתיווך מצרי. ישראל שוב יזמה מערכה, תוך ניצול הזדמנות מבצעית לפגוע בבכירי הג'האד, בעודה מאפשרת לחמאס, השליט בפועל ברצועת עזה, להתחמק מאחריותו לנעשה שם. מבחינת ישראל, ברמה הצבאית נרשמה הצלחה מבצעית בהתקפה ובהגנה. אולם, ברמה המדינית ישראל אפשרה לחמאס לקבוע את כללי המשחק, להמשיך ליהנות מפירות ההסדרה עם ישראל ולצאת מחוזק מהסבב.
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – השגת זמן, דחיית החלטות כבדות משקל וביסוס רגיעה ביטחונית ממושכת ככל האפשר | המצב הנוכחי – עקב ההסלמה באירועים ביהודה ושומרון בשנה האחרונה גובר פוטנציאל הנפיצות לנוכח מדיניות ישראל המסתמנת, היחלשות הרשות הפלסטינית והתעצמות חמאס | הפער באסטרטגיה הישראלית – התמקדות בניהול הסכסוך ללא ניסיון לחתור להסדר עתידי. הזמן שחולף מעמיס את הנטל הפלסטיני על מדינת ישראל ומהווה וקטור קריטי בגלישה למציאות של מדינה אחת בין הים התיכון לנהר הירדן | החלופות לאסטרטגיה – ניהול הסכסוך ומניעת הסלמה באמצעות הפעלת מרסנים, כמו שמירת...
