הוועדה לבחינת תקציב הביטחון (ועדת ברודט) מונתה בנובמבר 2006 והגישה את המלצותיה במאי 2007. הרקע להקמת הוועדה היו הוויכוחים סביב גודל תקציב הביטחון הרצוי לישראל. לאור חוסר אמון בין משרדי האוצר והביטחון ובהיעדר כלים מקצועיים, התקשתה הממשלה להכריע. סוגיה זו מוכרת מזה שנים רבות ועלתה במלוא חריפותה בעקבות מלחמת לבנון השנייה. דו"ח הוועדה מקיף ומעמיק ובוחן את תקציב הביטחון מתוך ראייה כוללת – של צרכי הביטחון מצד אחד ושל מגבלות עוגת המשאבים הלאומית מהצד השני.
חידוש ירי רקטות הקסאם על שדרות בשבועות האחרונים העלה מחדש על סדר היום הציבורי את שאלת ההתגוננות כנגד נשק זה. העיסוק בנושא אינו חדש, וכבר לפני למעלה מעשור, כאשר קריית שמונה הופגזה בקטיושות מלבנון, החלה מערכת הביטחון הישראלית לעסוק בנושא. לכותרות בולטות במיוחד זכתה בהקשר זה מערכת הלייזר הטקטי "נאוטילוס", שפותחה בשיתוף פעולה ישראלי-אמריקני ושנועדה ליירט רקטות באמצעות קרן לייזר רבת עוצמה. אף שהושקעו בפיתוח מערכת זו סכומי עתק, הוקפא הפרויקט לאחר שלב ניסויים.
בשנים האחרונות מוטמעת בצה"ל ובצבאות מערביים אחרים מהפכה בבניין הכוח הצבאי ובתפיסת ההפעלה שלו,שבבסיסה העדפת השימוש באש-מנגד מדויקת על פני התמרון הקלאסי. אך מאחר ולאש ארוכת הטווח חסרה היכולת להביא במישרין למימוש כל סוגי ההישגים הצבאיים הנדרשים, פותחה תפיסה חדשנית להכרעת מלחמות שלא באמצעות התמודדות טקטית ישירה בשדה הקרב, אלא בעקיפין – באמצעות אפקטים האמורים לשבש את פעולת האויב כמערכת, ועל ידי כך להביאו לקריסה אסטרטגית-תודעתית.
הפגישה, בשבוע שעבר, בין ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט לבין יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, פגישתם הראשונה מאז המפגש הבלתי רשמי בחודש יוני, אינה מציינת את חידושו של תהליך שלום ישראלי—פלסטיני. יחד עם זאת, חשיבותה של הפגישה הזאת חורגת מעבר לעובדה שהתקיימה שכן היא עשויה להצביע, לפחות באופן פוטנציאלי, על רצון משותף של הצדדים לצאת מן המבוי הסתום, המאפיין את היחסים הישראליים-פלסטיניים מאז קריסתו של המשא ומתן לשלום, לפני שש שנים ויותר.
מלחמת לבנון השנייה סיפקה הוכחה כואבת לקביעה כי חוסר הכנה ושטחיות הדיונים האסטרטגיים בממשלה – פגיעתם רעה, והחלטות לא ראויות בתחומי הביטחון הלאומי עלולות לגרום נזק חמור. מחקרו של אלוף (מיל.) אביעזר יערי קורא לעשות "סדר חדש" בכל הקשור למעמדה ומידת השפעתה של המועצה לביטחון לאומי, כדי למנוע כשלים כמו דיונים אסטרטגיים שלא הוכנו כראוי וקבלת החלטות שלא על בסיס ניתוח מעמיק וממצה.
מזכר זה מסכם יום עיון בנושא יחסי הדרג האזרחי והדרג הצבאי על רקע עימותים צבאיים,שקיים מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב ביולי 2005. במזכר שלהלן שלוש זוויות מבט על היחסים בין הדרגים בזמן עימותים צבאיים. החלק הראשון מציע סקירה כללית של היחסים בין הדרגים בעתות מלחמה, והוא כולל את דבריהםשל רא"ל (מיל.) משה יעלון וד"ר יהודה בן מאיר. החלק השני מתמקד ביחסי הדרגים במלחמות ישראל ובתקופה שקדמה לפרוץ המלחמות: ד"ר עמי גלוסקא דן במלחמת ששת הימים, אלוף (מיל.) שלמה גזית מתמקד במהלכים שקדמו למלחמת יום הכיפורים, פרופ' אריה...
מחקר זה סוקר את תעשיות הביטחון בעולם בכלל ובישראל בפרט, בוחן מגמות ושינויים במבנה תעשיות אלה ומעריך כיצד שינויים בצורכי הביטחון של מדינות ושינויים מבניים בתעשיות הביטחון משפיעים על הוצאות הביטחון ועל רווחי תעשיות הביטחון במדינות שהן יצרניות הנשק.המחקר שם דגש על בחינת המבנה האופטימאלי של תעשיות הביטחון הישראלית ובוחן את השפעת מספר חברות הביטחון בישראל, צורכי הביטחון של ישראל וגודל הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל על הייצוא הביטחוני של שיראל, על הוצאות הממשלה לביטחון ועל רווחי תעשיית הביטחון הישראלית.
בחיבור זה שבעה פרקים ונבחנים בהם המרכיבים והתחנות בדרכה של אירופה לגבש אתזהותה הביטחונית. המבוא עוסק בהבהרת המושג "אירופה הביטחונית" ובהצבעה על התהליךהעובר על אירופה בגיבוש זהות ביטחונית חדשה. הפרק הראשון עוסק במדיניות החוץוהביטחון של האיחוד האירופי, לרבות ביטוייה הארגוניים, דרכי הפעולה וההיבטים שלתקציבים וחלוקת הנטל. בפרק השני נדונים הלקחים שהפיקה אירופה ממלחמת קוסובו,שיש להם השפעה רבה על הדרך שבה גיבש האיחוד האירופי מדיניות בסוגיות ארגוניות ועלההתעצמות במערכות נשק, ובייחוד על נושא הקמתו של כוח המשימה האירופי, שנועדלשמירה...
התלונות בענייןחולשת הפיקוח על הצבא הושמעו לאורך כל שנות קיומה של מדינת ישראל, אם כי לאברציפות. מכנים את התופעה בשמות שונים, שהחריפים בהם הם מיליטריזציה של הממשל,ו"פוטש שקט של הצבא". בדרך כלל הביטויים מתונים יותר במחקרים העוסקים במידתההשפעה שיש לצבא על מקבלי ההחלטות, במעורבות הצבא בפוליטיקה ובמחדלי הפיקוחהאזרחי. נמתחת ביקורת על חלקו של הצבא בקביעת תוכני מדיניות והחלטות של הגופיםהאזרחיים הממונים. הטענות בעניין זה מתמקדות בכושרו העדיף של הצבא להשיג אתמבוקשו הן בדיונים הן בניהול קשרים פוליטיים, להבטחת התוצאה.
במזכר זה מקובצים חיבורים שנכתבו על סמך הרצאות שנישאו ביום העיון שקיים מרכז יפהלמחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל–אביב, וכותרתו: שלושים שנה למלחמת יוםהכיפורים: האתגרים והחתירה למענה. יום העיון התקיים בראשית אוקטובר 2003 , פרקזמן שבו הצטיין השיח הציבורי בישראל בעניין מוגבר בהיבטיה השונים של מלחמת יוםהכיפורים. הדיון, כפי שהתנהל בעיתונות הכתובה והאלקטרונית ובכנסים בחוגים אקדמאייםוצבאיים, התמקד בשאלות שנותרו פתוחות במהלך שלושים השנים שחלפו מאז המלחמה.רוב השאלות נגעו לגורמים ולתהליכים, האזוריים ובייחוד הפנימיים, אשר אפשרו אתהתרחשותה של...
מזכר זה מציג שמונה מאמרים המתבססים על הרצאות שנישאו ביום עיון שקיים מרכז יפה,באוניברסיטת תל–אביב, במארס 2003 בנושא היחסים בין הדרג האזרחי והדרג הצבאי בישראל.המזכר מספק נקודת ראות מרעננת על נושא היחסים בין הדרגים — האזרחי והצבאי, עםהתייחסות לאירועים הביטחוניים–מדיניים שבהם הייתה ישראל מעורבת בשנים האחרונות. ביןהיתר, הידיעות הרבות וההכחשות שבאו לאחריהן על המתח בין הדרג המדיני והדרג הצבאיבנוגע להחלטת הממשלה לצאת באופן חד–צדדי מלבנון, במאי 2000 ; העימותים בשאלת הכניסה והשהייה בשטחי A, בין הרמטכ"ל דאז שאול מופז ובין שר הביטחון דאז...
