דומה שאין מדינה באירופה שבה פלישת רוסיה לאוקראינה גרמה לשידוד מערכות גדול יותר מאשר גרמניה. הפלישה העירה את גרמניה מאשליות שהנחו את התנהלותה כלפי רוסיה מאז שנות השבעים של המאה הקודמת – "מדיניות האוסטפוליטיק". התמוטטות ברית המועצות, איחוד גרמניה וההיעלמות (לכאורה) של האיום הסובייטי עוררו תחושה של סוף ההיסטוריה וניצחון המערב הליברלי. ההנאה מ"פירות השלום" הפכה למוטו של המדיניות הגרמנית, ועמה התלות ברוסיה, ארצות הברית וסין. אלמלא הפלישה לאוקראינה, ספק אם בגרמניה הייתה נופלת החלטה לערוך שינוי פרדיגמטי במדיניות...
הפלישה הרוסית לאוקראינה מהווה הפרה ברורה ובוטה של סעיף 2(4) למגילת האו״ם, שאוסר על מדינה את השימוש בכוח נגד שלמותה הטריטוריאלית או עצמאותה הפוליטית של מדינה אחרת. מדובר גם בפשע של תוקפנות אסורה. הפעולה הובילה להחלטות או"ם נגד רוסיה ולהקמת ועדת חקירה וכן לפתיחה מהירה של חקירה על חשדות לפשעי מלחמה בבית הדין הפלילי הבינלאומי. בנוסף, נפתחו נגד רוסיה הליכים בטריבונלים בינלאומיים אחרים. הערוצים המשפטיים לא יעצרו את התקדמות הצבא הרוסי, אך יש להם חשיבות במובן המסר שהם מעבירים לרוסיה ולשאר העולם. הם ממחישים את הבידוד הנגזר על מדינה...
באחרונה ניכר שיפור במעמדה של קטר בזירה האזורית ובזירה הבינלאומית. להתפתחות זו, כתוצאה מהסכם הפיוס בינה לבין מספר משכנותיה במפרץ וגם על רקע הידוק הקשרים בינה לבין ארצות הברית, תיתכן השפעה גם על אינטרסים ישראלים. סביר שקטר תנצל את המלחמה באוקראינה ואת משבר האנרגיה העולמי המתלווה לה כדי לשפר עוד את מעמדה הבינלאומי ובפרט את יחסיה עם ארצות הברית. על הפרק ניסיון קטרי למנף את יחסיה המתהדקים עם ארצות הברית כדי שיסופק גם לה מטוס הקרב ה-F35.
גם אם יימצא בקרוב הסדר שיביא להפסקת הלחימה באוקראינה, מדינות המערב מתחילות להכיר בכך שתמה התקופה השלווה והיציבה שלאחר המלחמה הקרה באירופה. הן אינן יכולות להסתמך על הנחה שתאבונו של פוטין יישבע אם יאפשרו לו לבלוע מחוזות מאוקראינה ולהביא לחילופי שלטון בקייב ועליהן לצפות לכך שהוא יחתור לממש את שאיפתו להרחיב מחדש את השפעת רוסיה למדינות ברית ורשה לשעבר. לפיכך, המערב נדרש להציב חומה נחושה מול רוסיה, תוך הפגנת נכונות להפעיל גם מאמצים צבאיים, ולא להסתפק ולדבוק רק בכוח הסנקציות. אשר לישראל, יתרונה בכך שאינה במרכז האירועים וכן ביכולותיה להגן על...
על אדמת אוקראינה מתנהלת לחימה עזה, אך עד כה לא הצליחו כוחות רוסיה לכתר את הבירה קייב ולבודדה. ארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי פועלים בתגובה בתאום מלא ומתמקדים בשלושה מישורים: בידודה הכלכלי והמדיני של רוסיה, העברת סיוע צבאי לאוקראינה וחיזוק ההערכות הצבאית של מדינות ברית נאט"ו. כבר בשלב זה ברור שהמהלך הרוסי מטלטל את הסדר העולמי הקיים מאז תום מלחמת העולם השנייה, וסביר כי יגרור היערכות מחודשת של השחקנים הבינלאומיים השונים בכלל, ושל מדיניות הביטחון של נאט"ו ומדיניותה כלפי רוסיה בפרט. על ישראל לקחת בחשבון כי בזירה...
ההתרחשויות סביב משבר אוקראינה, בין שימומשו איומי רוסיה בפלישה ובין שמדינות ברית נאט"ו ורוסיה יגבשו הסכמות שלעת עתה יסירו את האיום במתקפה רוסית נגד אוקראינה, כבר יוצרות אתגרים לסדר הבינלאומי הקיים מזה כשלושה עשורים והן בעלות השלכות ישירות ועקיפות, מידיות ולטווח הרחוק יותר, על המזרח התיכון בכלל וישראל בפרט. גם אם תעדיף "לשבת על הגדר", על ישראל לצדד בעמדת וושינגטון לאור היחסים המיוחדים בין המדינות והמחויבות האמריקאית לביטחונה. בין היתר, מומלץ לישראל להימנע מכניסה לעימות עם הממשל, בוודאי בפומבי, גם אם יחתם בתקופה הקרובה...
הודעה משותפת שפרסמו נשיאי סין ורוסיה בתום פגישתם שנערכה ב-4 בפברואר מחדדת את המסקנה כי בניגוד למלחמה הקרה בגלגולה הקודם, כאשר במרבית שנותיה ניהלו שתי מדינות אלה מדיניות שונה מול ארצות הברית, בגלגולה החדש של מלחמה זו הן מגבשות חזית אחידה נגדה. הממד האידאולוגי שהפריד ביניהן הוחלף במערכת אינטרסים לאומיים-מדיניים, כלכליים וצבאיים דומים במידה רבה. בסבב הראשון של המלחמה הקרה, כשארצות הברית היא צד למתרס, קל היה לישראל לבחור צד. ואילו בסבב החדש יהיה תהליך קבלת ההחלטות הנוגעות ליחסיה עם סין, רוסיה וגם עם ארצות הברית מורכב יותר.
האפשרות לפלישה רוסית לאוקראינה והידרדרות למלחמה בעקבותיה עומדת במוקד סדר היום הבינלאומי. לא ברור אם פניה של רוסיה למהלך צבאי או האם היא מעוניינת למנף את בניין הכוח כדי להכריח את המערב לקבל את דרישותיה. גם אם לא יתלקח עימות צבאי, מדובר במשבר "אידיאולוגי" קשה לגישור. הממשל האמריקאי ובעלות בריתו בנאט"ו מקדמים מדיניות שעיקריה הם חיפוש פתרונות דיפלומטיים, כולל תוך אזהרות בסנקציות שיוטלו על רוסיה, ובמקביל העברת סיוע צבאי לאוקראינה, ללא כוונה להתערב בפועל, וכן היערכות כדי להגן על המדינות הבלטיות. נראה כי הממשל הפנים את לקחי...
