כל הפרסומים בנושא מצרים

המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית". יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...

ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר  זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

בחודשים האחרונים ביצעה שלוחת דאע"ש במצרים, "מחוז סיני", שני פיגועים חריגים: ב-19 בנובמבר פוצץ שוב צינור הגז מישראל למצרים, וב-21 ביולי בוצעה התקפה משולבת על בסיס צבאי באזור ראבעה סיני, ולאחריה השתלטו פעילי המחוז על ארבעה כפרים סמוכים אשר שוחררו לאחר שלושה חודשי לחימה. הפיגוע בראבעה היה חריג ועלול להצביע על שינוי באסטרטגיית הארגון ומעבר ממגננה והישרדות לאקטיביות וייזום פגיעה ניכרת בכלכלה ובממשל המצרי – בין היתר באמצעות פגיעה בתעלת סואץ ובתיירות בסיני. נאום דובר דאע"ש מינואר האחרון וקריאתו למחוז סיני לפגוע בישראל...

בנובמבר 1995 נוסד 'תהליך ברצלונה' במטרה לחזק את האינטגרציה בין מדינות הים התיכון. בהמשך לתהליך זה, ובניסיון לתקן את פגמיו, הוקם ביולי 2008 'האיחוד למען הים התיכון' (UfM) כמסגרת בין-ממשלתית רחבה, בה חברות 43 מדינות, ביניהן ישראל. לאחר התחלה הססנית, גיבש הגוף האזורי החדש בהדרגה את זהותו הארגונית ורשם הישגים, ובכלל זה קידום עשרות פרויקטים בערך כולל של מיליארדי דולרים בתחומי התעסוקה, החינוך, הסביבה, האנרגיה והאקלים. עבור ישראל מהווה הארגון אפיק בעל פוטנציאל חיובי, אך עד כה תרומתו המעשית לשיפור מיצובה האזורי נותרה שולית. ההזדמנויות...

הבחירות הקרבות לנשיאות ארצות הברית מעוררות דאגה במצרים. החשש העיקרי – כפי שעולה מהתבטאויות בכלי תקשורת מצריים ממסדיים – נוגע למדיניות החוץ שיוביל סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן, אם ייבחר. ביידן כבר רמז על כוונתו להתערב ביתר שאת בנושאי דמוקרטיה וזכויות אדם במצרים, ומתואר בקהיר כמי שעלול למנות לתפקידי מפתח בממשלו פקידים בעלי תפיסות אוהדות ל"אחים המוסלמים" ובנוסף לשוב להסכם הגרעין עם איראן. חרף העדפתה את דונלד טראמפ, מצרים הרשמית נמנעת מלנקוט עמדה שתתפרש כתמיכה במי מהמועמדים, בין היתר מתוך הבנה שלשתי המדינות יהיה אינטרס להגביל את...

פנייתה של איחוד האמירויות להסכם נורמליזציה עם ישראל זיכתה אותה בברכות ממצרים, מעומאן, מבחריין וממאוריטניה, אולם נתקלה בביקורת חריפה מצד כוחות אסלאמיסטיים ומצד הרשות הפלסטינית, שהאשימוה בחריגה מהשורה הערבית והאסלאמית. בעוד עיקר השיח בישראל עוסק באינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים הגלומים בהסכם פורץ הדרך, תשומת לב פחותה ניתנת לאתגר הנורמטיבי-דתי הכרוך בהכשרתו. הפולמוס שניטש בין איחוד האמירויות ליריביה סביב הלגיטימיות הדתית של ההסכם עם ישראל מדגים את גמישותה של ההלכה האסלאמית ואת יכולתה למלא תפקיד חיובי בגיוס תמיכה ציבורית רחבה...

הסכם תיחום הגבול הימי בין יוון למצרים, שנחתם ב-6 באוגוסט, מהווה תגובת נגד ישירה להסכם תיחום הגבול הימי בין טורקיה לממשלת ההסכמה הלאומית בלוב, שנחתם בנובמבר 2019. ההסכם היווני-מצרי תואר על ידי מנהיגי אתונה וקהיר כשלב חדש ביחסיהן הדו-צדדיים. יתרה מכך, הוא מסמל צעד חשוב בתהליך גיבושו של הציר האנטי-טורקי במזרח הים התיכון, שבמרכזו יוון, קפריסין, מצרים וישראל, ואשר נתמך על ידי צרפת ואיחוד האמירויות. המאבק במזרח הים התיכון נסוב סביב זכויות לפיתוח ולניצול משאבי אנרגיה והרצון המנוגד של מצרים ושל טורקיה לשמש 'האב' אנרגיה אזורי. בנוסף, מאבק זה...

בראשית יולי פתחה מצרים את גבולותיה בניסיון לחדש את התיירות הבינלאומית ולאושש את כלכלתה, תחילה בשלושה מחוזות ובהם דרום חצי-האי סיני. מצרים אינה מגבילה כניסת תיירים ממדינות "אדומות", אך מעבר טאבה עודנו סגור מהצד הישראלי. יתר על כן, לאזהרת המסע של המטה ללוחמה בטרור, שלפיה "נמשך האיום החמור למימוש פיגועי טרור נגד תיירים בסיני", נוספים עתה חששות בריאותיים נוכח מגפת הקורונה. לישראל ולמצרים אינטרס לשתף פעולה בתחום התיירות, אך מימושו מצריך הגברת התיאום בין הצדדים לשם גיבוש מענים לאתגרים הביטחוניים והרפואיים הקיימים בעת...

במכון למחקרי ביטחון לאומי נערך משחק מלחמה שנועד לבחון את ההשלכות של החלת הריבונות (סיפוח) על שטחים ביהודה ושומרון. בעקבות החלטת ממשלת ישראל להחיל ריבונות של גושי ההתיישבות בעוטף ירושלים בהיקף מצומצם, הכריז נשיא הרשות הפלסטינית על כינון מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67'. החלת הריבונות לא זכתה להכרה של מדינות העולם, למעט ארצות הברית, ולעומת זאת רובן הכירו במדינה פלסטינית. מייד נרשם רצף אירועים מסלימים בזירה הישראלית-פלסטינית, ואף מעבר לה.   מהלך הסיפוח החזיר את הבעיה הפלסטינית למרכז הבמה, לאחר שבעשור האחרון עלה בידי ישראל לדחוק את...

"החלת הריבונות" היא ניסוח רך לסיפוח חד-צדדי ישראלי של שטחים ביהודה ושומרון. מדובר במהלך שנועד לטרוף את הקלפים ולשנות את כללי המשחק בזירה הישראלית-פלסטינית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, סובר שנקרתה לישראל הזדמנות, אולי חד-פעמית, לשנות את המציאות בזירת הסכסוך. לדבריו: "עד היום ישראל תמיד הייתה זו שצריכה לוותר, למסור, להקפיא ולסגת… עכשיו בא הנשיא טראמפ ואומר כי לא ישראל היא שצריכה לוותר, הפלסטינים צריכים לוותר". העיסוק התקשורתי והשיח בישראל התמקד בהשלכות המידיות של סיפוח, אך אין שיח בנוגע לטווח הארוך. אם הרשות...

המשטרים במצרים ובמדינות המפרץ חותרים לדימוי של סובלנות כלפי היהדות. המגמה באה לידי ביטוי בין היתר בהצהרות מטעם אנשי דת מוסלמים, בהפקות טלוויזיוניות לרגל חודש הרמדאן, וכן בשיפוץ והקמת בתי-כנסת. גילויי הסובלנות משקפים גישה אינסטרומנטלית של המשטרים, ובה בעת תהליכי עומק חברתיים התומכים בקידום ערכים של פתיחות ורב-תרבותיות. על אף שבמצרים ובמדינות המפרץ קיימת דואליות של יחס חיובי ליהדות לצד עוינות כלפי ישראל, שיח הסובלנות תורם לחיזוק תפיסת היהודים כשייכים למרקם האזורי, ובעתיד הוא אף עשוי לסייע בחימום הקשרים בין עמי ומדינות האזור לבין ישראל....