האיום של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, להכריז על שגרירים מעשר מדינות מערביות, ביניהן שבע חברות נאט"ו, כ"אישיות בלתי רצויה", היה בעל פוטנציאל להפוך למשבר דיפלומטי חריף בין אנקרה למדינות אלו. המוצא הדיפלומטי ניתן דרך ציוץ של שגרירות ארצות הברית, שצויץ כלשונו מחדש או בניסוח דומה בחשבונות הטוויטר של השגרירויות האחרות, ולפיו ארצות הברית פועלת לפי סעיף 41 של אמנת וינה (1961), הנוגע לאי ההתערבות של הנציג הדיפלומטי בענייניה הפנימיים של המדינה המארחת. הסולם הדיפלומטי שהוגש לארדואן קשור בקושי לצאת חזיתית מול אנקרה, שבשנים...
הסכסוך בין היוונים-קפריסאים והטורקים-קפריסאים הוא בין הסכסוכים הממושכים ביותר, שעד כה כשלו מאמצי הקהילה הבינלאומית לפתור. בשנה האחרונה גוברות הקריאות מצד אנקרה לשנות את הפרדיגמה לפתרון הסכסוך, מהסדר פדרטיבי להסדר של שתי מדינות. התפתחויות שנרשמו בביקור שערך באי באמצע יולי נשיא טורקיה חיזקו את החשש היווני-קפריסאי משינוי המדיניות הטורקית, ולמעשה מכך שצפון האי יסופח לטורקיה וששליטתם על דרום האי תהיה בסכנה. קפריסין הפכה לשותפה קרובה של ישראל בעשור האחרון ולכן יש לירושלים עניין רב בנעשה באי. מעבר לכך, שליטה טורקית מחוזקת באי תלווה בפתיחתם...
במהלך מבצע "שומר החומות" טורקיה הייתה בין המדינות שביקרו בחריפות יתרה את מדיניות ישראל. הרטוריקה הבוטה לוותה במאמצים דיפלומטים בעיקר מול מנהיגי מדינות מוסלמיות, אך לא רק מולם. בנוסף טורקיה פעלה בהרחבה באמצעות כלי תקשורת ממשלתיים הפונים לקהל הבינלאומי. על רקע ההסלמה איים שר החוץ הטורקי שהעולם האסלאמי ישלח כוח בינלאומי לירושלים כדי למנוע את הישנותם של מהלכים שנקטה ישראל בעיר. למרות מאמציה, ההשפעה של טורקיה על המתרחש בשטח, בזמן המבצע עצמו, הן ברצועת עזה והן בירושלים, הייתה מוגבלת ביותר.
יחסי טורקיה-ארצות הברית, שמצויים כבר זמן רב במשבר עמוק, ספגו זעזוע נוסף עם השימוש המפורש של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במונח הג'נוסייד הארמני, ב-24 באפריל, יום הזיכרון לג'נוסייד. עוד במהלך הקדנציות של ברק אובמה ודונלד טראמפ, הדימוי של טורקיה בוושינגטון השתנה ממדינה שהינה בעלת ברית מוערכת למצב שבו אין לה כמעט תומכים בבירה האמריקאית, וההתנגדות למדיניות נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, היא חוצת-מפלגות. החלטות שהן במובהק בניגוד לאינטרסים של טורקיה, ביניהן הסילוק הרשמי מפרויקט ה-F-35 וההכרה בג'נוסייד הארמני, מתקבלות כמעט בלי ביקורת...
ממשלת האחדות הלאומית החדשה שקמה לאחרונה בלוב מעוררת אופטימיות זהירה לכך שהמדינה הצפון אפריקאית למודת הקרבות עשויה סוף סוף להתייצב, לאחר עשור של כאוס ועימותים. אולם, עדיין נותרו מכשולים רבים, וביניהם המעורבות המתמשכת של שחקנים חיצוניים בלוב, שהיא ביטוי לסכסוך אזורי רחב יותר בין מחנות מתחרים לצד מאבק מתמשך על השפעה בין רוסיה, אירופה וארצות הברית. חרף הקריאה הבינלאומית לכל הגורמים הזרים לסגת מלוב, שומרות טורקיה, רוסיה, מצרים ואיחוד האמירויות על דרגות שונות של השפעה במדינה. החודשים הקרובים, ובמיוחד ההתקרבות המתפתחת בין אנקרה לקהיר, יקבעו...
ראשי המדינות החברות באיחוד האירופי מתחבטים זה שנים באשר למדיניות שהאיחוד האירופי צריך לאמץ מול טורקיה. הדילמה החריפה בשנים האחרונות בשל המדיניות האגרסיבית כלפי חוץ והאוטוריטרית בזירה הפנימית שנוקט ארדואן. ממעמד של מדינה מועמדת לחברות באיחוד האירופי מידרדרים היחסים לאיום אירופאי בהשתת סנקציות על טורקיה. למערכת היחסים המורכבת ולניסיון מצד שני הצדדים לעצור את הסחף יש גם השלכות על ישראל. העדר פתרון מלא למחלוקות יותיר את טורקיה גורם מערער יציבות בסביבתה האסטרטגית ויאיים לפגוע באינטרסים ישראליים, בפרט ביחס לסוגיות המים הכלכליים והובלת הגז...
בשנה האחרונה נרשמה קפיצת מדרגה ביחסים המדיניים והביטחוניים בין יוון וקפריסין לבין איחוד האמירויות וערב הסעודית. מפגשים מדיניים, הסכמים ביטחוניים ותרגילים צבאיים משותפים מרמזים על התהוות אפשרית של התאגדות אזורית חדשה. בבסיסה של התאגדות זו ניסיון לבלום את שאיפותיה האזוריות של אנקרה על ידי חיבור בין זירת המפרץ לזירת מזרח הים התיכון, אלא שצעד זה עלול להחריף את המתיחות הקיימת בזירות אלו. יתכן שלשותפות של ישראל במפרץ יש עניין במעורבות אקטיבית יותר מזו הנוכחית מצדה של ירושלים בבלימת אנקרה. הגם שלישראל יש אינטרס להגביל את צעדיה של טורקיה...
במהלך השבוע הראשון של מארס 2021, הובלט בעיתונות הטורקית כי מצרים נענית לכאורה לתביעות הימיות השנויות במחלוקת של טורקיה במזרח הים התיכון, ושר החוץ הטורקי רמז לקיום משא ומתן בין קהיר לאנקרה לגבי כינון גבול ימי ביניהן ועל התקרבות בין המדינות. הצהרות אלה מעידות על תפנית מוזרה מעט, לנוכח האיבה בין שתיהן, והן עומדות בניגוד למגמות שנרשמו באחרונה במזרח הים התיכון. העוקבים אחר הגיאופוליטיקה האזורית יצטרכו לשים לב גם להתרחשויות במצרים בהקשר זה, שכן סביר שהדיווחים מטורקיה מעידים הרבה יותר על הבידוד האזורי של אנקרה מאשר על רוחות שינוי בקהיר....
במלאת עשור לטלטלה האזורית נמשך המאבק על דמותו של המזרח התיכון, המתנהל בשני מרחבים: על הסדר האזורי, בין ארבעה מחנות השואפים להשפיע ולקדם את האידיאולוגיה והאינטרסים שלהם; ובתוך המדינות, בין שליטים לציבורים, סביב בעיות יסוד כלכליות וחברתיות, וענייני זהות שלא נפתרו מאז 'האביב הערבי' ואף הועצמו. בשנת 2020 ניתן היה לזהות: ירידה בביטחון העצמי של הציר האיראני-שיעי; עלייה באגרסיביות של הציר שאותו מובילה טורקיה; שורת הסכמי נורמליזציה בין ישראל למדינות מהציר הסוני-הפרגמטי; ופעילות מוגבלת של מחנה הג׳האדיסטים. הקורונה נתנה למשטרים הפוגה והזדמנות...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
הסכם תיחום הגבול הימי בין יוון למצרים, שנחתם ב-6 באוגוסט, מהווה תגובת נגד ישירה להסכם תיחום הגבול הימי בין טורקיה לממשלת ההסכמה הלאומית בלוב, שנחתם בנובמבר 2019. ההסכם היווני-מצרי תואר על ידי מנהיגי אתונה וקהיר כשלב חדש ביחסיהן הדו-צדדיים. יתרה מכך, הוא מסמל צעד חשוב בתהליך גיבושו של הציר האנטי-טורקי במזרח הים התיכון, שבמרכזו יוון, קפריסין, מצרים וישראל, ואשר נתמך על ידי צרפת ואיחוד האמירויות. המאבק במזרח הים התיכון נסוב סביב זכויות לפיתוח ולניצול משאבי אנרגיה והרצון המנוגד של מצרים ושל טורקיה לשמש 'האב' אנרגיה אזורי. בנוסף, מאבק זה...
