כל הפרסומים בנושא יחסי יהודים-ערבים בישראל

הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בישראל ממשיכות להשתולל ולגבות מחיר יקר בנפש, שהאמיר ל-113 אזרחים ערבים שנהרגו בשנה החולפת. רשויות המדינה מתקשות להתמודד עם הבעיה. בשנתיים האחרונות הוכנו שתי תכניות למיגור הפשיעה, האחת על ידי ההנהגה של החברה הערבית והשנייה על יד צוות מנכ"לים של משרדי הממשלה. ניתוח השוואתי ביניהן מגלה שהראשונה מדגישה את אחריות היתר של המדינה למשבר החריף ומבליטה את רכיבי העומק הסוציו-אקונומיים שיסייעו לצמצומו. השנייה מפרטת את הנדרש בעיקר בתחום האכיפה המשטרתית, אך יישומה בפועל מעוכב נוכח העדר תקציב מדינה. המאמר מציג...

המשבר הלאומי הרב-מערכתי שמחוללת מגפת הקורונה בישראל, העמיד במבחן את יכולתה של החברה הערבית, המהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, להתמודד עמו ועם השלכותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך. מזכר זה מסכם מחקר שנערך בנושא במכון למחקרי ביטחון לאומי. המחקר התבסס על התפיסה של "חוסן חברתי" והוא כלל סקירה וניתוח של התמודדות הציבור הערבי בישראל עם משבר הקורונה. נבחנו הפעולות שננקטו לבלימת התפשטות הנגיף ביישובים הערביים ובמזרח ירושלים, התמודדות החברה הערבית עם ההיבט הכלכלי של המשבר, וכן פעילות כוחות הביטחון ביישובים הערבים בימי המגפה. בין היתר,...

הציבור הערבי בישראל נוטה ברובו להשתלבות במדינת ישראל ומצפה להכילה גם על התחום הפוליטי הייצוגי, כך שלקול הערבי תהיה השפעה על קבלת ההחלטות בנושאים הקרובים ללבו. הרשימה המשותפת מסכימה עם ציפייה זו, אולם ממשיכה להבליט את ההיבט הלאומי הקשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני. לעומתה רע"מ ומנהיגה מנסור עבאס מצדדים בגישה הפרגמטית ופועלים מול המפלגות הציונות, כולל הליכוד, כדי למקסם אותה. מנגד, במערך הפוליטי הישראלי, הנתון למשבר מתמשך שעיקרו תיקו בין הגושים היריבים, מחפשים כל קול ועל מנת להטות את הכף נשמעים מסרים מתונים המופנים גם לקהל הערבי. זאת...

ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר  זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

כוחות הביטחון קיימו בעת משבר הקורונה פעילות מוגברת בישובים הערביים: משטרת ישראל עסקה בעיקר במשימות אכיפה של הוראות משרד הבריאות, ופיקוד העורף סייע לרשויות המקומיות בניהול המשבר והגיש סיוע לאוכלוסיות נזקקות. פעילות זו התקיימה תוך תיאום מלא עם הרשויות המקומיות ו-ועד החרום הלאומי של החברה הערבית, שפעל מחדר מצב בשפרעם. ועד החירום נתן גיבוי מלא לכוחות הביטחון שפעילותם התקבלה בברכה וזכתה להערכה מצד החברה הערבית. משטרת ישראל ופקוד העורף התגלו בתקופה זו בעיני החברה הערבית והנהגתה כגופים אפקטיביים והוגנים, הדואגים לסדר ולשלום הציבור ביישובים...

השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...

לאחרונה נרשמה עליה ניכרת בשיעור התחלואה בקורונה בישובים ערביים בישראל. זאת, למרות שגברה המודעות לאתגרי המגפה ועמה ההיענות להנחיות משרד הבריאות בעקבות הרחבת ההפצה של המידע בשפה הערבית. חודש רמדאן המתקרב, שבו נהוגה מסורתית התקהלות ניכרת, מחייב ערנות והיערכות מיוחדת בהסברה, באכיפה, בשירותי בריאות דחופה ובסיוע לאזרחים. ברמה העקרונית, המעורבות החיובית של הציבור הערבי בהתמודדות עם מגפת הקורונה מדגישה את הצורך בשינוי בסיסי של הגישה כלפי ציבור זה, הזכאי לגישה שוויונית ובמסגרת זו גם לשירותים חברתיים ובריאותיים, בקרב רבים מהציבור היהודי וגם של...

עם הפצת מידע והנחיות להתמודדות עם מגפת הקורונה בשפה בערבית, גברה המודעות בקרב הציבור הערבי לחומרת המשבר וניכר בקרבו ובקרב מנהיגיו הפוליטיים, החברתיים והדתיים, קשב להנחיות ופעולה ליישומן. זאת, תוך התמודדות עם אתגרים חברתיים, דתיים וכלכליים לא מבוטלים. המשבר המחיש את שותפות הגורל של יהודים וערבים במדינה, שעה שצוותים רפואיים ערביים פועלים שכם אל שכם עם הצוותים היהודיים במאבק במגפה ובהצלת חיי אדם. על משרדי הממשלה להמשיך ולהקפיד על העברת מידע והנחיות בשפה הערבית בזמן, על שוויון במתן שירותים רפואיים וסיוע כלכלי לציבור הערבי, וכן על הנגשה...

ביום השני של הכנס השנתי הבינלאומי ה-13 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אשר התקיים באוניברסיטת תל אביב בין 28-30 בינואר 2020, נערך דיון בנושא "הציבור הערבי בישראל - השתלבות מול התבדלות", בהנחיית ד"ר מאיר אלרן, ובהשתתפות ד"ר מוחמד אל-נבארי (יזם חברתי ולשעבר ראש המועצה המקומית חורה בנגב), פרופ' מוחמד עיסאווי (מייסד וראש מכללת אל-קאסמי בבאקה אל-גרביה) וגב' עולא נג'מי-יוסף (מנהלת שותפה של פרויקט קהילות בטוחות של יוזמות קרן אברהם). להלן יוצגו עיקרי הדברים מהמושב ואח"כ התובנות המרכזיות ממנו. עיקרי הדיון בשנים האחרונות ניכרת מגמה...

שינויים חברתיים והשפעתם על ההשתתפות הפוליטית של הערבים החברה הערבית בישראל כיום הינה חברה הטרוגנית הנמצאת בתהליכי שינוי מהירים. קיימים בתוכה פערים מעמדיים, חברתיים וכלכליים ניכרים בין קבוצות שונות באזורים השונים. צמח מתוכה מעמד ביניים של אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים, יזמים ועצמאיים, וכן פוליטיקאים ברמה הארצית והמקומית. בני מעמד זה הם הגורמים המובילים בחברה הערבית בכיוון של השתלבות במדינה במישורים החברתיים, התרבותיים ולאחרונה גם הפוליטיים. למעמד הבינוני יש שאיפות וציפיות לרמת חיים גבוהה יותר לעצמו והוא חותר לחולל תמורה כוללת במצבה...

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 (סוף ינואר 2020) של המכון למחקרי ביטחון לאומי, התארחו מומחים ומקבלי החלטות בדרג המדיני והצבאי מהארץ והעולם והתקיימו דיונים בארבע מסגרות נושאיות: המערכת הבינלאומית, הסביבה האזורית, אתגרי חוץ וביטחון לישראל ומבט פנימה לישראל. כל אלה, בהסתכלות לעשור הבא. להלן עיקר התובנות הראשוניות שעלו בדיוני הכנס.