במהלך 2014–2015 נראה היה שחל שינוי בעמדתו של ממשל אובמה לגבי תפיסת היעד הסופי הרצוי למשא ומתן עם איראן בנושא הגרעין. העמדה שדגלה בפירוק תכנית הגרעין של איראן הפכה לשאיפה להסתפק בניהול תכנית כזו. שרשרת הוויתורים שעשו שש המעצמות מול איראן במהלך השיחות בשנים אלו תאמו את היעד החדש. מכאן והלאה הפער בין עמדות ישראל לארצות הברית נעשה גלוי ומפורש. עם שינוי היעד, היה ברור שישראל לא תצטרף למסלול החדש. יתרה מכך, ככל שהפער בין שתי המדינות העמיק נראה היה שישראל וארצות הברית נמצאות במסלול התנגשות, אלא אם ישראל תסכים לשנות את יעדיה ותחזור בה מעמדתה...
מיד לאחר החתימה על הסכם הגרעין ('תכנית הפעולה המשותפת') בין מעצמות העולם לאיראן ב-14 ביולי, מיהרה רוסיה לפנות לארצות הברית בקריאה לעצור את פריסות מערכות ההגנה מטילים של נאט"ו באירופה, בטענה שאיראן אינה מהווה עוד איום גרעיני על מדינות הברית. עם זאת, למרות שבטווח הקצר ההסכם צפוי לעכב את היכולת האיראנית לפרוץ להשגת נשק גרעיני ולהעמיד אותה על פרק זמן של כשנה, הוא אינו מביא להתפרקות איראן מתשתית הגרעין שלה. נאט"ו יכולה לפיכך לטעון שאין סיבה לצמצם את היקף תכנית ההגנה מטילים שלה. ואמנם, כאשר יוסר האמברגו של מועצת הביטחון של...
ב-5 באוגוסט 2015 נשא הנשיא ברק אובמה נאום תקיף במיוחד, שבו מתח ביקורת על עמדתה של ישראל בסוגיית הסכם הגרעין עם איראן. אמנם, דבריו של הנשיא היו תקיפים במיוחד, אולם תוכן הדברים לא היה חדש. התבטאויותיהם של ראשי הממשל האמריקאי, ובעיקר אלה של הנשיא ומזכיר המדינה ג'ון קרי, מאפשרות לבחון את הטיעונים שבאמצעותם מבקש הממשל לשכנע את הקונגרס ואת דעת הקהל בארצות הברית לתמוך בהסכם הגרעין. מאמר זה סוקר את עמדות הממשל השונות בהיבטים השונים של הסכם הגרעין ויתרונותיו.
הסכם וינה בין איראן למעצמות נועד למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, גם אם הוא מצמצם את הסיכוי לכך במהלך העשור הקרוב, אין הוא מבטל לחלוטין את האפשרות שאיראן תגיע לפצצה ואף מהווה נתיב חלופי בדרכה לפצצה ולכן מגביר את הסיכוי, שכך יקרה בעשור השני להסכם. לתקיפת תכנית הגרעין האיראנית תידרשנה ראיות חד-משמעיות להפרות איראניות וכן לגיטימציה בינלאומית רחבה. הזמן הנדרש לשני אלה לא יעמוד בהכרח לרשות הממשל האמריקאי, אם יבקש לעצור את איראן בעת שזו תבחר "לדלג" לפצצה. נוכח אפשרות מאיימת זו, על ארצות הברית לפתח מענה הולם. ראשית, עליה לשקם את...
הסכם הגרעין שנחתם ב-14 ביולי 2015 בווינה, בין איראן למדינות ה-P-5+1 (ארצות הברית, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה), מוגדר בעיני מבקריו ותומכיו כאחד כאירוע היסטורי. קובץ זה מאגד תובנות מאת חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) לגבי היבטים שונים של ההסכם והשלכותיו האסטרטגיות על ישראל, הביטחון האזורי במזרח התיכון והמערכת הגלובלית. התשובות הממוקדות שניסחו החוקרים לשאלות שהופנו אליהם בהקשר זה מציגים יחדיו ניתוח ראשוני, אך מקיף ורב-ממדי, של "הסכם וינה". קובץ זה נועד להוות תשתית לדיון סדור ומושכל על אודות משמעויותיו המורכבות של...
הסכם הגרעין אליו הגיעו המעצמות עם איראן הוא חדשות לא רצויות מבחינת ריאד שכן פירוש ההסכם הוא שטהראן קיבלה הכרה בינלאומית כמדינת סף גרעינית. ערב הסעודית רואה בהתפתחות רבת-משמעות זו עדות להתעצמות של איראן – יריבתה האידיאולוגית והגאו-אסטרטגית המרכזית – על חשבונה. נוכח התפתחות זו היא תבקש להציב מענה, ולו חלקי, לאיום האיראני – ערבויות ביטחון אמריקאיות. קידום אזור נקי מנשק גרעיני גם הוא אפשרות שנבחנת בריאד. פיתוח תכנית גרעין שבמרכזה יכולת העשרת אורניום היא אופציה לטווח ארוך, בשל היעדר תשתית ידע ומתקנים מתאימים בממלכה. ההסכם עם איראן מעניק...
"הסכם וינה" (JCPOA), שהושג בשבוע שעבר בין המעצמות לאיראן בנושא הגרעין בעייתי מאוד, שכן גלומים בו סיכונים רבים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. בנקודת הזמן הנוכחית רבים הסיכויים שההסכם יאושר ופרטיו המעשיים ייצאו מן הכוח אל הפועל, ונראה שאין לישראל יכולת ממשית להשפיע על תוכנו. חובה על ארצות הברית וישראל להיערך לתרחישים הבעייתיים שפורטו לעיל. על ישראל להגיע להבנות עם ארצות הברית לגבי ההתמודדות המשותפת והמתואמת עם מכלול הסיכונים הנובעים מן ההסכם. הסכמות והבנות אלו צריכות לכלול את התחומים הבאים: שיתוף פעולה מודיעיני לפיצוי על...
סוגיית הגרעין האיראני, מטרידה ככל שתהיה, הינה רק אחת מן הסכנות מולן ניצבת ישראל בטווח הארוך. הצהרותיו הפומביות של הנשיא אובמה לאחר ההכרזה על ה-JCPA בוינה ב-14 ביולי 2015, מצביעות על נכונות לפתוח בדיון רציני ביותר עם ממשלת ישראל על השלכותיו של ההסכם על ביטחונה של ישראל. דיאלוג זה חיוני עבור ישראל, ואין להגבילו להיבטים הצבאיים של תכנית הגרעין האיראנית וליתרונה הצבאי האיכותי של ישראל בלבד. האיומים האזוריים ראויים להימצא בראש סדר היום במסגרת דיאלוג מועיל יותר ועוקצני פחות, כזה המבוסס על רמה גבוהה יותר של אמון. דיפלומטיה מתוחכמת תאפשר...
הבחירה במנגנון לפתרון המחלוקות, היא מרשימה. המעצמות גייסו את הדיפלומטים ואת עורכי הדין הטובים ביותר, כדי לעסוק בשיחות הגרעין עם איראן. אלה יודעים בוודאות, כי הם יכולים לבחור במנגנון בוררות לצורך התדיינות במקרה של חילוקי דעות ואי הסכמות בעתיד. במקום זאת הם בחרו במנגנון מדיני – שנועד להותיר את ההחלטה בידיהן של ממשלות, במקום להעבירה לבוררים בלתי-תלויים. יש שיטענו, כי איראן לא הייתה נותנת את הסכמתה להליך של בוררות. אחרים יטענו, כי יש להטיל את האשם על המעצמות, שכן לפחות חלקן מעוניינות להותיר בידיהן את השליטה על הטלתן המחודשת של הסנקציות....
הסרתה למעשה של האופציה הצבאית מסדר היום מחלישה את עמדת הממשל האמריקני והקהילה הבינלאומית במשא ומתן עם איראן לקראת הישורת האחרונה והקריטית שלו. זהו גם סימן מבשר רעות נוסף לגבי תוצאותיו של המשא ומתן
הרצון של ממשל הנשיא אובמה להגיע להסכם עם איראן בסוגיית הגרעין (לצד הצורך שחש הממשל להשיב על הביקורת שנשמעה נגדו בגין הבנות לוזאן), מובילים אותו לחדד את הרטוריקה, המבטלת למעשה את תקפותה של האופציה הצבאית מול איראן. עמדה זאת של הממשל האמריקאי מחייבת הצבת עמדה חלופית בהירה, המתבססת על אמינותה של האופציה הצבאית – שביכולתה להסיג את תכנית הגרעין האיראנית שנים רבות לאחור כפי שטענו בכירים בצבא ארצות הברית. הסרתה למעשה של האופציה הצבאית מסדר היום מחלישה את עמדת הממשל והקהילה הבינלאומית במשא ומתן עם איראן לקראת הישורת האחרונה והקריטית שלו. זהו...
התלכדות כוחות המורדים הסוניים, לצד ההבנות שנרקמו בין המדינות הסוניות התומכות בהם וחותרות להפלת שלטונו של אסד, גרמו לשינוי במאזן הכוחות במלחמת האזרחים בסוריה והביאו לפריצת המבוי הסתום, שאפיין את הלחימה בשנה האחרונה. עם זאת, לא ניתן עדיין לקבוע, כי משטר אסד יתמוטט בקרוב וצפויה לחימה מרה ועיקשת בין כוחות המורדים הסונים לבין כוחות 'הסהר השיעי'. קשה להניח, כי התגבשותה של קואליציית המדינות הסוניות נגד המשך שלטונו של הנשיא אסד ונגד הדומיננטיות האיראנית בסוריה ובאזור בכלל, תוכח כבת תוקף לאורך זמן. כדי למסד את שיתוף הפעולה ביניהן, יהיה עליהן...
