הסכם הגרעין שנחתם ב-14 ביולי 2015 בווינה, בין איראן למדינות ה-P-5+1 (ארצות הברית, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה), מוגדר בעיני מבקריו ותומכיו כאחד כאירוע היסטורי. קובץ זה מאגד תובנות מאת חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) לגבי היבטים שונים של ההסכם והשלכותיו האסטרטגיות על ישראל, הביטחון האזורי במזרח התיכון והמערכת הגלובלית. התשובות הממוקדות שניסחו החוקרים לשאלות שהופנו אליהם בהקשר זה מציגים יחדיו ניתוח ראשוני, אך מקיף ורב-ממדי, של "הסכם וינה". קובץ זה נועד להוות תשתית לדיון סדור ומושכל על אודות משמעויותיו המורכבות של...
מעבר למשמעויות הישירות הנוגעות לסוגיית הגרעין, ההסכם שנחתם בין איראן למעצמות בנושא זה מייצר שורה של בעיות ואתגרים משמעותיים ומרחיקי לכת בעבור ישראל. שיבואו לידי ביטוי בעיקר בזירות הפלסטינית והסורית, בזירת הדה-לגיטימציה, ובמישור הקשרים המיוחדים עם ארצות הברית – מעמדה מול הממשל ובקרב הציבור האמריקאי. ההתמודדות הישראלית עם האתגרים האסטרטגיים הלא-גרעיניים, שהוחרפו כתוצאה מהחתימה על הסכם הגרעין עם איראן, אמורה להיות מושתתת על "ריפוי" היחסים המיוחדים שבין ישראל לארצות הברית. לכן, פרט לצורך לגבש עם הממשל האמריקאי הבנות לגבי תגובה...
הסכם הגרעין אליו הגיעו המעצמות עם איראן הוא חדשות לא רצויות מבחינת ריאד שכן פירוש ההסכם הוא שטהראן קיבלה הכרה בינלאומית כמדינת סף גרעינית. ערב הסעודית רואה בהתפתחות רבת-משמעות זו עדות להתעצמות של איראן – יריבתה האידיאולוגית והגאו-אסטרטגית המרכזית – על חשבונה. נוכח התפתחות זו היא תבקש להציב מענה, ולו חלקי, לאיום האיראני – ערבויות ביטחון אמריקאיות. קידום אזור נקי מנשק גרעיני גם הוא אפשרות שנבחנת בריאד. פיתוח תכנית גרעין שבמרכזה יכולת העשרת אורניום היא אופציה לטווח ארוך, בשל היעדר תשתית ידע ומתקנים מתאימים בממלכה. ההסכם עם איראן מעניק...
"הסכם וינה" (JCPOA), שהושג בשבוע שעבר בין המעצמות לאיראן בנושא הגרעין בעייתי מאוד, שכן גלומים בו סיכונים רבים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. בנקודת הזמן הנוכחית רבים הסיכויים שההסכם יאושר ופרטיו המעשיים ייצאו מן הכוח אל הפועל, ונראה שאין לישראל יכולת ממשית להשפיע על תוכנו. חובה על ארצות הברית וישראל להיערך לתרחישים הבעייתיים שפורטו לעיל. על ישראל להגיע להבנות עם ארצות הברית לגבי ההתמודדות המשותפת והמתואמת עם מכלול הסיכונים הנובעים מן ההסכם. הסכמות והבנות אלו צריכות לכלול את התחומים הבאים: שיתוף פעולה מודיעיני לפיצוי על...
סוגיית הגרעין האיראני, מטרידה ככל שתהיה, הינה רק אחת מן הסכנות מולן ניצבת ישראל בטווח הארוך. הצהרותיו הפומביות של הנשיא אובמה לאחר ההכרזה על ה-JCPA בוינה ב-14 ביולי 2015, מצביעות על נכונות לפתוח בדיון רציני ביותר עם ממשלת ישראל על השלכותיו של ההסכם על ביטחונה של ישראל. דיאלוג זה חיוני עבור ישראל, ואין להגבילו להיבטים הצבאיים של תכנית הגרעין האיראנית וליתרונה הצבאי האיכותי של ישראל בלבד. האיומים האזוריים ראויים להימצא בראש סדר היום במסגרת דיאלוג מועיל יותר ועוקצני פחות, כזה המבוסס על רמה גבוהה יותר של אמון. דיפלומטיה מתוחכמת תאפשר...
הבחירה במנגנון לפתרון המחלוקות, היא מרשימה. המעצמות גייסו את הדיפלומטים ואת עורכי הדין הטובים ביותר, כדי לעסוק בשיחות הגרעין עם איראן. אלה יודעים בוודאות, כי הם יכולים לבחור במנגנון בוררות לצורך התדיינות במקרה של חילוקי דעות ואי הסכמות בעתיד. במקום זאת הם בחרו במנגנון מדיני – שנועד להותיר את ההחלטה בידיהן של ממשלות, במקום להעבירה לבוררים בלתי-תלויים. יש שיטענו, כי איראן לא הייתה נותנת את הסכמתה להליך של בוררות. אחרים יטענו, כי יש להטיל את האשם על המעצמות, שכן לפחות חלקן מעוניינות להותיר בידיהן את השליטה על הטלתן המחודשת של הסנקציות....
הסרתה למעשה של האופציה הצבאית מסדר היום מחלישה את עמדת הממשל האמריקני והקהילה הבינלאומית במשא ומתן עם איראן לקראת הישורת האחרונה והקריטית שלו. זהו גם סימן מבשר רעות נוסף לגבי תוצאותיו של המשא ומתן
הרצון של ממשל הנשיא אובמה להגיע להסכם עם איראן בסוגיית הגרעין (לצד הצורך שחש הממשל להשיב על הביקורת שנשמעה נגדו בגין הבנות לוזאן), מובילים אותו לחדד את הרטוריקה, המבטלת למעשה את תקפותה של האופציה הצבאית מול איראן. עמדה זאת של הממשל האמריקאי מחייבת הצבת עמדה חלופית בהירה, המתבססת על אמינותה של האופציה הצבאית – שביכולתה להסיג את תכנית הגרעין האיראנית שנים רבות לאחור כפי שטענו בכירים בצבא ארצות הברית. הסרתה למעשה של האופציה הצבאית מסדר היום מחלישה את עמדת הממשל והקהילה הבינלאומית במשא ומתן עם איראן לקראת הישורת האחרונה והקריטית שלו. זהו...
במסגרת ועידת המעקב (RevCon) של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT) לשנת 2015 התקיים דיון אינטנסיבי בן ארבעה שבועות בסוגיות, שנוגעות לשלושת עמודי התווך של האמנה: פירוק נשק, מניעת תפוצה והשימוש באנרגיה גרעינית למטרות שלום. ועידת המעקב הגיעה ליומה האחרון מבלי שהושגה הסכמה על הנוסח המלא של המסמך הסופי, עקב מחלוקת סביב שאלת ועידת הפירוז. ארצות הברית נמנעה מלתמוך במסמך הסופי, והצטרפו אליה גם בריטניה וקנדה. על פי הדברים שנשאה תת-מזכירת המדינה האמריקנית רוז גוטמולר בנאום הסיכום בוועידה, האשמה מוטלת על מצרים, שדחפה ל"תנאים בלתי-מציאותיים...
בראיון שהעניק הנשיא אובמה לעיתון 'אל-ערבייה' (15 במאי 2015) הוא נדרש, בין השאר, לתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני ולאפשרות של התקדמות לקראת מימושו של חזון שתי מדינות לשני עמים. הוא הבהיר, כי הוא דבק ברעיון של הקמת מדינה פלסטינית, כפתרון היחיד, לדעתו, להבטחת עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמצוקתם של הפלסטינים החיים בשטחי יהודה שומרון ורצועת עזה. בהתבטאויות נוספות חזר הנשיא והדגיש, כי פתרון זה ייתן את המענה המיטבי לצרכי הביטחון של מדינת ישראל בטווח הארוך וכן יתאים למערכת הערכים היהודית, שעל בסיסה קמה מדינת ישראל. התבטאויותיו...
כל המועמדים – הרפובליקאים והדמוקרטים – הביעו תמיכה בישראל. היחסים עם ישראל, למרות המתח שנרשם בחודשים האחרונים בין הנשיא אובמה לראש הממשלה נתניהו, נותרו רכיב מרכזי בפוליטיקה האמריקנית. המועמדים הרפובליקנים התמקדו בהיסטוריה של היחסים בין אובמה לישראל ובעמדתו הנוכחית כלפי איראן. על רקע זה, הילרי קלינטון מתחבטת בין קשריה עם ממשל אובמה ופעילי המפלגה הדמוקרטית מחד גיסא, לבין שורה של תורמים דמוקרטים פרו-ישראלים, המביעים ספקות אשר לעסקה הנרקמת עם איראן, מאידך גיסא.
השנים הקרובות צפויות להוות תקופת מבחן עבור יחסי ארצות הברית ומדינות המפרץ. ספק אם די יהיה בהצהרות מפייסות של ארצות הברית ומכירת אמצעי לחימה מתקדמים, כדי להחזיר את היחסים למסלולם ולהפיג את חששם של המונרכים במפרץ מהכיוון האסטרטגי השגוי, בראייתם, בו פוסעת ארצות הברית גם מול איראן. ייתכן כי מפגש הפסגה בין אובמה ומנהיגי מדינות ה-GCC במחצית מאי 2015 תרם להבנה מצד הממשל האמריקאי, כי עליו לעצב מדיניות שתכליתה להסיג לאחור את המעורבות האיראנית בזירות שונות במזרח התיכון. מדיניות זו, אם תמומש באופן אפקטיבי, תאפשר למדינות המפרץ לצלוח ביתר קלות את...