מבצע "צוק איתן" (7 ביולי — 26 באוגוסט 2014) היווה את אתגר הלחימה המורכב והממושך ביותר אליו נכנס חמאס במסגרת מעגל הדמים עם מדינת ישראל הנמשך מאז היווסדו בשנת 1987 . מוקדם עדיין להעריך את הישגי המערכה ותוצאותיה, שכן אלה אינם ברורים דיים לפי שעה מבחינתם של שני הצדדים, ויידרש עוד זמן כדי לקבוע האם היעד הישראלי העיקרי — השגת הרתעה ארוכת טווח מול חמאס — אכן התממש. במהלך המבצע עשה חמאס שימוש בכל היכולות שברשותו והפעיל אמצעי לחימה רבים ושיטות לחימה מגוונות כבר משלבי המערכה הראשונים. אמצעים אלה כללו ירי רקטי לכל אורך ימי הלחימה...
בשבועות האחרונים ניכרת הסלמה במציאות הביטחונית בירושלים, בדגש על שכונות התפר והר הבית. לצד התערערות המצב הביטחוני והחיכוך הגובר בין משטרת ישראל למפרי סדר פלסטינים בשכונות התפר ולאורך כמה מהצירים הראשיים בירושלים ואליה, מתעצבת מציאות של חיכוכים אלימים גוברים ברחבת הר הבית. המשבר הנמשך כבר כמה חודשים שהחריף לאחרונה, ואשר לא בהכרח הגיע לשיאו מחייב גיבוש יוזמה ואסטרטגיה כוללת, לא תגובתיות וכיבוי שריפות בלבד. האסטרטגיה הכוללת צריכה לאפשר איזון מורכב בין מאמצי ייצוב לבין מאמצי עיצוב. מאמצי הייצוב צריכים לכלול הגברת השיטור והאכיפה והחמרת...
בתחילת חודש אוגוסט 2015 התפטר אבו מאזן מראשות הועד הפועל של אש"פ ואליו הצטרפו מספר בכירים נוספים שהתפטרו גם הם. המהלך הוא המשך לשורת מהלכים קודמים שהוביל אבו מאזן, אשר תכליתם ארגון מחדש של הועד הפועל ואיושו בתומכיו והרחקת מתנגדיו. לדוגמה, אבו מאזן פיטר את יאסר עבד רבו ששימש כמזכ"ל המועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ) ומינה את נאמנו צאא'ב עריקאת במקומו. המהלכים הללו נועדו להכשיר את תהליכי בחירת הועד הפועל החדש בכינוס הצפוי של המל"פ, אשר יהיה הראשון מזה כעשרים שנה, אז התכנסה המועצה בפעם האחרונה.
ב-1 בספטמבר 2015 הודיע מחמוד עבאס על התפטרותו מתפקיד יו"ר הוועד הפועל של אש"ף וגם מתפקידו כיו"ר הוועד הפועל של פתח, הארגון המוביל באש"פ. אפשר שהתפטרותו זו של עבאס תוביל לבחירת ועד פועל חדש, שיהיה נוח לו יותר – אם אמנם יישאר בתפקידו. ההתפתחויות האחרונות ברשות ובאש"פ, בין אם הן אותנטיות ובין אם הן בחזקת תכסיס פוליטי, מעידות על משבר עמוק בזירה הפלסטינית, שהוא תוצאה של תהליכי התפוררות ואובדן לגיטימציה מתמשך של ההנהגה הפלסטינית. ישראל אינה יכולה להתעלם מהמשבר, למרות שלא נכון יהיה מבחינתה לנסות ולהתערב בו באופן...
בשבועות האחרונים מתרבים הדיווחים על כך שמתקיים משא ומתן בין ישראל לחמאס בדבר הסכם ייצוב לטווח ארוך. יש אינטרס ישראלי אמתי בייצוב הפסקת האש עם החמאס. המצב ברצועה הוא כפצצת זמן, שדינה להתפוצץ במוקדם או במאוחר. משום כך, לישראל חשוב לפעול לשיפורו. אבל ספק רב האם ממשלת ישראל הנוכחית מסוגלת לשנות את התפיסה הבסיסית שלה מול חמאס, המבוססת על ניהול הסכסוך ולא על ניסיון להתקרב ליישובו. לכן לא קיימת נכונות להגיע להסכם ארוך טווח – המכונה על ידי הפלסטינים "הודנה" – עם חמאס, ולשלם את מחיריו. הניסיון להעמיק את ההבנות עם חמאס כנראה יימשך,...
'המשחק הכפול' הוא כלי בשימוש השחקנים בזירה הפלסטינית, אשר מאפשר גמישות בין פרגמטיות לאידאולוגיה. עם זאת, גלום בו סיכון לאובדן שליטה במצב. על מנת לצמצם את האיום, מומלץ כי ישראל תנקוט מדיניות משולבת: מול הרשות, עליה להימנע מביטול ההקלות על חיי היום-יום בגדה ולחזק את התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית. במקביל, עליה לפעול בנחישות בזירה הבינלאומית נגד המדיניות הלעומתית של הרשות, ולחשוף את פרצופה האמתי, בדגש על מדיניותה המחבלת במאמצים לשיקום עזה ועל ההסתה לטרור ולקיצוניות. כלפי החמאס, על ישראל להימנע מלשתף פעולה עם 'המשחק הכפול' של חמאס...
בימים אלה התפרסם דו"ח ועדת החקירה, שמינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם לגבי מבצע "צוק איתן". כצפוי, הדו"ח מותח ביקורת על ישראל ומוצא כי בלחימתה הפרה את דיני המלחמה וכי קיים אף חשש לביצוע פשעי מלחמה. הדו"ח מבקר אף את חמאס וארגונים חמושים אחרים בעזה ומעלה לגביהם חשש דומה. דו"ח זה, למרות ניסיונו להצטייר כדו"ח מקצועי ומאוזן, הוא דו"ח בעייתי מאוד. הניתוח המוטה והבלתי מקצועי של פעילות לחימתית באזור מאוכלס, מבוסס על מתודולוגיה שגויה, ציפיות בלתי ריאליות ועל סטנדרטים החורגים מן הקבוע בדיני הלחימה...
יוזמה מדינית מפורטת, מדורגת וארוכת טווח בלבד, תסייע לשכנע את הרשות הפלסטינית, כי תכנית 'עזה תחילה (שוב)' אינה מיועדת לעקוף אותה כנציג המוכר של העם הפלסטיני בתהליך מדיני, וכך לרכך את עמדתה לגבי תיאום עם חמאס. אשר לחמאס, יוזמה מדינית תוכיח לארגון שפרויקט השיקום אינו מיועד, בשום אופן, להקל על נוכחותו הצבאית ברצועה. אמנם, פירוק חמאס מנשקו הוא יעד לא-ריאלי בנסיבות הנוכחיות; גם בלימתו של מאמץ ההתחמשות של הארגון תהיה קשה להשגה ולביצוע. ועדיין, עצם היציאה לדרך של שיקום כולל של הרצועה תאותת לחמאס שעליו לנקוט ויתורים רבים בתמורה, הן כלפי הרשות...
הימשכותה של המצוקה ההומניטארית ברצועת עזה עלולה להאיץ תהליכי הסלמה והתדרדרות לסבב עימות נוסף בין חמאס לישראל. המציאות הקשה ברצועה מעמידה בפני ישראל שני ציוויים, שמשמעותם האצתם והגברתם של תהליכי שיקומה של הרצועה. הציווי הראשון, הוא המוסרי; הציווי השני, הוא אסטרטגי – למנוע את התפרצותו של סבב עימות נוסף. לישראל אינטרס לזרז את תהליך שיקומה של רצועת עזה, למרות שהדרך לממשו, מציפים שורה של דילמות. הדילמה הראשונה: התחזקות אפשרית של חמאס כגורם שלטוני ברצועה. דילמה נוספת: העמקת הבידול בין רצועת עזה לגדה המערבית; הדילמה השלישית: מערכת...
בראיון שהעניק הנשיא אובמה לעיתון 'אל-ערבייה' (15 במאי 2015) הוא נדרש, בין השאר, לתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני ולאפשרות של התקדמות לקראת מימושו של חזון שתי מדינות לשני עמים. הוא הבהיר, כי הוא דבק ברעיון של הקמת מדינה פלסטינית, כפתרון היחיד, לדעתו, להבטחת עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמצוקתם של הפלסטינים החיים בשטחי יהודה שומרון ורצועת עזה. בהתבטאויות נוספות חזר הנשיא והדגיש, כי פתרון זה ייתן את המענה המיטבי לצרכי הביטחון של מדינת ישראל בטווח הארוך וכן יתאים למערכת הערכים היהודית, שעל בסיסה קמה מדינת ישראל. התבטאויותיו...
היעד האופרטיבי של חמאס היה ונותר הסרת המצור ושיקום הרצועה ונראה שהארגון ייטה להתקדם בכל ערוץ מעשי שיוביל להשגת יעד זה. עם זאת, נראה, כי בעת הנוכחית הזרוע הצבאית אינה מעוניינת ליזום עימות, בפרט כל עוד היא שוקדת על הפקת לקחים מסבב העימות האחרון עם ישראל ומשקמת את תשתיותיה. שיקום מושכל ומבוקר של הרצועה יקטין במידה ניכרת את המוטיבציה של חמאס לחולל סבב אלים נוסף. אולם, על ישראל לשקול היטב את משקל התמיכה במהלך בכיוון הבנות בדבר רגיעה עם חמאס, שעלול יהיה להחליש את מעמדה של הרשות הפלסטינית, וזאת ביחס לתועלת שבהשגת רגיעה זמנית וארוכת טווח...
חמאס ושאר הפלגים החמושים הפעילים ברצועת עזה שיגרו במהלך 'צוק איתן' למעלה מ-4,500 רקטות לטווחים שונים בשטח ישראל. מכאן הבנת חמאס, כי גם אם יעילותה של מערכת 'כיפת ברזל' מנעה ממנו לגרום לנפגעים רבים בקרב האוכלוסייה האזרחית בישראל, הרי שעצם הכורח לשלוח מיליונים מתושבי ישראל למקלטים באופן יום-יומי ורציף ושיבוש שגרת החיים של אזרחי ישראל עקב כך, היוו מבחינתו הישג חשוב. גם יכולתו לשבש את התעופה האזרחית לישראל ופוטנציאל הנזק הכלכלי והמורלי, הגלומים בה, אמורים לעודד את מגמת ייצורן של הרקטות תוך הגדלת כמויות הייצור, שיפור הדיוק והגדלת הטווח....
