הדיון במזכר ההבנות (MOU) בין ארצות הברית לישראל בנושא הסיוע הביטחוני לעשור הבא נמצא במבוי סתום. הפער בעמדות בין ישראל לארצות הברית איננו ממוקד רק בחשבונאות של מספרים. בין ממשל אובמה לממשלת ישראל קיימים פערים עמוקים וחילוקי דעות אשר לראיה האסטרטגית את האיומים במזרח התיכון, למידת היותה של ישראל נכס לארצות הברית. לא ניתן להסביר את הפערים בין הממשלים בהתעלם מ"הדם הרע", כתוצאה מהעימות שהתרחש ביניהם בקיץ האחרון בעת הדיון על אודות הסכם הגרעין עם איראן. אי-הגעה להסכם על אודות מזכר ההבנות בקיץ 2015 הייתה תוצאה של מדיניות מוטעית,...
במהלך הביקור שערך באחרונה במצרים מלך ערב הסעודית, סלמן בן עבד אל-עזיז, חתמו הצדדים על הסכמים בילטראליים במגוון נושאים, דבר המשקף את התחזקות התיאום והסיוע ההדדי בין ריאד לקהיר. להסכמים שגובשו במהלכו של ביקור זה עשויה להיות השפעה שלילית על מעמדו מבית של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, וכן על מעמדה של מצרים בעולם הערבי. בה בעת, למרות שנדמה, כי שתי המדינות נמצאות בירח דבש, שוררות ביניהן עדיין מחלוקות לא מועטות, בראש ובראשונה אשר למדיניות שיש לאמץ ביחס לסוריה ולתימן וכן בשאלת היחס כלפי האחים המוסלמים. חילוקי הדעות בסוגיות אלה עלולות...
אם ארצות הברית שואפת להגביר את השפעתה על עיצובה של סוריה בעתיד, עליה לגבש קואליציה אפקטיבית של כוחות מורדים שמבחנה הראשון יהיה השתלטות על העיר א-רקה. כדי לשפר את סיכויי הצלחתו של המהלך, ארצות הברית נדרשת לנקוט מספר מהלכים משלימים ובהם: תאום המהלך עם רוסיה; התחייבות אמריקאית פומבית, כי אסד לא יישאר בשלטון; מניעת הישגים טריטוריאליים נוספים מ-אסד על חשבון כוחות המורדים; העברת מרכז הכובד של מלחמת האזרחים לאזורים שבשליטת 'המדינה האסלאמית'; סיוע כלכלי, הומניטרי ואזרחי לכוחות המורדים; כינון "ממשלת צללים" על בסיס ארגוני האופוזיציה...
ב-14 במארס 2016 הכריז ולדימיר פוטין, במפתיע, על הסגת החלק העיקרי של יחידות הצבא הרוסי מסוריה, לאחר שלטענתו הושגו המטרות שהוצבו בפני הכוח הרוסי עם כניסתו לסוריה לפני חמישה וחצי חודשים. לאור ההפתעה מהצעד הרוסי ובהיעדר הסבר חד-משמעי להחלטה, הוצעו הסברים אפשריים שונים להתפתחות זו. לדעת מחברי המאמר ההודעה הרוסית אינה משקפת החלטה על נסיגה מלאה ואינה מודיעה על סיום מעורבותה בסוריה, אלא משנה את מתכונת המעורבות. זאת, במטרה להפחית סיכונים, לממש קלפי משא ומתן ולהעביר מסרים, וכן לשמור על יכולת לחזור במהירות למתכונת הקודמת.
אם הנשיא אובמה אכן גמר אומר להיכנס לדפי ההיסטוריה כמי שיזם את החלטת מועצת הביטחון בדבר הסדר ישראלי-פלסטיני, ספק אם דבר ישנה את החלטתו זו. אם הנושא עדיין בדיון ונתון לשיקול, יש מקום ליוזמה מדינית מצד ישראל, שבמרכזה תהיה שורת הכרזות וצעדים מעשיים. במקביל, חיוני להימנע מהפיתוי להשתמש במועמדים הרפובליקאים כדי לנגח את הנשיא, או לשלוח את הילארי קלינטון בלא לחמשה ברכיבי היזמה. בין מרכיבי היזמה הישראלית ניתן לכלול: א. נכונות לדון בעתיד על הסכם המבוסס על קווי 1967 ושיקולי ביטחון ודמוגרפיה, וכן על הערכת יכולת הקיום של מדינה פלסטינית. ב. תמיכה...
ב–27 בפברואר 2016 נכנסה לתוקף הפסקת אש בסוריה בין כוחות משטר אסד והאופוזיציה. הפסקת האש הושגה לאחר שארצות הברית ורוסיה הגיעו להבנות באשר לתנאיה, בשאר אל-אסד ונציגי המורדים שהשתתפו במגעים שהובילו לסיכום קיבלו תנאים אלה, והפסקת האש אף עוגנה בהחלטת מועצת הביטחון. עיקר כוחן של ההבנות להפסקת האש, הוא התבססותן על הסכמה בין רוסיה וארצות הברית, הנחושות לקדם הסדר רחב יותר בסוריה, לאור הקושי לסמן 'משחק סיום' והתעייפות מהעיסוק במשבר בסוריה. לשם שמירת הפסקת האש יהיה עליהן לרסן שחקנים המעורבים במשבר – כל אחת במחנה שלה. לארצות הברית חשוב להתרכז...
בזמנים של פער מפלגתי מתמשך בגישות כלפי ישראל, הצורך לאזן בין פוליטיקה אליטיסטית לפופוליסטית בולט במיוחד בקרב הדמוקרטים. ישראל בת מזל שהגיבור הפופוליסט של הבחירות האלה הוא ברני סנדרס, שאינו שותף לעוינות כלפיה, כפי שסביר שחשים רבים מתומכיו. אולם, בשנים הקרובות, אפשר שישראל ותומכיה לא יהיו ברי מזל. בעתיד, ייתכן שפופוליסט דמוקרטי, או אפילו רפובליקני, ינסה "לשחוט את הפרה הקדושה" שנקראת יחסי ארצות הברית וישראל, כחלק מניסיון להשתלט על עדר "הפרות הקדושות" של האליטות.
הערכה אסטרטגית לישראל 2016-2015 – ספר נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מידי שנה – הוא קובץ מאמרים, הדנים במגמות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל. המאמרים מוקדשים להערכת השלכותיהן של התרחשויות על מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל ולניסוח המלצות למדיניות ולדרכי פעולה, שיסייעו לה להתמודד עם האתגרים הגלומים בהן.
בחמש בשנים האחרונות מתאפיין המזרח התיכון באי-יציבות, כשהתפתחותו של כל מוקד סכסוך ומלחמה חדש – בין מדינות ובתוך מדינות – נוספת אל מתחים ומלחמות, בפרט בין משטרים נחלשים ופלגים תת-מדינתיים,...
קובץ מאמרים זה, נכתב על ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי וכותבים אורחים במטרה לבחון דרכי התמודדות אפשריות עם האתגר שמציבה 'המדינה האסלאמית', שהוא בין האתגרים המחשבתיים, הפוליטיים-חברתיים והצבאיים, המרתקים ביותר שנמצאים על סדר היום של המערכת הבינלאומית ב-2016.
'המדינה האסלאמית' פרצה בסערה לזירת המזרח התיכון, כישות שעצם מהותה והתנהלותה קוראות תיגר על הסדר המדיני והפוליטי, הקיים באזור. כיבושיה של 'המדינה האסלאמית' בתחומי עיראק וסוריה, הזרועות ששלחה למדינות נוספות באזור והאכזריות המאפיינת את התנהלותה, מהווים מוקד חשש ועניין אזורי...