כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-ארצות הברית

הערכה אסטרטגית לישראל 2016-2015 – ספר נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מידי שנה – הוא קובץ מאמרים, הדנים במגמות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל. המאמרים מוקדשים להערכת השלכותיהן של התרחשויות על מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל ולניסוח המלצות למדיניות ולדרכי פעולה, שיסייעו לה להתמודד עם האתגרים הגלומים בהן. בחמש בשנים האחרונות מתאפיין המזרח התיכון באי-יציבות, כשהתפתחותו של כל מוקד סכסוך ומלחמה חדש – בין מדינות ובתוך מדינות – נוספת אל מתחים ומלחמות, בפרט בין משטרים נחלשים ופלגים תת-מדינתיים,...

קובץ מאמרים זה, נכתב על ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי וכותבים אורחים במטרה לבחון דרכי התמודדות אפשריות עם האתגר שמציבה 'המדינה האסלאמית', שהוא בין האתגרים המחשבתיים, הפוליטיים-חברתיים והצבאיים, המרתקים ביותר שנמצאים על סדר היום של המערכת הבינלאומית ב-2016. 'המדינה האסלאמית' פרצה בסערה לזירת המזרח התיכון, כישות שעצם מהותה והתנהלותה קוראות תיגר על הסדר המדיני והפוליטי, הקיים באזור. כיבושיה של 'המדינה האסלאמית' בתחומי עיראק וסוריה, הזרועות ששלחה למדינות נוספות באזור והאכזריות המאפיינת את התנהלותה, מהווים מוקד חשש ועניין אזורי...

בספרו ישראל, ארצות הברית והמאבק על הקפאת הבנייה בהתנחלויות, 2010-2009 מגולל המחבר, זכי שלום, את הדרך הנפתלת והסבוכה בה צעד הנשיא אובמה במאמציו להביא להסדר ישראלי-פלסטיני בשנתיים הראשונות לכהונתו. בהסתמך על מקורות מידע מגוונים ועדויות של בכירים בממשל האמריקאי ובישראל, מתאר המחבר את קורות יחסי שתי המדינות, שעמדו בסימן משבר קשה  ורווי מתח. המחבר מנתח את הסיבות והאילוצים שמנעו את קידום ההסדר, כפי שקיווה הנשיא אובמה.

בתקשורת הפומבית בין הצדדים בעלי העניין בים סין הדרומי ניתן ביטוי נרחב הן למסרים שנועדו הכלים הצבאיים להעביר, כלומר המחשת הנורמות השולטות והנחישות לקיימן, והן לניתוח הביטויים הקונקרטיים של הפעילות הצבאית. הכלים הצבאיים נועדו לגבות ולחזק את עמדות הצדדים וטיעוניהם בסוגיות המחלוקת, להמחיש נורמות ונחישות ולגדר את גבולות המיקוח, אולם הם אינם פטורים מניהול הסיכונים שמקורם ברמה הטקטית, והם מצווים להימנע מהדרדרות ומהסלמה.  מפגשים בין כלי טיס וכלי שיט ישראליים לכלים של מעצמות אזוריות ועולמיות הפכו לשכיחים יותר בשנים האחרונות, והפעילות הצבאית...

הסיבה למחלוקת ולשבר פוטנציאלי בקרב הקהילה היהודית באמריקה היא היקף כמעט חסר תקדים של אתגרים, שהקהילה ניצבת מולם, וביניהם: א) אדישות ובורות לגבי ישראל, שבחלקם הם תוצאה של ירידה בכוחה של הזהות היהודית האמריקאית; ב) נטייה בקרב יהודים בצד השמאלי של המפה לראות את ישראל כמפרת זכויות אדם וכמדכאת את הפלסטינים; ג) נטייה של חלק מהיהודים בצד הימני של המפה לראות כל אי-הסכמה עם מדיניותה של ממשלת ישראל כאנטי-ישראלית ואפילו אנטישמית; ד) מה שנתפס כחוסר מוכנות של ממשלת ישראל לעשות ככל שביכולתה כדי למתן מחלוקות ומתחים בתוך הקהילה. העובדה שהרבנות...

"תכנית המל"טים" האמריקאית, שבמסגרתה משמשים מל"טים (מטוסים ללא טיס) לביצוע "סיכולים ממוקדים" של מי שנחשבים טרוריסטים או מעורבותם בטרור מוכחת, מעוררת באחרונה ביקורת חריפה. זאת, בעקבות תחקיר בעניין שפורסם באתר אינטרנט אמריקאי חדשותי ואשר חשף מסמכים רלוונטיים חסויים. עיקר הביקורת מתמקד באישור הסיכולים על ידי הנשיא בלי פיקוח וביקורת נוספים, וכן בשל העובדה שההחלטות הללו מתבססות על מידע, שאינו תמיד מדויק ומספק לצרכי ביצוע סיכול, שאכן יהיה "ממוקד". הסנאט ניסה להעביר את השליטה בתוכנית המל"טים מידיו...

אל מול האיומים הנשקפים לישראל מההסכם עם איראן, הן אלה הגרעיניים והן אלה הקונוונציונליים, על ישראל וארצות הברית להיערך במסגרת ביליטרלית של "הסכם המקביל". מכתבו של נשיא ארצות הברית לחבר הקונגרס הדמוקרטי ג'רולד נדלר, שבו הוא מפרט את רשימת הדרכים שבהן מתכוון הממשל לחזק את ישראל, מהווה בסיס טוב לדיון, אולם תכנו מחייב הרחבה והעמקה. ה'הסכם המקביל' יהווה מענה הולם לסיכונים הנובעים מההסכם בין איראן למעצמות ויקדם את האינטרסים החיוניים של ישראל ושל ארצות הברית במזרח התיכון. הסכם זה יתייחס, בין היתר,  לנושאים הבאים: במישור הגרעיני – על...

אם הנשיא יצליח, והווטו שיטיל על החלטת הקונגרס שלא לאשר את ההסכם יעמוד בעינו, אזי ההחלטה שיקבל ב'יום היישום' להסיר את הסנקציות שהוא עצמו הורה עליהן תיתפס כמתקבלת על הדעת, למרות שצפוי שחברי הקונגרס הרפובליקנים ימחו על כך. לעומת זאת, החלטה נשיאותית דומה להסיר סנקציות מכוח צווים נשיאותיים במצב שבו הקונגרס יצליח לבטל את הווטו הנשיאותי, צפויה לעורר ויכוח פוליטי וחוקתי עז שילווה בנקיטת מהלכים ומהלכי-נגד מצד הנשיא והקונגרס. אם הנשיא יתגבר על ניסיון הקונגרס לעקוף את הווטו שלו, אפשר שמשימתו תידחה על ידי רפובליקנים שינסו לאלץ את הקונגרס לאמץ...

במהלך 2014–2015 נראה היה שחל שינוי בעמדתו של ממשל אובמה לגבי תפיסת היעד הסופי הרצוי למשא ומתן עם איראן בנושא הגרעין. העמדה שדגלה בפירוק תכנית הגרעין של איראן הפכה לשאיפה להסתפק בניהול תכנית כזו. שרשרת הוויתורים שעשו שש המעצמות מול איראן במהלך השיחות בשנים אלו תאמו את היעד החדש. מכאן והלאה הפער בין עמדות ישראל לארצות הברית נעשה גלוי ומפורש. עם שינוי היעד, היה ברור שישראל לא תצטרף למסלול החדש. יתרה מכך, ככל שהפער בין שתי המדינות העמיק נראה היה שישראל וארצות הברית נמצאות במסלול התנגשות, אלא אם ישראל תסכים לשנות את יעדיה ותחזור בה מעמדתה...

מיד לאחר החתימה על הסכם הגרעין ('תכנית הפעולה המשותפת') בין מעצמות העולם לאיראן ב-14 ביולי, מיהרה רוסיה לפנות לארצות הברית בקריאה לעצור את פריסות מערכות ההגנה מטילים של נאט"ו באירופה, בטענה שאיראן אינה מהווה עוד איום גרעיני על מדינות הברית. עם זאת, למרות שבטווח הקצר ההסכם צפוי לעכב את היכולת האיראנית לפרוץ להשגת נשק גרעיני ולהעמיד אותה על פרק זמן של כשנה, הוא אינו מביא להתפרקות איראן מתשתית הגרעין שלה. נאט"ו יכולה לפיכך לטעון שאין סיבה לצמצם את היקף תכנית ההגנה מטילים שלה. ואמנם, כאשר יוסר האמברגו של מועצת הביטחון של...