ישראל לא התלהבה מלכתחילה מהיוזמה הרוסית ודחתה את תגובתה אולם נאלצה להגיב בחיוב כדי לא להיתפס כסרבנית שלום ומחשש לפגיעה במערכת היחסים העדינה בינה לבין רוסיה. יתכן גם כי בישראל מעריכים שבכוחה של היוזמה הרוסית לנטרל יוזמות אחרות, כמו החלטה במועצת הביטחון, שתכלול עקרונות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ברור כי אין חפיפה מלאה בין האינטרסים של רוסיה וישראל במזרח התיכון, וכי רוסיה יכולה מעת לעת להפתיע את ישראל למרות התפאורה של התיאום האווירי-המבצעי ביניהן בזירת סוריה. קשה לשער שהן הפלסטינים והן ישראל ירככו את עמדותיהן, כדי לרצות את מוסקבה,...
ב-22 ביוני 2015 התפרסם הדוח של ועדת החקירה העצמאית של האו"ם, שחקרה את אירועי מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. הדוח מציג תמונה ביקורתית מאוד על התנהלות ישראל ומעלה נגדה טענות שמשתמע מהן חשד לביצוע פשעי מלחמה מצידה, ולכן מדובר בדוח בעייתי מאוד עבור ישראל.
במזכר זה מציגה המחברת ניתוח מעמיק של הדוח ומצביעה על כשלים רבים בתכנו ועל חוסר הבנה מקצועי מצדם של חברי הוועדה שכתבו אותו. המחברת קובעת, כי אף שהדוח מתיימר להציג ניתוח מקצועי ואובייקטיבי של מבצע "צוק איתן", הוא אינו עומד למעשה ברף זה.
ניתוח עובדתי בעייתי, המתמקד...
מאז הפכו הערבים-הפלסטינים למיעוט במדינת ישראל נשמר המתח המובנה בין הרוב למיעוט. תהליכי ההשתלבות האזרחיים לא העיבו על עניינה של האוכלוסייה הערבית לבטא את ייחודיותה הלאומית מול הניסיון של ממשלות ישראל לטשטש את קווי ההיכר הלאומיים שלה. המחבר מצביע על התהליך שבו המדיניות הממסדית שלוותה בשימור הפערים בין שתי האוכלוסיות והמציאות של קונפליקט ישראלי-פלסטיני חיזקו עוד יותר את עניינו של המיעוט בפיתוח אסטרטגיות התנגדות .
אלימות אכן נכללה בסל אסטרטגיות ההתנגדות של המיעוט הערבי, אך הייתה היוצא מן הכלל – בניגוד לרושם המקובל. מעורבות המיעוט בטרור...
הצגת תכנית ליברמן יכולה להתפרש כביטוי לכוונת ממשלת ישראל או גורמים בה להביא למיטוט או להתפרקות הרשות הפלסטינית בלי שישראל תואשם בכך. מאחר שההצהרה כבר הוצהרה, צריכה ממשלת ישראל להבהיר, בעיקר לציבור הישראלי, האם היא אכן פועלת, גם אם באופן עקיף, למיטוט הרשות הפלסטינית, או שהיא ממשיכה לראות ברשות את הפרטנר הפלסטיני ליישוב הסכסוך וגם לניהולו. בכל דרך, מומלץ שממשלת ישראל תמשיך לפתח את הרכיבים האחרים בתכנית "המקלות והגזרים" (כותרת בעייתית ופטרונית כשלעצמה) של השר ליברמן, במטרה למנף את הגיונותיה הכלכליים-תשתיתיים ולתרגמם לתכנית...
פרסם הקוורטט לענייני המזרח התיכון דוח המתמקד במכשולים העיקריים שמונעים השגת הסכם שלום ישראלי-פלסטיני במשא ומתן, ומציג המלצות לקידום פתרון שתי המדינות. שני הצדדים הביעו את מורת רוחם מתוכן הדוח. הביקורת הרשמית של ישראל התבססה על הטענה כי פעילות התנחלות אינה מכשול לשלום, ואילו הפלסטינים דחו את הדוח בשל הדגש על אשמה המשותפת לשני הצדדים. במבט לעתיד, מידת הרלוונטיות וההשפעה של הדוח עדיין לא ידועה. אפשרות אחת היא כי הדוח יונח במגירה, כמו עוד הרבה יוזמות, מסמכים, תכניות והחלטות הקשורים לסכסוך ארוך השנים. אפשרות אחרת היא כי המסמך ישמש בעתיד...
מדינות כושלות התקיימו במרחב הערבי עוד לפני הטלטלה הערבית, אלא שבעקבות הטלטלה הזאת החריף מצבן. הטלטלה הערבית קיעקעה את ההיגיון הגיאו־פוליטי המסדר של המרחב הערבי, הכולל שלטון מרכזי סמכותי וגבולות ברורים. חולשת השלטון המרכזי הובילה להתרחבותם של אזורי הספר ולטשטוש הגבולות – דבר שהקל על ארגוני ג'האד ועל גורמים זרים לחדור לתחומי המדינות האלה, להתבסס בהן צבאית ופוליטית, לגייס תמיכה מקומית ולקרוא תיגר על השלטון המרכזי ולערער בשיטתיות את המבנה המדינתי.
המדינות הכושלות אינן רק בעיה מקומית, אלא אתגר אזורי ובינלאומי בשל אי־היציבות שהן מייצאות...
בהשתתפות: מאיר אלרן, נאדיה חילו ז"ל, ערן ישיב, דורון מצא, קרן אבירם, חפני גרטנר.
יחסי המדינה והרוב היהודי עם החברה הערבית-הפלסטינית נוגעים ישירות לביטחון הלאומי של ישראל. כמו ועדת החקירה הממלכתית ("ועדת אור") שהוקמה בעקבות אירועי אוקטובר 2000, כך נשיא המדינה, ראובן ריבלין, רואה בקידומה ובהשתלבותה של החברה הערבית בחיי החברה והכלכלה במדינה על בסיס אזרחות מלאה ושווה, אינטרס בעל חשיבות לאומית עליונה לחוסנה החברתי, הכלכלי והמוסרי של ישראל. בספר זה, נבחנה לעומקה מציאות החיים של החברה הערבית בפרק הזמן שחלף מפרסום המלצות...
סקרי דעת קהל שבוצעו מאז תחילת גל הטרור באוקטובר 2015 על ידי מכוני מחקר פלסטיניים (PSR ו-AWRAD) בגדה המערבית וברצועת עזה, משקפים מציאות חברתית ופוליטית מורכבת ודיאלקטית. הדיאלקטיקה באה לידי ביטוי במבוכה; בתסכול; בחוסר אמון בשתי ההנהגות הפלסטיניות (הרשות הפלסטינית וחמאס) ובמערכת הפוליטית הפלסטינית בכללותה; ובירידה בתמיכה בגל הטרור והסכינאות לצד תמיכה בהעצמת ההתנגדות האלימה (אינתיפאדה).
ב-3 ביוני התקיים בצרפת מפגש בינלאומי, שמטרתו הייתה להכין הנעה מחודשת של התהליך המדיני הישראלי–פלסטיני באמצעות ועידה בינלאומית המתוכננת להתקיים לפני תום 2016. השתתפו נציגים מ-28 מדינות, מהאיחוד האירופי והאו"ם. ישראל והרשות הפלסטינית לא הוזמנו למפגש. עמדתה המסתייגת של ישראל מעצם המהלך הצרפתי, שראש הממשלה נתניהו נתן לה ביטוי לפני ואחרי הכינוס, לא היה בה ויש להניח שגם לא יהיה בה כדי לרפות את ידי צרפת מלהמשיך ולקדמו. למרבית המשתתפים עצם הנוכחות והפגנת החשיבות המיוחסת לחידוש התהליך המדיני, היו חשובים יותר מאשר התוצאה שהושגה בפועל....
בשנים האחרונות, על רקע התהפוכות בעולם הערבי, דובר רבות בישראל על צורך לאתר מבין ההתפתחויות באזור גם הזדמנויות, שאותן היא תוכל לנצל על מנת לשפר את מצבה האסטרטגי. נראה שההתעוררות הבינלאומית ובפרט האזורית לגבי חידוש התהליך המדיני היא אכן הזדמנות, שאם תנוצל, תוכל לשמש את ישראל כאמצעי לקדם את יחסיה עם מדינות ערב הפרגמטיות וכן ערוץ שבאמצעותו תוכל להתקדם לקראת פתרון הסכסוך עם הפלסטינים. ואולם, סביר שהזדמנות זו תוחמץ בשל המצב הפוליטי בישראל וחולשת עבאס. נסיבות אלה צפויות להקשות על הכרה בצעדים שיהיה על ישראל לנקוט בתמורה למימוש הפוטנציאל...
"בלב המחלוקת הפנימית בישראל עומד הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ועומדות נגזרותיו: שאלת ההתנחלויות, שאלת שלמות העם לעומת שלמות הארץ. אנו צועדים על קרום דק, ומתחתיו גועש ורותח הסכסוך הזה – לעתים גלוי ואלים על פני השטח, לפעמים נסתר מן העין ושקט. אך הוא קיים גם קיים, ומכרסם בהווייתנו כְּעָם גם אם נתעלם ממנו". "הקרב על הבית" סוקר בקצרה את ההיסטוריה היהודית והציונית, מנתח לעומק את ההישגים ואת השגיאות, ומזהיר מפני קיפאון ואפס מעשה מדיני. כמי שאמון לא רק על חשיבה אלא גם על ביצוע בזירות לאומיות של ביטחון ומדיניות, שר מציע דרכים...
מאה שנים חלפו מאז שדיפלומט בריטי ודיפלומט צרפתי ניסחו יחדיו את "הסכם סייקס-פיקו", שחילק את המזרח התיכון לשני אזורי השפעה. הסכם זה הפך לאחד מיסודותיו המרכזיים של האזור במתכונתו המוכרת לנו מאז תום מלחמת העולם הראשונה. הסדר הפוליטי שעיצבו במזרח התיכון מי שהיו אז שתי מעצמות העל, על המשטרים שהקימו והגבולות ששרטטו, ניצב כיום בפני איום חמור. מאמר זה בוחן את העבר וההווה בהקשר זה, וכן את סיכוייו של ההסכם לשרוד את הסערות הפוליטיות השוטפות את האזור. ההמלצה שבסיום המאמר היא אחת – על ישראל להיות מוכנה לנסח את רעיונותיה לפתרון הסכסוך...
