האתגר שהציב ג'ון קרי, מזכיר המדינה האמריקאי, בנאום שנשא .אודות הסכסוך הישראלי-פלסטיני (28 בדצמבר, 2016), הופנה אמנם בעיקר כלפי ישראל, אך גם לפלסטינים. מזכיר המדינה התעלם מהתהפוכות שהתחוללו באזור בשנים האחרונות, שבעקבותיהן נוצר הצורך לבחון מחדש את פרדיגמת המשא ומתן. קרי קרא להתבסס על שישה עקרונות למשא ומתן להסדר קבע ישראלי-פלסטיני, שאימץ ממשל אובמה. אם עקרונות אלה יאומצו בוועידת השלום הבינלאומית, האמורה להתקיים בפריס במחצית ינואר 2017 והצד הפלסטיני יקבל אותם, אזי הם יהיו בסיס מדיני ומוסרי למהלכים הבאים לפתרון הסכסוך. לישראל אין כלים...
ביום 23 בדצמבר 2016 אימצה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה מספר 2334 בעניין ההתנחלויות. מדובר בהחלטה הראשונה של מועצת הביטחון שכוללת גינוי כה נחרץ למדיניות ההתנחלויות של ממשלת ישראל מאז החלטה 465 משנת 1980. מוטיב מרכזי בהחלטה, כפי שמודגש בסעיף 4, הוא ההכרח להפסיק כל פעילות הנוגעת להתנחלויות כדי לשמר את האפשרות להגיע לפתרון שתי המדינות. במבוא להחלטה נכלל גינוי לצעדים שיש בהם שינוי האופי והמעמד של ה-"שטחים הפלסטיניים הכבושים" ומובע החשש שמדיניות ההתנחלות מאיימת על פתרון שתי המדינות בהתבסס על קווי 1967. החלטה 2334 היא...
החלטת מועצת הביטחון 2334 היא אקורד סיום צורם של שמונה שנות קיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים. הנשיא אובמה וראש הממשלה נתניהו הובילו את ישראל למפולת מדינית קשה ולקבלת החלטה בעייתית ביותר לישראל ולתהליך השלום כאחד. החלטה זו מביאה את תהליך השלום החותר לפתרון שתי המדינות לנקודה הנמוכה ביותר מאז 2008. ישראל משלמת על קריאה בעייתית ומוטעית של נתניהו את המערכת האמריקאית והעולמית בשנים האחרונות. כתמונת ראי לקריאת המציאות הבעייתית של נתניהו, גם ממשל אובמה לא הצליח לקרוא את דעת הקהל והמערכת הפוליטית הישראלית, ולא בחן את תקפותן של הנחות...
הוועידה השביעית של פתח העניקה לעבאס לגיטימציה ציבורית מחודשת על רקע השפל המתמשך במעמדו בעיני הציבור הפלסטיני. בין השאר, הייתה ערב ההתכנסות ציפייה למינוי סגן או יורש-מיועד לעבאס, או לכל הפחות לקביעה של מנגנון הירושה לאחר שיסיים את תפקידו. דבר מכל אלה לא קרה. בחירתו של עבאס מדגישה את הסטגנציה והחולשה המבנית, התפקודית והאידיאולוגית של פתח, המקרינות אל הרשות הפלסטינית ואל החברה כולה. אף אין בה כדי למתן לאורך זמן את קרבות-הפנים בפתח עצמו. עבאס מסמל בעיני פלסטינים רבים את רפיסות ההנהגה הפלסטינית בראשותו מול ישראל, ואת כישלונם של הדור שלו...
עניינו של מאמר זה הוא באפיונה של תפיסת ההרתעה של חזבאללה אל מול ישראל, כפי שהתפתחה בעשור האחרון מאז מלחמת לבנון השנייה. המאמר ישתמש בנאומיו המרכזיים של מנהיג הארגון, חסן נצראללה, בשנים אלו ככלי לבחינת אבולוציית ההרתעה והשתנותה על פני ארבע נקודות זמן(2000 ,2006 ,2008 ו־2011 ),וכן כאמצעי לשיקוף הנסיבות הפנימיות והאזוריות בהן פעל חזבאללה בתקופות אלו. נצראללה עושה לאורך שנות קיומו של חזבאללה שימוש תכוף באמצעי התקשורת במטרה להעביר את מסריו ולקדם את סדר יומו של הארגון לקהלי יעד שונים — הישראלי והפנימי־לבנוני. לפיכך, נאומיו מהווים צוהר...
שקלול רכיביו של מאזן הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לקראת סוף 2016 ומבט לעתיד הקרוב — שנת 2017 ואילך — מלמדים כי הגורמים המשפיעים לחיוב על מצבה האסטרטגי של ישראל נותרו כשהיו לפני שנה: היא חזקה מבחינה צבאית; האיום הצבאי הישיר עליה פחת במידה משמעותית והיא מצליחה להימנע מעימותים וממלחמות רחבות־היקף, בפרט נוכח מגמת הירידה הנמשכת באיום הנשקף לה מהמדינות הערביות בסביבתה; הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לבין איראן בקיץ 2015 דחה את מימושו של פוטנציאל הגרעין האיראני המאיים; על רקע המאבק של העולם הערבי — המאבק הסוני בהקצנה השיעית וכן המאבק...
יחסי המדינה והרוב היהודי עם החברה הערבית־פלסטינית בישראל נוגעים ישירות לביטחון הלאומי, במובנו הרחב והעמוק של המושג. על כן הם מחייבים מדיניות עקבית ואחראית של הממשלה, בהתבסס על האינטרסים של המדינה וכלל אזרחיה. נראה כי המדיניות שננקטת במהלך השנים אינה משקפת צורך זה באופן הנדרש. אמנם, עם השנים גברה המודעות של ממשלות ישראל לצורך לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים העמוקים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי, אולם בפועל לא יושמו רוב ההמלצות של 'ועדת אור' הממלכתית, שהוקמה בעקבות אירועי הדמים באוקטובר .2000 התמונה הכוללת של חוסר שוויון קיצוני...
מדינות ערב הסוניות, בראשן מצרים וערב הסעודית, גילו לאורך שנת 2016 פעלתנות למען שבירת הקיפאון בתהליך המדיני הישראלי־פלסטיני וחידוש המשא ומתן לשלום. נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, פנה בשתי הזדמנויות נפרדות — האחרונה שבהן ב־ 20 בספטמבר 2016 , מעל במת העצרת הכללית של האו"ם בניו־יורק — בקריאה ישירה לעם ולהנהגה בישראל להכיר בחשיבות פתרון הבעיה הפלסטינית, ולחתור להשגתו. הוא הדגיש כי העת הנוכחית מזמנת "שעת כושר אמיתית לכתיבת דף מזהיר בהיסטוריה של האזור", אשר מימושה יעניק יציבות ביטחונית ושגשוג כלכלי לפלסטינים ולישראלים. דבריו...
בשנה החולפת העמיק המבוי הסתום ביחסי ישראל והפלסטינים והוא התבטא בהמשך גילויי האלימות, בחוסר תקשורת בין הצדדים ובהתעלמות של כל צד מהצרכים הפוליטיים והאחרים של הצד השני. אשר לעתיד הלא רחוק, הקיפאון צפוי לחולל לפחות שני משברים בשתי הזירות הפלסטיניות העיקריות — הרשות הפלסטינית בגדה המערבית ורצועת עזה הנשלטת על ידי חמאס. היחלשותה הנמשכת של הרשות הפלסטינית בעקבות אובדן הלגיטימציה של מנהיגותה עלולה להביא לקריסתה, ומשבר ירושה חריף צפוי להתפתח עם תום כהונתו של הנשיא מחמוד עבאס; המשבר ההומניטרי והתשתיתי ברצועת עזה צפוי להחריף ועלול להביא...
האירועים הביטחוניים שהתרחשו בשבוע השני של אוקטובר 2016 בדרום ובצפון החזירו את תשומת הלב הישראלית לשתי חזיתות העימות הנפיצות ביותר – מול חזבאללה ומול חמאס. המצב בחזית הדרום יציב פחות מאשר בזירה הצפונית, שכן בצפון העימות הוא דו-צדדי ולכן נשלט יותר. בחזית הדרומית, לעומת זאת, קיימים רכיבי חיכוך תמידיים. ביניהם: ההגבלות על כניסה לעזה ויציאה ממנה, סגר ימי, חפירת המנהרות לתוך ישראל ועוד. חזבאללה וחמאס לא וויתרו על הקריאה להשמדת ישראל ושני הארגונים כאחד רואים בעימותים צבאיים דרך מרכזית להשגת יעד זה. לשם עצירתם נדרשות הרתעה חזקה ופגיעה...
לפני שנה החל גל הפיגועים המכונה טרור היחידים. בין הגורמים החיצוניים לגל זה ניתן למצוא השראה שמקורה ב'מדינה האסלאמית' ובחזון הח'ליפות, לצד השראה (מאוחרת) של "האביב הערבי". גורמי השראה אלו נתמכים ומועצמים על גבי הפלטפורמה של הרשתות החברתיות שחושפות את הדור הצעיר ל"מנעמי המערב" ולרוח התקופה (זכויות אדם, דמוקרטיה, הגדרה עצמית), צובעות בצבעים קודרים ומייאשים את מציאות חייו ומכרסמות בשיירי התקווה לגבי עתידו האישי. על הגורמים הפנימיים נמנה גם הייאוש מההנהגה הפלסטינית עקב חוסר יכולתה לקדם את המטרות הלאומיות ובכללן סיום...
הסכם החשמל שנחתם לאחרונה (ספטמבר 2016) מסדיר את החזר החובות הפלסטיניים לחברת החשמל וכן את אחריות הרשות לגביית החוב עבור החשמל המסופק על ידי חברת החשמל הישראלית וכן את אחריותה לתחזוקת רשת החשמל הפלסטינית ביהודה ושומרון. הסכם זה מוכיח את פוטנציאל שיתוף הפעולה בין ישראל לרשות ואת יכולתם של גורמים מקצועיים משני הצדדים לקדם שיתופי פעולה מהותיים גם בתנאים של קיפאון מדיני. במובן זה, מדובר בהבלחה של אופטימיות שאותה נכון למנף ולפתח כבסיס לתהליך של בניית המוסדות המדינתיים והמשילות הפלסטינית וחיזוק הכלכלה הפלסטינית. ההסכם יכול לשמש כמודל...
