ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
שחר עילם, ראש פרויקט המחקר של ה־INSS על תופעת האנטישמיות בת־זמננו בארצות הברית, ותום אשד, עוזר מחקר בפרויקט, בוחנים את גל אירועי האנטישמיות ששטף את ארצות הברית במאי 2021, בעת מבצע 'שומר החומות' ומייד אחריו. על בסיס האירועים הללו הם מנתחים היבטים שונים ורחבים של תופעת האנטישמיות בארצות הברית ושל השפעותיה על קהילת יהודי ארצות הברית ועל ישראל.
תום אשד, עוזר מחקר בפרויקט ה-INSS בתחום האנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית, בוחן את האופן בו גופי ממשל, רשויות אכיפת חוק וארגוני חברה אזרחית אוספים נתונים ועוסקים בניטור של תופעת האנטישמיות בארצות הברית. הוא מנתח את היתרונות והחסרונות של אופני המדידה וההערכה השונים ומציע כיצד לעשות בהם שימוש אחראי.
סטפן ה. נורווד, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת אוקלהומה המתמחה בהיסטוריה של השמאל האמריקאי, בוחן את תופעת האנטישמיות בארצות הברית בהקשר של השמאל הקיצוני האמריקאי ומנתח את האופן שבו כמה זרמים פוליטיים אימצו סטריאוטיפים אנטישמיים והפכו אותם לחלק מן האידאולוגיה שלהם החל מסוף המאה ה־19 ועד ימינו.
סטפני האוזנר, המנהלת הכללית לשעבר של Israel Action Network בפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), ובקי (רבקה) כספי, סגנית נשיא בכירה ב־JFNA והמנהלת הכללית של משרדי הארגון בישראל, מתארות את האתגרים העיקריים שתופעת האנטישמיות מייצרת בשנים האחרונות לקהילות היהודיות בארצות הברית. הן מציעות כמה גישות מובילות להתמודדות עם האיום, ובראשן – שיפור היכולת לזהות אנטישמיות, הגברת התיאום הפנימי בין ארגוני הקהילה היהודית, חיזוק שיתופי הפעולה עם קהילות ועם ארגונים לא־יהודיים ברחבי המדינה וקידום הטיפול של רשויות הממשל ושל גורמי אכיפת החוק באיום...
קן מרקוס, המייסד ויושב הראש של Louis D. Brandeis Center for Human Rights Under Law, מנתח את ההתמודדות המורכבת עם האנטישמיות במערכות החינוך בארצות הברית ואת תפקידו של החינוך וחלקם של מוסדות החינוך במאבק בתופעה. כמי שהיה פעמיים עוזר שר החינוך של ארצות הברית לענייני זכויות אדם, מרקוס סוקר את כברת הדרך הרבה שעברו מחנכים, מנהלי מוסדות חינוך ומקבלי החלטות בעיסוק בנושא ומציע כיצד לעשות את קפיצת המדרגה הנדרשת הבאה בתקופת הממשל הנוכחי בארצות הברית
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
אם 2020 תיזכר כשנת התפרצות הקורונה, שנת 2021 תהיה שנת ההתחסנות, אך העולם ימשיך להתנהל בצל המגפה. הקורונה לא תמוגר באחת אלא בדעיכה הדרגתית, שתלווה בגלי התפרצויות חוזרות. במחצית השנייה של השנה יתרחבו השפעות החיסון, יתייצב ממשל ביידן, ואולי גם ממשלה חדשה בישראל . בעיצומו של המשבר הגלובלי המערכת הבינלאומית מפולגת ומקוטבת, כשכל מדינה ממוקדת בצרותיה שלה. ממשל ביידן יידרש לשקם את ארצות הברית מבית ובמקביל את מעמדה בעולם, כשלפניו אתגרים רבים. התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין תמשיך להיות גורם מעצב מרכזי במערכת הבינלאומית. כלכלת אסיה תמשיך...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.
המשטרים במצרים ובמדינות המפרץ חותרים לדימוי של סובלנות כלפי היהדות. המגמה באה לידי ביטוי בין היתר בהצהרות מטעם אנשי דת מוסלמים, בהפקות טלוויזיוניות לרגל חודש הרמדאן, וכן בשיפוץ והקמת בתי-כנסת. גילויי הסובלנות משקפים גישה אינסטרומנטלית של המשטרים, ובה בעת תהליכי עומק חברתיים התומכים בקידום ערכים של פתיחות ורב-תרבותיות. על אף שבמצרים ובמדינות המפרץ קיימת דואליות של יחס חיובי ליהדות לצד עוינות כלפי ישראל, שיח הסובלנות תורם לחיזוק תפיסת היהודים כשייכים למרקם האזורי, ובעתיד הוא אף עשוי לסייע בחימום הקשרים בין עמי ומדינות האזור לבין ישראל....
