בשנים האחרונות, גורמים איראניים מבצעים שלל פעולות השפעה עוינות בשיח הישראלי, שמטרתן להרחיב שסעים חברתיים ופוליטיים, לייצר מתח וכאוס פוליטי ולעודד הפגנות וחוסר אמון בממשלה ובמוסדות השלטון. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" מתמקדת פעילות ההשפעה האיראנית בנושאים הקשורים למלחמה ובניסיון לזרוע חוסר אמון ודמורליזציה, להסית לאלימות נגד אזרחים ערבים ולחדור לעומק השיח סביב סוגיית החזרת החטופים. הפעילות בישראל נעשתה בשלל פלטפורמות המדיה החברתיות, תוך שימוש בתוצרי בינה מלאכותית, ופעלה בו בזמן להשפיע על הציבור הרחב ולבצע פעולות השפעה על...
כלי השפעה כלכליים הם אמצעי פעולה אסטרטגיים בארגז הכלים של קובעי המדיניות בעולם. ממאבק האיתנים בין המעצמות הגלובליות, דרך התחרות על ההשפעה האזורית במזרח התיכון ועד למלחמת "חרבות ברזל" – הכלי הכלכלי נשלף ראשון, ולעיתים גם אחרון. מאמר זה יתאר את האופי של כלי ההשפעה הכלכליים, יבחן מקרי בוחן אחדים מהעת הנוכחית וידון במשמעויות לישראל. בין היתר, נטען כי נוכח עליית קרנו של הכלי הכלכלי בעולם, והאיום הגאו־כלכלי על ישראל עצמה בפרוט מאז פרוץ המלחמה בעזה, ישראל לא יכולה להישאר אדישה. עליה לפתח אסטרטגיה גאו־כלכלית מקיפה שמביאה...
מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, מבצעים גורמים רוסיים פעולות השפעה עוינות נגד דעת הקהל הישראלית, המיועדות לערער את אמון הציבור במהלכי הצבא ולפגוע בברית האסטרטגית שבין ישראל לארצות הברית. פעולות אלו הינן חלק מלוחמת מידע ארוכת טווח שמנהלת רוסיה ברחבי העולם, המיועדת לחזק את מעמדה בזירה הבין–לאומית על חשבון ארצות הברית ובעלות בריתה. הפעילות בישראל נעשתה במספר זירות בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות ולא חוללה שינוי מהותי בשיח הישראלי הגם שהצליחה לחדור לפרקטים לשיח התקשורתי בישראל. סוגית ההשפעה בפועל של מאמצי ההשפעה הרוסיים נבחנת במאמר...
מלחמת רוסיה – אוקראינה, הנמשכת כבר קרוב לשנתיים וחצי, היא אירוע מכונן, ולא רק משום עצימותה ומשך הזמן שלה, שלא היו כמוהם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. באים בה לידי ביטוי המאבק על ההגמוניה הגלובלית, עוצמתם הגוברת של גורמים לא-מדינתיים ובינלאומיים, והתפתחותם של כלים חדשים, צבאיים ולא-צבאיים, באמצעותם מבקשים הצדדים להכריע את המערכה.
למלחמה באוקראינה יש השפעה של ממש גם על ישראל, שנקטה ביחס למלחמה עמדה מהססת ומתחמקת. היא השפיעה על התנהלותן של מדינות באזורנו, על התהוותו של "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, ועל עליית מעמדם של מוסדות...
הבינה המלאכותית היא כלי עוצמתי לחיזוק האמינות של התוקף ולהעצמת הביצועים שלו בקנה מידה חסר תקדים שמעמיק את האיומים והסיכונים בהקשרים של המערכה על התודעה. ואמנם, מדינות כמו סין ורוסיה משקיעות הון רב בפיתוח יכולות בתחום זה בשנים האחרונות, ולצד זאת, נשמעות קריאות מצד מומחים בטכנולוגיה לעצור את הפיתוחים בטענה שאלה מהווים סיכון מהותי לאנושות. המאמר מסכם את העקרונות לחשיבה, תכנון וביצוע מבצע השפעה במרחב הסייבר בעידן של בינה מלאכותית, מנתח כיצד הבינה המלאכותית מאפשרת קפיצת מדרגה באיכות ובעוצמת פעולות אלה ומציג את האתגרים המתהווים בעקבות...
מאמר זה כולל הצגה של תופעת ההתערבות הזרה האיראנית ברשתות החברתיות בישראל בשנים 2020 – 2022. מטרתו להעמיק בתופעה, לאפיין אותה, לדון בהשלכותיה ולהציע מדיניות להתמודדות עימה. מהמחקר עולה שגורמי התערבות זרה בשיח הישראלי ברשתות החברתיות במקרים שנבחנו במסגרת המחקר, אינם מצדדים בקבוצה מסוימת בחברה הישראלית או באג׳נדה מסוימת ומטרתם להעמיק שסעים בחברה הישראלית כדי להחלישה. המאמר פותח בתיאור של הרשתות המרכזיות שפעלו בשיח הישראלי בשנים האחרונות, בהמשך מוצג ניתוח של התופעה וזיהוי דפוסי הפעולה המרכזיים של המבצעים ובסופו יובאו המלצות למדינות,...
לפני מספר שנים נעצרה ברוסיה נעמה יששכר, מטייל ישראלית. לכאורה מעצר מקרי אולם למעשה חלק ממבצע השפעה רוסי על ישראל ששילב מהלכים תקשורתיים (בישראל וברוסיה) ומאמצים נוספים לתכליות דיפלומטיות אסטרטגיות. במאמר מנותחת פרשת יששכר כקמפיין השפעה אינפורמטיבי-פסיכולוגי במסגרת לוחמת המידע הרוסית נגד ישראל. במסגרת זו מוצג האופן בו הצליחו הרוסים להשפיע על סדר היום התקשורתי הישראלי תוך שמירה על מרחב הכחשה לפעילותם. בסופו של דבר, גם אם מבצע השפעה זה לא הביא לרוסיה את ההישגים שקיוותה להם ואף חזר אליה כבומרנג במובנים מסוימים נידרש ללמוד ממקרה זה על...
מאז טבח ה-7 באוקטובר הגבירה רוסיה את מתקפות הדיסאינפורמציה הגלויות חלקית שלה נגד ישראל, כחלק ממבצע ההשפעה העולמי שפתחה בו בשנת 2022 בשם Doppelganger. מתקפות אלו תואמות את עמדתה הרשמית של רוסיה בחודשים האחרונים, העוינת כלפי ישראל, ומאותתות על אודות שינוי אסטרטגי בגישתו של הקרמלין, המשייך את ישראל לקבוצת המדינות שרוסיה רואה בהן אויב. על מדיניות ממשלת ישראל לתת מענה לסיכונים התודעתיים החדשים, הנשקפים לנוכח העוינות הגוברת של רוסיה.
מאמר זה מבוסס על הניסיון המחקרי והמעשי של איגוד האינטרנט הישראלי בהתמודדות עם הסיכונים והאיומים הייחודיים של המרחב המקוון עבור הציבור הישראל ומציע לגופי הביטחון, משרדי ממשלה אחרים וארגוני מחקר בישראל, ארגז כלים רעיוני ואמפירי להבנת המישורים השונים של השפעה והתערבות זרה באמצעות הרשתות החברתיות, עם המשמעויות המגוונות שלהם עבור רשויות אכיפה וביטחון מדיניות בישראל.
על רקע המלחמה בעזה מציפה רשת השפעה זרה את גולשי X (לשעבר טוויטר) בישראל במסרים שנועדו לקדם את מטרות חמאס. חברי הרשת הם ערבים-מוסלמים ממגוון מדינות בעולם, ובראשה עומדים גורמים המזוהים עם תנועת האחים המוסלמים במצרים ופועלים מטורקיה. הואיל והרשת מתבססת על הירתמות אזרחית למאמץ, היא מציגה בגלוי את מטרותיה ואת חלק משיטות הפעולה שלה. המאמר מציג את האתגר הייחודי הנשקף מקמפיין השפעה אזרחי זה ואת כיווני המענה הראשוניים.
מאמר זה מציע קווים מנחים למדיניות הגנה ישראלית מפני השפעה זרה במרחב הסייבר. על אף הסיכון הגובר בתחום זה, ובפרט השילוב של לוחמת סייבר עם מבצעי השפעה, טרם גובשה בישראל אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם השפעה זרה, ובכלל זה תוכן שקרי או כוזב במרחב הסייבר. טענה מרכזית במאמר היא כי אף שמדובר באתגר ביטחוני, לנוכח מאפייני הפצת תכנים במרחב הסייבר, לא די בפעילות בעלת אופי ביטחוני בלבד מול היריב, ונדרשת פעילות גם מול הזירה בה הוא פועל. המדיניות הנדרשת צריכה להיות הוליסטית הן ברמה התוכנית הן ברמה הארגונית, ולשלב פעילות בתחום הביטחון עם פעילות אסדרה...
איראן היא אחת המדינות הראשונות שגיבשו אסטרטגיית סייבר לאומית, ובכלל זה פיתוח של מוסדות המדינה החיוניים והיכולות הטכנולוגיות הדרושות. כיום איראן היא אחת המדינות הפעילות ביותר בתחום הסייבר, ונחשבת למובילה במעגל השני של השחקניות הגלובליות. תקיפות הסייבר של איראן הוכיחו את יכולתה לשבש מטרות אזרחיות ומסחריות, תשתיות לאומיות חיוניות ויכולות צבאיות. מבצעי הריגול ומבצעי התודעה שלה בסייבר נרחבים במיוחד, ואת עיקר מאמציה בסייבר היא מכוונת נגד ישראל וארצות הברית.
מחקר זה מציג ניתוח מקיף ועדכני של האסטרטגיה, המוסדות ודרך הפעולה של איראן בתחום...