מלחמת רוסיה – אוקראינה, הנמשכת כבר קרוב לשנתיים וחצי, היא אירוע מכונן, ולא רק משום עצימותה ומשך הזמן שלה, שלא היו כמוהם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. באים בה לידי ביטוי המאבק על ההגמוניה הגלובלית, עוצמתם הגוברת של גורמים לא-מדינתיים ובינלאומיים, והתפתחותם של כלים חדשים, צבאיים ולא-צבאיים, באמצעותם מבקשים הצדדים להכריע את המערכה.
למלחמה באוקראינה יש השפעה של ממש גם על ישראל, שנקטה ביחס למלחמה עמדה מהססת ומתחמקת. היא השפיעה על התנהלותן של מדינות באזורנו, על התהוותו של "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, ועל עליית מעמדם של מוסדות...
הבינה המלאכותית היא כלי עוצמתי לחיזוק האמינות של התוקף ולהעצמת הביצועים שלו בקנה מידה חסר תקדים שמעמיק את האיומים והסיכונים בהקשרים של המערכה על התודעה. ואמנם, מדינות כמו סין ורוסיה משקיעות הון רב בפיתוח יכולות בתחום זה בשנים האחרונות, ולצד זאת, נשמעות קריאות מצד מומחים בטכנולוגיה לעצור את הפיתוחים בטענה שאלה מהווים סיכון מהותי לאנושות. המאמר מסכם את העקרונות לחשיבה, תכנון וביצוע מבצע השפעה במרחב הסייבר בעידן של בינה מלאכותית, מנתח כיצד הבינה המלאכותית מאפשרת קפיצת מדרגה באיכות ובעוצמת פעולות אלה ומציג את האתגרים המתהווים בעקבות...
מאמר זה כולל הצגה של תופעת ההתערבות הזרה האיראנית ברשתות החברתיות בישראל בשנים 2020 – 2022. מטרתו להעמיק בתופעה, לאפיין אותה, לדון בהשלכותיה ולהציע מדיניות להתמודדות עימה. מהמחקר עולה שגורמי התערבות זרה בשיח הישראלי ברשתות החברתיות במקרים שנבחנו במסגרת המחקר, אינם מצדדים בקבוצה מסוימת בחברה הישראלית או באג׳נדה מסוימת ומטרתם להעמיק שסעים בחברה הישראלית כדי להחלישה. המאמר פותח בתיאור של הרשתות המרכזיות שפעלו בשיח הישראלי בשנים האחרונות, בהמשך מוצג ניתוח של התופעה וזיהוי דפוסי הפעולה המרכזיים של המבצעים ובסופו יובאו המלצות למדינות,...
לפני מספר שנים נעצרה ברוסיה נעמה יששכר, מטייל ישראלית. לכאורה מעצר מקרי אולם למעשה חלק ממבצע השפעה רוסי על ישראל ששילב מהלכים תקשורתיים (בישראל וברוסיה) ומאמצים נוספים לתכליות דיפלומטיות אסטרטגיות. במאמר מנותחת פרשת יששכר כקמפיין השפעה אינפורמטיבי-פסיכולוגי במסגרת לוחמת המידע הרוסית נגד ישראל. במסגרת זו מוצג האופן בו הצליחו הרוסים להשפיע על סדר היום התקשורתי הישראלי תוך שמירה על מרחב הכחשה לפעילותם. בסופו של דבר, גם אם מבצע השפעה זה לא הביא לרוסיה את ההישגים שקיוותה להם ואף חזר אליה כבומרנג במובנים מסוימים נידרש ללמוד ממקרה זה על...
מאז טבח ה-7 באוקטובר הגבירה רוסיה את מתקפות הדיסאינפורמציה הגלויות חלקית שלה נגד ישראל, כחלק ממבצע ההשפעה העולמי שפתחה בו בשנת 2022 בשם Doppelganger. מתקפות אלו תואמות את עמדתה הרשמית של רוסיה בחודשים האחרונים, העוינת כלפי ישראל, ומאותתות על אודות שינוי אסטרטגי בגישתו של הקרמלין, המשייך את ישראל לקבוצת המדינות שרוסיה רואה בהן אויב. על מדיניות ממשלת ישראל לתת מענה לסיכונים התודעתיים החדשים, הנשקפים לנוכח העוינות הגוברת של רוסיה.
מאמר זה מבוסס על הניסיון המחקרי והמעשי של איגוד האינטרנט הישראלי בהתמודדות עם הסיכונים והאיומים הייחודיים של המרחב המקוון עבור הציבור הישראל ומציע לגופי הביטחון, משרדי ממשלה אחרים וארגוני מחקר בישראל, ארגז כלים רעיוני ואמפירי להבנת המישורים השונים של השפעה והתערבות זרה באמצעות הרשתות החברתיות, עם המשמעויות המגוונות שלהם עבור רשויות אכיפה וביטחון מדיניות בישראל.
על רקע המלחמה בעזה מציפה רשת השפעה זרה את גולשי X (לשעבר טוויטר) בישראל במסרים שנועדו לקדם את מטרות חמאס. חברי הרשת הם ערבים-מוסלמים ממגוון מדינות בעולם, ובראשה עומדים גורמים המזוהים עם תנועת האחים המוסלמים במצרים ופועלים מטורקיה. הואיל והרשת מתבססת על הירתמות אזרחית למאמץ, היא מציגה בגלוי את מטרותיה ואת חלק משיטות הפעולה שלה. המאמר מציג את האתגר הייחודי הנשקף מקמפיין השפעה אזרחי זה ואת כיווני המענה הראשוניים.
מאמר זה מציע קווים מנחים למדיניות הגנה ישראלית מפני השפעה זרה במרחב הסייבר. על אף הסיכון הגובר בתחום זה, ובפרט השילוב של לוחמת סייבר עם מבצעי השפעה, טרם גובשה בישראל אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם השפעה זרה, ובכלל זה תוכן שקרי או כוזב במרחב הסייבר. טענה מרכזית במאמר היא כי אף שמדובר באתגר ביטחוני, לנוכח מאפייני הפצת תכנים במרחב הסייבר, לא די בפעילות בעלת אופי ביטחוני בלבד מול היריב, ונדרשת פעילות גם מול הזירה בה הוא פועל. המדיניות הנדרשת צריכה להיות הוליסטית הן ברמה התוכנית הן ברמה הארגונית, ולשלב פעילות בתחום הביטחון עם פעילות אסדרה...
איראן היא אחת המדינות הראשונות שגיבשו אסטרטגיית סייבר לאומית, ובכלל זה פיתוח של מוסדות המדינה החיוניים והיכולות הטכנולוגיות הדרושות. כיום איראן היא אחת המדינות הפעילות ביותר בתחום הסייבר, ונחשבת למובילה במעגל השני של השחקניות הגלובליות. תקיפות הסייבר של איראן הוכיחו את יכולתה לשבש מטרות אזרחיות ומסחריות, תשתיות לאומיות חיוניות ויכולות צבאיות. מבצעי הריגול ומבצעי התודעה שלה בסייבר נרחבים במיוחד, ואת עיקר מאמציה בסייבר היא מכוונת נגד ישראל וארצות הברית.
מחקר זה מציג ניתוח מקיף ועדכני של האסטרטגיה, המוסדות ודרך הפעולה של איראן בתחום...
גם בזמן המלחמה ברצועת עזה, חשיפת מודיעין פומבית ממשיכה לשמש כלי בידי ישראל לעיצוב התנהגותם של שחקנים וקהלים אוהדים ועוינים כאחד. אולם, בשונה מאשר בעתות שגרה, החשיפה לרוב היא תגובתית, למטרות התגוננות מפני פגיעה בלגיטימציה ותוך הימנעות מסיכון מקורות רגישים. בהתחשב במרכזיות הפעולות הצבאיות (מבוססות המודיעין) להעברת מסרים ולעיצוב המציאות בזמן מלחמה, וכן בעובדה שהמלחמה פתחה מעמדת נחיתות מודיעינית ניכרת, חשיבות יתרה נודעת לניהול "כלכלת מודיעין" צנועה ככל הניתן ולשיפוט לחומרה של כל שימוש פומבי במידע.
במאמר זה אנו מבקשים לעמוד על תצורת ההתמודדות של הממשל האמריקאי עם איום ההשפעה וההתערבות הזרה. ראשית, תובא המשגה שתבהיר כיצד מוגדר איום ההשפעה הזרה בארצות הברית. לאחר מכן תפורט תפיסת המענה והארכיטקטורה הסוכנותית שגובשו להתמודדות של הממשל עם האיום; בסיכום יוצגו גם משמעויות ראשוניות ללמידה עבור ישראל, נוכח הניסיון האמריקאי.
מבוא: רשתות חברתיות, רגשות ההמונים וכוח
חלק גדול מהשיח סביב השפעה זרה מתמקד בעיקר בהפצת חדשות כזב ("פייק ניוז") ובקמפיינים זרים שמטרתם לערער מהימנות של עובדות.[1] אין חולק על הנזק שבהפצת מידע מטעה, אולם אני טוען שהשאלה אם קמפיינים להשפעה זרה מקדמים טענות אמיתיות או שקריות, מחמיצה נקודה חשובה הרבה יותר. התזה המרכזית של המאמר הנוכחי גורסת שהסכנה האמיתית של השפעה זרה טמונה לא בעיוות של עובדות אלא בעיוות של רגשות, שהוא חמור הרבה יותר. מדובר בשימוש ברשתות חברתיות כדי לתמרן את רגשות ההמון ובכך להנדס את התנהגותו. לשחקנים מדינתיים ולא...
