התגובות במצרים למותו של מוחמד מורסי, הדגימו את הקיטוב שעודנו שורר במדינה בפרט ובמזרח התיכון בכלל בחלוף שש שנים מהדחתו. בעוד שמשטרו של עבד אל-פתאח א-סיסי ביקש לגמד את מותו, תומכי האחים המוסלמים במצרים הפגינו נוכחות ברשתות החברתיות וביקשו לתעל את האירוע לחיזוק השפעתם. במבחן התוצאה הצליח המשטר להכיל את האירוע הנפיץ. בד בבד, השיח הפרו-אסלאמיסטי ברשתות החברתיות – על אף שלא היתרגם לפעולות רחבות בשטח – מהווה תזכורת לכך שהאחים המוסלמים עודם מייצגים חלק לא מבוטל בדעת הקהל המצרית. ישראל הרשמית מצידה נהגה נכון כאשר לא התייחסה למות...
לאור מה שנראה כתבוסת ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש), האטה במלחמת האזרחים בסוריה וחזרת הריבונות המדינתית בעיראק, דומה שהמזרח התיכון צועד לקראת התייצבות יחסית, גם אם מתוחה. צפון אפריקה, לעומת זאת, חווה בשבועות האחרונים תסיסה גוברת המזכירה את ימי 'האביב הערבי' הראשונים, שמונה שנים לאחר פרוץ המחאות הראשונות באזור זה. אף כי לכאורה אין קשר בין האירועים, סילוקם של הרודנים הוותיקים באלג'יריה ובסודאן, לצד עלייתו של מנהיג כוחני השואף לשלוט בלוב, מלמדים על קיומם של חזונות מתחרים לסדר שלאחר האביב הערבי – סדר שגורלו אינו ברור עדיין.
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
עד פרוץ גל המחאות הנרחבות באלג'יריה לפני כשלושה שבועות, דומה היה שאזור המגרב מתייצב על קיפאון יחסי, למרות שהבעיות החברתיות, הכלכליות והממשלתיות שבאזור נותרו במידה רבה בלתי פתורות. נראה היה שהציבור שקע ב"נורמליות חדשה", כשהוא נרתע מלהתגייס נגדה לנוכח הכאוס והאלימות שפרצו בחלקים אחרים של העולם הערבי. אולם, התפרצות ההפגנות ברחבי אלג'יריה, שהיא המדינה הגדולה ביותר באפריקה, מרמזת שייתכן שההרתעה נשחקה. עבור ישראל, הסיכוי לחוסר יציבות בצפון אפריקה יציב אתגרים ביטחוניים, אך גם הזדמנויות פוטנציאליות. לקובעי המדיניות בירושלים כדאי...
המחסור הגובר במים בעשורים האחרונים מאלץ את מצרים להתמודד עם מכלול אתגרים הנובעים מהסוגיה, ולחפש אחר פתרונות. למצרים וישראל ניסיון מוכח בקידום נושאים שאינם קשורים ישירות בביטחון, בפרט כשמדובר באינטרסים כלכליים מובהקים. וכיום, פתיחותה של מצרים לסיוע חיצוני בהתמודדות עם משבר המים הפוקד אותה, לצד הקו הפרגמטי שמוביל הנשיא א-סיסי בנושא, יוצרים אפשרות להרחבת הנורמליזציה בין המדינות. הידע הישראלי בתחומי ניהול משקי מים, מחזור, התפלה וחקלאות מדברית, מכיל פוטנציאל לשיתופי פעולה מגוונים העשויים לתרום להעמקת יחסי השלום.
הים האדום ובמיוחד חלקו הדרומי, סביב מצרי באב אל-מנדב, הפך בשנים האחרונות לזירה לתחרות ולמאבק בין שחקנים אזוריים ומעצמות. לצד מדינות השוכנות לחופי הים האדום וקרן אפריקה, באזור גם נוכחות ארצות הברית, סין, איראן המעורבת במלחמת האזרחים בתימן ואף טורקיה. גם שחקנים תת-מדינתיים, כארגון 'המדינה האסלאמית', א-שבאב בסומליה וכן המורדים החות'ים ואל-קאעדה בתימן, פועלים באזור .בינתיים אין הפרעות לנתיבי השיט והתעופה של ישראל, המקשרים אותה אל האוקיינוס ההודי, המזרח הרחוק ואפריקה. אולם, על העוסקים בנושאים האסטרטגיים בישראל להגביר מודעות לזירה זו...
הגיליון השישי של "מעבר לרשת" עוסק במספר סוגיות שונות שתפסו את מרכז השיח בעולם הערבי בחודשים האחרונים. נושא החלק הראשון הוא "צעדות השיבה", שרשרת האירועים סמוך לגדר הגבול ברצועת עזה, שהתקיימו ברצף במשך כשישה שבועות בין ה-30 במרץ (יום האדמה) ל-15 במאי (יום הנכבה). אלה תיבחנה דרך השיח הציבורי בעזה, בשלושה רבדים: ההישרדותי, האידאולוגי והנרטיבי. הנושא השני הוא שלוש מערכות הבחירות שנערכו בלבנון, טוניסיה (מוניציפליות) ועיראק. במבט רוחבי אפשר להצביע על מגמות משותפות לכל המקרים, ביחס לאמון בשיטה הדמוקרטית, אחוזי ההצבעה,...
במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.
כמדי שנה, התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי מפרסמת את נתוני פיגועי ההתאבדות שבוצעו במהלך שנה קלנדרית ואת המגמות העולות מהם. גם בשנת 2017, טרור המתאבדים שימש כלי ללחימה בידי כוחות צבאיים למחצה בפעילותם נגד צבאות מדינתיים, בעיקר אך לא רק בידי לוחמי 'המדינה האסלאמית'. הארגונים המזהים עצמם כמשתייכים לזרם הסלפיה-ג'האדיה ממשיכים להוות הגורם המרכזי בהפעלת טרור המתאבדים, כשבראשם ניצבים עדיין כוחות 'המדינה האסלאמית' ושותפיה. נתון בולט הוא מעורבותן הגוברת של נשים, ובהן ילדות ונערות, בפיגועי ההתאבדות. ברור כי בשל...
בסוף נובמבר 2015 חתמו ממשלות סין וג'יבוטי הסכם להקמת מתקן לתמיכה במבצעי צבא ימיים במדינה שעל מיצרי באב-אלמנדב. הקמת הבסיס איננה בגדר הפתעה וכן אינה מהווה שינוי משמעותי מידי בסביבה הביטחונית של ישראל, במרחב או ביחסים בין המעצמות. עם זאת, התשתית תקל על סין להמשיך בנוכחותה הימית הצבאית בסמוך לחופי אפריקה ולהרחיבה, להשתתף במשימות בינלאומיות ולצבור ניסיון מבצעי, ובנוסף לקדם ולהמחיש את חזונה המוצהר להיות מעצמה ימית, בהתאם לעוצמתה ולאינטרסים הגלובליים שלה. התפתחות זו, אינה מקרינה ישירות על ישראל, הגם שהיא משקפת את תרבותה האסטרטגית של סין...
התערבותה הצבאית של צרפת במערכה המתנהלת במאלי ופיגוע המיקוח שבוצע בדרום אלג'יריה על ידי "גדוד רעולי הפנים", פלג שפרש מארגון "אל קאעדה במגרב האיסלאמי" ומונהג על ידי מוכתר בלמוכתר, פעיל אלג'יראי ותיק שלחם לצד אל קאעדה באפגניסטאן בשנות השמונים, הם שני אירועים הכרוכים זה בזה. לאחר עשרה חודשים בהם הצליחו גורמי ג'יהאד עולמי להשתלט על צפונה של מאלי ולהנהיג בה את חוקי השריעה, על פי המודל של הטאליבאן באפגניסטאן, החליטה צרפת לשגר כוחות למאלי כדי לסייע לצבא המקומי לבלום את תנועת האיסלאמיסטים דרומה, בדרכם לכיבוש העיר קונה...
