כמדי שנה, התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי מפרסמת את נתוני פיגועי ההתאבדות שבוצעו במהלך שנה קלנדרית ואת המגמות העולות מהם. גם בשנת 2017, טרור המתאבדים שימש כלי ללחימה בידי כוחות צבאיים למחצה בפעילותם נגד צבאות מדינתיים, בעיקר אך לא רק בידי לוחמי 'המדינה האסלאמית'. הארגונים המזהים עצמם כמשתייכים לזרם הסלפיה-ג'האדיה ממשיכים להוות הגורם המרכזי בהפעלת טרור המתאבדים, כשבראשם ניצבים עדיין כוחות 'המדינה האסלאמית' ושותפיה. נתון בולט הוא מעורבותן הגוברת של נשים, ובהן ילדות ונערות, בפיגועי ההתאבדות. ברור כי בשל...
בשנת 2017 , כמו בשנים הקודמות, השחקנים המרכזיים בזירה הבינלאומית נקטו מדיניות זהירה של השקעת משאבים מוגבלת במזרח התיכון, מתוך רצון להימנע מהישאבות לתוך היורות הרותחות האזוריות שהמשיכו לבעבע, גם אם רובן על אש נמוכה. בין ההתרחשויות העיקריות במזרח התיכון שהעסיקו את השחקנים הבינלאומיים היו המשך המערכה נגד דאע"ש, התייצבות משטרו של בשאר אל־אסד בסוריה והחרפת הסכסוך השיעי־סוני — ובמיוחד בין ערב הסעודית לאיראן. סוגיות נוספות היו העמקת שלטונו הרודני של רג'אפ טאיפ ארדואן בטורקיה, ניסיון הכורדים להתפצל מעיראק, מאבק המשטר המצרי בטרור הג'האדי...
בחודשים האחרונים של שנת 2017 נהרגו למעלה מ־ 600 בני אדם בשני פיגועי טרור שבוצעו במצרים ובסומליה בידי שני ארגונים מקרב בעלי הברית של 'המדינה האסלאמית' ושל אל־קאעדה. מספר הנפגעים העצום שגרמו שתי ההתקפות הללו מראה כי למרות הצהרות שמושמעות בדבר התבוסות של 'המדינה האסלאמית' ושל אל־קאעדה, המערכה נגד הטרור של פעילי הסלפייה־ג'האדייה נותרה חיונית ורחוקה מסיום.
לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת הספר בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכולה להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי...
הגיליון השלישי של "מעבר לרשת" עוסק בשלושה מהנושאים המדוברים ביותר בעולם הערבי בחודשים יוני-אוגוסט 2017. הראשון הוא השיח על אירועי אל-אקצא. סבב האלימות האחרון שם השיב למרכז הבמה את שאלת הדת והלאום במקום, ובהיעדר מנהיגות פלסטינית לגיטימית הבליט את קולו של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בזירה הפלסטינית, אגב אדישות לא מפתיעה של הציבור וההנהגות בעולם הערבי. הנושא השני הוא הלחימה בגבול-סוריה לבנון בין חזבאללה וצבא לבנון לבין היאת תחריר א-שאם והמדינה האסלאמית בשני מוקדים שונים, ובשני מבצעים בתוך חודש שההבדלים ביניהם מגלמים את...
מצרים מתמודדת מראשית המחצית השנייה של 2017 עם עלייה משמעותית בהתקפות הטרור הסלפי-ג'האדי בחצי-האי סיני ובמצרים פנימה. שיפור המצב הביטחוני במדינה מחייב את קהיר להתגבר על האתגרים הכרוכים במעבר מאסטרטגיה של "מאבק בטרור" (CT) לאסטרטגיה של "מאבק בהתקוממות" (COIN) המוכוונת לאוכלוסייה הבדואית המקומית בחצי האי סיני. המשטר המצרי נוקט זה מכבר צעדים ראשוניים בכיוון זה במישורים הצבאי, הכלכלי, החברתי והפוליטי, לרבות הקמת "המועצה הלאומית למאבק בטרור ובקיצוניות" ביולי 2017, אך עדיין עליו לגבשם לכדי אסטרטגיה אינטגרטיבית,...
כוחות הביטחון העיראקיים, הנתמכים על ידי הקואליציה בראשות ארצות הברית, נמצאים על סף שחרור העיר מוסול מידי המדינה האסלאמית. לכך, ובהמשך גם לכיבוש א-רקה שבסוריה, תהיה תרומה ניכרת למאמץ הבינלאומי להבסת המדינה האסלאמית. עם זאת, העימותים הפנימיים והאזוריים שאפיינו את עיראק בשני העשורים האחרונים ואשר היוו את בית הגידול לתופעת המדינה האסלאמית נותרים בעינם, וסביר כי בעטיים תימשך גם מגמת הפיצול וחוסר היציבות במדינה. נוכח הדומיננטיות השיעית בעיראק, על אף הפיצול במחנה זה, איראן תמשיך להיות הגורם החיצוני המשפיע ביותר במדינה, תוך שהיא מנצלת את...
בשנה השלישית לייסודה של 'המדינה האסלאמית' היא סופגת תבוסות צבאיות גוברות ומצויה בנסיגה רצופה. עם זאת, היא צפויה להמשיך ולעמוד במרכז הדיון הציבורי הבינלאומי הקשור במאבק נגד הטרור הגלובאלי, גם בשנתה הרביעית. ל'מדינה האסלאמית' עדיין נוכחות צבאית ניכרת והשפעה אידאולוגית באזורים שונים במזרח התיכון ומעבר לו, ובידיה אף יכולת לחזור לחלק מהמקומות שמהם גורשו לוחמיה. במלאת שלוש שנים להכרזה על 'המדינה האסלאמית', ניתן אם כן לקבוע כי ההימור של בגדאדי בהכרזתו על כוונתו להקים אימפריה אסלאמית כשל, אולם השפעתו של זרם הסלפיה-ג'האדיה בזירת המזרח התיכון...
האם התקיפות האמריקאיות באחרונה, המתבצעות במערכה נגד דאע"ש, וכן המדיניות הרוסית המתירנית בהפעלת הכוח האווירי בסוריה, הגורמת לפגיעה נרחבת באזרחים ובתשתיות אזרחיות, מעידות על שינוי בסטנדרטים הבינלאומיים בלחימה נגד ארגוני טרור ושחקנים תת-מדינתיים? לאור התרחשויות אלו עולה גם השאלה: האם כללי המשחק החלים על מעצמות חלים גם על מדינות אחרות, שמתמודדות מול אתגר הטרור, כמו ישראל? ובאיזה אופן על ישראל להיערך לסבב לחימה עתידי מול ארגון תת מדינתי אלים דוגמת חמאס או חיזבאללה, הפועל באזורים צפופי אוכלוסין?
בעקבות חוסר ההצלחה של מצרים בלחימתה בטרור הסלפי-ג'האדי בסיני וגלישתו למצרים גופא, מצרים עוברת לשלב חדש במלחמתה בטרור שמאפיינים אותו גיוס שבטי הבדואים בסיני למלחמה במחוז סיני של המדינה האסלאמית שמשולב בתכניות לשפור המצב הכלכלי בסיני, ושיתוף פעולה מתהדק עם ישראל. בעוד האלמנט הראשון זוכה להבלטה פומבית, פרסום שיתוף הפעולה עם ישראל לא נוח למשטר המצרי ולכן הוא מאפשר אף פרסומים בתקשורת המצרית המייחסים לישראל סיוע לטרור נגד מצרים. המשמעות היא ששיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל הוא קוניוקטורלי, ועשוי להיפסק כאשר הבעיה המצרית בסיני תיפתר.
לאחר למעלה מ-6 שנים עקובות מדם, כחצי מיליון הרוגים (רובם אזרחים) ומיליוני פליטים ועקורים, באחרונה גוברים הסימנים לסיום מלחמת האזרחים בסוריה – מלחמה שהחלה כהתקוממות אזרחית, התפתחה גם למלחמת ארגוני ג'האד ובהמשך למלחמה בין מתמודדים על דומיננטיות אזורית בהשתתפות גורמי הכוח המובילים במזרח התיכון והמעצמות העולמיות.
לאחרונה ראו אור פרסומים העוסקים בהיחלשות ההדרגתית של 'המדינה האסלאמית', ובעיקר באובדן השטחים בהם שלטה בשיא פריחתה. מחקרים אלו מזהים זיקה ישירה בין אובדן השטחים של 'המדינה האסלאמית' בסוריה ובעיראק לבין הפגיעה בזרם ההכנסות שלה, ומעריכים כי אלו עשויים להעיד על סופה. האתגרים עמם התמודדה 'המדינה האסלאמית' במהלך שנת 2016, ובעיקר ההידרדרות במצבה הכלכלי, אינם מעידים בהכרח על דעיכה ברעיון שבבסיסה. מחקרים שבחנו את הקשר בין רמת המשאבים של ארגונים לא-מדינתיים לבין קידום הרעיון והאידיאולוגיה המנחים אותם, זיהו נטייה של ארגונים עתירי משאבים לבסס את...
