פרק זה מורכב מפרקי המשנה הבאים: המערכה המדינית: האתגר – שימור הדמוקרטיה המהותית; הזירה הטכנולוגית: עת לבחור צד – ישראל והתחרות הטכנולוגית הגלובלית; משבר האקלים: הזדמנויות לשיתוף פעולה מול אתגר חוצה גבולות; הזירה הדיגיטלית: הצורך במענה לאתגר הרשתות החברתיות.
בדצמבר ביקשה העצרת הכללית של האו״ם מבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) לחוות דעתו על חוקיות ״הכיבוש הישראלי המתמשך״. ניתן להניח כי חוות הדעת תכלול אמירות ביקורתיות על אי-חוקיות התנהלותה של ישראל ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים ועל מהלכי סיפוח שהיא מבצעת. קביעות חריפות של בית הדין עלולות לפגוע משמעותית ביחסי החוץ של ישראל, לשמש תחמושת בידי תנועת החרם על ישראל (ה-BDS), וייתכן שאף להשפיע על החקירה בעניינה של ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). אמירות וצעדים מצד ממשלת ישראל שיש בהם התנערות מפורשת מהמשפט הבינלאומי, או שישתמע מהם כי אין...
בשנה וחצי הראשונות לכהונתו של תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), כארים קאן, ניכר כי לנוכח הביקורת על האפקטיביות הדלה של בית הדין הוא שם דגש על העצמת ההשפעה שלו. לשם כך קאן מקדם שיתופי פעולה, חלקם תקדימיים, עם מדינות, ארגונים בינלאומיים, ארגוני חברה אזרחית וקהילת הקורבנות. זאת, לצד התמקדות והתעמקות במספר חקירות מצומצם יותר, ושילוב טכנולוגיה מתקדמת בעבודת המשרד. עד כה מיעט קאן להתייחס לחקירה בעניינה של ישראל, אולם מסתמן שינוי מגמה אפשרי בנושא, בין היתר לאור הגדלת התקציב המיועד לחקירה והתבטאות ראשונה של קאן, אמנם זהירה ומסויגת, כי...
לפני עשרים שנה, ביולי 2002, הוקם בהאג מוסד חדש – בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). בכך נוצרה לראשונה ערכאה קבועה שבה ניתן לשפוט אנשים החשודים בביצוע הפשעים החמורים ביותר – פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רצח עם ותוקפנות.
במארס 2021 נפתחה חקירה בבית הדין המתייחסת לחשדות לפשעים שבוצעו בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה החל מ-13 ביוני 2014. זאת בהמשך לקבלת העמדה ש"פלסטין" היא מדינה חברה בבית הדין, ששטחה משתרע על שטחים אלו ושהיא רשאית להפנות אליו לחקירה פשעים שבוצעו בשטחה.
בימים אלה בית הדין מעורב בחקירת טענות לביצוע...
מאז פלישת רוסיה לאוקראינה החל תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים חאן, לקדם את חקירת פעולות הצבא הרוסי במסגרת שני ההליכים שמתקיימים בבית הדין בעניין רוסיה: העימות עם גיאורגיה (2008) והעימות עם אוקראינה (מאז 2014). הליכים אלו עשויים להצביע על המדיניות שחאן מבקש לקדם – הצבת בית הדין כגורם מרכזי ומשפיע בעימותים בזמן אמת; הרחבת עיסוק בית הדין מעבר למדינות עולם שלישי ויבשת אפריקה; התמקדות בפשעים שבוצעו בשנים האחרונות ומיצוב בית הדין כמגן על הסדר העולמי. בד בבד, חקירת רוסיה עשויה להוות נקודת מפנה מבחינת דעת הקהל העולמית כלפי בית...
הפלישה הרוסית לאוקראינה מהווה הפרה ברורה ובוטה של סעיף 2(4) למגילת האו״ם, שאוסר על מדינה את השימוש בכוח נגד שלמותה הטריטוריאלית או עצמאותה הפוליטית של מדינה אחרת. מדובר גם בפשע של תוקפנות אסורה. הפעולה הובילה להחלטות או"ם נגד רוסיה ולהקמת ועדת חקירה וכן לפתיחה מהירה של חקירה על חשדות לפשעי מלחמה בבית הדין הפלילי הבינלאומי. בנוסף, נפתחו נגד רוסיה הליכים בטריבונלים בינלאומיים אחרים. הערוצים המשפטיים לא יעצרו את התקדמות הצבא הרוסי, אך יש להם חשיבות במובן המסר שהם מעבירים לרוסיה ולשאר העולם. הם ממחישים את הבידוד הנגזר על מדינה...
ב-1 בפברואר פרסם ארגון אמנסטי אינטרנשיונל דוח המאשים את ישראל בביצוע פשע האפרטהייד נגד הפלסטינים. ישראל גינתה בחריפות את ממצאי הדוח וקבעה כי מדובר בדוח ״שיקרי, מוטה ואנטישמי״. קיצוניותו של הדוח מקלה את ההתמודדות עימו, שכן הוא חושף את האג'נדה של מחבריו, שאינה הגנה על הפלסטינים וזכויותיהם, תוך התמודדות עם האתגרים של המציאות המורכבת, אלא הכפשה של ישראל ושלילת זכות קיומה כמדינת העם היהודי. עם זאת, המגמה הגוברת של תיוג ישראל כמדינת אפרטהייד מדאיגה ומחייבת היערכות ראויה מצד ממשלת ישראל. כן מבטאת מגמה זו את האתגר שהמדיניות של ישראל כלפי...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
ב-27 בספטמבר 2021, בעקבות ההתפתחויות באפגניסטן, הודיע תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים חאן, כי ביקש אישור מערכאת קדם המשפט לחדש את החקירה שנפתחה בבית הדין במארס 2020 בנוגע לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו בהקשר המצב באפגניסטן, וכי החקירה תתמקד בפשעים לכאורה שביצעו הטאליבן ודאע"ש-חוראסאן באפגניסטן. ההחלטה להימנע למעשה מחקירת הכוחות האמריקאים מעידה כי חאן נוקט בגישה פרגמטית, המתחמקת באלגנטיות מעימות עם הממשל האמריקאי. אפשר שהתנגדות ארצות הברית וישראל לחקירה בעניין ישראל ורצון חאן להימנע מעימות, יגרמו לכך שגם לה תינתן...
ב-15 ביוני סיימה את תפקידה תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי, פאטו בנסודה, ובמקומה מונה עורך הדין הבריטי קארים חאן. אחת מהחלטותיה האחרונות הייתה הוראה לפתוח בחקירה בנוגע לפשעי מלחמה שבוצעו ב-"פלסטין", קרי ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה, החל מ-13 ביוני 2014. החלטה זו גררה ביקורת קשה מצד ישראל, ונטען שהיא עירבה שיקולים פוליטיים בכך שאימצה את הנרטיב הפלסטיני לסכסוך והתעלמה מכך שלבית הדין אין סמכות שיפוט במקרה זה. על מחליפה יהיה לתעדף בין החקירות הרבות הפתוחות בבית הדין, וייתכן כי ניתן יהיה להשפיע על תיעדוף נמוך לחקירה...
עם סיומו של החלק הצבאי של מבצע "שומר החומות" עוברת המערכה לשדה המשפטי ולקרב על הלגיטימציה. הקמת ועדת חקירה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בהחלטתה מ-27 במאי, ודברי התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) כי בית הדין עשוי לחקור פשעי מלחמה פוטנציאליים שביצעו הצדדים במבצע האחרון, הם מרכיבים במערכה זו. מבקריה של ישראל גורסים כי ההרס הקשה בעזה מהווה כשלעצמו הוכחה שישראל הפרה את הדין וביצעה פשעי מלחמה. אולם טענות כאלה מבוססות, במקרה הטוב, על אי הבנה של החוק, ובמקרה הגרוע, על עיוות מכוון שלו.
אחת מתופעות הלוואי של מגפת הקורונה הייתה עלייה תלולה במקרים של אלימות נגד נשים על ידי בני זוגן, כך בעולם כולו, וכן בישראל. על מנת להיאבק בתופעה קשה זו יש לרתום גם את ההתפתחויות הטכנולוגיות של העת האחרונה למאבק. כדי לקדם מטרה זו בוצעו איתור ומיפוי של אמצעים חדשניים הקיימים ברחבי העולם למאבק באלימות נגד נשים על ידי בני זוג בכלל ולמניעת רצח נשים בפרט. מן המכלול עולה כי השימוש בטכנולוגיות ובאפליקציות למניעת אלימות נגד נשים על ידי בני זוגן נמצא בחיתוליו ויש עוד פוטנציאל רב להתפתחות בתחום זה. ניכר אפוא כי קיים צורך חיוני ומיידי במיקוד...
