מאז טבח ה-7 באוקטובר הגבירה רוסיה את מתקפות הדיסאינפורמציה הגלויות חלקית שלה נגד ישראל, כחלק ממבצע ההשפעה העולמי שפתחה בו בשנת 2022 בשם Doppelganger. מתקפות אלו תואמות את עמדתה הרשמית של רוסיה בחודשים האחרונים, העוינת כלפי ישראל, ומאותתות על אודות שינוי אסטרטגי בגישתו של הקרמלין, המשייך את ישראל לקבוצת המדינות שרוסיה רואה בהן אויב. על מדיניות ממשלת ישראל לתת מענה לסיכונים התודעתיים החדשים, הנשקפים לנוכח העוינות הגוברת של רוסיה.
הבחירות לנשיאות רוסיה שנערכו ב-17-15 במארס סיפקו לבלוגרים צבאיים רוסיים הזדמנות לקדם נרטיב פרו-פוטיניסטי ופרו-מלחמתי. ניתוח ידיעות משלושה ערוצי טלגרם מובילים, שהופיעו בארבעת החודשים שקדמו לבחירות, מצביע על קשר בינם לבין קידום הלגיטימציה של השלטון והמשך המלחמה באוקראינה. במערכת הבחירות שירתו הידיעות את הדימוי של אוקראינה והמערב כאנטי-דמוקרטיים, המנסים לחבל בדמוקרטיה הרוסית. פוטין מצידו תואר כמנהיג חזק המגן על הדמוקרטיה מפני התערבות זרה, ומנהל מלחמה צודקת על כינונה של דמוקרטיה בשטחים שכבשה רוסיה על אדמת אוקראינה.
העמדה ישראלית ביחס למלחמה באוקראינה היא דילמה מתמשכת, בין היתר עקב הקשר שרואה הממשל האמריקאי בין המלחמה בין ישראל לחמאס לבין ההתמודדות של אוקראינה עם רוסיה והניסיון להעניק סיוע כלכלי וצבאי הן לאוקראינה והן לישראל. גישתה הניטרלית של ירושלים לגבי המלחמה באוקראינה, גם לנוכח העמדה הפרו-פלסטינית ארוכת-הטווח שרוסיה נוקטת, מאותת למוסקבה כי ניתן להמשיך באי-התחשבות באינטרסים הישראליים, ובו בזמן לא מסייעת לארצות הברית לעזור לישראל. מכאן נובע צורך לשקול מחדש את העמדה הישראלית כלפי רוסיה.
לאחר אירועי ה-7 באוקטובר אימצה רוסיה עמדה מובהקת בעד חמאס, ונשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אף קשר בין גורלה של רוסיה לגורל העם הפלסטיני. עמדה זו נובעת מתפיסה, שמקדם פוטין, שלפיה העולם נמצא בתהליך מעבר מסדר עולמי חד-קוטבי לסדר רב-קוטבי. ישראל, על פי תפיסה זו, שייכת למערב בהובלת ארצות הברית ולכן מהווה חלק מהקוטב העוין את רוסיה. ניתוח שיח של אנשי אקדמיה, הוגי דעות ומומחים רוסיים בתחומי מדיניות חוץ מעלה שקיימת ביניהם תמימות דעים ביחס לתפיסה זאת. לכן, על רקע המתיחות הגוברת בין רוסיה לארצות הברית, על ישראל להבין את התפיסות המעצבות את המדיניות...
פרעות בשדה תעופה בדגסטאן שברוסיה, כמו גם המרד של פריגוז'ין, חשפו בעיית יסוד של המערכת הרוסית – מנגנוני הביטחון והשיטור אינם פועלים באופן אפקטיבי נגד תופעות שלא תויגו מראש כאיום למשטר. על רקע ריבוי בעיות הפנים ברוסיה, שלא זוכות למענה, נצברים מתחים בעלי פוטנציאל של מחאה. בחלק מהמקרים, אופי הבעיות (למשל, גורל המגויסים לחזית המלחמה באוקראינה) מקשה על הממסד להשחיר את המחאה הפוטנציאלית כאנטי-משטרית. במקרה של התפרצות עתידית מסוג זה, המערכת תתקשה להתארגן למענה מהיר, ואילו המוחים עשויים לזכות לתמיכה מהאליטות – מה שעלול לסדוק את הסדר...
רוסיה מתייצבת לצד חמאס, מסרבת לגנות את המתקפה הרצחנית שביצע בנגב המערבי ומטילה ספק בזכותה של ישראל להגן על עצמה. התנהלותה זו של רוסיה מחדדת את הצורך מבחינת ישראל לשנות את מדיניותה כלפיה ולהתייצב לצד מדינות המערב בהובלת ארצות הברית.
בשבועות האחרונים התבטא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במספר הזדמנויות ברוח אנטישמית, תוך עיוות זיכרון השואה. הנרטיבים שהוא מנסה לייצר משמשים אותו להצדקת המלחמה באוקראינה ואינם תואמים את האמת ההיסטורית. לאור מצוקתו הוא מרחיב את מעגל אויביה של רוסיה והאשמים במלחמה, ופונה לסנטימנט האנטישמי של האוכלוסייה הרוסית. על ממשלת ישראל לפעול נגד התופעה.
התרסקות המטוס של יבגני פריגוז'ין מעלה מספר סימני שאלה אשר למערכת הרוסית: מה יהיה עתידה של קבוצת ואגנר, האם הממסד הביטחוני התחזק בעקבות ההתרסקות והאם הנשיא ולדימיר פוטין הצליח לחדש את השליטה והכבוד, שלכאורה אבדו בעקבות מרד קבוצת ואגנר בסוף יוני. נראה שבטווח הקצר, ההרתעה אכן תעבוד. ועם זאת, ספק אם היא תתאים כבסיס לניהול מדינה, ועוד במצב שרוסיה נתונה בו.
קבוצת וגנר הרוסית (החברה הפרטית הצבאית "וגנר") הוקמה ב-2014. על אף החוק הרוסי האוסר על הקמת צבאות פרטיים, פעלה הקבוצה בתאום ואישור השלטון. כל זאת, במטרה לקדם אינטרסים מדיניים של רוסיה באמצעים צבאיים בהוראת השלטון וללא הכשר פומבי מטעמו. הקבוצה אף פעלה לטובת האינטרסים הכלכליים של בעליה, איש העסקים יוצא העולם התחתון, יבגני פריגוז'ין.
במהלך שנות קיומה פעלה קבוצת וגנר במספר אזורים גיאוגרפיים, לרבות אפריקה והמזה"ת. בסוריה, לדוגמה, נלחמה הקבוצה בתאום עם כוחות צבא רוסיה וכוחות משטר אסד החל מ-2015.
מעורבותה הבולטת של הקבוצה במלחמת...
הפלישה הרוסית לאוקראינה מחריפה את המשבר הדמוגרפי שרוסיה נתונה בו: תוחלת החיים ושיעורי הפריון ברוסיה הם נמוכים, וכעת הגיוסים הנרחבים וגלי העזיבה מהמדינה מחמירים את המצב. האוכלוסייה מצטמצמת, וגם הרכבה משתנה: גברים צעירים ומשכילים עוזבים, ומנגד מגיעים מאוקראינה פליטים, שרובם זקנים, נשים וילדים. רוסיה נקטה מאמצים רבים כדי להתמודד עם המשבר הדמוגרפי במהלך כהונותיו של פוטין, אך נחלה הצלחה מועטה בלבד. וכעת, המדינה שקועה במלחמה באוקראינה וספק אם יהיה ביכולתה להפוך את המגמות השליליות ולהתגבר על המשבר.
שכירי החרב הרוסיים של יבגני פריגוז'ין, המוכרים בשם "קבוצת ואגנר", מילאו למרות היותם חלק קטן ביחס לכלל הכוחות הרוסיים תפקיד חשוב במלחמה שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה, לא רק הודות למיומנויות הצבאיות שלהם, אלא גם בשל היכולות הפוליטיות והתקשורתיות של פריגוז'ין. הם השפיעו על שדה הקרב וכן על המצב בתוך רוסיה. חיכוך גובר בין פריגוז'ין, שהתעצב במהלך המלחמה כשחקן פוליטי עצמאי ואנטי-מערכתי (אינו נושא משרה בתוך הממסד), לבין הממסד הצבאי הרוסי, הביא ב-23 ביוני להתקוממות חמושה, תקדימית בהיסטוריה המודרנית של רוסיה, נגד הצמרת הצבאית-ביטחונית...
בחודשים האחרונים העמיקה התלות הרוסית באיראן ובאה לידי ביטוי בשורת מהלכים במישורים הביטחוניים, המדיניים והכלכליים, שבמסגרתם הגבירה מוסקבה גם את תמיכתה באינטרסים איראניים. הידוק היחסים, ובפרט הסיוע האיראני לרוסיה במסגרת המערכה שמוסקבה מנהלת באוקראינה, מצביע על כך ששיתוף הפעולה בין המדינות איננו טקטי, אלא משקף החלטה אסטרטגית של שני הצדדים. התפתחות זו, לא זו בלבד שהיא משפיעה ישירות על בניין הכוח האיראני ומגבירה את האיום הפוטנציאלי מצד טהראן על ישראל, אלא היא עלולה גם להוביל לניסיונות רוסיים להגביל את חופש הפעולה הישראלי בסוריה ולכן...
