כל הפרסומים בנושא יחסי יהודים-ערבים בישראל

גם לפני הצטרפות מפלגת רע"ם לקואליציה החדשה השתתפו אזרחים ערבים בממשלות ישראל, כולל בתפקידי שרים וסגני שרים, באמצעות חברותם במפלגות ציוניות. על רקע זה, מה התחדש בהשתתפות רע"ם בקואליציה הנוכחית? מה המשמעות על השינוי בדפוסי ההתנהגות הפוליטיים של נציגי החברה היהודית והערבית בפוליטיקה הישראלית? מה הסיכויים והסיכונים הכרוכים בתופעה החדשה? מתן תשובות לשאלות אלה והמשתמע מהן מהווה אתגר ניכר ודורש מחקר רחב החורג מהיקף ומהות מאמר דעה קצר זה. עם זאת, כוונתי כאן לשרטט מספר כיוונים אפשריים בעניין ייחודיות ההשתתפות של רע"ם בקואליציה הממשלתית, על...

הפוליטיקה הערבית בישראל חווה בשנים האחרונות שינויים מהותיים לכיוון של שותפות בשלטון והשפעה על קבלת החלטות, בעיקר בנוגע להשתלבות אזרחית שוויונית של המיעוט הערבי במדינה. סוגיות כמו חוסר תעסוקה, מצוקת דיור, רמת חינוך ירודה ואלימות ופשיעה עדיין מחלישות את האזרחים הערבים ורווחתם ומשפיעות על החברה הישראלית בכלל. התפנית הפוליטית המשמעותית הראשונה חלה בספטמבר 2019, כאשר המפלגות הערביות שהתאחדו במסגרת הרשימה המשותפת המליצו על הרמטכ״ל לשעבר, בני גנץ, כמועמד הציוני הראשון לראשות הממשלה. המהלך לא הניב את התוצאות הרצויות עבורן עקב העדר שיתוף...

הקמת הרשימה המשותפת בינואר 2015, הייתה תולדה של העלאת אחוז החסימה והיא התרחשה רק לאחר שחבריה ניסו את כל הדרכים להימנע מכך. באופן זה נוצרה רשימה רעועה, מורכבת מסתירות פנימיות מהותיות, בראשן הפער הלא ניתן לגישור בין חד''ש על מרכיבה הקומוניסטי-חילוני, לבין התנועה האסלאמית, שמהווה ניגוד קוטבי לה, בעיקר בנושאים חברתיים, כמו מעמד האישה, זכויות ה-להט''ב וכדומה. המוטיבציה שהניעה את רע''ם (התנועה האסלאמית עם שאריות מפלגת מד''ע שהפכו למרכיב שולי בה) לא הייתה רק אידיאולוגית אמונית, אלא גם נבעה מרצון להגיע להגמוניה בציבור הערבי ולדחוק את חד"ש,...

כניסת רע"ם ל"ממשלת השינוי" ביוני 2021 היא אירוע היסטורי חסר תקדים. זוהי הפעם הראשונה מאז 1948 שמוקמת ממשלה בישראל שבה חברה מפלגה ערבית. מה הוביל לאירוע זה? ומה הן משמעויותיו והשלכותיו? כדי להבין את משמעות השינויים בפוליטיקה הערבית הארצית צריך לעמוד על מאפייניה מאז 1996, השנה שבה התחילו לפעול ארבע המפלגות הערביות: חד"ש, בל"ד, תע"ל ורע"ם. כולן דוגלות בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ובהפיכת המדינה מיהודית לדו-לאומית. למרות שהן לא אימצו את מסמכי החזון העתידי, רבים ממנהיגיהן, מפעיליהן ומחבריהן מזדהים עם רוח המסמכים שרואים בישראל מדינה...

המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל. המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...

על רקע משבר פוליטי מתמשך שלא אפשר לכונן קואליציה ולהקים ממשלה, התפתחה לגיטימיזציה של הקול הערבי בעיני רוב המפלגות היהודיות, מהימין ומהשמאל-מרכז. התהליך החל בהיסוס מצד גוש מפלגות המרכז-שמאל, נמשך כניסיון נמרץ של מנהיג הליכוד, בנימין נתניהו, לקרב אליו את הציבור הערבי לשם השגת רוב בכנסת, והגיע לשיא נוסף בחתימה עם רע"ם על הסכם קואליציוני להקמת ממשלה. המפלגות הערביות, שבמשך השנים נמנעו מצדן משותפות קואליציונית מטעמים אידיאולוגיים, נעשו קשובות יותר לציפיות הציבור הערבי מהן – להשתלב בתהליכי קבלת ההחלטות במדינה ולדאוג לצרכיו...

על מנהיגים ואישי ציבור יהודים וערבים בכל הרמות, להתגייס ללא שהות להרגעת הרוחות בין הצדדים. עליהם להוקיע בקול רם וברור את תופעות השנאה והגזענות, ולהדגיש כי זהו צו השעה ואינטרס חיוני לערבים וליהודים כאחד. בצד הבאת המתפרעים לדין, אין מקום לבוא חשבון עם כלל החברה הערבית בשל העימותים שהתרחשו, אלא לתקצב ולהוציא לפועל, בתיאום עם ההנהגות הערביות, תוכניות לטיפול בתופעות האלימות והפשיעה, וכן לממש תוכניות רב-שנתיות בתחום הכלכלי והחברתי, לרבות קידום החינוך והתעסוקה. נקיטת מדיניות זו עשויה להאיץ ולבסס את תהליכי ההשתלבות של הערבים בחברה ובמדינה...

בחודשים האחרונים הפך חה"כ ד"ר מנסור עבאס, יו"ר מפלגת האיחוד הערבי (רע"מ), הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית וסגן יו"ר הכנסת, לאישיות הפוליטית הבולטת ברשימה המשותפת, לאור שיתוף הפעולה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מהלכים אותם נקט עבאס, דוגמת מניעת ניצחון מפלגות האופוזיציה בהצבעה להקמת ועדת חקירה נגד ראש הממשלה בעניין הצוללות והתבטאויותיו המרמזות על תמיכה בחוק הצרפתי, שימנע את הדחת נתניהו, במקביל להשתתפותו של רוה"מ נתניהו בדיון הפומבי והמתוקשר של וועדת הכנסת למלחמה בפשיעה ובאלימות בראשה הוא עומד, העידו על קשר מתחזק בין השניים. עבאס...

רקע לקראת הבחירות לכנסת העשרים שנערכו במארס 2015 התאחדו, לראשונה, ברשימה המשותפת, ארבע המפלגות המרכזיות בפוליטיקה הערבית: החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש), הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ – המייצגת את הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית בישראל), הברית הלאומית הדמוקרטית (בל"ד), והתנועה הערבית לשינוי (תע"ל). הקמת הרשימה המשותפת הביאה לעלייה בשיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי ולהגדלת הייצוג הערבי בכנסת. שיעור ההצבעה הגיע ל-63.5 אחוזים לאחר עשור של השתתפות נמוכה (56.3 אחוזים בבחירות 2006, 53.4 אחוזים בבחירות 2009, 56.5 אחוזים בבחירות 2013)...

ב-23 במרץ 2021 תערכנה הבחירות לכנסת ה-24, הרביעיות בתוך שנתיים. מעט יותר ממחצית האזרחים הערבים בישראל מיוצגים בכנסת באמצעות ארבע מפלגות ערביות שהתאחדו לראשונה ב-2015 והקימו את הרשימה המשותפת (השאר נמנעו מהצבעה או הצביעו עבור מפלגות לא ערביות). איחוד זה נתפס כחיוני בציבור הערבי, המהווה חמישית מכלל האוכלוסייה בישראל, לצורך השגת ייצוג אפקטיבי בכנסת. בבחירות לכנסת ה-23 זכתה הרשימה המשותפת ב-15 מנדטים והפכה להיות המפלגה השלישית בגודלה בכנסת. הרשימה המשותפת שברה טאבו כאשר החליטה להמליץ על יו"ר כחול לבן לתפקיד ראש הממשלה, מתוך גישה פרגמטית...

בחירות מרס 2021 עומדות בסימן "הרמת מסך" לגבי תהליכי עומק שמתחוללים בפוליטיקה הערבית ובמערכת היחסים שבין מדינת ישראל לבין המנהיגות הפוליטית הערבית, והחברה הערבית בכללותה. האמירות של חבר הכנסת (רע"מ) עבאס מנסור על נכונות לשתף פעולה עם הימין הפוליטי הישראלי, החיבוק שמעניק ראש הממשלה לחברה הערבית, הודעת הממשלה על התוכנית למאבק בפשיעה, לצד הפיצול ברשימה הערבית המשותפת ואפילו הודעת ההתנצלות של איבתסאם מראענה, מועמדת מפלגת העבודה לכנסת - הם כולם אירועים שבחסות הבחירות הציפו לא רק את ההקשר המצבי של התארגנות החברה הערבית לקראת ההתמודדות...

הבחירות הקרובות, בפעם הרביעית בשנתיים האחרונות, מעידות יותר מכל על אי היציבות החוקתית והפוליטית בישראל. משבר הקורונה המשולב (הבריאותי, הכלכלי-חברתי והפוליטי), והקושי להתמודד אתו ועם השלכותיו הקשות, החמיר בישראל משלל סיבות, שאולי החשובה ביניהן הינה הפוליטית. המשבר הפוליטי המתמשך ועמו המשבר הממשלי שנחשף בעקבות האתגרים של ההתמודדות עם מגפת הקורונה, מחלישים מאד את מדינת ישראל ואת יכולתה להתמודד עם שורה של בעיות יסוד, שאך הוחרפו עקב הקורונה. כבר עכשיו ברור כי ביסוד הדברים עומדות סוגיות סוציו-פוליטיות בלתי פתורות, ששורשיהן עמוקים ויכולת...