מאה הימים הראשונים של הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן ביטאו מתח בין המשך רטוריקה חריפה ופלגנית נגד יריביו הפוליטיים מבית ונגד "התקשורת", לבין מתינות וזהירות יחסית (בשילוב צעדי נחישות ועוצמה) בניהול מדיניות החוץ. ברמה אסטרטגית,מעצביושל ממשל טראמפ יובילו את הנשיא להתמיד, עד כמה שיוכל, באסטרטגיה של "צעדים מדודים" במדיניות החוץ שלו. ישראל, אם תתנהל נכון, עשויה להיות מי שמרוויחה ממגמת הידוק היחסים עם ממשל טראמפ.
מתקפת הטילים האמריקאית בסוריה, העשויה להשיב לארצות הברית את התדמית של מעצמה בעלת נחישות הרתעתית, עוררה התנגדות דווקא בקרב כוחות שתמכו בדונלד טראמפ במרוץ לנשיאות – תומכי היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, פוליטיקאים מהימין הלאומני באירופה וכן רוסיה. אולם, התקיפה התקבלה בברכה בקרב מרבית מדינות אירופה שהן בעלות בריתה הטבעיות של ארצות הברית. לפיכך ניתן להעריך שהמהלך עשוי לחזק בעקיפין גם את הגשר מעל האוקיינוס האטלנטי, הגם שלא כל מהלך צבאי אמריקאי בסוריה, אם יתבצע בעתיד, צפוי לתגובות אוהדות דומות באירופה.
כאשר בוחנים את המהלכים שנעשים בימים אלה על ידי ממשל טראמפ דרך הפריזמה של שלבי הכניסה לתפקיד, כדאי לזכור כי הנשיא חדש ורוב אנשיו הם בלתי מנוסים בניהול המערכות והגופים שבאחריותם. העם האמריקני כמו גם השחקנים בזירה הבינלאומית – כולל ישראל – מצפים כמובן להתנהלות סדורה מקצועית ואחראית מטראמפ ואנשיו, אך כדאי לחשוב אם כלל הציפיות אכן ריאליות ולזכור כי החוקים האנושיים תקפים גם לגביהם. ניסיון לקצר מהלכים ולעקפם לא בהכרח יעלה בהצלחה. כאשר ממהרים לבחון את פעלו של ממשל טראמפ בחודשים הראשונים לאחר כניסתו לתפקיד בניסיון להעריך את...
ממשל טראמפ נוח יותר לממשלת הימין בישראל מ-ממשל אובמה בעניין המשך הבנייה בהתנחלויות עם הגבלות, ובפועל באי-התנגדותו לבנייה בשכונות היהודיות במזרח ירושלים. עם זאת, האופן בו מנהל נתניהו את המגעים עם הממשל החדש עלול להוביל להחמצת הזדמנות נוספת לקבע, יחד עם ארצות הברית, את התפיסה כי בכל פתרון יהיו גושי ההתנחלויות שבקרבת הקו הירוק חלק משטחה של מדינת ישראל. האינטרס של ישראל הוא לחדד את ההבחנה בין גושי ההתיישבות לבין ההתנחלויות המבודדות, אך נראה כי ממשלת ישראל אינה הולכת בכיוון זה בשל הצורך להגדיר את גבולות גושי ההתיישבות ובפרט מחשש כי הגדרה...
בלילה שבין ה-6 ל-7 באפריל שיגרה ארצות הברית עשרות טילי שיוט ממשחתות בים התיכון, ופגעה בבסיס חיל האוויר הסורי בדרדע'אן-שעיראת, שממנו יצאו כ-70 שעות קודם מטוסי משטר אסד לתקיפת אזרחים בנשק כימי. תקיפה ממוקדת ויחידה זו חשובה לא בשל השפעתה הפיזית, שהיתה מצומצמת במכוון, אלא בהיותה כלי להעברת מסרים אסטרטגיים מהנשיא דונלד טראמפ וממשלו ליריבותיה ולידידותיה של ארצות הברית ברחבי העולם: הפעלת נשק השמדה המונית, הפרת נורמות בינלאומיות וחציית קווים אדומים עשויות לגרור הפעלת כח עצמאית, מהירה ואפקטיבית מצד ארצות הברית ונשיאה החדש, אשר חזרו לעמדת...
ממשל טראמפ בוחן בימים אלה את המצב בהקשר לגרעין בצפון קוריאה, במטרה לגבש גישה חדשה לעצירת תוכניתה הצבאית. במסע שערך לאחרונה מזכיר המדינה האמריקאי טילרסון באסיה (ביפן, בדרום קוריאה ובסין) הוא ציין כי המאמצים הדיפלומטיים בעשרים השנים האחרונות להביא לפירוק יכולת הגרעין של צפון קוריאה נכשלו, וכי הוא מעוניין בתובנות של מדינות האזור באשר לעיצוב מדיניות אפקטיבית יותר. כבר ביומו הראשון למסע הבטיח טילרסון לצפון קוריאה כי "אל לה לחשוש" מארצות-הברית או משכנותיה האזוריות, שרק מבקשות לחיות עמה בשלום, ובהמשך קרא לה לזנוח את תוכניות הגרעין...
לפני כעשור בחרו הפלסטינים ב"אסטרטגית הבינאום". האסטרטגיה שיקפה חוסר אמון ביכולת לגשר על הפערים מול ישראל וכן היא שיקפה את תקוותם שיקבלו מהקהילה הבינלאומית את שלוש הדרישות המרכזיות שלהם: (1) הקמת מדינה פלסטינית (2) על בסיס גבולות 67' (3) ובירתה בירושלים.
התבססותו של ממשל חדש בארצות הברית, אי-הנחת של הציבור בישראל מהמציאות הקיימת בהקשר הפלסטיני וכן מרחב התמרון שעומד לרשות ההנהגה הישראלית לצורך כך, מייצרים הזדמנות ייחודית לעיצוב מדיניות ישראלית עדכנית – המתואמת עם ארצות הברית – להתמודדות עם הסכסוך עם הפלסטינים. אסטרטגיה...
מטרתם של מייסדי תנועת החרם, ה־BDS, היא לקעקע את יסודותיה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית. מנהיגי התנועה פנו לאסטרטגיה עקיפה, לא אלימה, שלכאורה מבטיחה את השגת היעד הזה: דה־לגיטימציה פוליטית ופגיעה כלכלית בישראל שיובילו לבידוד, לדמורליזציה ולהגירה בהיקף גדול. המחיר שדורשים אנשי ה־BDS תמורת הפסקתו של קמפיין הדה־לגיטימציה והחרם, הוא כבד: מימוש “זכות השיבה“ של מיליוני צאצאים של פליטים פלסטינים. היענות לדרישה הזאת פירושה סופו של החזון הציוני. עד כה היו הישגיהם הקונקרטיים של תומכי ה־BDS דלים באופן יחסי, כפי שמוצג במזכר. ואף על פי כן, ניכר...
הגיליון הראשון של "מעבר לרשת" עוסק בשלושה מרחבים מרכזיים שתפסו את מרכז השיח בחודשים האחרונים. רצועת עזה זוכה לחלק נכבד בגיליון בעקבות מספר תהליכים משמעותיים שמתהווים בה, ויכולים ללמד על מורכבות שמאפיינת זירות נוספות באזור כמו גם על פרשנות שגויה של ישראל. הנושא השני הוא הנשיא החדש בבית הלבן, דונלד טראמפ, והדרך בה נתפש בימיו הראשונים בתפקיד בעולם הערבי. מה שנדמה לפעמים שלקוח מקומדיה הוליוודית טומן בתוכו מסרים קשים עבור הציבור במדינות ערביות ומוסלמיות, והשיח בהן נע בין גיחוך לדאגה. הנושא השלישי הוא המלחמה בסוריה עם פתיחתה של...
המתיחות בין ארצות הברית לבין איראן, כצפוי, החריפה מאז נכנס ממשל טראמפ לתפקידו. הממשל החדש מעוניין לבסס אצל האיראנים הבנה, כי מדיניותו שונה מזו של ממשל אובמה והוא אינו מתכוון לעבור לסדר היום על צעדים מתריסים מצדם. נשיא איראן, רוחאני אינו מעוניין להביא להידרדרות אך לאור החשש כי המדיניות האמריקאית תחזק את המחנה השמרני, נאלצים הנשיא רוחאני, שצפוי להתמודד לתקופת נשיאות נוספת (מאי 2017), והמחנה הרפורמיסטי להקצין את התבטאויותיהם. שינוי כללי המשחק האמריקאי מול איראן: הצלחה לצמצם השפעתה האזורית מבלי להיגרר לעימות ובלא שאיראן תנקוט בפעולות...
עבור רבים מהמשטרים הסונים הפרגמטיים באזור תחילת כהונתו של דונלד טראמפ כנשיא ארצות הברית היא התפתחות חיובית, ולו משום שמסתיימת כהונתו של הנשיא אובמה, שאת מדיניותו תפסו כמזיקה ואף כבוגדנית כלפי מי שנחשבו בעלי בריתה המסורתיים של ארצות הברית. צעדיו הראשונים של ממשל טראמפ באזור יהיו משמעותיים לאופן שבו הוא ייתפס. במדינות המפרץ במיוחד מעודדים מהטון התקיף שלו כלפי איראן. מנהיגי המחנה הסוני הפרגמטי, ובראשם ערב הסעודית, לא מעוניינים בביטול הסכם הגרעין בשלב זה משום שיהיה יהיה בכך יותר נזק מתועלת, וזאת מכיוון שביטול ההסכם יוביל לדידם לחיזוק...
קיימים סימנים למאמץ שמטרתו הפגת המתיחות בין איראן לערב הסעודית. האחרונה שבהן — הגעת שר החוץ של כווית לטהראן לפגישה עם נשיא איראן כשבידו איגרת ובה נכונות של מדינות המפרץ הערביות לפתוח ב"דיאלוג אסטרטגי" עם איראן. המחברים סוקרים את הסיבות שהניעו את הצדדים להניע מהלך זה ומדגישים כי לא ניתן עדיין לקבוע עד כמה התפנית ביחסי ערב הסעודית ואיראן תהיה עמוקה וממשית. זאת, משום שהמשקעים בשני הצדדים עמוקים, הסיבות הבסיסיות לעויינות לא נעלמו, אולם השינויים באזור, ובעיקר מה שמסתמן כהשלמה של המדינות באזור עם הישארותו של בשאר אסד,...