כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-ארצות הברית

הגיליון הראשון של "מעבר לרשת" עוסק בשלושה מרחבים מרכזיים שתפסו את מרכז השיח בחודשים האחרונים. רצועת עזה זוכה לחלק נכבד בגיליון בעקבות מספר תהליכים משמעותיים שמתהווים בה, ויכולים ללמד על מורכבות שמאפיינת זירות נוספות באזור כמו גם על פרשנות שגויה של ישראל. הנושא השני הוא הנשיא החדש בבית הלבן, דונלד טראמפ, והדרך בה נתפש בימיו הראשונים בתפקיד בעולם הערבי. מה שנדמה לפעמים שלקוח מקומדיה הוליוודית טומן בתוכו מסרים קשים עבור הציבור במדינות ערביות ומוסלמיות, והשיח בהן נע בין גיחוך לדאגה. הנושא השלישי הוא המלחמה בסוריה עם פתיחתה של...

המתיחות בין ארצות הברית לבין איראן, כצפוי, החריפה מאז נכנס ממשל טראמפ לתפקידו. הממשל החדש מעוניין לבסס אצל האיראנים הבנה, כי מדיניותו שונה מזו של ממשל אובמה והוא אינו מתכוון לעבור לסדר היום על צעדים מתריסים מצדם. נשיא איראן, רוחאני אינו  מעוניין להביא להידרדרות אך לאור החשש כי המדיניות האמריקאית תחזק את המחנה השמרני, נאלצים הנשיא רוחאני, שצפוי להתמודד לתקופת נשיאות נוספת (מאי 2017), והמחנה הרפורמיסטי להקצין את התבטאויותיהם. שינוי כללי המשחק האמריקאי מול איראן: הצלחה לצמצם השפעתה האזורית מבלי להיגרר לעימות ובלא שאיראן תנקוט בפעולות...

עבור רבים מהמשטרים הסונים הפרגמטיים באזור תחילת כהונתו של דונלד טראמפ כנשיא ארצות הברית היא התפתחות חיובית, ולו משום שמסתיימת כהונתו של הנשיא אובמה, שאת מדיניותו תפסו כמזיקה ואף כבוגדנית כלפי מי שנחשבו בעלי בריתה המסורתיים של ארצות הברית. צעדיו הראשונים של ממשל טראמפ באזור יהיו משמעותיים לאופן שבו הוא ייתפס. במדינות המפרץ במיוחד מעודדים מהטון התקיף שלו כלפי איראן.  מנהיגי המחנה הסוני הפרגמטי, ובראשם ערב הסעודית, לא מעוניינים בביטול הסכם הגרעין בשלב זה משום שיהיה יהיה בכך יותר נזק מתועלת, וזאת מכיוון שביטול ההסכם יוביל לדידם לחיזוק...

קיימים סימנים למאמץ שמטרתו הפגת המתיחות בין איראן לערב הסעודית. האחרונה שבהן — הגעת שר החוץ של כווית לטהראן לפגישה עם נשיא איראן כשבידו איגרת ובה נכונות של מדינות המפרץ הערביות לפתוח ב"דיאלוג אסטרטגי" עם איראן. המחברים סוקרים את הסיבות שהניעו את הצדדים להניע מהלך זה ומדגישים כי לא ניתן עדיין לקבוע עד כמה התפנית ביחסי ערב הסעודית ואיראן תהיה עמוקה וממשית. זאת, משום שהמשקעים בשני הצדדים עמוקים, הסיבות הבסיסיות לעויינות לא נעלמו, אולם השינויים באזור, ובעיקר מה שמסתמן כהשלמה של המדינות באזור עם הישארותו של בשאר אסד,...

מאמר זה מתמקד במדיניות האמריקאית העדכנית שיש לגבש מול איראן, ובתשומות שיכולה ישראל לתרום לעיצובה. בשלוש חזיתות מאתגרת איראן את הממשל האמריקאי החדש: א. הסכם הגרעין; ב. המשמעויות הנגזרות מהניסוי האיראני (הכושל) של שילוח טיל בליסטי; ג. המדיניות האיראנית הלא-גרעינית. שלוש אלה – ואחרות – נובעות מביטחונה העצמי של איראן שהתחזק עקב התמיכה שהוא זוכה לה מצד רוסיה והידוק שיתוף הפעולה של טהראן עם מוסקבה, מאז החתימה על הסכם הגרעין. שינוי הרטוריקה האמריקנית, כפי שהתבטא בהצהרת גנרל מייקל פלין, שלפיה איראן נמצאת "תחת אזהרה", ואשר חוזקה...

בשקלול ההיבטים החיוביים והשליליים, אותם מונה המחבר במאמר, מצטיירת תמונה ברורה לטובת העברת השגרירות האמריקאית לירושלים. המהלך נכון ורצוי עבור ישראל, אם וכאשר יבוצע באופן, בעיתוי ובהקשר מתאים, כך שימוצו היתרונות ויצומצמו הסיכונים הגלומים בו. במסגרת זאת חשוב שארצות הברית וישראל יקיימו שיח דיסקרטי עם ירדן ומצרים, כמענה לצרכיהן בנושא זה ובנושאים אחרים, וכדי למנוע הידרדרות והסלמה ביחסים בין ישראל לבינן. רוב הסיכונים המוצגים ניתנים למניעה על ידי נקיטת צעדים שקולים. על הגורמים הרלוונטיים בישראל להימנע מהתייחסות אפולוגטית להעברת השגרירות, שכן...

בשנה הקרובה תעמודנה מדינות אירופה בפני שורה של מבחנים, שתוצאותיהם עלולות לערער את קיומן של המסגרות, ובמיוחד האיחוד האירופי (א"א) ונאט"ו, שעליהן הן נשענו במסע ההיחלצות משתי מלחמות עולם הרסניות וממלחמה קרה עם ברית המועצות ותוצאות התרסקותה בשלהי המאה העשרים. המבחן הראשון נוגע לעצם קיום האיחוד האירופי. המבחן השני: החלטתה של בריטניה לפרוש מן האיחוד האירופי. מבחן שלישי עבור המנהיגים האירופים הוא מדיניותו של הנשיא טראמפ (גם) בנוגע לחברות בנאט"ו. מדינות אירופה וארצות הברית עשויות למצוא עצמן חלוקות ביחס לרוסיה וגם בנושא היחס...

במאמר הזה מנותחים המכשולים הייחודיים שמונעים את מימוש הפוטנציאל ההסברתי שטמון בקהילה הישראלית בארצות־הברית, ומוצגים היתרונות הגלומים בגיוסה למאבק באיום הדה־לגיטימציה. מטרת הניתוח היא לשקף את תמונת המצב כפי שעלתה בפגישות שקיימתי בשנתיים האחרונות עם מומחים ועם פעילים פרו־ ישראלים. המאמר מסתיים בשלוש המלצות שתכליתן לנצל את הפוטנציאל הגלום בנכס ההסברה הזה.

ישראל ניצבת בפני סימני שאלה יותר מאשר סימני קריאה בפתחה של שנת 2017. חלקם נעוצים באי הוודאויות הקשורות בממשל החדש בוושינגטון ובהשלכות השינוי על הסביבה האסטרטגית של ישראל, אבל רבים מהם קשורים לנטייה לברוח מהחלטות ומהכרעות שעליה לקבל עבור עצמה. בזירה הפנימית נדרש לפעול לאיחוי הקרעים בין חלקי החברה ולהשבת מעמדם של צה"ל ובית המשפט בשם הדמוקרטיה ועקרונות המוסר. בזירה האזורית אפשר ורצוי להמשיך לקדם את שיתוף הפעולה עם הגורמים שעמם ניתן לעבוד על בסיס אינטרסים חופפים כולל גם כוחות וגורמי השפעה מקומיים שאינם מדינות, בבנייה מדורגת מלמטה...

מלחמת ששת הימים הייתה אירוע מעצב בתולדותיה של מדינת ישראל. הלקחים הנגזרים מהמלחמה בפרספקטיבה של יובל שנים הם לעתים דואליים ואף רבי פנים, ורבים מהם מכילים מתחים שיש להקדיש להם מחשבה וחשוב להבינם. מאמר זה מתמקד בהשפעותיהן של המלחמה ושל תוצאותיה על מיצובה הגיאו־ אסטרטגי של ישראל במזרח התיכון, על מעמדה מול המעצמות, וכן על תפיסות מרכזיות של הביטחון הלאומי הישראלי ורכיביו. ישנן תפיסות שהן תקפות בעת הנוכחית כפי שהיו ב־ 1967 , ולעומתן ישנן סוגיות, שבאופן שיש בו מן האירוניה, כמעט "שינו כיוון" או הפכו ללא רלוונטיות. יותר מכך, ישנן...

ב־ 10 ביוני 1967 , בתום שישה ימי לחימה מול שלוש מדינות ערביות, הכריעה ישראל את צבאות מצרים, ירדן וסוריה ומצאה עצמה עם שטח הגדול פי שלושה משטחה הקודם. שינויים משמעותיים חלו בסביבה האסטרטגית של ישראל, הקשורים קשר הדוק לתוצאות המלחמה. שינויים אלה השפיעו רבות על הזיקות הפוליטיות של ישראל, על הקשרים הביטחוניים שלה עם בעלות בריתה ועל התעצמותו של צה"ל. מאמר זה מבקש לעקוב אחר השינויים הללו ולהעריך את השפעתם לאורך זמן, וזאת באמצעות ניתוח השותפויות האסטרטגיות של ישראל ומעמדה במערכת הבינלאומית לפני מלחמת ששת הימים, וחקירת דפוסי ההתנהגות של...

מלחמת ששת הימים שינתה באופן חד וברור את מעמדה האסטרטגי של מדינת ישראל במזרח התיכון. ממדינה קטנה המצליחה אמנם להגן ולשמור על קיומה למרות הסכנות האורבות לה מכול שכנותיה הנהנות מגיבוי סובייטי ומעושר הנפט, היא הפכה למעצמה אזורית שאין ספק בעדיפות כוחה הצבאי. המלחמה גם הבהירה לעולם הערבי, אם כי לא תמיד במפורש, כי אין לו היכולת לחסל את מדינת ישראל. גם הקשיים שעמדו מול ישראל במלחמת יום הכיפורים לא שינו באופן יסודי עובדה זו. מלחמת ששת הימים העמידה את ישראל על מפת העולם בצורה דרמטית ומהפכנית, העניקה לה עומק אסטרטגי, מרחב תמרון ומעמד שלא היה לה...