מסתמנת מגמת תזוזה בעמדות הציבור ביחס לרכיביה המעשיים של הסדרה בירושלים. בניגוד לעבר, רק חלק קטן מהציבור נותר בעד השארת המצב הקיים. רוב הציבור, לעומת זאת, סובר כי המציאות, כפי שהיא, היא בעייתית וקשה יהיה לשמרה לנצח, ולכן הוא פתוח היום, יותר מבעבר, לרעיונות חדשים וחדשים חלקית
לניתוק היחסים בין מדינות מפרץ מרכזיות ומדינות סוניות נוספות לקטאר והטלת מצור על ידי מדינות אלו על קטאר יש השלכות גם בזירה הישראלית פלסטינית, המעורבות הקטארית ברצועת עזה המסייעת לייצובה עלולה להיפגע, והחמאס עלול להידחף לזרועות איראן, תרחיש שיגביר את הסיכויים להתלקחות מחודשת מול הרצועה. האינטרס הישראלי הוא לתמוך בתיווך אמריקאי שיסיים את הפרשה בפגיעה במעמדן של איראן והחמאס, אך ללא פגיעה חמורה בפעולות החיוביות של קטאר מול רצועת עזה ובתיווך עם החמאס.
ביקור טראמפ בישראל ובמזרח התיכון היה סיורו הראשון של טראמפ מחוץ לארצות הברית שסיפק לו הזדמנות להסיט במידה מסוימת את תשומת הלב מהנעשה בזירה הפנימית. קבלת הפנים המפוארת שזכה לה בערב הסעודית ופגישותיו עם שורה ארוכה של מנהיגים ערביים ומוסלמים, גם הן אמורות לספק לו הישגים רבים, שעיקרם מיצוב דימויו כמנהיג מעצמתי סמכותי, הצגת חזית אחידה נגד איראן ודאע"ש והצלחה לממש את הבטחתו לשיפור הכלכלה האמריקאית. כן מתכוון טראמפ לפעול כדי לגייס את ההנהגה הסעודית, כמו גם את מנהיגי מדינות המפרץ האחרים, לסייע לממשל לקדם "עסקה" בין ישראל...
החלטתו של הנשיא טראמפ לערוך את ביקורו הראשון במזרח התיכון, ובפרט לערב הסעודית, ישראל והרשות הפלסטינית, מבליטה את אחת ההתפתחויות המוקדמות המפתיעות של כהונתו: נחישותו לקדם שיחות להשגת שלום ישראלי-פלסטיני (וישראלי-ערבי). אולם בחירה זו מעלה שאלה מתבקשת: האם הנשיא טראמפ יכול להצליח היכן שרבים כל כך נכשלו? הדרך ארוכה ורצופת מכשולים. בסופו של יום, פתרון הסכסוך הוא עניין ישראלי-פלסטיני. על אף כוחו כנשיא, טראמפ אינו יכול לכפות פתרון על ירושלים או רמאללה. עם זאת, הוא מחזיק ביתרונות מסוימים, ואם ישתמש בהם בחכמה – אזי לנשיא שתואר כ"משבש...
מסמך העקרונות המעודכן של חמאס נועד לאתגר את שליטתו המסורתית של ארגון פתח באש"ף בפרט ובזירה הלאומית הפלסטינית בכלל, ולהציב גישה מדינית מתחרה לזו שמוביל מחמוד עבאס. ההבדל המהותי בינו לבין אמנת חמאס מתמקד במשקל שניתן בו לממד הפלסטיני־לאומי ביחס למשקל האסלאמי. הגם שחמאס נותר תנועת טרור עוינת, שאינה מכירה בישראל ואינה משלימה עם הלגיטימיות שלה להתקיים, אי אפשר להתעלם מכך שבמסמך יש סימנים לפרגמטיות מצד חמאס, שנובעת ממצוקתו. זו מציאות שנכון לנסות להפכה להזדמנות עבור ישראל.
לפני כשבועיים דיבר ראש הממשלה בכנסת על פריצת מערכת "צוק איתן" ב-2014 בניגוד לכוונות הממשלה ולמאמציה, ועל החלופות למערכה: המדינית שאיננה רצויה (הסדר עם חמאס) והצבאית שלא נבחרה (כיבוש עזה). הדברים מקבלים משמעות עכשווית, נוכח התגברות הלחצים המהירה ברצועת עזה כיום, ועמה החמרת הסיכון בהתפרצות עימות נוסף, אשר ישראל איננה חפצה בו. גם במסגרת מדיניותה הנוכחית, על ישראל ליזום בהקדם עשייה נמרצת להפחתת הלחצים ההומניטאריים-כלכליים על רצועת עזה, כדי להאט את הצטברותם המאיצה הסלמה; במקביל, עליה להיערך לפריצת המערכה ולהתפתחותה עד לכדי כיבוש...
ממשל טראמפ נוח יותר לממשלת הימין בישראל מ-ממשל אובמה בעניין המשך הבנייה בהתנחלויות עם הגבלות, ובפועל באי-התנגדותו לבנייה בשכונות היהודיות במזרח ירושלים. עם זאת, האופן בו מנהל נתניהו את המגעים עם הממשל החדש עלול להוביל להחמצת הזדמנות נוספת לקבע, יחד עם ארצות הברית, את התפיסה כי בכל פתרון יהיו גושי ההתנחלויות שבקרבת הקו הירוק חלק משטחה של מדינת ישראל. האינטרס של ישראל הוא לחדד את ההבחנה בין גושי ההתיישבות לבין ההתנחלויות המבודדות, אך נראה כי ממשלת ישראל אינה הולכת בכיוון זה בשל הצורך להגדיר את גבולות גושי ההתיישבות ובפרט מחשש כי הגדרה...
סקרי דעת הקהל של המכון למחקרי ביטחון לאומי מצביעים על כי דעת הקהל בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני יציבה ועקבית לאורך שנים. במובנים רבים, ממצאי הסקרים מבטאים את הקול הדומם, קול האמצע המתאפיין בעקביות לאורך זמן. ממצאים אלה מאתגרים את הסטטוס קוו המדיני, שכן הם משקפים אמונה של הציבור בפתרון מדיני ומוכנות לפנות חלק מהיישובים, הגם שניכרת מודעות לקושי בהגעה לפתרון קבע באבחה אחת. השיח בנושא הסכסוך מבוסס על הפרדיגמה של "שתי מדינות", שהתעצבה אחרי שנחתמו הסכמי אוסלו, לעומת "המשך המצב הקיים". אולם, הממצאים גם משאירים כר נרחב...
לפני כעשור בחרו הפלסטינים ב"אסטרטגית הבינאום". האסטרטגיה שיקפה חוסר אמון ביכולת לגשר על הפערים מול ישראל וכן היא שיקפה את תקוותם שיקבלו מהקהילה הבינלאומית את שלוש הדרישות המרכזיות שלהם: (1) הקמת מדינה פלסטינית (2) על בסיס גבולות 67' (3) ובירתה בירושלים.
התבססותו של ממשל חדש בארצות הברית, אי-הנחת של הציבור בישראל מהמציאות הקיימת בהקשר הפלסטיני וכן מרחב התמרון שעומד לרשות ההנהגה הישראלית לצורך כך, מייצרים הזדמנות ייחודית לעיצוב מדיניות ישראלית עדכנית – המתואמת עם ארצות הברית – להתמודדות עם הסכסוך עם הפלסטינים. אסטרטגיה...
מטרתם של מייסדי תנועת החרם, ה־BDS, היא לקעקע את יסודותיה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית. מנהיגי התנועה פנו לאסטרטגיה עקיפה, לא אלימה, שלכאורה מבטיחה את השגת היעד הזה: דה־לגיטימציה פוליטית ופגיעה כלכלית בישראל שיובילו לבידוד, לדמורליזציה ולהגירה בהיקף גדול. המחיר שדורשים אנשי ה־BDS תמורת הפסקתו של קמפיין הדה־לגיטימציה והחרם, הוא כבד: מימוש “זכות השיבה“ של מיליוני צאצאים של פליטים פלסטינים. היענות לדרישה הזאת פירושה סופו של החזון הציוני. עד כה היו הישגיהם הקונקרטיים של תומכי ה־BDS דלים באופן יחסי, כפי שמוצג במזכר. ואף על פי כן, ניכר...
הגיליון הראשון של "מעבר לרשת" עוסק בשלושה מרחבים מרכזיים שתפסו את מרכז השיח בחודשים האחרונים. רצועת עזה זוכה לחלק נכבד בגיליון בעקבות מספר תהליכים משמעותיים שמתהווים בה, ויכולים ללמד על מורכבות שמאפיינת זירות נוספות באזור כמו גם על פרשנות שגויה של ישראל. הנושא השני הוא הנשיא החדש בבית הלבן, דונלד טראמפ, והדרך בה נתפש בימיו הראשונים בתפקיד בעולם הערבי. מה שנדמה לפעמים שלקוח מקומדיה הוליוודית טומן בתוכו מסרים קשים עבור הציבור במדינות ערביות ומוסלמיות, והשיח בהן נע בין גיחוך לדאגה. הנושא השלישי הוא המלחמה בסוריה עם פתיחתה של...
עבור רבים מהמשטרים הסונים הפרגמטיים באזור תחילת כהונתו של דונלד טראמפ כנשיא ארצות הברית היא התפתחות חיובית, ולו משום שמסתיימת כהונתו של הנשיא אובמה, שאת מדיניותו תפסו כמזיקה ואף כבוגדנית כלפי מי שנחשבו בעלי בריתה המסורתיים של ארצות הברית. צעדיו הראשונים של ממשל טראמפ באזור יהיו משמעותיים לאופן שבו הוא ייתפס. במדינות המפרץ במיוחד מעודדים מהטון התקיף שלו כלפי איראן. מנהיגי המחנה הסוני הפרגמטי, ובראשם ערב הסעודית, לא מעוניינים בביטול הסכם הגרעין בשלב זה משום שיהיה יהיה בכך יותר נזק מתועלת, וזאת מכיוון שביטול ההסכם יוביל לדידם לחיזוק...
