המתקפה של משטר אסד להשתלטות על דרום סוריה, עם הפנים לרמת הגולן, מהווה שלב נוסף בהשתלטותו על מאחזי המורדים במדינה. הסכמה ישראלית לפריסת כוחות אסד בדרום סוריה, כולל ברמת הגולן הסורית, משמעותה שישראל מוכנה להשלים עם חזרת שליטתו של אסד במרחב הגבול, תוך הבנה כי כוחותיו נתמכים על ידי המיליציות השיעיות וצבאו מונחה על ידי קצינים איראניים. ישראל משליכה את יהבה על רוסיה בציפייה שזו תרחיק את הכוחות האיראניים והמיליציות השיעיות מאזור הגבול עמה, בתמורה לכך שלא תפגע בכוחות המשטר. לישראל ניסיון חיובי של גבול שקט ויציב עם סוריה טרם מלחמת האזרחים,...
שורת אתגרים חיצוניים ופנימיים, ובמוקדם החלטת נשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ, לסגת מהסכם הגרעין ולחדש את הסנקציות על איראן, מציבה את ההנהגה האיראנית בחודשים הקרובים בפני הצורך לקבל החלטות אסטרטגיות. ההתנהלות האיראנית עד כה משקפת אורך רוח והחלטה להימנע, לפי שעה, משינויי מדיניות מהותיים, בכוונה למזער נזקים. מוערך כי בשלב זה, לאיראן אין יתרון אסטרטגי בנטישת הסכם הגרעין בעצמה. עם זאת, היכולת של ממשלת רוחאני להמשיך במדיניותה ולזכות בגיבוי המנהיג העליון מותנית ברובה בהתפתחויות חיצוניות, שהיכולת של איראן להשפיע עליהן מצומצמת ביותר, כמו גם...
הים האדום ובמיוחד חלקו הדרומי, סביב מצרי באב אל-מנדב, הפך בשנים האחרונות לזירה לתחרות ולמאבק בין שחקנים אזוריים ומעצמות. לצד מדינות השוכנות לחופי הים האדום וקרן אפריקה, באזור גם נוכחות ארצות הברית, סין, איראן המעורבת במלחמת האזרחים בתימן ואף טורקיה. גם שחקנים תת-מדינתיים, כארגון 'המדינה האסלאמית', א-שבאב בסומליה וכן המורדים החות'ים ואל-קאעדה בתימן, פועלים באזור .בינתיים אין הפרעות לנתיבי השיט והתעופה של ישראל, המקשרים אותה אל האוקיינוס ההודי, המזרח הרחוק ואפריקה. אולם, על העוסקים בנושאים האסטרטגיים בישראל להגביר מודעות לזירה זו...
מניעים שונים הביאו את האיחוד האירופי לשאוף לחיזוק מרקם היחסים עם המועצה )הערבית( לשיתוף פעולה במפרץ — הגוש האזורי הכולל את ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין, קטר, עומאן וכווית — מאז הקמתה. לצורך כך אף הציג האיחוד האירופי לאורך השנים שורה ארוכה של יוזמות דיפלומטיות וכלי מדיניות. אולם עד כה, למרות הפוטנציאל הגלום בשיפור היחסים בין הצדדים, ההישגים היו מוגבלים ורבות מהיוזמות לא נשאו פרי. הטענה המרכזית במאמר היא שלמרות חשיבותה האסטרטגית של זירת המפרץ, תפקיד של אירופה בה נותר מוגבל בשל שורה של נסיבות ותנאים. בין השאר נמנים הקושי בגיבוש...
הסכם הגרעין עם איראן והסרת הסנקציות פתחו פרק חדש ביחסים בין איראן למדינות אירופה, שבמסגרתו פועלים שני הצדדים לשיקום היחסים המדיניים והכלכליים שלהם ביניהם. המשק האיראני זקוק להשקעות גדולות, בעיקר בתחומי התשתית, התחבורה, האנרגיה והתעופה האזרחית, והחברות האירופיות רואות באיראן שוק גדול שנפתח לפניהן אחרי שנים שכניסתן אליו נמנעה. שורה של הסכמים גדולים שנחתמו לאחרונה, ביניהם הסכם עם חברת 'טוטאל' לפיתוח שדה גז, שובה של 'רנו' לפעילות באיראן ורכש 118 מטוסי אירבוס הם הסנוניות הראשונות לפוטנציאל הגלום בשוק האיראני. זאת ועוד, מדינות אירופה רואות...
החלטת הנשיא דונאלד טראמפ (8 במאי) לפרוש מהסכם הגרעין ולהחזיר את כל הסנקציות שהוסרו מאיראן עם ההגעה להסכם, אילצה את השותפות האחרות להסכם לקבל החלטות לגבי אופן התנהלותן במצב חדש זה. המטרה המרכזית שלנגד עיניהן היא להבטיח את המשכיותו של ההסכם ולמנוע חזרה של איראן לפעילויות גרעין שהופסקו עם החתימה על ההסכם. למרות איומי איראן, שהושמעו קודם להחלטת הממשל האמריקאי, המשטר, המונע מרצון להמשיך וליהנות מפירות ההסכם, בדגש על שיתופי הפעולה הכלכליים שהחלו להתפתח בשנתיים האחרונות, מפגין אורך רוח, נמנע לפי שעה מהחלטה להפר את ההסכם ומטיל על השותפות...
מזכר זה ממפה, סוקר ומנתח את הסוגיות הבוערות עמן מתמודדת הקהילה האירופית בעשור האחרון. חמישה עשר המאמרים בקובץ זה מציגים את ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של סוגיות אלה ומספקים תובנות אשר למשמעויות הנגזרות מהן.
בעקבות ההסלמה האחרונה בין איראן לישראל בסוריה והתפתחות עימות ישיר ביניהן, עולה במלוא עוצמתה שאלת העמדה הרוסית: האם רוסיה כלואה בין הגורמים הניצים ובלית ברירה עליה למצב עצמה כגורם המרסן, או שמא היא יכולה דווקא להפיק רווחים מעימות ישראלי-איראני, בעיקר בשלב שהוא עדיין נשלט ומוגבל? על רקע זה חותרת רוסיה לאתר מענה לכלל האתגרים הניצבים בפניה מול המערב, מול איראן ומול ישראל. וזאת, תוך ניצול המשברים הנוצרים בין השחקנים השונים וכאשר מטרותיה נותרו הגנה על שלטון אסד, ביסוס יכולתה לנצל מנופי השפעה, מעמדה הבכיר בכל הסדרה בסוריה, ושבירת בידודה...
למרות הצהרות מפי מנהיגים איראנים כי המשך הפעילות הישראלית נגד כוחותיה ושלוחיה בסוריה תגרום להרס חיפה ותל אביב, נראה כי איראן אינה מעוניינת בהתדרדרות למלחמה, במיוחד לא בשטח סוריה או בלבנון ומחמת החשש להשלכות על שרידות משטר אסד ומעמד חזבאללה (גם ישראל אינה מעוניינת במלחמה רחבה). מכאן, שהמהלומות המילוליות ההדדיות בין ישראל לבין איראן מחייבות את שני הצדדים להקפיד שפעולותיהן תהיינה מחד גיסא מכאיבות, ובה בעת מדודות, כדי לא לחולל הסלמה. מבחינת איראן, זירה אפשרית לתגובה למה שנתפש כהתגרות ישראלית בלתי נסבלת היא הזירה הבינלאומית. בשלב זה לא...
בהודעה משותפת שפרסמו בעקבות הודעת טראמפ על יציאת ארצות הברית מהסכם הגרעין, ביטאו מרקל, מקרון ומיי את אכזבתם ודאגתם. בין היתר הם הבהירו את המשך מחויבותם להסכם, ואת היות החלטת מועצת הביטחון מסגרת לגאלית בינלאומית מחייבת לפתרון מחלוקות בסוגיית הגרעין האיראני. גם אם בקרב רבות מהחברות באיחוד האירופי קיימת הבנה לצורך של ישראל להתמודד עם האיומים הנשקפים לה מצד איראן, לא ברור כיצד הן תגבנה לעמדת ישראל בסוגיית הסכם הגרעין, שתרמה לכך שהעסקה שאותה הן רואות כהישג המשמעותי במדיניות החוץ שלהן עומדת לרדת לטמיון. בה בעת, יש להניח כי לאור המשבר...
לאחר שתי המהלומות שספגה איראן בשבוע שעבר, אין מקום לשאננות או לשביעות רצון מוגזמת. יש לעקוב מקרוב אחר המדיניות העדכנית שיאמצו כל השחקנים המעורבים. עד כה ניהלה ישראל מדיניות נפרדת מול הגרעין ומול מלחמת השלוחים של איראן; כעת עליה לגבש מדיניות אינטגרטיבית וארוכת טווח, ולחתור לתיאום מאמצים ולשיתוף פעולה עמוק עם ארצות הברית, מדינות אירופה ומדינות האזור. תיאום אופרטיבי ואסטרטגי עם רוסיה נותר חיוני. מול אתגר הגרעין האיראני נדרש לכונן "מפעל התרעה אסטרטגי" משותף עם ארצות הברית וידידות נוספות, כדי למנוע הפתעות הרות גורל.
חשיפת ארכיב הגרעין האיראני נועדה לסייע להכשרת דעת קהל להצהרתו של הנשיא טראמפ ולהקשות במשהו על מנהיגים אחרים השותפים להסכם, שאינם ששים להתעמת עם איראן. מדובר במבצע חשיפה מקצועי ומרשים. במקרה זה, נוכח כובד משקלו של האיום האיראני על ישראל תוחלת התועלת מהחשיפה (מכפלת הסיכוי לאירוע מוצלח בתועלת הצפויה בהינתן הצלחה) נראית גבוהה, וזאת גם אם מייחסים לחשיפה כשלעצמה סיכויי השפעה מוגבלים. האלטרנטיבה, לא לפרסם את המידע, משמעותה לוותר על הסיכוי ליצור ערך תודעתי מהמידע ולהותירו בארכיוני קהילת המודיעין.
