בתגובה לפרסומים על הנשק הכימי בסוריה, וביניהם התבטאויות של ראש הממשלה ושר הביטחון, שהזכירו אפשרות של התערבות צבאית ישראלית, הצהיר דובר משרד החוץ הסורי, כי הממשלה הסורית לא תשתמש בנשק כימי כנגד אזרחיה, אלא רק כנגד איומים חיצוניים. נראה, שהמשטר הסורי משתמש בדיון, המתנהל במערב אודות הנשק הכימי, מחד, כדי לטהר את תדמיתו כמשטר רצחני, ומאידך, כדי להרתיע מפני התערבות צבאית חיצונית.
לאורך כל התקופה, בולטת אוזלת היד של הקהילה הבינלאומית בכלל, וארצות הברית יחד עם מדינות המערב – בפרט. החברות בנאט"ו בהובלת ארצות הברית, עייפות מעימותים צבאיים במזרח התיכון וחוששות, כי פעולה מהאוויר בסוריה אינה מספיקה ותוביל לפעולה קרקעית, כדי להגן על העם הסורי ולמגר את שלטונו של בשאר אסד. המערב אינו מצליח לקדם את החלטת מועצת הביטחון, בשל התנגדותן של רוסיה וסין, אשר ממשיכות לתמוך ברודן מאינטרסים פרטיקולאריים ומחשש להשלכות של נפילתו, עליהן.
ניסיונות כושלים אלה לסיים בדרכי שלום את שפיכות הדמים המזעזעת בסוריה מובילים למסקנה, כי כל המאמצים ליישוב הסכסוך בעתיד הקרוב, באמצעות משא ומתן, אינם צפויים לשאת פרי. ליתר דיוק, בהתחשב במה שכל אחד מהצדדים צפוי לאבד אם יודה בתבוסה, הסיכויים להשגת פתרון דיפלומטי נראים קלושים ביותר. דומה שזה יהיה המצב אפילו אם בשאר אל-אסד ישוכנע לצאת לגלות. לאור זאת, נראה, כי ההתקוממות הסורית צפויה להסתיים באחת משתי הדרכים הבאות: או שצד אחד ירסק לחלוטין את משנהו, או ששחקנים מבחוץ יטילו את כובד משקלם לאכוף הפסקה של הטבח ויפקחו על העברת השלטון.
אירועי "האביב הערבי" שהתפשטו במזרח התיכון במהלך 2011 , יצרו מציאות אזורית חדשה שלה השלכות מורכבות על האזור ועל הזירה הבינלאומית. כפועל יוצא, לאחר שנים שבמהלכן רוסיה שבה והתבססה באזור ואף צברה הישגים לא מבוטלים בקשריה עם מדינות באזור, היא הגיעה לצומת דרכים באשר למדיניותה בו. נוכח התהוותה של מציאות חדשה, מסתמנים שינויים ממשיים במדיניותה המזרח תיכונית של רוסיה. ביניהם הולך וגובר המשקל המיוחס עתה לישראל, מתוך הנחה שהידוק שיתוף הפעולה עמה יתרום לקידום האינטרסים הרוסיים באזור.
מאז המפגש הקודם בליסבון (2010), שבו אימצו המנהיגים את המסמך הקרוי "קונספט אסטרטגי" (ראה מבט על, גיליון 226, נובמבר 2010), שאמור להנחות את פעילות הארגון בשנים הבאות, חלו כמה התפתחויות שתהיינה להן השלכות על פעילותו. בהקשר זה יש לציין את החרפת המשבר הכלכלי–פיננסי בארצות הברית ובאיחוד האירופי, שתוצאותיו מורגשות כבר עתה ויורגשו בעתיד ביתר שאת, בכל הקשור לקיצוצים נוספים בתקציבי הביטחון של החברות. אירוע בסדר גודל היסטורי היה "ההתעוררות הערבית" שבין ביטוייו הבולטים עד כה, מעורבות נאט"ו בהפלת משטרו של קדאפי. מאמר זה...
כ- 10% מאוכלוסיית סוריה משתמשים ברשתות החברתיות (טוויטר, פייסבוק, בלוגים ו-יוטיוב). רוב רובם של המשתמשים ברשתות הוא: חילוני, ליברלי, בעיקר מוסלמי-סוני. עם זאת, פעילים ברשתות גם כורדים ובכירי האופוזיציה הצבאית והפוליטית. בנוסף ניתן למצוא ברשתות מספר לא מבוטל של גולים סוריים (ביניהם גם עלאווים). בחרנו להציג במסמך זה את המגמות הבולטות בשיח הסורי המתנהל ברשתות החברתיות.
המשבר בסוריה גרם גם לסדקים בממשלה הלבנונית פנימה, בדמות התייצבותן האיתנה של המפלגות השיעיות, חזבאללה ואמל, מאחורי הנשיא אסד, בניגוד לחברים אחרים בקואליציה, לרבות ראש הממשלה, נאג'יב מיקאתי, והמנהיג הדרוזי, וואליד ג'ומבלאט, אשר הפגינו התלהבות פחותה בהרבה כלפי שלטונו של אסד. מחלוקות פנימיות בקואליציה פגעו בצורה קשה ביעילותה של הממשלה המכהנת.
מזכר זה, שרואה אור במלאת שנה לפרוץ הטלטלה במרחב הערבי, נועד לספק מעין מאזן ביניים ולעמוד על המשמעויות הנגזרות מהאירועים שהתרחשו במדינות ערב השונות. המחאה הערבית ניזונה ממצוקות חומריות שהשתלבו בהדרגה בשיח שתבע לשנות את ההסדרים הפוליטיים הקיימים. עם זאת, הדרישות העמומות של המפגינים, היעדרה של חברה אזרחית מגובשת וקשיי המשטרים להיענות לתביעות, עלולות להביא לכך שהמחאה הערבית תמצא מחסה בזהות העדתית, השבטית ו/או באסלאם הקיצוני ותביא להחלשות נוספת של מדינת הלאום הערבית.
מאז עלייתו לשלטון של משטר האייתוללות באיראן בשנת 1979 וסיועו בהקמת ארגון חזבאללה בלבנון ב-1982, נקטו השניים – במסגרת יחסי הפטרון-בן חסות המתקיימים ביניהם– באמצעי טרור ככלי מדיניות במאבקיהם ביריבים מבית ומחוץ. אמנם, בשנים שלאחר מתקפת הטרור בארצות הברית, ולנוכח סובלנותן הפוחתת והולכת של מדינות רבות בעולם לטרור המיוצא לשטחן הריבוני, ריסן המשטר באיראן את פיגועי הטרור שלו ושל בן חסותו בזירה הבינלאומית. אולם הפיגועים האחרונים, שטביעות אצבעותיה של איראן ניכרות בהן , עלולים לבשר, כי היא וחזבאללה שבות לסורן. כעת ניצב בפני הקהילה...
בדצמבר 2011 קיימו כוחות צבא סוריה כמה תרגילים באש חיה. תרגילים אלו זכו, שלא כרגיל בסוריה, להבלטה רבה באמצעי התקשורת הסורים. ב-4 בדצמבר דווח על תרגילי שריון וכן על תרגיל של כוחות הטילים. בשידור של הטלוויזיה הסורית הוצגו כמה שיגורים של כל סוגי הנשק הבליסטי ארוך הטווח של סוריה: הוצג שיגור טיל סקאד (לא ניתן לקבוע מהו הדגם), רקטת פרוג, טיל SS-21, וכן הוצג לראשונה שיגור טיל בליסטי המונע בדלק מוצק – קרוב לוודאי שהיה זה ה-M-600. כן הוצגו שיגורי רקטות כבדות (ה-220 מ"מ וה-302 מ"מ). תרגילים בהיקף כזה ובבולטות תקשורתית כה רבה הם בבחינת...
מאז ומתמיד הייתה לבנון זירת התגוששות למעצמות ולשחקני מפתח באזור. כך קרה שהמאבק על בירות הפך למניע מרכזי בפוליטיקה של המזרח התיכון. מזכר זה בוחן את התפקיד וההשפעה של המעורבות החיצונית בבעיותיה הפנימיות ובפוליטיקה הפנים לבנונית. במזכר זה הושם דגש בפעילותה של העדה השיעית בלבנון לאחר נסיגת סוריה מלבנון ב- 2005.המחברת בוחנת את המורכבויות השונות של המעורבות הבינלאומית בלבנון של סוריה, איראן וערב הסעודית מהצד האחד ושל ארצות הברית וצרפת – מהצד האחר..
בשבוע האחרון של חודש נובמבר הודיעה טורקיה כי בכוונתה ללכת בעקבות צעדי הליגה הערבית (ובהמשך לצעדים דומים קודמים של האיחוד האירופי), ולהטיל סנקציות על סוריה. הואיל וטורקיה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של סוריה, צעדים אלה (אף כי הם מרוככים יותר מהסנקציות של הליגה הערבית), מציינים בבירור נקודת שפל ביחסים שבין שתי המדינות. כמו כן, ניתן לפרש צעד זה כאירוע אחד משורה של אירועים שגרמו להידרדרות חדה ביחסים שבין השתיים. ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן תבע לאחרונה באופן פומבי את התפטרותו של אסד, וכדי לזרות מלח על הפצעים, השווה את ידידו לשעבר...
