מזכר זה ממפה, סוקר ומנתח את הסוגיות הבוערות עמן מתמודדת הקהילה האירופית בעשור האחרון. חמישה עשר המאמרים בקובץ זה מציגים את ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של סוגיות אלה ומספקים תובנות אשר למשמעויות הנגזרות מהן.
ישראל הצליחה למנוע חדירה של פלסטינים מרצועת עזה לתחומה במסגרת 'צעדת השיבה' והמחאה הפלסטינית נגד העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים. אולם, בהיבט התודעתי, ישראל ספגה "פיגוע אסטרטגי", שבא לידי ביטוי בתמונת המסך המפוצלת במרבית רשתות השידור בעולם – מצד אחד עשרות הרוגים על גבול הרצועה, ומצד שני חניכת השגרירות האמריקאית בירושלים. ההשלכות של תמונה זו הינן החזרת הנושא הפלסטיני לסדר היום הבינלאומי, שרשרת גינויים לישראל בעולם והחלטות בינלאומיות נגד ישראל. על ישראל להפיק לקחים מאירוע זה כדי לשפר את היערכותה בהיבטי התודעה בשגרה...
רעיון "תהלוכת השיבה", שיזמו ארגונים אזרחיים ברצועה אשר ביקשו למקד מחדש את תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית במצוקתם של תושבי האזור באמצעות הפגנות המוניות לאורך הגדר, "נחטף" על ידי חמאס, המצוי במצוקה. ישראל, בתורה, מסוגלת להכיל ישות עוינת לצדה, ובלבד שתהיה מרוסנת, מורתעת ומתפקדת. אל היעד הזה ניתן להגיע רק לאחר הכרה בצורך שבפיתוח אסטרטגיה נבדלת מול רצועת עזה ומול הגדה המערבית, מיצוי כל אפשרות לניצול חולשת החמאס בעת הזו ומינוף נכונות חמאס להודנא ארוכת טווח. בסיוע מצרים ובמעורבות של הקהילה הבינלאומית, יכולה ישראל לפתח...
בשיח הישראלי על אודות הכרזתו של נשיא ארצות הברית טראמפ בדבר ההכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות האמריקאית לעיר, עולה שכמעט שלא נעשה שימוש בסיסמא "ירושלים המאוחדת". הנשיא טראמפ, מצדו, אמר כי גבולותיה של ירושלים ייקבעו במשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים. על קביעתו זו לא נשמע בישראל ערעור פומבי, ובניסיון להעריך את טווח הגמישות שיהיה לממשלת ישראל שתבחן בעתיד אפשרויות לגבי גבולות הריבונות הישראלית בעיר ניתן להיעזר בניתוח עמדות הציבור בסוגיה כבדת משקל זו. אשר למדיניותה של ממשלת ישראל, הרי שאין בה בשורה לגבי הטיפול בבעיות...
ב-14 השנים האחרונות הפך "שבוע האפרטהייד הישראלי" אירוע שנתי שמצוין בכמה ממדינות העולם. אירוע זה מעורר דאגה בשל כרסומו בתחושת הביטחון של קהילות יהודיות בעולם, הניכור שהוא מזין כלפי ישראל בקרב קהילות יהודיות, והאפקט המצטבר של הקמפיין שמטרתו לבודד את ישראל בזירה הבינלאומית. בהתמודדות עם האתגר, מדינת ישראל ותומכיה צריכים להיערך למאמצים ארוכי טווח, לשאוף לפתח מדדי הערכה ומדידה שיהיו מסוגלים להתעלם מ"הרעש" שיוצר שבוע האפרטהייד הישראלי כדי לאמוד את השפעת הקמפיין עצמו והצלחת המאבק בו, לעקוב אחר חידושים ומגמות, וכן לאפשר...
דומה שנפתח פרק חדש בדפוסי המאבק הישראלי-פלסטיני, בו נדרש הציבור הפלסטיני להכריע מי משתי הדרכים שמובילות שתי ההנהגות – זו שברמאללה וזו שבעזה – ראוי לה שתאומץ כדרכו המועדפת של העם הפלסטיני. ברקע מהדהד כישלון שתי הדרכים – דרך המשא המתן והתיאום הביטחוני של הנהגת הרשות הפלסטינית מזה, ודרך ההתנגדות המזויינת של חמאס, שהערעור על הלגיטימציה שלה גבר אחרי מבצע 'צוק איתן' בקיץ 2014. זהו שיאו של תהליך, שראשיתו בראשית האנתיפאדה הראשונה שפרצה בסוף 1987. ספק רב אם יוכלו כלל הגורמים הפוליטיים היריבים בזירה הפלסטינית להפיק מהמחאה ההמונית לצד...
לאחר שני ימי ששי סוערים באזור גדר הגבול בין ישראל לרצועת עזה, בעקבות "אירועי השיבה" שהוביל חמאס ואתגרו את ישראל, שני הצדדים הכריזו על ניצחון. במבט קדימה, לקראת סבבי עימות נוספים על גדר הגבול בינה לבין רצועת עזה, על ישראל להדגיש כי היא מגנה על גבול בינלאומי מוכר; להבהיר מהי חוקיות ומדתיות השימוש שהיא עושה באש חיה; לערוך תחקור מקצועי של האירועים; להציג לתקשורת הבינלאומית תיעוד אמין של האירועים; לעדכן את מדינות ערב הפרגמטיות לגבי עובדות המאזנות את המסר המועבר בתקשורת התומכת חמאס; לשפר את ההיערכות לקראת הסבב הבא ובכלל זאת את...
הנהגת חמאס מקדמת הכנות למהלך תודעתי – תהלוכת השיבה הגדולה, שבמהלכה יצעדו אלפי אזרחים פלסטינים מהרצועה לכיוון גדר הביטחון בגבול עם ישראל. תכלית המהלך, האמור להתבצע ב-14 במאי, במלאת 70 שנה להכרזת מדינת ישראל, היא להמחיש ולהעצים את סוגיית הפליטות הפלסטינית ולחברה תודעתית למצוקה ברצועת עזה. אף שהמהלך כולו הנו תודעתי, הוא מציב את ישראל בפני אתגר המשלב מחד גיסא איום ביטחוני-פיזי בעקבות ניסיון לחדור את גבול הרצועה, ומאידך גיסא איום תודעתי שיציג את התגובה הישראלית באור שלילי מול קהלי היעד השונים. ישראל אינה יכלה להרשות לעצמה פגיעה...
תמיכתה של קטר בחמאס והשקעותיה ברצועת עזה משתלבות היטב במדיניות החוץ שלה, המתאפיינת בין היתר בתמיכה באסלאם הפוליטי ובניסיונות להגביר את השפעתה במזרח התיכון – הגם שהקשרים בין האמירות לחמאס מבטאים יותר פרגמטיזם פוליטי מאשר זהות אידיאולוגית. תמיכת קטר בחמאס ובאסלאם הפוליטי, וכן החתרנות שמייחס לה הממשל המצרי, מעיבים על היחסים בינה לבין מצרים. על רקע זה ניצבת ישראל על קרן הדילמה, משום שלצד האינטרס המשותף לה ולקטר לתת מענה למצוקות ההומניטריות ברצועת עזה, עליה לשמר ולטפח את מערכת היחסים האסטרטגית עם מצרים ולהבטיח מעורבות מצרית במאמצי...
מכנס הביטחון השנתי במינכן עולה תמונה מאתגרת של סביבת הביטחון העולמית, שעיקרה השפעות עומק מואצות של אקלים, כלכלה, חברה וטכנולוגיה, תחרות ויריבות מורכבת בין המעצמות, ומשבר דחוף וחמור בקוריאה. סכנת העימות הגרעיני בקוריאה היא בליבת תשומת הלב העולמית. המזרח התיכון הוא מוקד קשב משני לקהילה הבינלאומית, ובעיקר לארצות הברית, שרוב מעייניה נשאבים כעת למזרח אסיה, ומידת עניינה והשפעתה על הזירות הקרובות לישראל, בדגש על סוריה ולבנון, מוגבלת. עם זאת סוריה הפכה מזירת מלחמת אזרחים לזירה בה המעצמות ומדינות שכנות פועלות ישירות ועם פוטנציאל להתנגש בניהן....
מצבה האסטרטגי של ישראל הוא מהטובים לאורך 70 שנות קיומה, אך שולי הביטחון צרים ולסיכוני ההסלמה חוקים משלהם. ישראל אינה יכולה לנוח על 'זרי הדפנה' ולצפות כי ללא מהלכים מעצבים ניתן לשמר את המצב האסטרטגי המשופר. מומלץ למצות את ההזדמנויות האסטרטגיות הנובעות ממנו, כמו גיבוש קואליציה דואלית רחבה – גם מול הטרור הג'האדי וגם לבלימת ההשפעה השלילית האיראנית בעיקר בזירה הצפונית. בד בבד, זו העת לקדם מהלכי היפרדות מהפלסטינים ולהסיר את האיום הקיומי מהלקסיקון הלאומי.
נאומו של יושב הרשות הפלסטינית עבאס כינוס המועצה המרכזית של אש"ף לא בישר שינוי ממשי במדיניות, הדוחה שימוש בטרור כאסטרטגיית פעולה (על שום פגיעתה באינטרסים הפלסטיניים) ודוגלת במאבק עממי ובדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. אולם החלטות המועצה המרכזית בעקבות נאום עבאס מבטאות גישה לעומתית בולטת, מורת רוח וכעס כלפי ארצות הברית. צל כבד על אווירת הכינוס הטיל היעדרם של נציגי חמאס והג'האד האסלאמי, שהוזמנו אליו אך בחרו לא להגיע ותקפו בחריפות את עבאס על שימור הקשרים עם ישראל. ישראל אמנם יכולה למצות את החולשה הפלסטינית בטווח הזמן הקצר, להמשיך...
