תחום הסייבר נמצא בתהליך שיהפוך אותו לענף נוסף בלוחמה המדינתית, בדומה לענפי היבשה, הים, האוויר או החלל. ככזה, הוא עתיד להנביט דוקטרינת הפעלה מלאה ובשלה שתשאב מרכיבים מדפוסים והגיונות צבאיים כלליים ותשתלב במערכה הקונבנציונלית באופן סינרגטי עם מאמצים אחרים. כמה ממעצמות הסייבר כבר פיתחו דוקטרינות ויכולות מתאימות, אך רוב מדינות העולם ממוקדות עדיין באבטחת סייבר ולא בלוחמת סייבר, הגנתית והתקפית כאחת. אבטחת הסייבר מבוססת על פרקטיקות ומוצרים גנריים, המיועדים לאבטח בפני איומי ייחוס גנריים, שבמקרים רבים הם תת־מדינתיים. לעומת זאת, לוחמת סייבר...
התקיפה שמיוחסת לישראל בליל ה-29 באפריל בסוריה ממחישה שוב את ההתנגשות הבלתי נמנעת בינה לבין איראן. במשחק מלחמה שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי נבחנו גבולות המערכה בתרחישי הסלמה שונים. התובנה המשמעותית שעלתה במשחק היא שלכל השחקנים המעורבים – ישראל, איראן, סוריה, חזבאללה, רוסיה וארצות הברית – אינטרס משותף להימנע מהסלמה שתוביל למלחמה, ולכאורה, הם צפויים להטיל על עצמם ריסונים כדי לשלוט במדרגות ההסלמה. ניתן אף להעריך כי המצב בסוריה יישאר כאוטי לאורך זמן, וכי אף שחקן לא מוכן או יכול להשקיע את הנדרש לשם הגעה ליציבות בסוריה. הגיעה...
על רקע המפגשים הנערכים השבוע בין עמנואל מקרון ואנגלה מרקל לנשיא טראמפ, בניסיון לשכנעו לא לצאת מהסכם הגרעין, מאמר זה מתמקד בנושאים שיש להידרש אליהם על ידי בעלות הברית. הנושאים אלה כוללים את תכנית הטילים של איראן, פיקוח, היעדר שקיפות, סנקציות, ועקרונות "שקיעת השמש". הכל תלוי ברצון פוליטי – אם הוא קיים, פעולה על פי הצעדים המומלצים במאמר זה משמעותה תהליך לא ממושך, שיישומו יוכל להתחיל בקרוב. אם הקהילה הבינלאומית תגבש חזית מאוחדת ומחוזקת, על בסיס זה השיחות תוכלנה להתפתח ולאפשר לממשל טראמפ להשלים אותן גם מעבר ל-12 במאי.
אפרים אסכולאי | אמילי לנדאו | דניאל שפירו | משה יעלון
בינואר 2018 חתמו ארצות הברית ומצרים על הסכם אבטחת תקשורת, שנועד להסדיר את השימוש המצרי במערכות אוויריות ותקשורת אמריקאיות רגישות. עד כה, הגבלת איכותן של מערכות הנשק האמריקאיות מיתנה את החשש הישראלי בהקשר זה, אולם לנוכח חוסר היציבות המאפיין את המזרח התיכון, כפי שהוא בא לידי ביטוי גם באירועים שהתרחשו במצרים עצמה מאז 2011, אל לישראל להתעלם מכרסום ביתרון האיכותי שלה מול מצרים. העלאת סוגיה זו בפני האמריקאים צפויה לעורר תרעומת בקהיר, אך לא לערער את בסיס שיתוף הפעולה הקיים בין ישראל למצרים.
התקיפה בסוריה היא הישג מדיני לארצות הברית עקב עמידתה בקווים האדומים שהציבה והצלחתה לגייס קואליציה, אמנם מצומצמת, עם בריטניה וצרפת, שהשתכנעו כי משטרו של אסד אחראי להתקפה הכימית. עם זאת, קואליציית אד-הוק זו ממוקדת רק במניעת שימוש בנשק כימי במלחמה בסוריה וכפי שהבהירו דוברי ממשל טראמפ, אין שינוי במדיניות ארצות הברית כלפי סוריה. הקואליציה המערבית ביצעה את המינימום ההכרחי כשתקפה בסוריה, וכעת רוסיה ואיראן שוקלות תגובתן לפעולה. ישראל נותרה לבדה במערכה אל מול התבססות איראן ושלוחיה בסוריה, וגבר משקלה של ההשפעה הרוסית על מדיניות ישראל במרחב...
קרבת הזמנים שבין תקיפת שדה התעופה הצבאי T-4 (בידי ישראל על פי הפרסומים) לבין תקיפת אזרחים בנשק כימי בדומא שליד דמשק על ידי משטר אסד, וההחלטה שנפלה כנראה בוושינגטון להגיב בתקיפת מטרות בסוריה – יצרה ברמה האסטרטגית התלכדות בין הסוגיות המרכזיות של נתיב ההתנגשות בין ישראל ואיראן: בסוגיית ההתבססות האיראנית בסוריה, השימוש בנשק כימי על ידי משטר אסד עם ההשלכות על משטר אי-ההפצה של נשק להשמדה המונית, הסכם הגרעין עם איראן ואף בזירה רחוקה יותר העימות בין ארצות הברית וצפון קוריאה בסוגיית הגרעין. זוהי ההזדמנות עבור ישראל לראייה כוללנית...
השחיקה בתמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקאי הליברלי ומיצובה של ישראל בלב המחלוקת הפוליטית בין הרפובליקנים לדמוקרטים עלולים לסכן את המשך קיומם של היחסים המיוחדים בין ישראל לארצות־הברית בטווח הבינוני והארוך. כדי לשמור על הברית בין המדינות יש לפעול לביסוס הדימוי החיובי של ישראל בקרב הציבור האמריקאי, כך שיהיה עוגן להיפוך מגמת השחיקה בתמיכה בקרב קהל היעד הליברלי. הקהילה הישראלית בארצות־הברית היא נכס בעל פוטנציאל תרומה רב למטרה הזאת: היא כוללת מספר רב של "שחקני שטח" שמעורים בחברה הישראלית ובחברה האמריקאית, ולכן היא יכולה לגשר...
הדיון הציבורי בעקבות חשיפתה של תקיפת הכור הגרעיני בסוריה התמקד בסוגיית הגילוי, אך יש להדגיש סוגיות נוספות, חשובות לא פחות, כולן קשורות בתפקידי המודיעין, ולהפיק מהן לקחים. בראשן: מאמציהם של אויבים להשגת יכולת גרעינית יהיו לעולם אתגר מודיעיני וכדי להתמודד עמו יש לוודא שהנושא בראש רשימת הידיעות החיוניות ולוודא הקצאה של משאבי איסוף ותשומת לב ממוסדת של צמרת הקהילה המודיעינית לנושא. כן יש להביא בחשבון שתגובת האויב לתקיפה תהיה תלויה במהלכים מבצעיים, מדיניים והסברתיים, וכן לחזק את ממד השילוביות בקהילת המודיעין.
ראש הממשלה מנחם בגין ניסח את הדוקטרינה הלא-פורמלית הנקראת על שמו, שעיקרה לא לאפשר למדינות עוינות לישראל והקוראות להשמדתה לפתח יכולות המכוונות לפיתוח נשק גרעיני שיופעל נגדה. עם זאת, התקיפות שביצעה ישראל נגד הכורים בעיראק (1981) ובסוריה (2007) אינן מצביעות בהכרח על דוקטרינה שלעולם תהיה תקפה. אויבי ישראל למדו את לקחיהן של תקיפות אלה והם מציבים כיום אתגרים קשים יותר בפני תקיפה. לכן, קברניטי מדינת ישראל בהווה בעתיד לא יהיו פטורים מניתוח מעמיק של יעדים וסיכונים אסטרטגיים בכל הקשר עתידי של תוכנית פיתוח והצטיידות של מדינות אויב בנשק גרעיני.
בשנים האחרונות ניצבות דמוקרטיות במערב בפני אתגר אסטרטגי חדש – התערבות עוינת בשיח הפוליטי מצד מדינות וארגונים זרים, המנצלים לרעה את חופש הביטוי במטרה לפלג ולשתק את המדינות המותקפות. את התופעה הזו, קרי חיבור בין שיטות של לוחמה פסיכולוגית לבין תשתיות טכנולוגיות, המאפשר התערבות תודעתית במדינה המותקפת, ניתן לכנות "חתרנות תודעתית". מול אלה, על מדינות המערב – ובתוכן ישראל – לתת מענה הולם אשר בד בבד ישמור על ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי.
העליונות האווירית של ישראל תהיה תלויה בעשור הקרוב, במידה רבה, ביתרונות הטכנולוגיים שמעניק מטוס ה-F-35. כדי לשמור על בלעדיותה התחום זה לפרק זמן ארוך ככל הניתן, על ישראל לפעול כדי לעכב את הגעתם של מטוסי קרב דור חמישי למדינות אחרות באזור. ארצות הברית היא כרגע הכתובת העיקרית בהקשר, וממשלת ישראל צריכה להביע בצורה ברורה ונחרצת בפני הממשל האמריקאי את התנגדותה למכירת מטוס ה-35-F למדינות ערב. זאת, תוך הפרדת הסוגיה מהנושאים האחרים התלויים ועומדים בין ישראל לארצות הברית, בדגש על איראן ותהליך השלום עם הפלסטינים.
מחודשי שלטונו הראשונים של הנשיא דונלד טראמפ עולה שהוא נחוש להחזיר את כושר ההרתעה של ארצו מול איראן. לשם כך הוא נוקט רטוריקה חריפה, שהממשל הקודם נמנע ממנה — גם נוכח התגרויות בוטות של איראן. אולם שאלת המפתח היא אם ממשל טראמפ יהיה עקבי במדיניות החדשה לאורך זמן ויהיה מוכן לגבות את הרטוריקה התקיפה גם במעשים.