ראש הממשלה מנחם בגין ניסח את הדוקטרינה הלא-פורמלית הנקראת על שמו, שעיקרה לא לאפשר למדינות עוינות לישראל והקוראות להשמדתה לפתח יכולות המכוונות לפיתוח נשק גרעיני שיופעל נגדה. עם זאת, התקיפות שביצעה ישראל נגד הכורים בעיראק (1981) ובסוריה (2007) אינן מצביעות בהכרח על דוקטרינה שלעולם תהיה תקפה. אויבי ישראל למדו את לקחיהן של תקיפות אלה והם מציבים כיום אתגרים קשים יותר בפני תקיפה. לכן, קברניטי מדינת ישראל בהווה בעתיד לא יהיו פטורים מניתוח מעמיק של יעדים וסיכונים אסטרטגיים בכל הקשר עתידי של תוכנית פיתוח והצטיידות של מדינות אויב בנשק גרעיני.
בשנים האחרונות ניצבות דמוקרטיות במערב בפני אתגר אסטרטגי חדש – התערבות עוינת בשיח הפוליטי מצד מדינות וארגונים זרים, המנצלים לרעה את חופש הביטוי במטרה לפלג ולשתק את המדינות המותקפות. את התופעה הזו, קרי חיבור בין שיטות של לוחמה פסיכולוגית לבין תשתיות טכנולוגיות, המאפשר התערבות תודעתית במדינה המותקפת, ניתן לכנות "חתרנות תודעתית". מול אלה, על מדינות המערב – ובתוכן ישראל – לתת מענה הולם אשר בד בבד ישמור על ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי.
העליונות האווירית של ישראל תהיה תלויה בעשור הקרוב, במידה רבה, ביתרונות הטכנולוגיים שמעניק מטוס ה-F-35. כדי לשמור על בלעדיותה התחום זה לפרק זמן ארוך ככל הניתן, על ישראל לפעול כדי לעכב את הגעתם של מטוסי קרב דור חמישי למדינות אחרות באזור. ארצות הברית היא כרגע הכתובת העיקרית בהקשר, וממשלת ישראל צריכה להביע בצורה ברורה ונחרצת בפני הממשל האמריקאי את התנגדותה למכירת מטוס ה-35-F למדינות ערב. זאת, תוך הפרדת הסוגיה מהנושאים האחרים התלויים ועומדים בין ישראל לארצות הברית, בדגש על איראן ותהליך השלום עם הפלסטינים.
מחודשי שלטונו הראשונים של הנשיא דונלד טראמפ עולה שהוא נחוש להחזיר את כושר ההרתעה של ארצו מול איראן. לשם כך הוא נוקט רטוריקה חריפה, שהממשל הקודם נמנע ממנה — גם נוכח התגרויות בוטות של איראן. אולם שאלת המפתח היא אם ממשל טראמפ יהיה עקבי במדיניות החדשה לאורך זמן ויהיה מוכן לגבות את הרטוריקה התקיפה גם במעשים.
ארצות הברית נחושה להמשיך ולסייע צבאית לצבא לבנון למרות שתוף הפעולה בינו לבין חיזבאללה. שר החוץ האמריקאי, שערך באחרונה ביקור בבירות, חזר והדגיש אמנם את התנגדות הממשל לחיזבאללה, אך לא נראה כי במהלך פגישותיו, כולל עם הנשיא מישל עון (בעל בריתו של חיזבאללה) התעמתו האמריקאים עם המציאות שבה הארגון שותף בממשלה, ובתחומים רבים קיימת זהות אינטרסים בינו לבין העמדה הרשמית של לבנון. כנגזרת מהיעדים הישראלים מול לבנון ומניתוח שיקולי בעד ונגד בהקשר זה, מומלץ להגיע להבנות מוקדמות עם ארצות הברית כי ישראל לא תתנגד לסיוע אם הממשל יכיר בתפיסה הישראלית,...
מכנס הביטחון השנתי במינכן עולה תמונה מאתגרת של סביבת הביטחון העולמית, שעיקרה השפעות עומק מואצות של אקלים, כלכלה, חברה וטכנולוגיה, תחרות ויריבות מורכבת בין המעצמות, ומשבר דחוף וחמור בקוריאה. סכנת העימות הגרעיני בקוריאה היא בליבת תשומת הלב העולמית. המזרח התיכון הוא מוקד קשב משני לקהילה הבינלאומית, ובעיקר לארצות הברית, שרוב מעייניה נשאבים כעת למזרח אסיה, ומידת עניינה והשפעתה על הזירות הקרובות לישראל, בדגש על סוריה ולבנון, מוגבלת. עם זאת סוריה הפכה מזירת מלחמת אזרחים לזירה בה המעצמות ומדינות שכנות פועלות ישירות ועם פוטנציאל להתנגש בניהן....
ההתפתחויות הצבאיות האחרונות במלחמת האזרחים והשלוחים בסוריה, שהחלה לפני שבע שנים, מצביעות כי המלחמה מצויה בפתחו של שלב חדש. החסם העיקרי להסדרה פוליטית הוא העובדה שהתנאים שהציתו את מלחמת האזרחים מלכתחילה, ואת היריבויות שעזרו להנציח אותה, כולל ההתערבות של שחקנים מבחוץ, עודם שרירים וקיימים. מציאות זו, שבה רבים מהאינטרסים של השחקנים השונים מתנגשים, מבטיחה את המשך החיכוכים והעימותים. ישראל צרכה להתארגן לבאות בהרחבת שיתוף הפעולה עם ארצות הברית וירדן, תוך שמירה על הדיאלוג האסטרטגי עם רוסיה.
המתיחות בין ארצות הברית לבין טורקיה בעקבות המבצע הטורקי 'ענף הזית' בעפרין, שבצפון-מערב סוריה, מביאה לשיאה את ההידרדרות שחלה בשנתיים האחרונות ביחסים בין שתי המדינות. בעוד היעד המרכזי של האסטרטגיה האמריקאית בסוריה ממשיך להיות מניעת חזרתה של המדינה האסלאמית לשטחים ששליטתה בהם חוסלה, טורקיה צפויה להמשיך ולחתור להשגת יעדיה מול הכורדים ביום שאחרי המדינה האסלאמית. מציאות רגישה ונפיצה תמשיך לאפיין את ההתנהלות של כלל הצדדים בצפון סוריה גם בחודשים הקרובים. הידרדרות נוספת, ובוודאי עימותים צבאיים בין כוחות אמריקאים לטורקיים, יקשו מאוד על ארצות...
לפי סקרי דעת קהל שנערכו באחרונה בארצות הברית, סוגיות בינלאומיות, ובכלל אלה הקשורות במזרח התיכון, נמצאות גבוה בסולם החשיבות בעיני הציבור. ממצא זה תומך במסר של מסמכי האסטרטגיה האמריקאית, שלפיו אין פניה של וושינגטון למדיניות של התבדלות וניתוק מהזירה הבינלאומית. בנוסף, מבחינת ישראל, נדלקת נורת אזהרה: התבססותה במרכז המחלוקת הפוליטית הבין-מפלגתית בחברה האמריקאית. בנושאים הנוגעים למדיניות הישראלית – הסוגיה האיראנית והסוגיה פלסטינית – קיים פער ניכר בין קהלי המפלגות השונות. מכאן, שמגמת ההתקרבות בין ההנהגות הפוליטיות בישראל ובארצות...
מסימנים ראשונים ומדברי שר ההגנה האמריקאי מתקבל הרושם, שעד כה איראן טרם הפעילה את המסדרון היבשתי דרך עיראק לסוריה ולבנון בהיקף משמעותי. יש להניח שאיראן מכירה בכך שבהפעלת הציר היבשתי כרוכים יתרונות, אך גם חסרונות, הקשורים בחשיפתו לתקיפות מצד ארצות הברית, ישראל וגורמים סונים ובנוכחות הצבאית האמריקאית בצפון סוריה. ככל שאיראן תעריך שחסרונות אלה הם משמעותיים, ואולי עולים על היתרונות, היא עשויה לצמצם את שימושה במסדרון, ולהיפך. השיקול האיראני בעניין זה יושפע במידה רבה מהתנהלותן של ארצות הברית וישראל מול הפעלת הציר.
אירועי סוף השבוע בחזית הסורית יכולים להתפרש כניסיון איראני לפעולה חשאית בשטח ישראל, או כהתגרות מכוונת שמטרתה לשנות את כללי המשחק – שאפשרו עד כה לישראל לתקוף בסוריה על מנת להגביל את התעצמות חזבאללה והתבססות איראן ושלוחיה ללא תגובה רוסית. התגובה הישראלית הרחבה המחישה לאיראן ובעלי בריתה את יכולת ישראל לפעול בצורה רחבה בשטח סוריה ולעמוד על הקווים האדומים שהיא הגדירה לעצמה. המסקנה האיראנית יכולה להיות מצד אחד זהירות רבה יותר, ומצד שני נכונות להעלות את המחירים עבור ישראל. ריבוי השחקנים בסוריה מאפשר לישראל לפעול בשילוב של אמצעים...
מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונת תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח...
