על רקע ההסלמה האחרונה בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, ישראל מצהירה בגלוי כי אין לה אינטרס במלחמה. הדבר תואם את התכלית האסטרטגית הרצויה עבורה: לתת עדיפות לאינטרסים ארוכי הטווח שלה, על חשבון האינטרסים קצרי הטווח בזירה הפלסטינית. עדיף לישראל כי שיקום הרצועה יעשה דרך הרשות, כדי שהיא ולא חמאס תקצור את פירות השיקום בראיית הציבור הפלסטיני. לכן, עליה לגבש תכלית משותפת עם הרשות הפלסטינית, מצרים וגורמים רלוונטיים בזירה הבינלאומית, שמתנים את הסיוע לעזה דרך ערוץ הרשות הפלסטינית – למען הקלת המצוקה ההומניטארית ברצועה ופיתוח תשתיות, בתנאי של השבת שלטון...
את ביקורו של ראש הממשלה בעומאן יש לראות כשלב נוסף בקידום נורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות. היחסים בין ישראל לעומאן אינם חדשים, אך הפומביות לו זכה הביקור על ידי הסולטנות, כמו גם ההופעות הרשמיות של משלחת הג'ודו הישראלית באבו-דאבי ואירוחה המתוקשר של שרת התרבות הישראלית שם, מסמלים התפתחות בנכונות של חלק ממדינות המפרץ להחצין את יחסיהן עם ישראל גם כלפי פנים ולאותת פומבית על אודות נכונות לקדם באופן הדרגתי את נרמול היחסים עמה, אמנם בכפוף להתקדמות קונקרטית בתהליך המדיני. מבחינת ישראל, ראוי יהיה לנצל את הישגיה בזירה האזורית, למנף את השיפור...
בתחילת אוקטובר 2018 השיק המכון למחקרי ביטחון לאומי מתווה אסטרטגי לזירה הישראלית-פלסטינית, בו הוצגו המלצות למדיניות הישראלית הנדרשת בעת הנוכחית בהקשר זה. מטרה חשובה של הצגת המתווה הייתה לעורר מחשבה ודיון ציבורי, ואכן קיבלנו תגובות רבות ומגוונות למתווה, חלקן תומכות וחלקן ביקורתיות. דווקא מהתגובות עולה שהציבור פתוח לרעיונות חדשים ומבין כי אפשר ונדרש לעשות כדי לקדם מציאות אסטרטגית טובה יותר לישראל. במסמך זה אנו מבהירים את עמדותינו בנושאים ובסוגיות השונות, שבהם התמקדו תגובות הציבור.
על בסיס ההבנה שישראל עומדת כיום בפני מבוי סתום מדיני מסוכן גובש במכון למחקרי ביטחון לאומי מתווה פעולה מדיני־ביטחוני בסוגיה הפלסטינית שיש לו שתי מטרות: לשפר את מצבה האסטרטגי של ישראל ולמנוע הידרדרות במדרון לעבר מציאות של מדינה אחת. עיקרו של המתווה הזה הוא עיצוב מציאות משופרת, שתאפשר פתיחת אופציות בעתיד לסיומה של שליטת ישראל בפלסטינים ביהודה ושומרון, ולהבטחת רוב יהודי מוצק בישראל הדמוקרטית. במילים אחרות: מטרת המתווה היא להכשיר את התנאים למציאות דו־מדינתית לשם שמירה על ישראל דמוקרטית, יהודית, בטוחה ומוסרית. במסגרת התכנון האסטרטגי —...
החלטת ארצות הברית להפסיק את המימון לאונר"א היא לא פחות מהיסטורית. בישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא נגד אונר"א ותמך במדיניות האמריקאית, אך הממסד הביטחוני הגיב למהלך האמריקאי בדאגה מכיוון שאונר"א מספקת עורק חיים הומניטרי חיוני לעזתים ומשמשת ככוח מייצב חיוני, המספק לישראל נקודת קשר חשובה העוקפת את חמאס ומאפשרת למנגנוני הביטחון של ישראל לפקח על כניסתם של חומרי בניין וחומרים בעלי פוטנציאל לשימוש כפול לעזה. אין זה נבון אמנם להתעלם מחששותיה של מערכת הביטחון, אך יש להכיר בכך שחששות אלה משרתים אינטרסים לטווח הקצר. זאת משום...
במאמץ החיפוש אחרי פתרונות לסכסוך הישראלי-פלסטיני עולה מדי פעם רעיון הפדרציה/קונפדרציה הירדנית–פלסטינית. באחרונה שוב צף הרעיון. בשיחה שנוהלה ב-2 בספטמבר בין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לבין קבוצת ישראלים, אמר אבו מאזן כי הרעיון הועלה בפניו על ידי צוות הממשל האמריקאי, העוסק בניסיון לחדש את המשא ומתן בין הצדדים ובגיבוש הצעה להסדר. מעבר לשאלה המרכזית לגבי המעמד המדיני-משפטי של הצד הפלסטיני, יש לציין שהמודל הפדרטיבי מעניק אפשרות ל"פתרונות יצירתיים" לנושאים כלכליים, אנרגיה או מים. אף יתכן שמסגרת טרילטראלית-קונפדרלית תאפשר...
המועצה המרכזית של אש"פ התכנסה על מנת להתמודד עם האתגרים המדיניים שעל הפרק, כשמעליה מרחפת תחושה של איום על המשך בלעדיותו של הארגון כנציג הבלעדי של העם הפלסטיני. הרטוריקה שנשמעה בהתכנסות זו התאפיינה באיומים ואזהרות מפני פגיעה באינטרסים הלאומיים הפלסטינים, ומפני משחק לידיים אמריקאיות וישראליות, השואפות להנציח את הפילוג הפנים-פלסטיני. ברקע הפסקת אש ללא הסכם מחייב בין ישראל לחמאס שכבר מתקיימת, בעוד הפיוס בין פת"ח לחמאס, שאמור לבוא בשלב הבא של דיוני קהיר, עודנו מוטל בספק רב.
סבב ההסלמה בין ישראל לחמאס ביממה האחרונה התנהל בהקשר למאמצים לגבש הסדרה, והוא בפועל ניהול משא ומתן באש, כאשר חמאס מפגין כי אינו חושש מעימות נרחב ואינו לחוץ להגיע להסדרה עם ישראל בכל מחיר. ישראל מצדה ממשיכה להבהיר כי אינה מעוניינת בהסלמה, אך אינה יכולה להבליג על תוקפנות חמאס. חוסר אמון עמוק בין ישראל לחמאס, העדר מנגנון למניעת הערכות שגויות, לצד להיטות לשימוש בכוח, מצמצמים את הסיכוי להסדרה ומגדילים את הסיכון להסלמה. חמאס יידרש להסכים להחזרת השבויים וגופות החיילים הישראליים המוחזקים בידיו, ולכינון מנגנון שימנע את המשך התעצמותו הצבאית,...
אחרי סוף השבוע האחרון, שני הצדדים – ישראל וחמאס – טוענים להצלחה בביסוס המשוואות שניסו ליצור, אך שניהם לא משכנעים. טיעוני חמאס אינם תואמים את העובדות: הארגון שילם מחיר כבד כתוצאה מפעילות צה"ל ברצועה ולא הגיב ב"תקיפה מול תקיפה". בה בעת, מוקדם עדיין לשפוט האם ישראל השיגה את עצירת טרור האש והאם חידשה את ההרתעה מול חמאס. נראה שחמאס עדיין מעריך כי ישראל נרתעת מעימות בהיקף מלא – מה שעלול לעודד את הארגון להמשיך בניסיונותיו לפגוע בישראל, הגם שברור להנהגתו שיש גבול להבלגה הישראלית. לכן, על ישראל לעצב אסטרטגיה...
המזכר תרחישים בזירה הישראלית—פלסטינית האתגרים האסטרטגיים והמענים האפשריים מציג תוצר של מחקר שבוצע במכון למחקרי ביטחון לאומי במטרה לבחון את האיומים והאתגרים הביטחוניים והאסטרטגיים הניצבים בפני ישראל, בהתייחס לשורה של תרחישים אפשריים בזירת הסכסוך הישראלית—הפלסטינית. המחקר התמקד בהצגת האתגרים האסטרטגיים לישראל בכל אחד מהתרחישים ובמאפייני המענה הישראלי האפשרי לאתגרים.
הגיליון השישי של "מעבר לרשת" עוסק במספר סוגיות שונות שתפסו את מרכז השיח בעולם הערבי בחודשים האחרונים. נושא החלק הראשון הוא "צעדות השיבה", שרשרת האירועים סמוך לגדר הגבול ברצועת עזה, שהתקיימו ברצף במשך כשישה שבועות בין ה-30 במרץ (יום האדמה) ל-15 במאי (יום הנכבה). אלה תיבחנה דרך השיח הציבורי בעזה, בשלושה רבדים: ההישרדותי, האידאולוגי והנרטיבי. הנושא השני הוא שלוש מערכות הבחירות שנערכו בלבנון, טוניסיה (מוניציפליות) ועיראק. במבט רוחבי אפשר להצביע על מגמות משותפות לכל המקרים, ביחס לאמון בשיטה הדמוקרטית, אחוזי ההצבעה,...
ההיסטוריה מלמדת כי אירופה נדחקה לשוליים כמתווכת בתהליך השלום במזרח התיכון ונותרה כינור שני לארצות־הברית. עם זאת, אירופה תמלא תפקיד חשוב בכל תרחיש עתידי, והשינויים החברתיים והפוליטיים הפנימיים שחלים בה כעת יקבעו כיצד תפעל מול ישראל בשנים הקרובות. המאמר מציג סקירה כללית על המעורבות האירופית בתהליך השלום במזרח התיכון ומציע המלצות לקידום פתרון שתי המדינות, שיישענו על גישות רב־צדדיות לבניית חזון משותף לשלום. בין השאר, יידרשו חידוש ערוץ שיחות חשאיות; תמיכה במאמצים קונסטרוקטיביים עצמאיים ומתואמים; עידוד מאמצים מאוחדים באמצעות שיתוף פעולה...
