כמדי שנה, תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי פרסמה בדצמבר 2018 את הדו"ח בדבר בדיקות מקדמיות שמנהל משרדה. ביחס ל"מצב בפלסטין" מתנהלת בדיקה מקדמית על ידי משרד התובעת מתחילת שנת 2015, הכוללת בחינה של פשעים לכאורה שבוצעו בשטחי עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, החל מיוני 2014, על ידי כל הצדדים המעורבים- ישראלים ופלסטינים. הדו"ח הנוכחי מלמד על מספר התפתחויות בבדיקה זו, ביניהן בדיקה של טענות בדבר ביצוע פשעים נגד האנושות על ידי גורמים ישראלים בגדה ובחינת האירועים האחרונים בגבול עזה בהקשר "צעדות השיבה". כמו כן,...
גם אם יצליח המאמץ המבצעי לדכא את התפרצות הטרור בגדה המערבית, האירועים האחרונים מהווים "אורות אדומים" לממשלת ישראל בדבר הצורך לשנות את הפרדיגמה הקיימת הנעדרת מעשה מדיני ומכונה "סטטוס קוו", שכנראה מיצתה את עצמה. נדרש לגבש פרדיגמה מעודכנת, שיהיה בה כדי לתת מענה רלוונטי לאינטרסים האסטרטגיים של ישראל ולא רק לאינטרסים המידיים בכל הסלמה. אנו מציעים 'מפת דרכים אסטרטגית', הנשענת על ארבע רגליים: שימור חופש הפעולה הביטחוני בכל השטח, תוך צמצום משמעותי של פוטנציאל החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית; המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם...
הגיליון השמיני של "מעבר לרשת" עוסק בהרחבה בפרשה שמסעירה את העולם הערבי ואת הזירה הבינלאומית כולה מאז אוקטובר 2018: רצח והיעלמות העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י. דמותו של האיש, הסיבות לרצח והדרך בה בוצע השתלבו לכדי יצירת סיפור מעניין שעורר שיח יצרי, בראש ובראשונה על ערב הסעודית והעומד בראשה (בפועל), יורש העצר מוחמד בן סלמאן, וגם על טורקיה, ארצות הברית ועל סוגיות של חופש עיתונות וחופש הביטוי עבור מי בעולם הערבי שאינם רואים עין בעין עם שליטיהם ומותחים עליהם ביקורת בפומבי. בנוסף, מנותח השיח סביב אירועי נובמבר ברצועת עזה – העברת...
על רקע ההסלמה האחרונה בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, ישראל מצהירה בגלוי כי אין לה אינטרס במלחמה. הדבר תואם את התכלית האסטרטגית הרצויה עבורה: לתת עדיפות לאינטרסים ארוכי הטווח שלה, על חשבון האינטרסים קצרי הטווח בזירה הפלסטינית. עדיף לישראל כי שיקום הרצועה יעשה דרך הרשות, כדי שהיא ולא חמאס תקצור את פירות השיקום בראיית הציבור הפלסטיני. לכן, עליה לגבש תכלית משותפת עם הרשות הפלסטינית, מצרים וגורמים רלוונטיים בזירה הבינלאומית, שמתנים את הסיוע לעזה דרך ערוץ הרשות הפלסטינית – למען הקלת המצוקה ההומניטארית ברצועה ופיתוח תשתיות, בתנאי של השבת שלטון...
את ביקורו של ראש הממשלה בעומאן יש לראות כשלב נוסף בקידום נורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות. היחסים בין ישראל לעומאן אינם חדשים, אך הפומביות לו זכה הביקור על ידי הסולטנות, כמו גם ההופעות הרשמיות של משלחת הג'ודו הישראלית באבו-דאבי ואירוחה המתוקשר של שרת התרבות הישראלית שם, מסמלים התפתחות בנכונות של חלק ממדינות המפרץ להחצין את יחסיהן עם ישראל גם כלפי פנים ולאותת פומבית על אודות נכונות לקדם באופן הדרגתי את נרמול היחסים עמה, אמנם בכפוף להתקדמות קונקרטית בתהליך המדיני. מבחינת ישראל, ראוי יהיה לנצל את הישגיה בזירה האזורית, למנף את השיפור...
בתחילת אוקטובר 2018 השיק המכון למחקרי ביטחון לאומי מתווה אסטרטגי לזירה הישראלית-פלסטינית, בו הוצגו המלצות למדיניות הישראלית הנדרשת בעת הנוכחית בהקשר זה. מטרה חשובה של הצגת המתווה הייתה לעורר מחשבה ודיון ציבורי, ואכן קיבלנו תגובות רבות ומגוונות למתווה, חלקן תומכות וחלקן ביקורתיות. דווקא מהתגובות עולה שהציבור פתוח לרעיונות חדשים ומבין כי אפשר ונדרש לעשות כדי לקדם מציאות אסטרטגית טובה יותר לישראל. במסמך זה אנו מבהירים את עמדותינו בנושאים ובסוגיות השונות, שבהם התמקדו תגובות הציבור.
על בסיס ההבנה שישראל עומדת כיום בפני מבוי סתום מדיני מסוכן גובש במכון למחקרי ביטחון לאומי מתווה פעולה מדיני־ביטחוני בסוגיה הפלסטינית שיש לו שתי מטרות: לשפר את מצבה האסטרטגי של ישראל ולמנוע הידרדרות במדרון לעבר מציאות של מדינה אחת. עיקרו של המתווה הזה הוא עיצוב מציאות משופרת, שתאפשר פתיחת אופציות בעתיד לסיומה של שליטת ישראל בפלסטינים ביהודה ושומרון, ולהבטחת רוב יהודי מוצק בישראל הדמוקרטית. במילים אחרות: מטרת המתווה היא להכשיר את התנאים למציאות דו־מדינתית לשם שמירה על ישראל דמוקרטית, יהודית, בטוחה ומוסרית. במסגרת התכנון האסטרטגי —...
החלטת ארצות הברית להפסיק את המימון לאונר"א היא לא פחות מהיסטורית. בישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא נגד אונר"א ותמך במדיניות האמריקאית, אך הממסד הביטחוני הגיב למהלך האמריקאי בדאגה מכיוון שאונר"א מספקת עורק חיים הומניטרי חיוני לעזתים ומשמשת ככוח מייצב חיוני, המספק לישראל נקודת קשר חשובה העוקפת את חמאס ומאפשרת למנגנוני הביטחון של ישראל לפקח על כניסתם של חומרי בניין וחומרים בעלי פוטנציאל לשימוש כפול לעזה. אין זה נבון אמנם להתעלם מחששותיה של מערכת הביטחון, אך יש להכיר בכך שחששות אלה משרתים אינטרסים לטווח הקצר. זאת משום...
במאמץ החיפוש אחרי פתרונות לסכסוך הישראלי-פלסטיני עולה מדי פעם רעיון הפדרציה/קונפדרציה הירדנית–פלסטינית. באחרונה שוב צף הרעיון. בשיחה שנוהלה ב-2 בספטמבר בין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לבין קבוצת ישראלים, אמר אבו מאזן כי הרעיון הועלה בפניו על ידי צוות הממשל האמריקאי, העוסק בניסיון לחדש את המשא ומתן בין הצדדים ובגיבוש הצעה להסדר. מעבר לשאלה המרכזית לגבי המעמד המדיני-משפטי של הצד הפלסטיני, יש לציין שהמודל הפדרטיבי מעניק אפשרות ל"פתרונות יצירתיים" לנושאים כלכליים, אנרגיה או מים. אף יתכן שמסגרת טרילטראלית-קונפדרלית תאפשר...
המועצה המרכזית של אש"פ התכנסה על מנת להתמודד עם האתגרים המדיניים שעל הפרק, כשמעליה מרחפת תחושה של איום על המשך בלעדיותו של הארגון כנציג הבלעדי של העם הפלסטיני. הרטוריקה שנשמעה בהתכנסות זו התאפיינה באיומים ואזהרות מפני פגיעה באינטרסים הלאומיים הפלסטינים, ומפני משחק לידיים אמריקאיות וישראליות, השואפות להנציח את הפילוג הפנים-פלסטיני. ברקע הפסקת אש ללא הסכם מחייב בין ישראל לחמאס שכבר מתקיימת, בעוד הפיוס בין פת"ח לחמאס, שאמור לבוא בשלב הבא של דיוני קהיר, עודנו מוטל בספק רב.
סבב ההסלמה בין ישראל לחמאס ביממה האחרונה התנהל בהקשר למאמצים לגבש הסדרה, והוא בפועל ניהול משא ומתן באש, כאשר חמאס מפגין כי אינו חושש מעימות נרחב ואינו לחוץ להגיע להסדרה עם ישראל בכל מחיר. ישראל מצדה ממשיכה להבהיר כי אינה מעוניינת בהסלמה, אך אינה יכולה להבליג על תוקפנות חמאס. חוסר אמון עמוק בין ישראל לחמאס, העדר מנגנון למניעת הערכות שגויות, לצד להיטות לשימוש בכוח, מצמצמים את הסיכוי להסדרה ומגדילים את הסיכון להסלמה. חמאס יידרש להסכים להחזרת השבויים וגופות החיילים הישראליים המוחזקים בידיו, ולכינון מנגנון שימנע את המשך התעצמותו הצבאית,...
אחרי סוף השבוע האחרון, שני הצדדים – ישראל וחמאס – טוענים להצלחה בביסוס המשוואות שניסו ליצור, אך שניהם לא משכנעים. טיעוני חמאס אינם תואמים את העובדות: הארגון שילם מחיר כבד כתוצאה מפעילות צה"ל ברצועה ולא הגיב ב"תקיפה מול תקיפה". בה בעת, מוקדם עדיין לשפוט האם ישראל השיגה את עצירת טרור האש והאם חידשה את ההרתעה מול חמאס. נראה שחמאס עדיין מעריך כי ישראל נרתעת מעימות בהיקף מלא – מה שעלול לעודד את הארגון להמשיך בניסיונותיו לפגוע בישראל, הגם שברור להנהגתו שיש גבול להבלגה הישראלית. לכן, על ישראל לעצב אסטרטגיה...