כל הפרסומים בנושא צבא ואסטרטגיה

המסמך אסטרטגיית צה"ל הוא פרסום תקדימי בהיסטוריה הצבאית ובשיח הציבורי של מדינת ישראל. הרמטכ"ל גדי איזנקוט הוא הראשון שמציג את "אסטרטגיית צה"ל" במבחן אתגרי ההווה במסמך שמפורסם לציבור הרחב בישראל. הקובץ הזה מחזיק תשעה עשר מאמרים שכתבו עשרים ושלושה מבכירי החוקרים במכון וכותבים אורחים. אלה מתמודדים עם המסמך הצה"לי הייחודי בכמה מישורים ומזוויות שונות ודנים במה שמצוי בו כמו גם במה שאינו מצוי בו. לצד הבחינה והניתוח מוצגות גם הצעות להרחבת המהדורה העתידית של "אסטרטגיית צה"ל". המאמרים בקובץ הזה...

במבט לאחור, נדרש מבט מפוכח ומאוזן על יוניפי"ל 2 ועל העשור לפעילותו. לחיוב, הכוח סייע לייצוב המציאות הביטחונית ולשימור השקט, תרם במניעת התלקחות תקריות טקטיות להסלמה נרחבת, תרם להרגעת השגרה האזרחית משני צדי הגבול, סייע בהבהרת התיחום בין המדינות באמצעות סימון הקו הכחול בשטח, יצר מנגנוני תקשורת והידברות בין ישראל ללבנון באמצעות צבאותיהן, שימר קשב בינלאומי לסביבתה האסטרטגית של ישראל, וכן הניח תשתית מקצועית חשובה ללגיטימציה למדיניות ישראל, כיום ובעתיד. לצד השלילה, יוניפי"ל כשל במילוי "המשימה הבלתי-אפשרית" העיקרית שהוטלה...

פיקוד העורף של צה"ל הוקם כפיקוד צבאי מרחבי ב־1992, כחלק מהלקחים שהופקו ממלחמת המפרץ, לאחר שהעורף הישראלי הותקף על ידי 39 טילי "סקאד" בליסטיים מעיראק. הנזק בפועל של ירי הטילים היה שולי, אולם האפקט הפסיכולוגי היה עמוק. הוא פתח למעשה עידן חדש בעימותים הצבאיים בין ישראל לאויביה. משלב זה ואילך השתנה טבען של המלחמות באזור. בניגוד גמור לעימותי העבר, אשר התרחשו בין יחידות צבאיות בגבולות ובעיקר מעבר להם, מעתה עמד העורף הישראלי בלב של פעולות האיבה. שינוי היסטורי זה עורר שורה של שאלות מהותיות, שעדיין נדונות בשיח הצבאי...