החודש מציינות ישראל ומצרים ארבעים שנה לחתימת הסכם השלום, אשר קיבע את מעמדו כבחירה אסטרטגית עבור שתי המדינות ובבסיסה הרחקת סכנת המלחמה. לאורך השנים שרד השלום אתגרים ותהפוכות ואפשר שיתוף פעולה ביטחוני מתהדק סביב אינטרסים משותפים. עם זאת, אין להסתפק ביחסים שבין ההנהגות ומערכות הביטחון והגיעה העת להעמקת שורשי השלום בין העמים. חיזוק הנדבך האזרחי של השלום יעניק רווח לכל הצדדים: ישראל תזכה להידוק הציר הבילטרלי עם מצרים ולהעמקת שיתופי הפעולה האזוריים; מצרים תקטוף את הפירות הכלכליים והטכנולוגיים של שיתוף הפעולה עם ישראל. על אף שחסמים רגשיים...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
ירי שתי הרקטות לתל אביב בערב ה-14 במארס בוצע בעיצומו של מאמץ תיווך מצרי בין חמאס לישראל לגבי יישומו של השלב הבא של ההבנות בין הצדדים, ותפס את גורמי הביטחון בישראל, כמו גם את הדרג המדיני, בהפתעה מוחלטת. בין אם הפעולה התבצעה במכוון ובין אם כתוצאה מטעות (כפי שפורסם), שיגור הרקטות והתגובה הישראלית לו הם עדות נוספת לכך שחמאס ממשיך במדיניות של אתגור והתרסה בעודו שולט בהסלמה ומכתיב את כללי המשחק מול ישראל. לפיכך, אסטרטגיית ההרתעה של ישראל מול חמאס והארגונים הנוספים הפועלים ברצועה מיצתה את עצמה. המדיניות הישראלית הנוכחית, השואפת להכלה...
חרף המאמצים הנמשכים לקרב בין פת"ח לחמאס, התחושה הרווחת היא כי נסתם הגולל על התקווה לפייס ביניהם בעתיד הנראה לעין. על רקע זה בולטים ניסיונות חמאס וארגוני אופוזיציה אחרים לערער על מעמדו של אש"פ כנציג הבלעדי של העם הפלסטיני ועל מעמדו הבכיר של פת"ח באש"פ. פת"ח מצדו חושש מאוד מהתפתחות זו, מתקשה להאמין שיש מי שמעלה בדעתו לקעקע את מעמדו המסורתי "המקודש" של אש"פ, ורואה בעצם החשיבה בכוון זה סכנה קיומית ל"מפעל הגדול" שבנה. התשומות שהכניס ממשל טראמפ אל תוך הדיון הזה הן קריטיות, משום העידוד הרב...
הדוח של ועדת החקירה שהוקמה בהחלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם לחקור את אירועי הירי על גבול הרצועה, קובע שיש יסוד סביר להאמין שהירי של חיילי צה"ל על מפגינים באזור גדר הגבול היה בלתי חוקי ברוב המכריע של המקרים ואף עשוי להיחשב כפשע מלחמה או כפשע נגד האנושות. על פי הדוח, האחריות נופלת על מי שביצע את הירי, כולל המפקדים בשטח, וכן על מי שניסח או אישר את הוראות הפתיחה באש. הוועדה אף מבקשת כי הדוח המלא וכלל החומרים שנאספו יועבר לבית הדין הפלילי הבינלאומי. הפער העצום, הניכר בין העמדה המפורטת בדוח לבין עמדת ישראל, נובע בעיקר מכך שהדוח...
מאפייניה ומשך הזמן של המערכה הניטשת מזה שנה ברצועת עזה שונים מהותית מאלה של המאבקים שניהלה ישראל בגזרה הזאת בעשורים האחרונים. בעקבות כך, נכון יהיה להגדירה כ"מערכה חדשה". המערכה החדשה לא הייתה תכנית סדורה שהוצאה לפועל, אלא תוצר של "ניסוי וטעייה" שחמאס ביצע, כאשר עד כה המאזן אינו מזהיר עבורו. לאף אחד מהצדדים אין אינטרס בהסלמה עד למועד הבחירות בישראל, ואולם, כבעבר, תיתכן הידרדרות גם בניגוד לרצון שני הצדדים, בעקבות חיכוך מתמשך מלווה במיס-קלקולציה. חמאס, כך נראה, מפגין בשלב הנוכחי אי שביעות רצון מהיקף ומקצב מימוש...
ראש הממשלה החליט לא לחדש את המנדט של צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון (TIPH) שתם בסוף חודש ינואר. המנדט של הגוף הוארך מדי ששה חודשים בהסכמת הצדדים, ובהיעדר ההסכמה של ישראל פג המנדט. ההחלטה ספגה ביקורת מגורמים בינלאומיים כביטוי נוסף להתנערותה של ישראל מתהליך השלום וממתן דין וחשבון על אופן התנהלותה, אך לא נראה כי תוביל למשמעויות בינלאומיות משמעותיות. TIPH הוא המחשה נוספת למגבלות הגופים הבינלאומיים למלא תפקיד מועיל בסכסוך מעבר להצפת תמונה ביקורתית של המצב.
הדינמיקה שלוותה את תגובת הנשיא דונלד טראמפ לפרסום הדו"ח השנתי של הערכת האיומים מטעם סוכנויות המודיעין האמריקאיות וקודם לכן ההתפתחויות סביב החלטתו של הנשיא טראמפ להוציא הכוחות מסוריה משקפות את דרכי הפעולה השכיחות כיום של הנשיא טראמפ אל מול ממשלו. תהליכים המתקיימים בשני מסלולים מקבילים: מצד אחד, הנשיא טראמפ מוביל באמצעות ציוצים בטוויטר מדיניות התואמת לגישתו על פי העניין; מצד שני, מערכות הממשל האחרות פועלות כדי להבטיח בקרת נזקים וניסיון לתת מענה ראוי למשמעויות הגיאופוליטיות הנגזרות מההחלטות של הנשיא. צפוי כי הלחצים הפנימיים שמולם...
הערכת מצב הביטחון הלאומי של מדינת ישראל בפתח 2019 מצביעה על עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם, בה בעת ניכרות סכנת התלקחות צבאית במספר חזיתות וכן מגבלותיה של המדיניות הנוכחית, המתמקדת במעשה הצבאי אך חסרה נחישות למצות הזדמנויות מדיניות. ברוב תחומי הביטחון הלאומי, למעט מניעת ההתבססות האיראנית בסוריה והעברת אמצעי לחימה לחזבאללה, ישראל בחרה בשימור הסטטוס קוו על פני גישה פרו-אקטיבית, שתועיל לקדם את יעדיה האסטרטגיים הלאומיים. תובנות אלה, המתייחסות למציאות המקומית, האזורית והבינלאומית בהקשרי הביטחון הלאומי, היו המרכזיות בין...
המערכת הפוליטית הפלסטינית מצויה במשבר עמוק בשל שורה ארוכה של גורמים שלובים, המזינים זה את זה. המוקד הוא המשבר סביב רצועת עזה, שהחמיר מאד בשנה האחרונה. במציאות הנוכחית אין באופק "נוסחת קסם" לפתרון הבעיות הפוליטיות, הביטחוניות וההומניטריות בתוך הרצועה, עם כל השלכותיהן השליליות על מערכת היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית. נוסף על כך שרויה המערכת הפלסטינית במצב תודעתי שצופה את פני "היום שאחרי עבאס )אבו מאזן(", הגורם לשיתוק היכולת לקבל החלטות גורליות. גורם נוסף למשבר הוא הפער, הבלתי ניתן לגישור, בין פת״ח לחמאס וחוסר...
פרק זה כולל ארבעה חלקים. הראשון — הערכת מאזן הביטחון הלאומי בשלהי שנת 2018, כפי שגובשה במכון למחקרי ביטחון לאומי. השני מתמקד בסוגיות העיקריות שעל הפרק בפתח שנת 2019 , אשר מן הראוי שראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל יעלו לדיון במטה הכללי של צה"ל ובקבינט המדיני־ביטחוני. בחלק השלישי נבחנות תפניות אסטרטגיות שסבירות התרחשותן אומנם נמוכה ביותר, אך אם וכאשר יתרחשו, משמעותן תהיה רבה ביותר למצבה המדיני־ביטחוני של ישראל. מומלץ שממשלת ישראל תבחן תפניות אלו ואת השלכותיהן האפשריות על ישראל, ותיערך לקראתן. חלקו הרביעי של הפרק מפרט עשר...
בספר הערכה אסטרטגית לישראל 2019-2018 — קובץ נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית לישראל, שנתון המכון למחקרי ביטחון לאומי — מסוכמת תקופה שהתאפיינה בתמורות בסביבתה הקרובה של מדינת ישראל ובהתרחשויות שנרשמו בסביבה הרחוקה יותר, אשר גם להן נודעה השפעה ישירה על האתגרים וההזדמנויות שבפניה. בדינמיקה ובמגמות הנמשכות הנגזרות משינויים אלה גלומים איומים ביטחוניים, שמשמעותם הסלמה או קיפאון רוויי סיכונים. בה בעת, בתמונת מצב זו אפשר גם לאתר הזדמנויות לנקיטת מהלכים ומדיניות שיסייעו לישראל להתמודד עם אתגרים ביטחוניים המונחים לפתחה, ולשפר את עמדתה נוכח איומים על...