כל הפרסומים בנושא סעודיה ומדינות המפרץ

בין השאלות הנדונות במזכר זה: מדוע פסח "האביב הערבי" – בינתיים – על מדינות המפרץ הערביות (להוציא בחריין)? במה שונות החברות במדינות אלה מהחברות במדינות המזרח התיכון? ועוד.

למרות התנאים השונים במדינות המפרץ הערביות – סעודיה, כווית, בחריין, קטר, איחוד האמירויות ועומאן – ההערכה עד כה הייתה כי הן "מחוסנות" במידה רבה מפני מחאה בהיקף גדול. זאת לאור ההכנסות הגבוהות מנפט וגז במדינות האמורות וחלוקת חלק מהעושר הזה לאזרחים בצורת סבסוד נרחב של מוצרים ושירותים. עם זאת, החשש שמא הזעזועים יפקדו גם אותן, ככל ש"הזעם הערבי" גובר, הוא לא משולל יסוד ולו בשל העובדה כי כמה מ"חומרי הבערה", בין היתר היותם של המשטרים אוטוריטאריים ומדכאים זכויות אדם, נמצאים גם במפרץ ובשל הדינאמיקה הייחודית ויכולת...

תהליך העברת הירושה בסעודיה הוא לא נטול סיכונים ולו בשל העובדה, כי מרבית בניו החיים של אבן סעוד זקנים וחולים וכל השאר חסרי ניסיון בניהול ענייני הממלכה. בנוסף, התהליך מלווה במאבקים עזים המתרחשים, למעט מקרים יוצאי דופן, מאחורי הקלעים, מה שמקשה על היכולת לחזות כיצד יראה המשטר הסעודי בשנים הקרובות.

בשבועות האחרונים נעצרו מאות פעילי אופוזיציה בחשד שקשרו קשר נגד השלטון בבחריין. החשודים, כך נטען בדיווחים הרשמיים, משתייכים לרשת טרור שיעית שהתכוונה להפיל את משפחת אל-ח'ליפה מהשלטון. משפחת המלוכה, אולי כדי להרחיק ביקורת כלפיה, ביקשה להקנות למתיחות האחרונה נופך אזורי וטענה כי הנאשמים קיימו קשר עם ממשלות זרות, במשתמע איראן. כך או כך, בחריין יכולה לשמש כברומטר דרכו ניתן לעמוד את היכולת לקדם רפורמה פוליטית, ולו בסיסית, בעולם הערבי כמו גם את המתיחות בין סונים לשיעים ובין איראן לעולם הערבי.

ב- 13 באוגוסט דיווחו מספר כלי תקשורת בארה"ב על תכניות של ממשל אובאמה למכור לערב הסעודית נשק בכ- 60 מיליארד דולר, על פני עשר שנים. העסקה אמורה לכלול, על פי המדווח, 84 מטוסי F-15S, כ- 60 מסוקי תקיפה מדגם AH-64D Apache Longbow, וכ- 70 מסוקי תובלת סער מדגם UH-60.Black Hawk. כן תכלול העסקה סימולטורים, השבחות למטוסי קרב קיימים, וחבילות הדרכה ותחזוקה.

בימים האחרונים דווחו אמצעי התקשורת בכל העולם על האצת פריסת מערכות הגנת טילים אמריקניות במפרץ הפרסי כנגד אפשרות של תקיפת טילים איראנים באזור המפרץ. בהתבטאות נדירה באמצעי התקשורת, התייחס גם מפקד CENTCOM, הגנרל פטראוס, לפריסה זו. פריסת הטילים נקשרה לשינוי במדיניותו של ממשל אובמה כלפי איראן, כפי שבאה לידי ביטוי השבוע במסגרת נאום "מצב האומה". כעת, לאחר חודשים ארוכים של ניסיונות נפל להגיע לידי הדברות עם המשטר באיראן, מנסה ממשל אובמה להשיג קונצנזוס רחב לסנקציות כנגד משמרות המהפכה – הארגון שלדברי שירותי המודיעין המערביים שולט...

סדר יומה של פסגת ה-GCC (Gulf Cooperation Council), ה-30 במספר, שננעלה בשבוע שעבר בכווית היה עמוס ושאפתני במיוחד. בין הנושאים על הפרק היו ייסוד מועצה כלכלית משותפת כמו גם חיבור רשת החשמל והרכבות בין המדינות. אך על הדיונים העיב משבר האשראי הפוקד את דובאי, הלחימה הנמשכת בגבול סעודיה-תימן והמשך הפיתוח הגרעיני והמעורבות השלילית של איראן באזור – אתגרים המחייבים יותר מאי פעם להתגבר על המחלוקות והיריבות הבינאישית המאפיינת את דרך קבלת ההחלטות בארגון ואשר מקשה על המדינות לאמץ מדיניות חוץ וביטחון אחידה.

כחלק מהניסיון להתניע מחדש את ערוץ השיחות הישראלי-פלסטיני, מרכז הממשל האמריקאי בחודשים האחרונים מאמצים ניכרים בשכנוע מדינות ערביות שונות, בראשן מדינות המפרץ לנקוט במחוות כלפי ישראל. למרות שמבחינה גיאו-פוליטית, הזירה הישראלית- ערבית וזירת המפרץ הפרסי נפרדות, הרי שמדינות המפרץ הפרסי מעורבות, במישרין או בעקיפין, בסכסוך הערבי-ישראלי ולא ניתן לנתקן מההשפעות שיש ליחסי ישראל עם הפלסטינים ועם שכנותיה הערביות.

בשנה האחרונה הביעו גורמים רבים בארצות הברית ובאירופה דאגה מפני ההשלכות הגיאופוליטיות שעלולות להתפתח עקב העלייה בכוחן הכלכלי של מדינות המפרץ בשל הזינוק במחיר הנפט. החלטתן של ממשלות המפרץ לגוון את נכסיהן הזרים ולהפנות מיליארדי פטרודולרים לשם רכישת מניות של חברות שונות ובעיקר בנקים במדינות המערב, העלתה את החשש שדריסת הרגל של ממשלות זרות במוסדות הפיננסים ובקונגלומרטים הגדולים עלולה להפוך למנוף לחץ להשגת יעדים פוליטיים. חשש זה הוביל לגיבוש תקנות בארצות הברית ובכמה מדינות אירופאיות, שתכליתן להגביר את הפיקוח על פעילותן של קרנות ההון...

במהלך אוקטובר 2007 הגיעו מחירי הנפט ("הקל") לשיא של 90 דולר לחבית, בהמשך לגל עליות שראשיתו בשנת 2003. במונחים ריאליים, מדובר במחירים הגבוהים בשיעור ניכר מאשר ב"גל הראשון" של הגאות במחירי בנפט לאחר מלחמת יום הכיפורים, וקרובים למחירי השיא של כל הזמנים שנקבעו ב"גל השני", לאחר המהפכה האסלאמית באיראן.

ב-3 במארס, הגיע נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד לביקור רשמי ראשון בערב הסעודית. אלה שציפו לתוצאה דרמטית התאכזבו. לא זאת בלבד שלא הוכרז על הסכמים ממשיים כלשהם; הפסגה עם המלך עבדאללה לא הניבה אפילו את ההודעה המשותפת הסתמית המתפרסמת בדרך כלל בעקבות פגישות מהסוג הזה.

ההחלטה האמריקנית להניף דגל אמריקני על 11 מ-22 מיכליות הנפט והגז של כווית ולרכז ביולי 1987 כוח ימי מסיבי במפרץ לאבטחתן, מהווה נקודת ציון בולטת במלחמה בין עיראק ואיראן שנכנסה בספטמבר לשנתה השמינית. במעורבות זו טמון פוטנציאל רב לשינויים במהלך המלחמה, ובכלל זה להסלמה והתנגשות צבאית ישירה בין ארה"ב לאיראן, או מאידך, להבאה לסיומה. מטרתו של מזכר זה הוא להציג הרקע למעורבות וההתפתחויות בחודשיה הראשונים של המעורבות, וכן לדון במשמעויות ובהשלכות לגבי הגורמים המעורבים וישראל.