השימוש במונח "ציר רדיקלי" נעשה שגור בפי כול לאחר מלחמת לבנון השנייה, והוא התווסף למונחים אחרים — חשובים כשלעצמם — אשר בבסיסם רציונל דתי–עדתי (דוגמת "הסהר השיעי") או "מעטה רעיוני כללי" (דוגמת "מחנה ההתנגדות"). מטבע הדברים ישנן חפיפה מסוימת בין ההגדרות השונות וזהות מסוימת בהרכב השחקנים. למרות האטרקטיביות של ההיבטים הללו והחשיבות שבניסיון להבין באמצעותם את הסדר האזורי, במאמר זה אבקש להצביע על הערך הרב שיש בבחינת ההתאגדות האמורה מן הפריזמה המדינית–אסטרטגית, השפעתה על מאזן העָצמה האזורי והביטוי...
במהלך הדיון הציבורי שהתפתח בישראל באשר להשלכות של עצירת המשט לעזה, העלה שר התחבורה ישראל כץ הצעה לפיה ישראל תסגור לחלוטין את כל המעברים לרצועת עזה, ואילו מצרים תפתח לחלוטין את מעבר רפיח שבין מצרים לרצועת עזה. בהתאם להצעה זו, כל הסחורות לעזה וממנה יעברו דרך מעבר זה. תוכנית זו לא זכתה להדים רבים בישראל משום שלא נראתה כברת ביצוע, אולם התגובה המצרית לה מלמדת רבות על המציאות הסבוכה של יחסי ישראל-מצרים במשולש ישראל-מצרים-רצועת עזה. ממשלת מצרים הגיבה בחריפות ואמרה שישראל לא תוכל לחמוק מאחריות לרצועת עזה.
על רקע הדיבורים על התחממות בצפון ואפשרות להידרדרות למלחמה, עולה וצפה שאלת השתנות האיומים על מדינת ישראל. ממציאות ארוכת שנים שבה תרחיש הייחוס של מדינת ישראל היה מתקפת פתע לכיבוש שטח מוגבל או רחב היקף, לדפוס של ירי טילים ורקטות לעבר ריכוזי אוכלוסיה בישראל, יחד עם הפעלת טרור ושיטות של גרילה.אם כך, מה השתנה? השינוי, להבנתי, מתבטא בגיבוש רעיון אסטרטגי ולפיו העורף הצבאי והאזרחי בישראל הוא נקודת תורפה המקזזת את העליונות הצבאית של ישראל.
הדברים להלן מתמקדים בניתוח הסיכונים הנוכחיים הנשקפים לאינטרסים של ישראל בארץ ובחו"ל (ובכלל זה לאינטרסים יהודיים בחו"ל) מצד אל-קאעדה ושותפיו. כדי לאפיינם תבחן בקצרה האידיאולוגיה של גורמים אלה, ולאחר מכן יוצגו ביטוייה המעשיים תוך התבוננות בפעילותם בזירות שונות בעולם.
במהלך ביקור שערך לאחרונה בפראג, אשר במסגרתו חתם על הסכם חדש עם רוסיה לפיקוח על הנשק הגרעיני, הצהיר הנשיא אובמה, כי טרור גרעיני הוא "האיום המיידי והחמור ביותר לביטחון העולמי". על אף שהעוצמה ההרסנית הייחודית של הנשק הגרעיני מצדיקה את חששו ביחס לתפוצה ולשימוש בו, דומה כי הערכה חמורה זו ביחס לאיום המיידי של הטרור הגרעיני אינה משכנעת, ואפילו עלולה להוביל להיחלשות הנחישות הבינלאומית בעתיד בסוגיית אי- ההפצה של נשק גרעיני.
אירועי התקופה האחרונה ברוסיה – מתקפת הטרור האסלאמי מזה ומסרים בוטים לחמאס בדרישה להפסיק ירי רקטות על ישראל מזה – מצביעים על קיומה של דילמה רוסית, המשתקפת במדיניותה האמביוולנטית ביחס לטרור הבינלאומי.
הפסקת האש שהוכרזה לאחרונה בין ממשלת תימן למורדים השיעים (ובינם לבין ערב הסעודית) עשויה להביא לקצו של מה שהיה המבצע הצבאי הגדול ביותר בחצי האי ערב למן מלחמת המפרץ בשנת 1991. בעיני משקיפים רבים, מלחמה זו לא הייתה אלא סימפטום נוסף של המאבק האזורי בין איראן לבין ערב הסעודית. הפסקת, או לכל הפחות האטת הסכסוך, עשויה להיות הקלה מסוימת עבור ממשלת תימן, הנלחמת בימים אלה בעת ובעונה אחת באל-קאעדה ובתנועה בדלנית פעילה.
הבולטות התקשורתית שמקבלת תימן, הפעם בשל ניסיון הפיגוע הכושל בטיסה לדטרויט בחג המולד, אינה מקרית. תימן הפכה זה מכבר למוקד של אי יציבות ולהוכחה כי התנגשות בין שחקנים מדינתיים מפנה את מקומה, לפחות במזרח התיכון, לזעזועים אזוריים ואף גלובאליים הנגרמים מחולשתן, ספק התפרקותן, של יחידות לאומיות. ולראיה, הן זליגתה של הלחימה נגד הח'ותים לטריטוריה הסעודית, כמו גם העברת מרכז הכובד האזורי של אל-קאעדה לתימן – הם לא יותר מאשר סימפטומים שעלולים להביא לכך שתימן תהפוך במהרה, אולי כבר הפכה, למדינה כושלת, ולאחת המסוכנות שבהן.
הופעתו של רעיון ההתנגדות משקפת שינוי דרמטי במאפייני האיום על ישראל. איום צבאי קונבנציונלי מפנה בהדרגה את מקומו לאיומים של גורמים א-מדינתיים, הפועלים באמצעים א-סימטריים ונושאים על נס את רעיון ההתנגדות. ישראל מתמודדת למעשה עם הגורמים המזוהים עם תפיסת ההתנגדות מאז הקמתה, אולם בעשורים האחרונים עוצמתם התגברה מאוד והם הפכו לאיום מרכזי על ביטחונה הלאומי. מחקר זה משרטט את דיוקנו של האתגר הישן-חדש על מגוון היבטיו ומנתח את היסודות התיאורטיים של תפיסת ההתנגדות, אך גם את עמידתו של הרעיון במבחן המציאות. המחקר מתמקד בהשפעת עלייתו של אתגר ההתנגדות...
האסטרטגיה שפורסמה מהווה הצהרה ברורה שהנשיא מתנגד באופן נחרץ למנגנון אימות וממליץ להוריד את הנושא מסדר היום לחלוטין. פרשת מעטפות האנתרקס בארצות הברית בשנת 2001 היווה אירוע מכונן שבעקבותיו חלה קפיצת מדרגה בהתייחסות ארצות הברית והמערב לאיומי הטרור הביולוגי. חוקקו חוקים חדשים והושקעו משאבי עתק בהיערכות מתאימה. כמעט עשור חלף אך רק לאחרונה פרסם הנשיא אובמה מסמך בשם: "אסטרטגיה לאומית להתמודדות עם איומים ביולוגיים" ("National Strategy for Countering Biological Threats"). מספר סיבות הניעו את הנשיא לפרסם את האסטרטגיה דווקא...
קובץ מאמרים זה ממשיך את סדרת ספרי המאזן האסטרטגי למזרח התיכון שפורסמו על ידי המכון בעשרים וחמש השנים האחרונות. קובץ זה מציג את מצבה האסטרטגי-מדיני של ישראל באמצע 2009, ובוחן את המשתנים המשפיעים על מצב זה. בין הנושאים הנדונים: דעת קהל בישראל, מוכנות החזית האזרחית, בחירות 2009 ומשימותיה של הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו. נדונים כמובן הנושאים המרכזיים של המשא ומתן עם הפלסטינים, עתידו של המשא המתן עם סוריה ויזמת השלום הערבית.
ניסיון הפיגוע במטוס של חברת נורת'ווסט (25 דצמבר 2009) בידי מחבל מתאבד מהווה תזכורת בוטה למגמה המצטיירת מזה זמן ומעידה על חידוש מאמצי אל-קאעדה ושותפיו לפעול נגד ארצות הברית בשטחה ונגד בעלות בריתה במקומות שונים ברחבי העולם.
