נראה כי אין איום ישיר ומידי לביטחונה של ישראל כתוצאה מההתרחשויות בעיראק, אם כי האווירה המוקרנת מהן עלולה להשפיע גם על חיזוקם של גורמי הג'האד העולמי, הפועלים במדינות הסמוכות לישראל. אמנם מתמונת המצב בסוריה מסתמן שהאיום הפוטנציאלי הנשקף לישראל עלול להגיע דווקא מצד ארגון ג'בהת אל-נוצרה, הנוכח לצד אנשי החזית האסלאמית, ברמת הגולן הסורית ובגבול ירדן. עד כה לא הפנו ארגונים אלה את נשקם כלפי ישראל ולא ניתן לקשרם ישירות לרוב תקריות הירי והחבלה הספוראדיות שבוצעו נגדה מהצד הסורי, אולם פוטנציאל ההסלמה מצדם בגזרה זו קיים.
השתלטות הדאע"ש/ISIS (המדינה האסלאמית בעיראק ואל-שאם) על מערב וצפון מערב עיראק, בהמשך להשתלטותו על צפון מזרח סוריה, היא עדות נוספת להתחזקות כוחות אל-קאעדה ושלוחותיה בדרכם ובשאיפתם לכונן את "הח'ליפות האסלאמית האזורית". זה שלב נוסף בתהליך ההשתלטות של קיצוניים ג'האדיסטיים, המנצלים את חולשת השלטון המרכזי של מדינות חלשות ונחשלות.
לנפילתן של ערים מרכזיות בעיראק לידי הקיצונים הסונים, המשתייכים לארגון הסוני "המדינה האסלאמית של עיראק וסוריה", עשויות להיות השלכות שתחרוגנה מעבר לגבולותיה של מדינה זו. כל שכנותיה של עיראק וגם ארצות הברית נמצאות בקואליציה בלתי פורמלית כאשר לכל אחת מהן סיבות לדאגה ואולי אף לחרדה רבה לאור ההשלכות המידיות וארוכות הטווח של ההתפתחויות האחרונות לישראל יש כמובן עניין רב בהצלחת המאבק נגד התבססות "המדינה האסלאמית" באזור כלשהוא במזרח התיכון. גם אם המאמץ של ארגון זה אינו מופנה בשלב זה כנגד ישראל, אין ספק באשר לכוונות מנהיגי...
נוכחותם של הלוחמים הזרים בסוריה והסכנה שבחזרתם לארצות מוצאם עלולה להוות בעיה ביטחונית עבור מדינות רבות במרחב ומחוצה לו, ולו בשל מספרם הרב של הלוחמים ומספר המדינות הרב מהן הם מגיעים. קיימות עדויות על "בוגרי" סוריה המשתלבים בפעילות טרור בארצות מוצאם ובזירות לחימה במזרח התיכון, בהן פועלים ארגוני ג'יהאד עולמי, המתבססים על הניסיון הקרבי שצברו בסוריה. כך למשל נמסר על פעילות של "בוגרי סוריה" במצרים לאחר שהצטרפו לארגון 'אנצאר בית אלמקדס', הפועל בסיני נגד כוחות הצבא המצרי ונגד מטרות על גבול ישראל. ארגוני ביטחון מערביים...
התהליכים שהובילו למלחמת לבנון השניה וההתרחשויות במהלך אותה מלחמה מלחמת לבנון השניה מנותחים בפרספקטיבה של שש שנים. נקודת המוצא לניתוח הנה היציאה מלבנון בשנת 2000 תוך הקביעה שנסיגה זו הייתה נכונה ומוצדקת. אולם מתוך התבוננות בפרספקטיבה רחבה ניתן לראות שהתהליכים הכוללים מאז אותה נסיגה הובילו להעדפות אסטרטגיות שגרמו למוכנות של צה"ל להיות חסרה מבחינה מבצעית. המאמר בוחן את תהליכי קבלת ההחלטות סמוך לפתיחת המלחמה ובמהלכה תוך סקירה של עיקר הפעילות המבצעית אותה ביצע צה"ל במלחמה. זאת לצד פירוט של המהלכים המדיניים במהלך הלחימה ובסופה....
האירוע האחרון של הנחת מטען והפעלתו נגד סיור קו של כוחות צה"ל ברמת הגולן, אינו בליבת התרחישים שתוסרטו על ידי ישראל, מאחר שכל הסימנים מצביעים על כך שהמטען הונח על ידי גורמים שהופעלו על ידי חזבאללה, ככל הנראה בידיעה ואף בסיוע של כוחות משטר אסד. שלוש התקריות – שתיים בגבול סוריה ושלישית – בגזרת הר-דב – מעידים בסבירות גבוהה, שמדובר בשורה של פיגועים המוכוונים ו/או מבוצעים על ידי חזבאללה נגד ישראל. באירועים בהם ברור כי חזבאללה ואיראן עומדים מאחורי הפעילויות נגד ישראל, חשוב שישראל תפנה את תגובתה לעבר הכוחות התומכים בבשאר אסד, ובהינתן...
חזבאללה נדרש להתמודד בו זמנית עם אתגרים מבית ומחוץ. בלבנון, המפוצלת יותר מאי פעם בין תומכי בשאר אסד לבין מתנגדיו, מתמודד חזבאללה עם חוסר יציבות מתמשך. העימות המתמשך בסוריה גורם למעמסה נוספת על לבנון הנובעת מהגעת פליטים סוריים לשטחה, אשר נכון לסוף 2013, מספרם הגיע לכדי מיליון איש – יותר מ-20% מכלל אוכלוסיית לבנון – והוא צפוי עוד לעלות למיליון וחצי עד תום 2014.
ישראל הוכיחה שוב שיש בידיה יכולת חדירה מודיעינית משמעותית לתוך המערך האיראני ויכולת מבצעית, המאפשרת להפתיע ולפעול במרחק מאות קילומטרים משטחה. ההצלחה הישראלית צריכה להניע את האיראנים לבחון מחדש אם להמשיך להסתכן בכישלונות אפשריים נוספים וכיצד למנוע אותם. חשיפת משלוח הנשק התרחשה בעיתוי לא נוח לאיראן – כשהיא מצויה בעיצומו של מאמץ לזכות בדימוי מתון וחיובי בעיני ממשלות המערב, ובמהלכן של השיחות להשגת הסכם סופי בסוגיית הגרעין. משום כך מיהרה איראן להכחיש את מעורבותה במשלוח הנשק ולא נגררה לוויכוח על מקורו.
האיום של טרור הסייבר יצר דימוי מפחיד ומאיים כזה שעלול לגרום נזק אדיר באמצעות חדירה למערכות אבטחה או למערכות כלכליות דרך מרחב הסייבר. דוגמה לדימוי זה היא פעילותו של הצבא האלקטרוני הסורי (SEA – Syrian Electronic Army). המאמר שלהלן בוחן האמנם לטרור הסייבר יש יכולות ממשיות של ארגוני טרור דוגמת SEA.
למלחמה הפנימית העזה בין גורמי האופוזיציה ובראשם הארגונים האסלאמיים השלכות הן בסוריה והן במערב. מעקב אחר אופן התפתחות המערכה בין הארגונים עשוי לסייע גם לישראל להיערך טוב יותר לקראת האיום הצפוי לה מנוכחותם ופעילותם של כשלושים אלף פעילי ג'יהאד עולמי על מפתן גבולותיה, ומהווה לדברי ראש אמ"ן, אביב כוכבי, את אחד מארבעת האיומים המרכזיים לביטחונה הלאומי של ישראל בשנה הקרובה.
בימים אלה מתנהלת פעילות בינלאומית ערנית סביב שלוש הערים: סוצ'י, בה צפויה להתקיים אולימפיאדת החורף; קייב, בירת אוקראינה, בה מתחוללת פעילות מחאה אנטי ממשלתית רחבה וז'נבה (מונטריי), בה מתנהלת הוועידה לפתרון המשבר בסוריה. בשלושה אירועים אלה, שאינם קשורים ישירות והמתבצעים, במקרה, בעיתוי סמוך, ניתן לזהות מכנים משותפים בעלי משמעויות חשובות לאינטרסים רוסיים. בחינה קרובה יותר של האירועים תאפשר להבחין בקשר שבין השלושה על רקע יעדיה ואתגריה של רוסיה בזירה הבינלאומית בעיתוי הנוכחי, בכלל ובמזרח התיכון, בפרט.
המאמר דן במשמעויותיהם המדיניות והאסטרטגיות של האתגרים הצפויים לישראל. הניתוח מדגיש את הצורך בהכרעות לגבי ההתמודדות עם תכנית הגרעין האיראנית, הסוגיה הפלסטינית ומערכת היחסים עם מדינות ערב, וכל זאת בהתחשב בזיקה ההדדית בין הסוגיות השונות והמדיניות שתינקט לגביהן. בשנת 2013 התקרבה ישראל למיצוי האופציה של דחיית החלטות, ואולם מחיר ההימנעות מהחלטה נעשה גבוה מהסיכון שבקבלתן – מה גם שהתנאים האזוריים, שהיטיבו מבחינת ישראל את מאזן הכוחות בינה לבין שכנותיה, מאפשרים לה ליטול סיכונים שאל היה לה לקחת בעבר ולנצל הזדמנויות. בראש ובראשונה, מדיניות...
