ב-28 באוגוסט אימצה מועצת הביטחון את החלטה 2539 (2020) לחידוש מנדט יוניפי"ל, כוח האו"ם הזמני בלבנון, לשנה נוספת. ההחלטה קוראת לממשלת לבנון לאפשר ליוניפי"ל חופש גישה לאתרי המנהרות ולכל אורך הקו הכחול, דורשת מיוניפי"ל לדווח במהירות על אירועים חריגים, וממזכ"ל האו"ם להציג תכנית לשיפורים בכוח. הודעת משרד החוץ הישראלי מבטאת את מגבלות ההישג: "כעת המבחן… של ממשלת לבנון ויוניפיל ליישם את כל דרישות ההחלטה", כלומר כל שיפור בפועל תלוי ברצונו של יוניפי"ל, שנזהר מכך עד היום, ובממשלת לבנון, שהיא חלק...
החלטת מועצת הביטחון לדחות את הצעת ההחלטה האמריקאית להאריך את האמברגו על מכירות אמל"ח לאיראן, שתוקפו עומד לפוג ב-18 באוקטובר, ממחישה את בדידותו של הממשל. זאת, על רקע מורת הרוח מצעדיו החד-צדדיים והקרע העמוק בינו לבין בנות בריתו המסורתיות באירופה. הממשל מתכוון לדרוש עתה מהמועצה להפעיל את הסעיף שיחזיר (snapback) את כל הסנקציות וההגבלות שהוטלו על איראן בעבר ובוטלו לאחר גיבוש הסכם הגרעין. מימוש הדרישה האמריקאית הנו בעיקרו סוגיה פוליטית יותר ממשפטית, שכן רוסיה וסין, הטוענות כי אין לארצות הברית סמכות לקדם צעד זה לאחר פרישתה מהסכם...
כמדי אוגוסט, נכנסים הדיונים במועצת הביטחון של האו"ם על הארכת המנדט של כוח יוניפי"ל בלבנון לישורת האחרונה. השנה מתנהלים הדיונים בצל מתיחות ביטחונית חריגה בגבול הצפון וסיכול פיגוע חזבאללה בהר דב, ויותר מכך בצל הפיצוץ בנמל בירות, שחולל אלפי אבדות והרס נרחב בעיר, ובהמשך הביא לנפילת ממשלת לבנון. המתיחות הביטחונית המחישה היטב את הפערים במשטר הביטחון בדרום לבנון ובמנדט יוניפי"ל, אולם בעקבות הפיצוץ בבירות מתמקדת הקהילה הבינלאומית בעיקר בסיוע ללבנון, בניסיון לייצבה, ולקדם בה רפורמות שלטוניות. במקביל פחתו משמעותית הקשב...
במכון למחקרי ביטחון לאומי נערך משחק מלחמה שנועד לבחון את ההשלכות של החלת הריבונות (סיפוח) על שטחים ביהודה ושומרון. בעקבות החלטת ממשלת ישראל להחיל ריבונות של גושי ההתיישבות בעוטף ירושלים בהיקף מצומצם, הכריז נשיא הרשות הפלסטינית על כינון מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67'. החלת הריבונות לא זכתה להכרה של מדינות העולם, למעט ארצות הברית, ולעומת זאת רובן הכירו במדינה פלסטינית. מייד נרשם רצף אירועים מסלימים בזירה הישראלית-פלסטינית, ואף מעבר לה.
מהלך הסיפוח החזיר את הבעיה הפלסטינית למרכז הבמה, לאחר שבעשור האחרון עלה בידי ישראל לדחוק את...
בשנת 2020 מלאו 70 שנה לתחילת פעילותה של אונר״א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב), המטפלת בפליטים פלסטינים החיים ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירדן, בסוריה ובלבנון. מאז הקמת הסוכנות, המופעלת מכוח מנדט הניתן לה על ידי העצרת הכללית של האו״ם, לא הצליחה אונר״א להביא לשיקום אמיתי של פליטים פלסטינים ולהקטנת מספרם שעלה מכ־700 אלף ערב הקמתה של מדינת ישראל לכ־5.5 מיליון פליטים בשנת 2020. השפעות הטלטלה האזורית על הפליטים הפלסטינים, הקיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, הפיצול בזירה הפלסטינית, המצוקה ההומניטרית...
ממשלה חדשה בישראל תצטרך לבחון את תקפותן של מוסכמות רבות, שהנחו את מדיניות החוץ הישראלית בשני העשורים האחרונים. בין הנושאים שעל הפרק: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון – בפרט בתחום האנרגיה ובהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היחסים עם ארצות הברית, ובין היתר השלכות התחרות בין סין לארצות הברית על מערכת הקשרים; היחסים עם האיחוד האירופי ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים בכלל. המלצה נוספת היא לחזק את מעמדו של משרד החוץ כבעל תפקיד בהתוויית המדיניות בתחומים מרכזיים אלה.
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
כיצד ייראה העולם בעוד שנה, ואיך תשפיע מגפת הקורונה על המזרח התיכון? מאמר זה מציג ארבעה תרחישים אפשריים: "המשך" – שבמסגרתו, לאחר עצירה זמנית של כמה חודשים, יתחדשו המגמות הגלובליות והאזוריות המוכרות מהעידן שלפני הקורונה; "מהפך" – שבו יתחולל שינוי יסודי בדפוסים שאפיינו את החיים בתקופה שקדמה למשבר והעולם ייערך לקראת סדר עולמי אי-ליברלי בהנהגת סין; "פירוק" – שבו כל השחקנים הגלובליים ייצאו מהמשבר חבולים והמבנה הרופף של המערכת הבינלאומית יתפרק לכאוס, שיתבטא בין היתר גם בגל חדש של טלטלה במזרח התיכון;...
ב-5 באפריל נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) משחק מלחמה (סימולציה), באמצעות ZOOM, שדימה התפרצות נרחבת של מגפת קורונה בעזה, שגרמה למאות מתים. מטרתו הייתה לבחון את ההשלכות האירוע, לאבחן תגובות של הגורמים הרלוונטיים/השחקנים, ולגבש המלצות למדיניות ישראלית בהתאם. לישראל אין דרך למנוע את התפשטות המגפה בעזה, אך באפשרותה לנקוט צעדים שירככו את חומרת המצב. להלן תיאור המשחק, עמדות ופעולות השחקנים והמלצות למדיניות. בין העיקריות שבהן: על ישראל להקדים ולהעביר סיוע רפואי חיוני לרצועה, לכונן קשר עם ארגון הבריאות העולמי וגורמי סיוע אחרים כדי...
לא יהיה זה מופרז לומר שמאז מלחמת העולם השנייה לא עמדו חלקים כה גדולים של אוכלוסיית העולם בפני משבר רב-מערכתי ובעל השלכות חמורות וארוכות טווח, כזה המתרחש מאז התפרצות נגיף הקורונה. כבר בימיה הראשונים של התפשטות הנגיף התברר, שעל אף שהעולם הכיר בסכנות של מלחמה גרעינית, כימית וביולוגית, ואף אימץ אמנות שתכליתן להגביל את ייצור ותפוצת אמצעי הלחימה מסוגים אלו, אין הוא ערוך להתמודד בשיתוף פעולה אזורי ובינלאומי עם אסונות טבע, כגון התפרצות מגפה עולמית. על מדינות, וישראל בתוכן, פרט להכלת המשמעויות המידיות וארוכות הטווח של המשבר הנוכחי, גם לאמץ...
לאחרונה פרסמה מועצת הביטחון את הדו"ח העתי שלה על החלטה 1701 (2006). בצל תקריות ביטחוניות חמורות ואתגרים פוליטיים בלבנון, ולצד נוסחים מסורתיים, בולטים בדו"ח כמה חידושים הראויים לציון: עיסוק נרחב ומפורט יחסית בהגבלת חופש התנועה והגישה של כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון, חשיפת תפקידם הפעיל של ממשלת לבנון וצבאה בהפרת 1701 ובהפרעה למימוש מנדט כוח האו"ם, הפקרת לבנון את חובתה כמדינה המארחת להגן על חיילי יוניפי"ל מהתנכלות ומפגיעה, וכן כמה מאפיינים של המערכה שמנהל חזבאללה לשיתוק וסימוא יוניפי"ל: תפקידו המבצעי של...
בחודש אוקטובר הציג הממונה מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם לענייני חופש דת או אמונה, בפני העצרת הכללית של האו"ם, דוח שהוקדש לתופעת האנטישמיות. ניתן לראות בדוח מאמץ מקיף להתמודד עם התופעה בקנה מידה עולמי. ממצאיו ומסקנותיו מעוגנים בנתונים שנאספו בפרק זמן של שלושה חודשים במהלך שנת 2019 (מארס עד מאי), והוא מתבסס על מידע שנאסף משחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים כאחד. עד כה בחר הממסד הישראלי להתעלם מהדוח כמעט לגמרי, בעוד ארגונים יהודיים מרחבי העולם אימצו אותו. נכון תעשה ישראל אם תשאף להציג בפני האו"ם עובדות מבוססות ואת הנרטיב שלה...
