הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
הדינמיקה שלוותה את תגובת הנשיא דונלד טראמפ לפרסום הדו"ח השנתי של הערכת האיומים מטעם סוכנויות המודיעין האמריקאיות וקודם לכן ההתפתחויות סביב החלטתו של הנשיא טראמפ להוציא הכוחות מסוריה משקפות את דרכי הפעולה השכיחות כיום של הנשיא טראמפ אל מול ממשלו. תהליכים המתקיימים בשני מסלולים מקבילים: מצד אחד, הנשיא טראמפ מוביל באמצעות ציוצים בטוויטר מדיניות התואמת לגישתו על פי העניין; מצד שני, מערכות הממשל האחרות פועלות כדי להבטיח בקרת נזקים וניסיון לתת מענה ראוי למשמעויות הגיאופוליטיות הנגזרות מההחלטות של הנשיא. צפוי כי הלחצים הפנימיים שמולם...
הספרות המחקרית מתעדת ומנתחת את הדרך בה ארגונים אסלאמיים קיצוניים מנצלים את הטכנולוגיה המודרנית כדי לגייס לשורותיהם אנשים חדשים שעמדותיהם קיצוניות. ניתוח זה של המתרחש מאחורי הקלעים מחמיץ ניתוח לא פחות חשוב של המתרחש בחזיתם, כלומר, כיצד ומדוע מצליחים כלי התעמולה והגיוס הווירטואליים לשכנע אוכלוסיות שלמות בחברה המערבית ומדוע אנשים הופכים לקיצוניים למרות שהם חיים בדמוקרטיות יציבות וחופשיות?
מאמר זה משלב מרכיבים של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית (ובמיוחד את המושג "המלחמה הקוגניטיבית הראשונה" שטבע גבי סיבוני) ושל הטכנולוגיה הווירטואלית...
כל אחת משמונה שנות מלחמת האזרחים בסוריה התאפיינה בתופעה או במגמה מרכזית, שהשפיעה על התפתחותה של המערכה ועל עתידה של המדינה. מה שהחל במרד אזרחי ב־ 2011 התפתח בשנים 2013-2012 ללחימה של ארגוני מורדים נגד המשטר בראשות הנשיא בשאר אל־אסד, שלצידו התגייסו בעלי בריתו איראן וחזבאללה. בשנת 2014 נמשכה מגמת ההתפצלות של המורדים לקבוצות רבות בעלות מאפיינים עדתיים ודתיים מובחנים, תוך התגברות הדומיננטיות בשדה הקרב של ארגוני סלפייה־ג'האדייה, ובראשם 'המדינה האסלאמית'. כך נוצרו בסוריה קבוצות לוחמות נבדלות, בעלות גישות שונות לגבי זהותה של סוריה ביום...
עבור ארצות הברית, לה יש עדיין אינטרסים במזרח התיכון, יציאה חפוזה של כוחותיה מסוריה תחליש את השפעתה על תהליכים באזור ותצמצם את מרחב התמרון שלה מול האתגרים הקיימים. הממשל האמריקאי מותיר את בעלי בריתו עם סימני שאלה לגבי יכולתה של ארצות הברית לגבות את מדיניותם, כמו גם מגביר את המוטיבציה של איראן לביסוס ולחיזוק אחיזתה והשפעתה במרחב. ישראל נותרה לבדה במערכה נגד התבססות איראן בסוריה, ולכל היותר תזכה לגיבוי מדיני מצד ארצות הברית בניהול המאבק.
לאחרונה נשמעת טענה מפי גורמים בכירים בממסד הביטחוני כי איום הטרור הנוכחי באירופה הוא חסר תקדים. המאמר מבקש לבחון טענה זו על רקע גלי הטרור שפקדו את יבשת אירופה בחמשת העשורים האחרונים, ולנוכח מאפייני האיום הנוכחי והמענה שנדרש לו. איום הטרור הנוכחי במדינות היבשת בשנים האחרונות נשקף בעיקר מצד אירופים מוסלמים או מתאסלמים בוגרי המלחמות בסוריה ובעיראק, שהצטרפו לשורות 'המדינה האסלאמית' והפנימו את רעיונותיה ואת דרך התנהלותה. בפעילות זו משתתפים גם תושבים אירופים רבים שלא היגרו למזרח התיכון והשתתפו בלחימה, ולצידם גם מהגרים הפועלים בהשראת...
מזכר זה ממפה, סוקר ומנתח את הסוגיות הבוערות עמן מתמודדת הקהילה האירופית בעשור האחרון. חמישה עשר המאמרים בקובץ זה מציגים את ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של סוגיות אלה ומספקים תובנות אשר למשמעויות הנגזרות מהן.
מכנס הביטחון השנתי במינכן עולה תמונה מאתגרת של סביבת הביטחון העולמית, שעיקרה השפעות עומק מואצות של אקלים, כלכלה, חברה וטכנולוגיה, תחרות ויריבות מורכבת בין המעצמות, ומשבר דחוף וחמור בקוריאה. סכנת העימות הגרעיני בקוריאה היא בליבת תשומת הלב העולמית. המזרח התיכון הוא מוקד קשב משני לקהילה הבינלאומית, ובעיקר לארצות הברית, שרוב מעייניה נשאבים כעת למזרח אסיה, ומידת עניינה והשפעתה על הזירות הקרובות לישראל, בדגש על סוריה ולבנון, מוגבלת. עם זאת סוריה הפכה מזירת מלחמת אזרחים לזירה בה המעצמות ומדינות שכנות פועלות ישירות ועם פוטנציאל להתנגש בניהן....
ההתפתחויות הצבאיות האחרונות במלחמת האזרחים והשלוחים בסוריה, שהחלה לפני שבע שנים, מצביעות כי המלחמה מצויה בפתחו של שלב חדש. החסם העיקרי להסדרה פוליטית הוא העובדה שהתנאים שהציתו את מלחמת האזרחים מלכתחילה, ואת היריבויות שעזרו להנציח אותה, כולל ההתערבות של שחקנים מבחוץ, עודם שרירים וקיימים. מציאות זו, שבה רבים מהאינטרסים של השחקנים השונים מתנגשים, מבטיחה את המשך החיכוכים והעימותים. ישראל צרכה להתארגן לבאות בהרחבת שיתוף הפעולה עם ארצות הברית וירדן, תוך שמירה על הדיאלוג האסטרטגי עם רוסיה.
המתיחות בין ארצות הברית לבין טורקיה בעקבות המבצע הטורקי 'ענף הזית' בעפרין, שבצפון-מערב סוריה, מביאה לשיאה את ההידרדרות שחלה בשנתיים האחרונות ביחסים בין שתי המדינות. בעוד היעד המרכזי של האסטרטגיה האמריקאית בסוריה ממשיך להיות מניעת חזרתה של המדינה האסלאמית לשטחים ששליטתה בהם חוסלה, טורקיה צפויה להמשיך ולחתור להשגת יעדיה מול הכורדים ביום שאחרי המדינה האסלאמית. מציאות רגישה ונפיצה תמשיך לאפיין את ההתנהלות של כלל הצדדים בצפון סוריה גם בחודשים הקרובים. הידרדרות נוספת, ובוודאי עימותים צבאיים בין כוחות אמריקאים לטורקיים, יקשו מאוד על ארצות...
מסימנים ראשונים ומדברי שר ההגנה האמריקאי מתקבל הרושם, שעד כה איראן טרם הפעילה את המסדרון היבשתי דרך עיראק לסוריה ולבנון בהיקף משמעותי. יש להניח שאיראן מכירה בכך שבהפעלת הציר היבשתי כרוכים יתרונות, אך גם חסרונות, הקשורים בחשיפתו לתקיפות מצד ארצות הברית, ישראל וגורמים סונים ובנוכחות הצבאית האמריקאית בצפון סוריה. ככל שאיראן תעריך שחסרונות אלה הם משמעותיים, ואולי עולים על היתרונות, היא עשויה לצמצם את שימושה במסדרון, ולהיפך. השיקול האיראני בעניין זה יושפע במידה רבה מהתנהלותן של ארצות הברית וישראל מול הפעלת הציר.
מצבה האסטרטגי של ישראל הוא מהטובים לאורך 70 שנות קיומה, אך שולי הביטחון צרים ולסיכוני ההסלמה חוקים משלהם. ישראל אינה יכולה לנוח על 'זרי הדפנה' ולצפות כי ללא מהלכים מעצבים ניתן לשמר את המצב האסטרטגי המשופר. מומלץ למצות את ההזדמנויות האסטרטגיות הנובעות ממנו, כמו גיבוש קואליציה דואלית רחבה – גם מול הטרור הג'האדי וגם לבלימת ההשפעה השלילית האיראנית בעיקר בזירה הצפונית. בד בבד, זו העת לקדם מהלכי היפרדות מהפלסטינים ולהסיר את האיום הקיומי מהלקסיקון הלאומי.
