מלחמת רוסיה – אוקראינה, הנמשכת כבר קרוב לשנתיים וחצי, היא אירוע מכונן, ולא רק משום עצימותה ומשך הזמן שלה, שלא היו כמוהם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. באים בה לידי ביטוי המאבק על ההגמוניה הגלובלית, עוצמתם הגוברת של גורמים לא-מדינתיים ובינלאומיים, והתפתחותם של כלים חדשים, צבאיים ולא-צבאיים, באמצעותם מבקשים הצדדים להכריע את המערכה.
למלחמה באוקראינה יש השפעה של ממש גם על ישראל, שנקטה ביחס למלחמה עמדה מהססת ומתחמקת. היא השפיעה על התנהלותן של מדינות באזורנו, על התהוותו של "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, ועל עליית מעמדם של מוסדות...
אחד מרכיבי העוצמה של ישראל הוא החיבור שלה למערכת הבינלאומית. חיבור זה נתון תחת סכנה. ישראל נמצאת בעיצומה של מערכה המתנהלת נגדה בזירה הבינלאומית, שחורגת בעוצמתה, הן בהיקפה והן בחומרתה, מהמתקפות המדיניות, התקשורתיות והציבוריות עליה, אשר התעוררו על רקע ובגין מבצעים צבאיים קודמים שניהלה. כתוצאה ממערכה זו ניכרת תופעת דמוניזציה של ישראל והתדרדרות במעמדה הבינלאומי. כשלון של ישראל להתמודד בהצלחה עם מערכה זו עלול להשליך על הכלכלה והביטחון הלאומי שלה, לפגוע בהשגת יעדי המערכה הצבאית, ולהסיגה לאחור בכל המישורים. כדי לבלום את המערכה נדרש שינוי...
היחסים בין הממשל האמריקאי לממשלת ישראל נקלעו למשבר שבא לידי ביטוי במישורים שונים, וביניהם הימנעות ארצות הברית במועצת הביטחון מהחלטה להפסקת אש והתבטאויות ביקורתיות מצד בכירי הממשל. ישראל נתונה גם תחת לחצים מדיניים מצד בעלות ברית אחרות, כולל מדינות אירופה, הכוללים הטלת מגבלות על אספקת אמל"ח לישראל או שקילת הגבלות כאלו. בנוסף, ישראל נחשפה לראשונה בתקופה האחרונה לסנקציות אישיות נגד אזרחים ישראלים בגין התנהלותם האלימה ביהודה ושומרון. השימוש כלפי ישראלים בצעד זה, שהופעל עד כה בעיקר נגד אזרחי מדינות סוררות דוגמת רוסיה, סין ואיראן, הוא...
ב-26 בינואר נתן בית הדין הבינלאומי לצדק (להלן – ביה"ד) את החלטתו בבקשת דרום אפריקה לסעדים זמניים במסגרת ההליך שיזמה נגד ישראל בסוף חודש דצמבר 2023, בטענה להפרת האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע רצח עם (אמנת הג'נוסייד). ביה"ד לא קיבל את בקשת ישראל לדחות את התביעה על הסף והורה על מספר צווים זמניים, שיהיו בתוקף עד מתן פסק הדין הסופי בהליך, שצפוי להימשך מספר שנים. עם זאת, נדחתה בקשתה המרכזית של דרא"פ להוציא צו המורה לישראל להפסיק לאלתר את הלחימה ברצועת עזה.
אמנת הג'נוסייד אוסרת על רצח עם, המוגדר במסגרתה כמעשים...
בדיון המתנהל על אודות מהות והיקף החובות שיש לישראל מול האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה ניכר בלבול רב ועולות שאלות: האם מדובר בשטח כבוש? האם מותר למנוע אספקת חשמל? האם מותר להטיל מצור? האם חייבים לאפשר כניסת סיוע הומניטרי? האם מותר להודיע לאזרחים לעזוב אזורי קרבות? מטרת מאמר זה היא לעשות סדר בנושא בהתייחס לסוגיות הבאות: טענות כי רצועת עזה היא שטח כבוש על ידי ישראל; איסור הרעבה; החובה לאפשר מעבר סיוע הומניטרי; הכללים החלים על הטלת מצור ואלה החלים על הודעה לאזרחים לעזוב אזורי קרבות.
על רקע מתקפת חמאס על יישובי הנגב המערבי והמלחמה המתנהלת בעקבותיה ברצועת עזה, עולות תהיות לגבי תחולת החוק הבינלאומי על המתרחש. מאמר זה מבהיר את עקרונות החוק הבינלאומי הרלוונטיים בהיבטים מהותיים שונים לאירועים – הן מתקפת חמאס והן המלחמה ברצועה.
בבוקר שבת שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתח ארגון חמאס במתקפת פתע רצחנית נגד ישראל. בסדרה של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות הובילה המתקפה ליותר מ-1,300 נרצחים, רובם המכריע אזרחים, מעל 3,300 פצועים, וכ-150 שבויים וחטופים. המספרים עדיין מתעדכנים. קורבנות המתקפה הם ישראלים, אולם יש להתייחס אליה כאילו נעשתה נגד האנושות כולה. האכזריות שליוותה את המתקפה והזוועות שבוצעו במהלכה מפרים את הקודים האנושיים הבסיסיים ביותר, ומאיימים לא רק על השלום והביטחון של ישראל אלא של העולם החופשי כולו.
השבוע מתקיים הדיון בבג"ץ בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה, שבו צומצמה סמכות בתי המשפט לדון בסבירותן של החלטות הממשלה והשרים. העותרים והיועצת המשפטית לממשלה טוענים כי יש לפסול את התיקון, הן בשל פגמים בתהליך החקיקה והן בשל הפגיעה שלו בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים. הממשלה והכנסת, מנגד, אוחזים בעמדה כי אין לבית המשפט סמכות לפסול תיקון לחוק יסוד, וודאי שלא במקרה דנן, שבו מדובר בביטול עילת ביקורת אשר אינה קיימת ברוב המדינות האחרות. מוקדם להעריך מה יפסוק בית המשפט. פסק הדין יכול להינתן עד אמצע חודש ינואר, ועשוי אף להתייתר אם תושג פשרה...
בשבעת החודשים שעברו מיום הקמתה הובילה הממשלה, יחד עם יתר חברי הקואליציה, שורה של מהלכים: בחקיקה, בהחלטות תקציביות, במינויים ובשינויים פרסונליים, שפגעו במעמד הנשים בישראל. פגיעה זו בעייתית לא רק ברמה הערכית המהותית, אלא היא גם בעלת השלכות מסוכנות על יציבותה של המדינה, כלכלתה וביטחונה הלאומי.
בחודש מארס הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ובכירה בממשלתו, בגין חשד לביצוע פשעי מלחמה של גירוש בלתי חוקי והעברה אסורה של ילדים מאוקראינה לשטחי רוסיה. מדובר בצווי המעצר הראשונים שהוצאו בבית הדין במסגרת חקירת העימות בין המדינות, וצפוי כי בעתיד ייפתחו הליכים בגין ביצוע פשעים נוספים. מדובר במהלך דרמטי, העשוי להשפיע על עתידו של בית הדין באופן ניכר. בנוסף, להליך פוטנציאל השפעה רחב הכולל את העמקת הבידוד של פוטין והגבלת תנועתו, הגברת התמיכה העולמית באוקראינה וכן משמעות למגעים עתידיים להפסקת אש בין...
על רקע ההצעות לשינויים בנוגע למערכת המשפטית וליחסים בינה לבין הממשלה והכנסת, מאמר זה מבקש להניח על סדר היום את הטיעון המרכזי והחשוב לפיו פגיעה בעצמאות שיפוטית ובפיקוח אפקטיבי על הממשלה – כפי שמסתמנת מהיוזמות הפוליטיות האחרונות – יש בה כדי להביא לפגיעה קשה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. לשם כך ייבחן תחילה האם ועד כמה משפיעים עצמאות בתי המשפט והפיקוח שלהם על רשויות השלטון על הביטחון הלאומי של ישראל; לאחר מכן ייסקרו העמדות השונות בשאלה האם בית המשפט הפר את האיזון הראוי בין רשויות השלטון; ובהמשך ייבדקו ההצעות לשינויים במערכת המשפט,...
