אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – חיזוק יחסי הנורמליזציה ומינוף הסכמי אברהם למערכות יחסים נוספות. טיפוח קשרים שקטים עם מדינות היושבות על הגדר | המצב הנוכחי – שיקולים שונים של כל מדינה באשר למידת הנכונות להתקדם ביחסים עם ישראל. מעצבים מרכזיים קובעים את יכולת ההתקדמות ואת תקרת הזכוכית |אתגרים אפשריים לאסטרטגיה הישראלית – סוף (טבעי) לתקופת ירח הדבש, פוטנציאל לא-ממומש, מדיניות הממשלה החדשה, תסכול של מצרים וירדן | הפער באסטרטגיה הישראלית – תפיסה של "מה שהיה הוא שיהיה" –לינאריות חיובית; אי-הבנה מלאה של השפעת המדיניות כלפי...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
שורה של אירועים והתפתחויות בירדן ובסביבתה הקרובה מעוררים סימני שאלה אשר ליציבות המשטר בממלכה, וגם דאגה בישראל. שאלה זו נובעת מהשפעתו האפשרית של המשבר הכלכלי המתרחש בירדן, במיוחד בקרב החברה השבטית ההאשמית, שהיא בסיס התמיכה המסורתי במוסד המלוכה, ומתגובתה לרפורמות שהמלך מתכוון ליישם בשיטת הבחירות לפרלמנט; מההתגרות החזיתית של גורמים ירדנים שונים במוסד המלוכה; וכן מתפניות במדיניות האזורית של ירדן, במיוחד מול סוריה. יציבות המשטר ההאשמי הייתה ונותרה אבן חשובה במעטפה החיצונית של ביטחון ישראל. לכל שינוי משמעותי באוריינטציה המדינית-ביטחונית של...
המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל.
המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...
בוועידת הפסגה המקוונת שדנה בשינויי אקלים, אשר ערכה ארצות הברית ב-22 באפריל 2021, שב וציין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, את היעד הרשמי: הגעה עד סוף העשור הנוכחי לייצור 30 אחוזים מהחשמל ממקורות מתחדשים. בשעה שהתקדמות נוספת בטכנולוגיות חדשניות – וביניהן לכידת פחמן ומימן, אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה סולארית – היא ללא ספק הכרחית על מנת שישראל תעמוד ביעדים הלאומיים שהציבה, הפיכת ישראל לכלכלה של אפס פליטות פחמן עד שנת 2050 כבר מחייבת שיתוף פעולה עם שכנותיה בתחומים מרכזיים וביניהם מים ואנרגיה סולארית. מיזם חיבור הדדי בין ירדן,...
סיבוב הפרסה שעשה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שבתחילת אפריל הורה לסרב לבקשת ירדן לתוספת של שלושה מיליון מטר מעוקבים מים וחזר בו עקב לחץ ציבורי, משקף את אחד הכשלים במערכת היחסים הבילטרלית ואת היעדר החשיבה האזורית מצד ישראל. לממשלת ישראל שתוקם, גם אם כהונתה לא תארך זמן רב, מומלץ לקיים דיון אסטרטגי על אודות מערכת יחסיה עם ירדן וכיצד ניתן למנף את המשולש שרכיביו הם מים-אנרגיה-היערכות לקראת "המהפכה הירוקה", על מנת לקדם שיתוף פעולה אזורי בונה, לתועלת כל הצדדים המעורבים.
במלאת עשור לטלטלה האזורית נמשך המאבק על דמותו של המזרח התיכון, המתנהל בשני מרחבים: על הסדר האזורי, בין ארבעה מחנות השואפים להשפיע ולקדם את האידיאולוגיה והאינטרסים שלהם; ובתוך המדינות, בין שליטים לציבורים, סביב בעיות יסוד כלכליות וחברתיות, וענייני זהות שלא נפתרו מאז 'האביב הערבי' ואף הועצמו. בשנת 2020 ניתן היה לזהות: ירידה בביטחון העצמי של הציר האיראני-שיעי; עלייה באגרסיביות של הציר שאותו מובילה טורקיה; שורת הסכמי נורמליזציה בין ישראל למדינות מהציר הסוני-הפרגמטי; ופעילות מוגבלת של מחנה הג׳האדיסטים. הקורונה נתנה למשטרים הפוגה והזדמנות...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
לקראת הבחירות לפרלמנט, האמורות להתקיים ב-10 בנובמבר, החליף מלך ירדן עבדאללה את ראש הממשלה ומינה לתפקיד את יועצו הקרוב, ד"ר בישר אל-חצאונה. הממשלה נשבעה אמונים בפני המלך ב-12 באוקטובר. לצד השינויים בממשלה ואלו הצפויים על פי תוצאות הבחירות שינה המלך גם את הרכב הבית השני, הסנאט, ובכך יושלם תהליך ריענון המערכת הפוליטית בממלכה. ואולם, גם המערכת החדשה הזו תצטרך להמשיך ולהתמודד עם בעיות רבות שנים, כלכליות בעיקר, שעשור של השלכות "האביב הערבי" ובנוסף מגפת הקורונה אך החריפן. אשר לישראל, ייתכן שההסכם בדבר מעבר מטוסים ישראלים...
ב-13 באוגוסט 2020 הוכרזה בחסות ארצות הברית פריצת דרך בדרך לכינון יחסים מלאים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. ההסכם מהווה חיזוק חשוב למחנה המתון והפרגמטי באזור, מול איראן והכוחות הרדיקלים השיעים והסונים. ומול הפלסטינים – ההסכם מסיר את סוגיית הסיפוח החד-צדדי מסדר היום ויוצר תנאי פתיחה משופרים למשא ומתן ולהסדר בעתיד.
