תמיכת קטאר בחמאס וההתנגדות החריפה של ישראל, מצרים וסעודיה לניסיון האמריקני לאפשר לקטאר תפקיד במאמץ להשגת הפסקת אש ברצועת עזה, עוררו דיון בנוגע להתנהלותה של קטאר בזירה האזורית והבינלאומית ובנוגע למעמדה, השפעתה ומניעיה. תמיכתה בארגוני טרור קיצוניים בסוריה, עיראק ולוב לצד תמיכה מופגנת באחים המוסלמים במצרים ובחמאס, מובילה אותה אל מעבר "לשיא ההצלחה". cנקודת הזמן הזו, מצליחה קטאר לערער את שלוותם של שחקנים אזוריים ומאיימת על אינטרסים חיוניים שלהם. אולם כוחה של האמירות אינו בלתי מוגבל. רבים לא מרוצים מהאקטיביזם, שלא לומר...
במהלך מבצע "צוק איתן" משתמש חמאס בשורה של אמצעי הסברה, בהם ערוצי הטלוויזיה אל-אקצא ואל-ג'זירה, אתרי אינטרנט, דפי פייסבוק ומסרונים. הללו משמשים במה להעברת מסרים לארבעה קהלי יעד עיקריים: הפנים-פלסטיני, הערבי, הבינלאומי והישראלי. המאבק על דעת הקהל ממלא תפקיד חשוב במאמצי חמאס לגייס תמיכה פנימית, ערבית ובינלאומית בפעולותיו, לעצב את תודעת המערכה בהתאם ליעדיו ולהשפיע על השחקנים הרלבנטיים לתוצאותיה.
ההשלכות של ריבוי שחקנים בעלי סדר יום שונה, המעורבים בעימות הנוכחי, כבר הביאו להתמשכותו. זאת משום הלחץ של קטר וטורקיה על חמאס שלא להיענות ליוזמת התיווך המצרית, לה ישראל נתנה את הסכמתה, וכן בשל הקושי של חמאס לקבל את התיווך המצרי לאור העוינות הגדולה בין הארגון לשלטון א-סיסי. הטלטלה שעבר העולם הערבי בשנים האחרונות הביאה לשחיקה חדה ביכולתו להתאחד אפילו אל מול מה שבעבר היה הנושא שהכי קל היה לגייס לגביו קונצנזוס – ביקורת כנגד ישראל בהקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מבצע 'צוק איתן' לא רק האיר בזרקור רב עוצמה מחלוקות בעולם המוסלמי אלא נדמה שהוא...
נוכחותם של הלוחמים הזרים בסוריה והסכנה שבחזרתם לארצות מוצאם עלולה להוות בעיה ביטחונית עבור מדינות רבות במרחב ומחוצה לו, ולו בשל מספרם הרב של הלוחמים ומספר המדינות הרב מהן הם מגיעים. קיימות עדויות על "בוגרי" סוריה המשתלבים בפעילות טרור בארצות מוצאם ובזירות לחימה במזרח התיכון, בהן פועלים ארגוני ג'יהאד עולמי, המתבססים על הניסיון הקרבי שצברו בסוריה. כך למשל נמסר על פעילות של "בוגרי סוריה" במצרים לאחר שהצטרפו לארגון 'אנצאר בית אלמקדס', הפועל בסיני נגד כוחות הצבא המצרי ונגד מטרות על גבול ישראל. ארגוני ביטחון מערביים...
על-פי כמה ידיעות שהתפרסמו בסוף חודש אפריל 2014, עומדת מצרים לחתום על עסקת נשק גדולה עם רוסיה, לרכש 24 מטוסי קרב מדגם MiG-35 – מטוס מסדרת ה-MiG-29 , המוגדר על ידי מפתחיו כמטוס מדור "++4". קשיים בקבלת נשק מארצות הברית הם אלה שמסבירים את פנייתה של מצרים לרוסיה שיש בה משום הפגנה בוטה של אי-שביעות רצון ההנהגה במצרים ממדיניותה של ארצות הברית כלפיה. עם זאת, הידיעות על עסקה זו מעוררות כמה תהיות שמוצגות במאמר. עבור ישראל, המשמעות האסטרטגית של עסקה זו – אם וכאשר תתממש – עשויה להיות משמעותית, עם החרפת העימות בין רוסיה למערב ודריסת...
הגעה לקונצנזוס במשפ"מ בסוגיות של ביטחון לאומי, נראית רחוקה לאור המשברים האחרונים, בוודאי כאשר הם מגיעים על רקע של תחרות בין-שבטית ומחלוקות טריטוריאליות רדומות. דווקא לאור האתגרים העומדים בפני המונרכיות במפרץ – המשא ומתן על הסכם קבע עם איראן, הטלטלה האזורית והספקות לגבי מחויבותה של ארצות הברית לביטחונן – נראה, כי הקושי של מדינות המפרץ הערביות להציג חזית מאוחדת גדול מאי פעם.
הסעודים אומנם מילאו עד כה את חלקם במשוואת היחסים בכל האמור לשוק הנפט העולמי. אולם, בית המלוכה הסעודי מודע לתחזיות לפיהן ארצות הברית עשויה להגיע לעצמאות אנרגטית, מה שעלול לשמוט את הבסיס לברית האסטרטגית בין המדינות. תפוקת הנפט בארצות הברית צפויה לעמוד על כ-10 מיליון חביות ביום ב-2016 – מעט יותר מהתפוקה הסעודית ב-2013. התוצאה, לאחר שבעים שנה, לפחות על הנייר, לאמריקאים חופש תמרון רב יותר בכל האמור לעיצוב מדיניותם במזרח התיכון.
הסכסוך הנוכחי בין מדינות המפרץ, המהווה את אחד האתגרים הקשים ביותר למשפ"מ מאז הקמתה ב-1981, מדגיש את רמת הכעס והתסכול מהמדיניות הקטארית באזור המפרץ ומעבר לו. סעודיה מאמינה, כי המדיניות והפעולות של קטאר מחלישות את המשפ"מ וגם מדינות ערביות חשובות אחרות כגון מצרים, המנסה לערוך בחירות לנשיאות ולפרלמנט ולסכם את התהליך הפוליטי שהחל עם הדחתו של הנשיא מוחמד מורסי ביולי שעבר. לפילוג בין מדינות המפרץ, הנסוב כאמור סביב תפקידו ומקומו של האסלאם הפוליטי, עלולות להיות השלכות גם עבור תפקידה ומעמדה של איראן.
השבועון האמריקאי ניוזוויק דיווח לאחרונה, בהתבסס על "מקור בכיר בקהילת המודיעין" בארצות הברית, כי סעודיה רכשה ב-2007 טילי קרקע-קרקע מסוג DF-21) CSS-5) מסין. בעבר הופיעו דיווחים בנושא אך המייחד את המידע שנחשף כעת הוא האישור שניתן לו ממקור רשמי, גם אם אנונימי, והעובדה כי העסקה הסעודית-סינית נעשתה הפעם בידיעת האמריקנים ובשיתופם. המניע הסעודי לרכישת הטילים הוא התקדמות תכנית הטילים האיראנית והגידול והשיפור בארסנל טילי הקרקע-קרקע של האחרונה. הטילים החדשים הם אומנם בעלי טווח קצר יותר מקודמיהם אך הם בעלי דיוק משופר, שמעניק להם ערך...
נראה כי בית המלוכה הסעודי, אם אינו תומך ישירות אזי מעלים עין מפעולות המטיפים והאופוזיציה הווהבית, כדי להפיק את הרווחים במאבקו בציר השיעי וכדי להבהיר לעולם ולסביבה האזורית, מבלי להצהיר על כך, כי לסעודיה היכולת לחולל תהליכים שליליים שיגבו בעתיד מחיר מכל השחקנים המעורבים.
"האביב הערבי" אולי פסח על ערב-הסעודית עד כה, אך עידן הרשתות החברתיות לא נעצר בשערי הממלכה. מ-2012 ואילך ניכרת צמיחה של 300% במספר הגולשים הפעילים. מספר המשתמשים בטוויטר וביו-טיוב בממלכה הוא הגבוה בעולם לנפש – כך עולה ממחקרים שפורסמו בחודשים האחרונים, אשר מלמדים שוב עד כמה "מחוברים" תושביה. לשם המחשה, כשליש מאזרחי ערב-הסעודית חברים כיום באופן פעיל ברשתות החברתיות. הגיל הממוצע נע בין 26 ל-55, כאשר מרבית המשתמשים הם גברים (87%) ומיעוטם נשים (13%).
ב-17 בדצמבר 2013 פורסם ב-ניו יורק טיימס מאמר יוצא דופן בחריפותו שכתב שגריר סעודיה בבריטניה, מוחמד בן-נוואף בן עבד אל-עזיז. המאמר עוסק במדיניות ממשל אובמה כלפי איראן וסוריה. עד כה התפרסמו בעיקר דיווחים וקטעי פרשנות, המצביעים על חוסר הנחת בסעודיה ממדיניות ממשל אובמה במזרח התיכון. אולם עתה, הממשל הסעודי כבר אינו נזהר ממתן ביטוי פומבי ורשמי למחלוקת שלו עם ארצות הברית בסוגיות הניצבות על סדר היום.
