בשנת 2020 מלאו 70 שנה לתחילת פעילותה של אונר״א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב), המטפלת בפליטים פלסטינים החיים ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירדן, בסוריה ובלבנון. מאז הקמת הסוכנות, המופעלת מכוח מנדט הניתן לה על ידי העצרת הכללית של האו״ם, לא הצליחה אונר״א להביא לשיקום אמיתי של פליטים פלסטינים ולהקטנת מספרם שעלה מכ־700 אלף ערב הקמתה של מדינת ישראל לכ־5.5 מיליון פליטים בשנת 2020. השפעות הטלטלה האזורית על הפליטים הפלסטינים, הקיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, הפיצול בזירה הפלסטינית, המצוקה ההומניטרית...
בעוד עיקר הדיון בנושא החלת הריבונות הישראלית בגדה המערבית מתמקד בהשפעותיה על היחסים עם ירדן והרשות הפלסטינית, על ישראל לתת את הדעת גם למשמעויות המהלך על הקשרים עם מצרים. מצרים נטתה לפרש הצהרות בישראל בדבר סיפוח חד-צדדי כ"ספין" בחירות, אלא שמאז חתימת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן השתנתה הגישה בקהיר, שהחלה לפעול כדי להניא את ישראל וארצות הברית ממימוש המהלך. אם ייצא הסיפוח לפועל, תידרש מצרים להכריע בין צעדי תגובה נגד ישראל בזירה הערבית והבינלאומית לבין פגיעה ישירה ביחסי השלום בין המדינות. על סמך התנהלות מצרים בעבר,...
ממשלה חדשה בישראל תצטרך לבחון את תקפותן של מוסכמות רבות, שהנחו את מדיניות החוץ הישראלית בשני העשורים האחרונים. בין הנושאים שעל הפרק: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון – בפרט בתחום האנרגיה ובהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היחסים עם ארצות הברית, ובין היתר השלכות התחרות בין סין לארצות הברית על מערכת הקשרים; היחסים עם האיחוד האירופי ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים בכלל. המלצה נוספת היא לחזק את מעמדו של משרד החוץ כבעל תפקיד בהתוויית המדיניות בתחומים מרכזיים אלה.
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
השכונות הערביות במזרח ירושלים עלולות להיות מוקד לתחלואה ניכרת בנגיף הקורונה, בכלל זאת במהלך חודש הרמדאן ותוך סיכון של התפשטות לכלל העיר. לנוכח סכנה זו, ועל רקע ההזנחה הבסיסית בשכונות העיר המזרחיות, פנו הרשויות הישראליות לטיפול במגפה במזרח העיר, אמנם תוך חיכוך עם גורמי הרשות הפלסטינית, בעיקר בכפר עקב שמחוץ לגדר. העיכוב בטיפול במגפת הקורונה במזרח העיר גרר האשמות מצד הרשות הפלסטינית בדבר ניצול ישראלי של נסיבות אלה לקידום כוונות לרוקן את האזור מתושביו הפלסטינים ולספח שטחים, על פי "תוכנית טראמפ". ואולם, בה בעת מתקיים שיתוף פעולה...
מאמר זה מתמקד ברעיון, אפילו הכוונה, למצות את מה שנתפס כהזדמנות לכאורה, לקדם את החלת הריבונות הישראלית על שטחים ביהודה ושומרון. בקרב קבוצת אינטרס השואפת להחיל מהלך זה, ובראשן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוררת תחושה כי בנסיבות הנוכחיות, כל עוד הנשיא דונלד טראמפ מכהן כנשיא ארצות הברית וחותר להטביע את חותמו על ההיסטוריה, וכן בחסות משבר הקרונה, בעוד מנהיגים בעולם טרודים בהתמודדות מול הנגיף, יש לישראל הזדמנות שלא הייתה בעבר, ואולי גם לא תשוב בעתיד הקרוב, להחיל ריבונות ישראלית על שטחי ההתנחלויות. החלת הריבונות באופן חד צדדי בשטחי יהודה...
יוזמה לשחרור אסירים שהעלה יו"ר חמאס ברצועת עזה, יחיא סנואר, מתוך חשש להתפרצות מגפת הקורונה ברצועה, וכן רצון לחזק את אמון הציבור בארגון ולהוכיח שליטה במצב, יצרה הידברות בלתי ישירה בין ישראל לארגון. אפשר שהידברות זו תוביל למהלך הסדרה נרחב יותר. על ישראל לא להסתפק במידע על אודות האזרחים וגופות החיילים המוחזקים ברצועה, אלא לחתור להחזרתם ובד בבד לפעול לקיבוע מציאות ביטחונית טובה יותר ביום שאחרי משבר הקורונה.
סגן נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביידן צפוי להיות המועמד הדמוקרטי בבחירות לנשיאות בנובמבר 2020. ביידן ינסה ככל הנראה לתמרן בין שמירה על בסיס הבוחרים שלו מהמרכז הפוליטי, לבין ניסיון לגייס את תמיכת האגף הצעיר והאקטיביסטי יותר של המפלגה הדמוקרטית, וזאת באמצעות ויתורים במדיניות הפנים על פני מדיניות החוץ. סגן הנשיא לשעבר הוא תומך ותיק של ישראל, אך אם יצליח לנצח בבחירות, סביר להניח שתתעורר מתיחות בינו לבין ממשלת ישראל סביב שני נושאים עיקריים: הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואיום הגרעין האיראני. טוב תעשה ממשלת ישראל אם תיזום פנייה לביידן וליועציו...
כיצד ייראה העולם בעוד שנה, ואיך תשפיע מגפת הקורונה על המזרח התיכון? מאמר זה מציג ארבעה תרחישים אפשריים: "המשך" – שבמסגרתו, לאחר עצירה זמנית של כמה חודשים, יתחדשו המגמות הגלובליות והאזוריות המוכרות מהעידן שלפני הקורונה; "מהפך" – שבו יתחולל שינוי יסודי בדפוסים שאפיינו את החיים בתקופה שקדמה למשבר והעולם ייערך לקראת סדר עולמי אי-ליברלי בהנהגת סין; "פירוק" – שבו כל השחקנים הגלובליים ייצאו מהמשבר חבולים והמבנה הרופף של המערכת הבינלאומית יתפרק לכאוס, שיתבטא בין היתר גם בגל חדש של טלטלה במזרח התיכון;...
ב-5 באפריל נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) משחק מלחמה (סימולציה), באמצעות ZOOM, שדימה התפרצות נרחבת של מגפת קורונה בעזה, שגרמה למאות מתים. מטרתו הייתה לבחון את ההשלכות האירוע, לאבחן תגובות של הגורמים הרלוונטיים/השחקנים, ולגבש המלצות למדיניות ישראלית בהתאם. לישראל אין דרך למנוע את התפשטות המגפה בעזה, אך באפשרותה לנקוט צעדים שירככו את חומרת המצב. להלן תיאור המשחק, עמדות ופעולות השחקנים והמלצות למדיניות. בין העיקריות שבהן: על ישראל להקדים ולהעביר סיוע רפואי חיוני לרצועה, לכונן קשר עם ארגון הבריאות העולמי וגורמי סיוע אחרים כדי...
מגפת הקורונה מתרגשת על הזירה הפלסטינית בעודה מוחלשת וניצבת על פרשת דרכים מדינית, כלכלית ולאומית בשני מוקדיה, הגדה המערבית, תחת שלטון הרשות הפלסטינית, ורצועת עזה, בשלטון חמאס. המציאות בגדה טובה יותר מאשר זו שברצועה, ובין היתר משקפת פער ניכר ביכולת שתי ההנהגות להתמודד עם אתגר המגפה. בעוד הרשות הפלסטינית חותרת להוכיח כישורי התמודדות עם המשבר, ברצועת עזה שורר חשש חמור מפני האפשרות שהתפשטות המגפה באזור, שהתשתיות בו ירודות ביותר ובכלל זאת מערכת הבריאות, תדרדר עוד את המצב ההומניטרי ואף תסכן את אחיזת חמאס בשלטון ובכלל זאת את אפשרותן לרסן...
ב-31 במארס נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) משחק מלחמה רב משתתפים (סימולציה), באמצעות פלטפורמת ה-ZOOM, שדימה ישיבת קבינט בנושא הקורונה, בהשתתפות שרי הקבינט, יועצים ומומחים (שיוצגו על ידי חוקרי וחוקרות המכון ואורחים – מומחים בעלי ידע וניסיון). המשחק, שהובל על ידי תא"ל (מיל) איתי ברון, עסק במדיניות הישראלית במשבר הקורונה, ובאופן ספציפי בחלופות אסטרטגיות ליציאה מההסגר לאחר תום חג הפסח. משחק המלחמה התקיים כשלב בתהליך גיבוש המלצות המכון לגבי המדיניות הישראלית הנכונה מול המשבר. להלן תיאור מהלך המשחק ופירוט ההחלטות שהתקבלו במהלכו...