השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
השכונות הערביות במזרח ירושלים עלולות להיות מוקד לתחלואה ניכרת בנגיף הקורונה, בכלל זאת במהלך חודש הרמדאן ותוך סיכון של התפשטות לכלל העיר. לנוכח סכנה זו, ועל רקע ההזנחה הבסיסית בשכונות העיר המזרחיות, פנו הרשויות הישראליות לטיפול במגפה במזרח העיר, אמנם תוך חיכוך עם גורמי הרשות הפלסטינית, בעיקר בכפר עקב שמחוץ לגדר. העיכוב בטיפול במגפת הקורונה במזרח העיר גרר האשמות מצד הרשות הפלסטינית בדבר ניצול ישראלי של נסיבות אלה לקידום כוונות לרוקן את האזור מתושביו הפלסטינים ולספח שטחים, על פי "תוכנית טראמפ". ואולם, בה בעת מתקיים שיתוף פעולה...
מאמר זה מתמקד ברעיון, אפילו הכוונה, למצות את מה שנתפס כהזדמנות לכאורה, לקדם את החלת הריבונות הישראלית על שטחים ביהודה ושומרון. בקרב קבוצת אינטרס השואפת להחיל מהלך זה, ובראשן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוררת תחושה כי בנסיבות הנוכחיות, כל עוד הנשיא דונלד טראמפ מכהן כנשיא ארצות הברית וחותר להטביע את חותמו על ההיסטוריה, וכן בחסות משבר הקרונה, בעוד מנהיגים בעולם טרודים בהתמודדות מול הנגיף, יש לישראל הזדמנות שלא הייתה בעבר, ואולי גם לא תשוב בעתיד הקרוב, להחיל ריבונות ישראלית על שטחי ההתנחלויות. החלת הריבונות באופן חד צדדי בשטחי יהודה...
יוזמה לשחרור אסירים שהעלה יו"ר חמאס ברצועת עזה, יחיא סנואר, מתוך חשש להתפרצות מגפת הקורונה ברצועה, וכן רצון לחזק את אמון הציבור בארגון ולהוכיח שליטה במצב, יצרה הידברות בלתי ישירה בין ישראל לארגון. אפשר שהידברות זו תוביל למהלך הסדרה נרחב יותר. על ישראל לא להסתפק במידע על אודות האזרחים וגופות החיילים המוחזקים ברצועה, אלא לחתור להחזרתם ובד בבד לפעול לקיבוע מציאות ביטחונית טובה יותר ביום שאחרי משבר הקורונה.
סגן נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביידן צפוי להיות המועמד הדמוקרטי בבחירות לנשיאות בנובמבר 2020. ביידן ינסה ככל הנראה לתמרן בין שמירה על בסיס הבוחרים שלו מהמרכז הפוליטי, לבין ניסיון לגייס את תמיכת האגף הצעיר והאקטיביסטי יותר של המפלגה הדמוקרטית, וזאת באמצעות ויתורים במדיניות הפנים על פני מדיניות החוץ. סגן הנשיא לשעבר הוא תומך ותיק של ישראל, אך אם יצליח לנצח בבחירות, סביר להניח שתתעורר מתיחות בינו לבין ממשלת ישראל סביב שני נושאים עיקריים: הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואיום הגרעין האיראני. טוב תעשה ממשלת ישראל אם תיזום פנייה לביידן וליועציו...
כיצד ייראה העולם בעוד שנה, ואיך תשפיע מגפת הקורונה על המזרח התיכון? מאמר זה מציג ארבעה תרחישים אפשריים: "המשך" – שבמסגרתו, לאחר עצירה זמנית של כמה חודשים, יתחדשו המגמות הגלובליות והאזוריות המוכרות מהעידן שלפני הקורונה; "מהפך" – שבו יתחולל שינוי יסודי בדפוסים שאפיינו את החיים בתקופה שקדמה למשבר והעולם ייערך לקראת סדר עולמי אי-ליברלי בהנהגת סין; "פירוק" – שבו כל השחקנים הגלובליים ייצאו מהמשבר חבולים והמבנה הרופף של המערכת הבינלאומית יתפרק לכאוס, שיתבטא בין היתר גם בגל חדש של טלטלה במזרח התיכון;...
ב-5 באפריל נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) משחק מלחמה (סימולציה), באמצעות ZOOM, שדימה התפרצות נרחבת של מגפת קורונה בעזה, שגרמה למאות מתים. מטרתו הייתה לבחון את ההשלכות האירוע, לאבחן תגובות של הגורמים הרלוונטיים/השחקנים, ולגבש המלצות למדיניות ישראלית בהתאם. לישראל אין דרך למנוע את התפשטות המגפה בעזה, אך באפשרותה לנקוט צעדים שירככו את חומרת המצב. להלן תיאור המשחק, עמדות ופעולות השחקנים והמלצות למדיניות. בין העיקריות שבהן: על ישראל להקדים ולהעביר סיוע רפואי חיוני לרצועה, לכונן קשר עם ארגון הבריאות העולמי וגורמי סיוע אחרים כדי...
מגפת הקורונה מתרגשת על הזירה הפלסטינית בעודה מוחלשת וניצבת על פרשת דרכים מדינית, כלכלית ולאומית בשני מוקדיה, הגדה המערבית, תחת שלטון הרשות הפלסטינית, ורצועת עזה, בשלטון חמאס. המציאות בגדה טובה יותר מאשר זו שברצועה, ובין היתר משקפת פער ניכר ביכולת שתי ההנהגות להתמודד עם אתגר המגפה. בעוד הרשות הפלסטינית חותרת להוכיח כישורי התמודדות עם המשבר, ברצועת עזה שורר חשש חמור מפני האפשרות שהתפשטות המגפה באזור, שהתשתיות בו ירודות ביותר ובכלל זאת מערכת הבריאות, תדרדר עוד את המצב ההומניטרי ואף תסכן את אחיזת חמאס בשלטון ובכלל זאת את אפשרותן לרסן...
ב-31 במארס נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) משחק מלחמה רב משתתפים (סימולציה), באמצעות פלטפורמת ה-ZOOM, שדימה ישיבת קבינט בנושא הקורונה, בהשתתפות שרי הקבינט, יועצים ומומחים (שיוצגו על ידי חוקרי וחוקרות המכון ואורחים – מומחים בעלי ידע וניסיון). המשחק, שהובל על ידי תא"ל (מיל) איתי ברון, עסק במדיניות הישראלית במשבר הקורונה, ובאופן ספציפי בחלופות אסטרטגיות ליציאה מההסגר לאחר תום חג הפסח. משחק המלחמה התקיים כשלב בתהליך גיבוש המלצות המכון לגבי המדיניות הישראלית הנכונה מול המשבר. להלן תיאור מהלך המשחק ופירוט ההחלטות שהתקבלו במהלכו...
משבר הקורונה, המתאפיין באי ודאות קיצונית ובסיכון מוגבר לעיוותי תפיסה, צפוי להשפיע גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל. "סיעור מוחות" שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע על עשרה תרחישים שליליים אפשריים, שעלולים להתממש במהלך המשבר, גם אם אין להם עדין סימנים במציאות. המשבר עלול להגביר את הסבירות: לקריסת משטרים ומערכות שלטון; לגל טרור ביהודה ושומרון; לסבב הסלמה מול עזה; להגברת פעילות דאע"ש; לנסיגה אמריקאית חפוזה מעיראק ומסוריה; למחטפים רוסיים אסטרטגיים באזור; ולהיחלשות של המונרכיות במפרץ. תרחישים חמורים נוספים (שלא ברור אם...
נגיף הקורונה מתפשט ברחבי המזרח התיכון ומחייב את משטרי האזור להיערך לאפשרות של קריסת המערכות השלטוניות. הנגיף פוגע באזור הנאנק תחת עולן של מלחמות, תסיסה חברתית, מצוקות כלכליות חריפות קשות וסכסוכי זהות. נתוני התפשטות המגפה במדינות האזור אינם ברורים עקב מיעוט בדיקות, קשיי תפקוד ומדיניות הסתרה, אך מספר הנדבקים במדינות השונות גדול, כנראה משמעותית, מזה המפורסם. כל המשטרים מנסים להתמודד עם האתגר, נערכים למאבק במגפה ולפי שעה נראה שהם זוכים לתמיכה מהציבורים המודעים לאיום. עם זאת, האזור עלול לסבול מהתפרצות רחבת היקף של הנגיף בשל הצפיפות הגדולה...
בחודשיים האחרונים זכו ישראל והפלסטינים בהישגים דיפלומטים מרשימים בהתגוששות ארוכת השנים ביניהם. מנהיגי שני הצדדים בישרו לעמיהם כי ניצחונות אלו מקדמים אותם לעבר המטרה הנכספת – פתרון לסכסוך התואם את מאווייהם הלאומיים. אולם, עיון ביקורתי בהישגים אלו מעלה מסקנות ספקניות אשר למידה שבה הם אמנם מקדמים את היעדים המוצהרים של שני הצדדים. מנגד, תביעה ישראלית ליישום מידי של חלקים מתוכנית טראמפ מחד גיסא, ומאידך גיסא סירוב פלסטיני לראות בה בסיס למשא ומתן, דווקא מגבירים צורך בפתרונות ביניים מוסכמים, שישמרו את האופציה לפתרון מוסכם לסכסוך.
