כל הפרסומים בנושא טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי

מזכר זה נכתב נוכח התעצמות השימוש שנעשה במרחב הקיברנטי לשמירת אינטרסים של מדינות וארגונים ולאור העובדה, שישראל פעילה מאד במרחב הסייבר. מטרת המזכר להציע לעושים במלאכה בישראל קווים מנחים לעיצוב אסטרטגיה לפעולה במרחב הקיברנטי.  ההצעה שכאן תוכל להוות בסיס להכוונת הפעלת הכוח ובניין היכולות בתחום הסייבר בכל מרחב הפעולה, בכלל זה: פיתוח הון אנושי וטכנולוגיה, ארגון מסגרות הפעולה ותהליכי ההטמעה לצד הכוונת הפעולה של כלל הגורמים והארגונים הלאומיים, העושים שימוש במרחב זה.  בתהליך גיבוש האסטרטגיה הלאומית מוצע לתת את הדעת, בין היתר, לסוגיות, כמו...

בפברואר 2015 אישרה ממשלת ישראל את הקמת "הרשות הלאומית להגנה בסייבר", שתהווה זרוע ביצועית של המדינה להגנת המרחב האזרחי מפני איומי סייבר. אחד האתגרים של המדינה הוא לשלב בפעילות זו את המגזר הפרטי, הן כצרכן עיקרי של ההגנה והן כמשתתף במערך ההגנה. מאמר זה מציע למדינה אסטרטגיה בנושא. ככלל, מוצע שהמדינה תפעל להגן על מרחב הסייבר המדינתי עד לנקודת הכניסה הארגונית, וזאת באמצעות מעורבות עמוקה בארגונים המחוללים את הסייבר (חברות תקשוב, ספקי אינטרנט). כך יפחת הסיכון שהתקפות סייבר יגיעו לארגונים ולבתי האזרחים. כמו כן, מומלץ שהמדינה תרחיב...

מבצע "צוק איתן" (7 ביולי — 26 באוגוסט 2014)  היווה את אתגר הלחימה המורכב והממושך ביותר אליו נכנס חמאס במסגרת מעגל הדמים עם מדינת ישראל הנמשך מאז היווסדו בשנת 1987 . מוקדם עדיין להעריך את הישגי המערכה ותוצאותיה, שכן אלה אינם ברורים דיים לפי שעה מבחינתם של שני הצדדים, ויידרש עוד זמן כדי לקבוע האם היעד הישראלי העיקרי — השגת הרתעה ארוכת טווח מול חמאס — אכן התממש. במהלך המבצע עשה חמאס שימוש בכל היכולות שברשותו והפעיל אמצעי לחימה רבים ושיטות לחימה מגוונות כבר משלבי המערכה הראשונים. אמצעים אלה כללו ירי רקטי לכל אורך ימי הלחימה...

אנו מציעים לקהל שוחרי הסייבר פרסום ייחודי, המרכז מאמרים שפורסמו במסגרת תכנית הסייבר של המכון. המאמרים בחוברת זו — פרי עטם של חוקרי המכון ומחוצה לו — פורסמו לראשונה בכתב העת צבא ואסטרטגיה, שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי.

דובר צה"ל הודיע ב-15 ביוני 2015, כי לאור האתגרים המשמעותיים שאתם מתמודד צה"ל בממד הסייבר, הרמטכ"ל החליט על הקמת זרוע סייבר אשר תוביל את הפעילות המבצעית בתחום זה. זרוע הסייבר תוקם בתוך שנתיים והקמתה תבוצע בשלב ראשון במקביל באגף המודיעין ובאגף התקשוב. חשוב יהיה להבטיח שההחלטות שיתקבלו לגבי מאפייניה של זרוע הסייבר ולגבי קשת הזיקות שלה מול גורמי הכוח האחרים של צה"ל יתרמו במישרין לשיפור מתמיד ביכולות המערכת, שצפויים לה אתגרים רבים. בין אלה יש חשיבות מיוחדת לשילוב של יכולות תכנון וביצוע, ברמות השונות, לצד גמישות בהפעלת...

ב-13–17 באפריל 2015 התקיים במטה האו"ם בז'נבה דיון, שעסק בפיתוחם של כלי נשק אוטונומיים, ובו נבחנה האפשרות להוסיף נספח חדש ל"אמנה להגבלת השימוש בכלי נשק קונבנציונליים מסוימים" (הידועה גם כ-CCW משנת 1980) ולאסור את השימוש במערכות מתקדמות כאלו. היוזמה נגד מערכות נשק אוטונומיות מתמקדת בהיותן חמושות ובחשש, שהן תפגענה בחפים מפשע בשדה הקרב, ולא בעצם האוטונומיה ובסיכוי, שהיא תפגע בכל אדם, בכל תחומי החיים ובכל מקום. ההתייחסות הצרה של האו"ם למערכות נשק אוטונומיות בלבד והתעלמות ממערכות אזרחיות, היא בעייתית בפני עצמה. משמעות...

הצלחותיו של ארגון דאע"ש ("המדינה האסלאמית") כוללות שילוב של מרכיבים הקשורים זה לזה, באופן שמסייע לו לבסס את שליטתו באזורים נרחבים ולשמש כראש החץ הנוכחי של הג'יהאד העולמי. כמו כן יוצר דאע"ש איום הנובע מהעובדה שפעילי הארגון המחזיקים באזרחות של אחת ממדינות המערב עלולים לשוב למולדתם ולבצע שם פיגועי טרור. איום נוסף של דאע"ש קיים באפשרות של הפעלת "זאבים בודדים" לביצוע פיגועי טרור ביעדים ברחבי העולם המערבי. מטרתו של מאמר זה היא לבחון מהו מודל ההצלחה של דאע"ש – ארגון שהשתלט כאמור על אזורים...

מתקפות סייבר נתפסות בכתיבה הצבאית והאקדמית, לרוב, כנשק אסטרטגי אסימטרי וככלי שיש לו פוטנציאל ליצירת שוויון במערכה בין מדינות חזקות למדינות חלשות יותר. עם זאת, אין עדויות רבות לכך שמתקפות סייבר הן אופציה צבאית ממשית בעימות בין מדינות. במקומות שבהם התנהלו מבצעים צבאיים של ממש )כמו אפגניסטן, גיאורגיה, עיראק או ישראל ורצועת עזה(, יש מעט מאוד עדויות לצבא המבַצע מתקפות סייבר נגד מטרה צבאית או אזרחית. זוהי עובדה מעניינת, לאור ההנחה שחלק מהמדינות שהיו מעורבות בעימות צבאי או במשימות לשמירת השלום באזורים עוינים מחזיקות ברמה מסוימת של יכולת...

מהפכת המידע שאנו עדים לה בעשורים האחרונים משפיעה באופן משמעותי על העולם בכלל ועל שדה הקרב המודרני בפרט. התפתחויות טכנולוגיות משפרות את היכולת לאסוף מידע איכותי, לעבדו ולהציגו באמצעות מערכות מחשוב מתקדמות. מטרת הפעולות האלה היא לאפשר למנהל, למנתח הלב, למפקד וכד' להבין את המצב ולקבל החלטות טובות, דהיינו להשתמש באופן המיטבי במשאבים העומדים לרשותם כדי להשלים בהצלחה את משימותיהם.

קיימת הסכמה רחבה לגבי ערכו של הידע הרב המיוצר במערכת הביטחון ותרומתו למשק. ברם, בדוח מבקר המדינה ממרס 2014 מתואר ניהול הקניין הרוחני במשרד הביטחון "כמחדל מתמשך", שהאחראיים לו הם משרדי הביטחון והאוצר. מאמר זה מציג את סוגיית ניהול הקניין הרוחני במערכת הביטחון. מטרתו לתרום לדיון לגבי תיקון הליקויים בניהול הקניין הרוחני במערכת הביטחון ולהציע עקרונות מארגנים לטיפול בנושא; וזאת תוך התחשבות הן בצרכי מערכת הביטחון והן בצרכי המשק הישראלי. לפי ההצעה שבמאמר, צה"ל ינהל את הקניין הרוחני שברשותו, כחלק מניהול הידע בארגון, אך לא יעסוק...

התפתחות איום הסייבר מחייבת ארגונים לשנות דפוסי חשיבה ומערכי הגנה בהיבטים רבים. אחד מהם נוגע למדיניות הארגון באשר לשיתוף מידע סייבר עם גורמים חיצוניים ומעבָר מתפיסה של ארגון ממודר לתפיסה של ארגון משתף. השיתוף יוצר בעיה מורכבת ומרובת פנים בתחומי הטכנולוגיה, המשפט, התרבות הארגונית ואף הפוליטיקה. הקמת מערך שיתוף משרתת גורמים רבים, ובהם גופי הרגולציה, הממשל, רשויות החוק והביון, יצרני הפתרונות והשירותים ואף הארגונים עצמם, אך גם מעוררת התנגדות מצד גורמים פנים ארגוניים וארגוני ההגנה על הפרטיות. מטרת המאמר היא להציג את נושא שיתוף המידע בסייבר...

התיאוריה של "מהפכה בעניינים צבאיים" (Revolution in Military Affairs) היא נושא מרכזי בקרב חוקרי צבא ואקדמיה, המבקשים להגדיר את תפקיד הטכנולוגיה בשינויים שעוברים צבאות במהלך שלושת העשורים האחרונים. למרות הספרות הענפה שעוסקת בתיאוריה זו, מספר מוגבל בלבד של מחקרים בחן את ההשלכות שלה על מדינות קטנות. הדגש המושם על המעצמות הגדולות בדיון ב"מהפכה בעניינים צבאיים" משקף את העובדה שהספרות המחקרית העוסקת באסטרטגיה זו נוטה להתייחס פחות למצבן של מדינות קטנות, קרי מדינות עם יכולות מוגבלות. המאמר הנוכחי טוען שהרלוונטיות של...