כל הפרסומים בנושא סוריה

בחלוף כחודש מאז מתקפת אירוע הטרור בפריס אפשר לסכם ולומר, שכנראה אין מדובר באירוע מכונן, שיחולל שינוי פרדיגמטי בהתמודדות עם איום הטרור מצד 'המדינה האסלאמית' – לא בהיבט הלחימה בסוריה ועיראק וגם לא במה שנוגע למאבק באיום בזירה הפנים-אירופית. על רקע זה בולט הפער בין המלל הרב בזכות המאבק באיום לבין המעשים בפועל. כיוון שכך, ניתן לראות בהכרזת המלחמה של נשיא צרפת תזכורת לאמירה המיוחסת למשורר קרל סנדבורג: "Some day, they will give a war and nobody will come".

קובץ מאמרים זה, נכתב על ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי וכותבים אורחים במטרה לבחון דרכי התמודדות אפשריות עם האתגר שמציבה 'המדינה האסלאמית', שהוא בין האתגרים המחשבתיים, הפוליטיים-חברתיים והצבאיים, המרתקים ביותר שנמצאים על סדר היום של המערכת הבינלאומית ב-2016. 'המדינה האסלאמית' פרצה בסערה לזירת המזרח התיכון, כישות שעצם מהותה והתנהלותה קוראות תיגר על הסדר המדיני והפוליטי, הקיים באזור. כיבושיה של 'המדינה האסלאמית' בתחומי עיראק וסוריה, הזרועות ששלחה למדינות נוספות באזור והאכזריות המאפיינת את התנהלותה, מהווים מוקד חשש ועניין אזורי...

מלחמת האזרחים המתנהלת בסוריה ממארס 2011 שינתה את פני המדינה הסורית ללא הכר ויצרה גלי הדף המורגשים היטב במזרח התיכון ומחוצה לו. סוריה, שחוותה ארבעה עשורים של יציבות יחסית, הפכה לזירת התכתשות פנימית, אזורית ובינלאומית. היחלשות המשטר המרכזי בדמשק והפיכת סוריה לשדה מערכה, המאופיין בריבוי שחקנים בעלי אינטרסים והגיונות שונים ומתחרים, מציבות בפני מדינת ישראל אתגרים חדשים: מחד גיסא, איום התבססותם של גורמים סלפיים-ג'האדיסטיים וגורמים פרו-איראניים באזורים נרחבים, ובכלל זאת בסמוך לגבול הגולן. מאידך גיסא, הזדמנות לחיזוק השפעתם של גורמי אופוזיציה...

המשבר סביב הפלת המטוס הרוסי בשמי טורקיה מחק חלק מההישגים המשמעותיים של השיפור ביחסים בין שתי המדינות, שנרשם מאז עלייתה של מפלגת הצדק והפיתוח לשלטון בטורקיה ב-2002. המשבר ייתן משנה תוקף לרצון הטורקי להפחית את תלותה הרבה בייבוא גז מרוסיה ויגמיש את עמדת טורקיה בשיחות השלום בסוגיית קפריסין, ואולי אף ביחס ליחסיה עם ישראל. מבחינת רוסיה, עולה השאלה: עד כמה זו תרחיק לכת בהחמרת המשבר עם טורקיה, מה עוד שחלק מהענישה הכלכלית נגד טורקיה יפגע גם בה עצמה. ניתן לראות את המשבר המתפתח בין רוסיה לטורקיה כנדבך נוסף של המשבר האזורי במזרח התיכון בכלל ושל...

לישראל אינטרסים מנוגדים בעימות הטורקי-רוסי, כפי שמוצג במאמר. אולם דווקא הם מלמדים על היעד החשוב ביותר כעת, גם עבור ארצות הברית ואירופה: עיצוב וגיבוש אסטרטגיה, המובילה, להחלשתם ואף לסילוקם של שני הכוחות השליליים, הפועלים בסוריה: משטר אסד מזה ו'המדינה האסלאמית' מזה. נדרשת פעולה משותפת למציאת פתרון למשבר בסוריה, תוך שילוב של מאמץ צבאי, דיפלומטי ומדיני. היצירתיות הישראלית בהקשר זה צריכה להצביע על חוסר היכולת לאחד מחדש את סוריה וכן על הצורך לייצבה באמצעות שרטוט מחדש של גבולות, אולי במסגרת פדרטיבית. בכל פתרון שיימצא, הלקח מהעימות...

מעורבותה של רוסיה בסוריה – החל  בסוף ספטמבר 2015 – הייתה מענה לערעור מעמדו של אסד וחשש מקריסתו הקרובה. כמו כן לרוסיה היה עניין להעתיק את מוקד העימות בינה לבין המערב מאוקראינה למזרח התיכון ולהסתייע בהשפעתה בסוריה על מנת להביא להקלה בסנקציות הכלכליות המעיקות, שהושתו עליה בגין מדיניותה באוקראינה, וליצור רקע לפתרון משולב-מקביל לשני הסכסוכים. בהקשר זה צפויה רוסיה להיתקל בקשיים לא מעטים בדרכה לגבש פתרון למשבר בסוריה, הן במישור הצבאי והן במישור המדיני. המעורבות הצבאית הרוסית בסוריה יוצרת עבור ישראל מציאות אסטרטגית שונה מזו שמולה ניצבה קודם...

המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה מציבה את ישראל מול מציאות המאפשרת, ואולי אף המחייבת אותה להגדיר מחדש את יעדיה ואת כללי המשחק מול גורמי הכוח השונים באזור, ובראשם איראן ומשטרו של אסד. ישראל, הניצבת בפני איום מצד טהראן נוכח חתירתה להגמוניה אזורית ולנוכחות צבאית בגבול עם סוריה ובלבנון, נמנעה עד כה ממהלך, שעשוי היה לתרום למאמץ להפיל את שלטונו של אסד וכך לעקור את האחיזה האיראנית בסוריה ולשלול מחיזבאללה את העורף האסטרטגי שלו במדינה. למרות יתר המורכבות שיצרה המעורבות הרוסית בסוריה ואולי דווקא בעטיה, על ישראל להירתם למאמצים אקטיביים...

המשמעויות של המשך המלחמה בסוריה הן טבח, פליטות, טרור, ואף איום בהשתלטות מוחלטת של המחנה הסוני הרדיקלי על כל המרחב הסורי. לעומת זאת, מהלך מתואם ומוסדר, שתכליתו תהיה 'הפרדת כוחות' בין הרוב הסוני במדינה לבין המיעוטים החיים בשטחה, ואשר יתבצע בגיבוי והובלה בינלאומיים, נראה כפתרון הנכון, שכן הוא בעל פוטנציאל הייצוב הגבוה ביותר.   הסכם סייקס-פיקו גזר את הלבנט למדינות לאום לפני כמאה שנים, בתהליך שלא הצטיין בזיקה הדוקה לזהויות ולהגיונות דמוגרפיים. הגיעה שעת הפרידה ממנו, לפחות בסוריה. המציאות כבר עשתה זאת. עתה הגיע תורם של המדינאים.

המעורבות הרוסית במשבר בסוריה מהווה מעצב אסטרטגי חדש במערכת המזרח תיכונית ובמערכת הבינלאומית. למהלך זה תהיינה השלכות ניכרות הן על מאזן הכוחות והיריבויות במלחמת האזרחים בסוריה והן מבחינת המאבק בין המעצמות על ההשפעה בעולם. הנשיא ולדימיר פוטין רואה עדיין במשטר אסד מרכיב חיוני בפתרון בעיית האסלאם הקיצוני והבאת מלחמת האזרחים בסוריה לידי סיום וטוען, כי העולם אינו מבין את תפקידו החשוב של הנשיא אסד בלחימה בטרור הג'האדי.  ההתערבות הרוסית בסוריה מתרחשת בהמשך לפעילות מדינית נמרצת של רוסיה באזור, שרשמה לעצמה הישגים בתחום זה.  הערכת המצב צריכה...

הטרגדיה הסורית מורכבת מהעובדה, שמשטר אסד ו'המדינה האסלאמית' מנקזים את שני מעגלי העימות בעולם הערבי-המוסלמי: (1) המעגל הבין-עדתי, בין המחנה הסוני, המובל על ידי ערב הסעודית, לבין המחנה השיעי, המובל על ידי איראן; (2) מעגל היריבויות בתוך המחנה הסוני כולל שלושה קודקודים מרכזיים — המדינות 'הפרגמטיות', השחקנים הסלפיים-ג'יהאדיים ותנועת האחים המוסלמים. גם משטר אסד וגם 'המדינה האסלאמית' משמשים כלים בידי שחקנים חזקים יותר אבל נהנים מחסינות בשל חוסר הנחישות של יריביהן להביא למיטוטם, כשעצם הקיום של 'המדינה האסלאמית' וכן חשש מיצירת וואקום...

האיחוד האירופי נקלע למשבר הומניטרי רחב ממדים על רקע הגלים של מבקשי מקלט והפליטים, הצובאים על שעריו בהיקף שכמותו לא נראה מאז סיום מלחמת העולם השנייה. הגעתם של מאות אלפים עד כה ושל מאות אלפים נוספים, הצפויים להגיע לאירופה עד סוף השנה, תפסה את החברות באיחוד כבודדות ואת הארגון בכלל בהפתעה (בלתי-מובנת), וכפועל יוצא – לא-ערוכים להתמודד עם הצרכים המידיים שיוצר בואם של הפליטים ומבקשי המפלט. בעקבות הגלים של מבקשי המקלט נקלע האיחוד האירופי למשבר זהות עמוק. היעדר סולידריות ונכונות לשאת בנטל מבליט את חילוקי הדעות העמוקים בין החברות, הנובעים...