השבועון האמריקאי ניוזוויק דיווח לאחרונה, בהתבסס על "מקור בכיר בקהילת המודיעין" בארצות הברית, כי סעודיה רכשה ב-2007 טילי קרקע-קרקע מסוג DF-21) CSS-5) מסין. בעבר הופיעו דיווחים בנושא אך המייחד את המידע שנחשף כעת הוא האישור שניתן לו ממקור רשמי, גם אם אנונימי, והעובדה כי העסקה הסעודית-סינית נעשתה הפעם בידיעת האמריקנים ובשיתופם. המניע הסעודי לרכישת הטילים הוא התקדמות תכנית הטילים האיראנית והגידול והשיפור בארסנל טילי הקרקע-קרקע של האחרונה. הטילים החדשים הם אומנם בעלי טווח קצר יותר מקודמיהם אך הם בעלי דיוק משופר, שמעניק להם ערך...
ההכרזה של טורקיה ב-26 בספטמבר 2013 על זכייתה של החברה הסינית CPMIEC במכרז לרכישת מערכת הגנה אווירית לטווח ארוך התקבלה בהפתעה לא מבוטלת בקרב שותפותיה בברית נאט"ו (אם כי עוד קודם לכן היו שמועות שזו תהיה ההחלטה), ובתרעומת רבה. ההצעה של החברה הסינית נבחרה כעדיפה על פני הצעות של חברות אמריקאיות, חברה רוסית, ושותפוּת איטלקית-צרפתית. מאמר זה בוחן את המניעים והאינטרסים של הצדדים לעסקה זו.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יקיים בימים הקרובים ביקור רשמי בסין. יהיה זה ביקור ראשון של ראש ממשלה ישראלי בסין מזה כשש שנים. ונוכח דלילות המפגשים בין ראשי שתי המדינות ועליית השפעתה של סין בזירה הבינלאומית, חשיבותו רבה. יתרה מכך, במרס 2013 הושלם בסין תהליך חילופי שלטון ואת צמרת ההנהגה מאיישים כעת בעלי תפקידים חדשים. תהיה זו הזדמנות להכיר את מנהיגיה החדשים של סין, שחלקם צפויים להישאר בתפקידם בעשר השנים הבאות.
המשבר בין קוריאה הצפונית לזו הדרומית נוגע קודם כל למערכת האזורית הצפון-מזרח אסייתית. שורשיו נעוצים בסכסוך הממושך בין שתי מדינות קוריאה ובריתותיהן הרשמיות והבלתי רשמיות עם מדינות האזור (וארצות הברית). התפקיד המרכזי שממלאות סין וארצות הברית במשבר, והשימוש שנעשה בו – במובלע או במפורש – באמצעים גרעיניים ובטילים בליסטיים הוא שמקנה למשבר משמעויות גלובלית ודורש את תשומת ליבן של מדינות מחוץ לאזור. מבחינת ארצות הברית, משבר זה מהווה חיזוק להערכתה האסטרטגית שהמוקד האסטרטגי בעולם נע מזרחה.
בחינת מדיניות הממשלה בנושא הגז הטבעי נדונה במסגרת ועדה בין-משרדית בראשות שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, אשר הגישה את המלצותיה לממשלה בקיץ 2012. חלק מההמלצות עסקו ביחס שבין הייצוא של הגז המופק לבין הכמות שתוקצה לצריכה בישראל. עם זאת, הן לא הציעו סדרי עדיפויות לשווקים החיצוניים (ובכל מקרה הן לא אומצו על ידי הממשלה). המחבר מתאר תמונת מצב בה מעורבות – על פי הדיווחים – חברות מארצות הברית ומאוסטרליה שקשורות לחברות בסין. כך עלול לצאת שללא החלטה ממשלתית, ישראל עשויה למצוא עצמה מייצאת את הגז שלה לסין, על כל ההשלכות...
ב-31 באוקטובר 2012 סין חרגה מגישתה המסורתית, השוללת מעורבות בפוליטיקה המזרח-תיכונית, ופרסמה תכנית בת ארבעה שלבים ליישוב המשבר בסוריה. על אף החידוש שבדבר, היוזמה איננה כוללת מהלכים ממשיים וכנראה שאין בה כדי לקדם את המצב בסוריה. אם כך, האם מדובר בצעד חסר משמעות, או שאולי היוזמה טומנת בחובה תועלות ומשמעויות שאינן ניכרות ממבט ראשון?
סין מפתחת זה כמה שנים יכולות מבצעיות בתחום לוחמת הסייבר. למרות ההכחשות של הממשל הסיני מקובלת בקרב החוקרים התפיסה שסין עומדת מאחורי שורה של מתקפות סייבר על ארצות־הברית, יפן, צרפת, אוסטרליה ומדינות נוספות במערב לנוכח זאת, מתעוררות השאלות: מה עומד מאחורי המתקפות והאם ניתן לזהות את המתווה האסטרטגי שעל־פיו פועלת סין במערב בכלל, ובארצות־הברית בפרט. לשם כך יש לבחון את האסטרטגיה שגיבשה סין בתחום לוחמת הסייבר, את הגופים העוסקים בכך בסין בשנים האחרונות ואת המשאבים המושקעים למימוש היעדים שסין מבקשת להשיג באמצעות הלוחמה הזאת.
מאמרי הקובץ אמורים לתרום להבנה עמוקה יותר של נושא בקרת הנשק, לאור איום התפוצה הגרעינית במזרח התיכון בעת הנוכחית ונוכח העיסוק ברעיונות לקידום מזרח תיכון נקי מנשק להשמדה המונית. המאמרים הכלולים בקובץ מכסים מגוון רחב של סוגיות, בכללן מאמצי ההתמודדות האירופית עם השאיפות הגרעיניות של איראן, מדיניות בקרת הנשק של סין, שיקולי הגרעין של טורקיה, ערב הסעודית ומצרים, וכן האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני מפרספקטיבה של המשפט הבינלאומי.
ב-14 באוגוסט 2011 הגיע רמטכ"ל צבא סין, הגנרל צ'ן בינג-דה, לביקור רשמי בארץ. אף שהביקור לא צפוי ליצור שינוי ממשי ביחסיהן הצבאיים של שתי המדינות, הוא מעורר תשומת לב רבה. ראשית, לא זו בלבד שזוהי הפעם הראשונה בה מבקר רמטכ"ל צבא סין בארץ, אלא שהביקור מצטייר כחלק ממהלך של התקרבות צבאית בין המדינות. במאי 2011 ביקר בארץ מפקד הצי הסיני, כחודש לאחר מכן נערך לראשונה מזה כעשור ביקור של שר ביטחון ישראלי בסין, ועתה מבקר בארץ הרמטכ"ל הסיני. נוסף על כך, המשברים הקשים ביחסי ישראל וסין בתחילת שנות ה-2000 הפכו את התחום הצבאי לנושא הרגיש...
ההודעה על הצטרפות סין לסבב השיחות החדש בעניין הסנקציות על איראן התקבלה בתחילה כבשורה חיובית, אולם אין להניח שהמהלך מצביע על שינוי מדיניותה בנושא ואין להסיק שהמאבק הבינלאומי נגד איראן יצבור תנופה מחודשת. אף על פי כן, חשוב לבחון מדוע החליטה סין בכל זאת להצטרף לשיחות ואילו השלכות יכולות להיות לכך.
בפגישתם של נשיא ארצות הברית ונשיא סין בחודש שעבר בבייג'ינג, התריע הנשיא אובמה שלא יוכל להמשיך ולבלום עוד זמן רב תקיפה ישראלית באיראן אם לא תחול התקדמות בבלימת פרויקט הגרעין. אזהרה זו נועדה לשכנע את סין בנחיצותן של סנקציות נוספות על איראן, ואף שאין זה ברור אם אכן תשיג את מטרתה היא מעוררת שאלות על האינטרסים הסיניים באיראן ובמזרח התיכון בכללותו, על מקומה של ישראל בתוכם, ועל אמצעי ההשפעה שיש לירושלים ביחס לבייג'ינג.
