כל הפרסומים בנושא רוסיה

הערכה אסטרטגית לישראל 2016-2015 – ספר נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מידי שנה – הוא קובץ מאמרים, הדנים במגמות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל. המאמרים מוקדשים להערכת השלכותיהן של התרחשויות על מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל ולניסוח המלצות למדיניות ולדרכי פעולה, שיסייעו לה להתמודד עם האתגרים הגלומים בהן. בחמש בשנים האחרונות מתאפיין המזרח התיכון באי-יציבות, כשהתפתחותו של כל מוקד סכסוך ומלחמה חדש – בין מדינות ובתוך מדינות – נוספת אל מתחים ומלחמות, בפרט בין משטרים נחלשים ופלגים תת-מדינתיים,...

למרות ההצהרות של רוסיה, כי מעורבותה הצבאית בסוריה מכוונת, בראש ובראשונה, למאבק נגד 'המדינה האסלאמית', בפועל, רוב התקיפות כוונו לארגוני מורדים אחרים ונועדו לסייע למשטרו של אסד. כתוצאה מכך נוצרו חיכוכים וצפו ניגודי אינטרסים בין חברי הקואליציה הפרו־אסדית. לקושי הצבאי נוספו מחלוקות במישור המדיני. לפי שעה, נראה, כי לאחר חודשיים של מאמץ צבאי של הקואליציה הרוסית-איראנית, נבלמה המתקפה המשולבת, שהתמקדה בהשתלטות על שטחים חיוניים בצפון סוריה. על אף נקודות החיכוך בין השותפים הבכירים בקואליציה וחרף מאמציהן של מעצמות המערב ומדינות ערב הסוניות...

ישראל אינה יכולה להתעלם ממגמת ההתחמשות הכוללת של שכנותיה במערכות נשק רוסיות מתקדמות, כמו גם מכניסתן המואצת לתחום הגרעין ולו משום שתכניות אלו עלולות לשמש בסיס להרחבת הידע התחום וכיסוי לבניית יכולת גרעינית צבאית, בוודאי אם העברת הידע תכלול בעתיד גם יכולת העשרה. רוסיה מצדה מקפידה לשמור על יחסים חיוביים עם ישראל, שבה היא רואה גורם אזורי חשוב. גם מבחינת ישראל, רוסיה היא שחקן מרכזי באזור, ושתי המדינות מתאמות את צעדיהן במטרה למנוע התנגשות בין כוחותיהן הצבאיים במרחב הסורי. לכאורה, לשתי המדינות עניין בדיאלוג שיסדיר את תחומי האינטרסים שלהם,...

בחלוף כחודש מאז מתקפת אירוע הטרור בפריס אפשר לסכם ולומר, שכנראה אין מדובר באירוע מכונן, שיחולל שינוי פרדיגמטי בהתמודדות עם איום הטרור מצד 'המדינה האסלאמית' – לא בהיבט הלחימה בסוריה ועיראק וגם לא במה שנוגע למאבק באיום בזירה הפנים-אירופית. על רקע זה בולט הפער בין המלל הרב בזכות המאבק באיום לבין המעשים בפועל. כיוון שכך, ניתן לראות בהכרזת המלחמה של נשיא צרפת תזכורת לאמירה המיוחסת למשורר קרל סנדבורג: "Some day, they will give a war and nobody will come".

קובץ מאמרים זה, נכתב על ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי וכותבים אורחים במטרה לבחון דרכי התמודדות אפשריות עם האתגר שמציבה 'המדינה האסלאמית', שהוא בין האתגרים המחשבתיים, הפוליטיים-חברתיים והצבאיים, המרתקים ביותר שנמצאים על סדר היום של המערכת הבינלאומית ב-2016. 'המדינה האסלאמית' פרצה בסערה לזירת המזרח התיכון, כישות שעצם מהותה והתנהלותה קוראות תיגר על הסדר המדיני והפוליטי, הקיים באזור. כיבושיה של 'המדינה האסלאמית' בתחומי עיראק וסוריה, הזרועות ששלחה למדינות נוספות באזור והאכזריות המאפיינת את התנהלותה, מהווים מוקד חשש ועניין אזורי...

המשבר סביב הפלת המטוס הרוסי בשמי טורקיה מחק חלק מההישגים המשמעותיים של השיפור ביחסים בין שתי המדינות, שנרשם מאז עלייתה של מפלגת הצדק והפיתוח לשלטון בטורקיה ב-2002. המשבר ייתן משנה תוקף לרצון הטורקי להפחית את תלותה הרבה בייבוא גז מרוסיה ויגמיש את עמדת טורקיה בשיחות השלום בסוגיית קפריסין, ואולי אף ביחס ליחסיה עם ישראל. מבחינת רוסיה, עולה השאלה: עד כמה זו תרחיק לכת בהחמרת המשבר עם טורקיה, מה עוד שחלק מהענישה הכלכלית נגד טורקיה יפגע גם בה עצמה. ניתן לראות את המשבר המתפתח בין רוסיה לטורקיה כנדבך נוסף של המשבר האזורי במזרח התיכון בכלל ושל...

לישראל אינטרסים מנוגדים בעימות הטורקי-רוסי, כפי שמוצג במאמר. אולם דווקא הם מלמדים על היעד החשוב ביותר כעת, גם עבור ארצות הברית ואירופה: עיצוב וגיבוש אסטרטגיה, המובילה, להחלשתם ואף לסילוקם של שני הכוחות השליליים, הפועלים בסוריה: משטר אסד מזה ו'המדינה האסלאמית' מזה. נדרשת פעולה משותפת למציאת פתרון למשבר בסוריה, תוך שילוב של מאמץ צבאי, דיפלומטי ומדיני. היצירתיות הישראלית בהקשר זה צריכה להצביע על חוסר היכולת לאחד מחדש את סוריה וכן על הצורך לייצבה באמצעות שרטוט מחדש של גבולות, אולי במסגרת פדרטיבית. בכל פתרון שיימצא, הלקח מהעימות...

מעורבותה של רוסיה בסוריה – החל  בסוף ספטמבר 2015 – הייתה מענה לערעור מעמדו של אסד וחשש מקריסתו הקרובה. כמו כן לרוסיה היה עניין להעתיק את מוקד העימות בינה לבין המערב מאוקראינה למזרח התיכון ולהסתייע בהשפעתה בסוריה על מנת להביא להקלה בסנקציות הכלכליות המעיקות, שהושתו עליה בגין מדיניותה באוקראינה, וליצור רקע לפתרון משולב-מקביל לשני הסכסוכים. בהקשר זה צפויה רוסיה להיתקל בקשיים לא מעטים בדרכה לגבש פתרון למשבר בסוריה, הן במישור הצבאי והן במישור המדיני. המעורבות הצבאית הרוסית בסוריה יוצרת עבור ישראל מציאות אסטרטגית שונה מזו שמולה ניצבה קודם...

המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה מציבה את ישראל מול מציאות המאפשרת, ואולי אף המחייבת אותה להגדיר מחדש את יעדיה ואת כללי המשחק מול גורמי הכוח השונים באזור, ובראשם איראן ומשטרו של אסד. ישראל, הניצבת בפני איום מצד טהראן נוכח חתירתה להגמוניה אזורית ולנוכחות צבאית בגבול עם סוריה ובלבנון, נמנעה עד כה ממהלך, שעשוי היה לתרום למאמץ להפיל את שלטונו של אסד וכך לעקור את האחיזה האיראנית בסוריה ולשלול מחיזבאללה את העורף האסטרטגי שלו במדינה. למרות יתר המורכבות שיצרה המעורבות הרוסית בסוריה ואולי דווקא בעטיה, על ישראל להירתם למאמצים אקטיביים...