כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-פלסטינים

ההסלמה בין ישראל לחמאס גררה תגובות הצהרתיות מצד חלק מחברות האיחוד האירופי. המכנה המשותף של ההצהרות היה גינוי חמאס בשל ירי הרקטות לעבר אזרחים בישראל לצד תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית וקריאה לסיום הלחימה. מעבר לכך, ההצהרות הנפרדות שמסרו המדינות השונות ציינו נקודות נוספות, חלקן מדגישות את הצורך לחדש את התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני. תמונת המצב שהציג הממונה על החוץ והביטחון באיחוד, ג'וזף בורל, ששותפות לו רבות מחברות האיחוד האירופי, מדגישה את הצורך לטפל בבעיות היסוד של הסכסוך, על פי פרמטרים בינלאומיים מוסכמים, לקראת פתרון של שתי...

מבצע שומר החומות מציב תודעתית את חמאס במקום שבו ביקש הארגון להימצא לאחר הבחירות ברשות הפלסטינית, כשהוא נהנה מאהדה ציבורית רבה ותמיכה מרובדי אוכלוסייה שאינם מזוהים עמו. הוא נתפס בעיני רבים כמי ששינה את המשוואה מול ישראל והפך לגורם היותר מרכזי בזירה הפלסטינית, שספק אם ניתן להתעלם ממנו. הזירה הפלסטינית נכנסת לתהליך שינוי, שבו יהיה ניכר יותר מאשר בעבר משקלו של חמאס בתהליך קבלת ההחלטות ברמה הלאומית. עם זאת, חמאס עדיין נדרש להתמודד עם בעיות יסוד שיקשו עליו להיות אלטרנטיבה לפת"ח משום מעמדו וקשריו הבינלאומיים הענפים של פת"ח,...

התנהלות הממשל האמריקאי ביחס למבצע "שומר החומות" המחישה את ידידותו של הנשיא ג'ו ביידן לישראל ואת מחויבותו לצרכיה הביטחוניים, כמו גם את תפקידה המרכזי של ארצות הברית בניהול משברים שישראל מעורבת בהם. מנגד, בלט תפקיד "השוטר הרע" שאימץ הקונגרס האמריקאי. הלחצים שהופעלו על הממשל להקשיח את מדיניותו מול ישראל, בעיקר מצד האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, אך לא רק, היו משמעותיים. כדי לצמצם ככל האפשר בעתיד אפשרות של הפתעות ולמנוע פערים בין עמדות שתי המדינות, על ישראל לנהל שיח אסטרטגי רצוף ודיסקרטי עם הממשל האמריקאי, שבמסגרתו...

סין זיהתה במשבר בעזה בין ישראל לחמאס הזדמנות מדינית לחזק את האינטרסים הלאומיים שלה, בעיקר בקשר לסינג'יאנג, תוך התנגחות במדיניות ארצות הברית כלפי המוסלמים. כנשיאה התורנית של מועצת הביטחון בחודש מאי קראה סין לאמץ הצהרה שתפסיק מיידית את האלימות נגד הפלסטינים המוסלמים, תוך האשמת ארצות הברית כי היא המכשול לקבלת הצהרה משותפת בשל תמיכתה החד-צדדית בישראל. במקביל טענה סין שארצות הברית פועלת בחוסר תום לב ומאשימה את סין בהאשמות שווא בהקשר למדיניותה כלפי המוסלמים בסינג'יאנג. ישראל, שלא ברצונה, שולבה על ידי סין בעימות הבין מעצמתי, תוך שימוש סיני...

מבצע "שומר החומות" הוא סבב נוסף בעימות א-סימטרי בין ישראל לחמאס. הא-סימטריה חלה גם על מטרות המבצע. בעוד חמאס הציב לעצמו יעדים מדיניים-פוליטיים-תודעתיים, ישראל כיוונה ליעדים צבאיים ולאורם נבחן מבחינתה גם המאזן בסיום הלחימה. שוב התברר כי אין פתרון קסם שיחולל שינוי חיובי מהותי במצב ברצועת עזה. עם זאת, יש לעודד את חלופת ההסדרה בתיווך מצרי – הפסקת אש ארוכת טווח והחזרת השבויים והנעדרים תמורת הקלות משמעותיות בסגר על הרצועה וקידום פרויקטים תשתיתיים באזור. כדי להעלות את ערך חלופת ההסדרה לישראל יידרשו מנגנוני ייצוב ופיקוח,...

ככל מערכה צבאית קינטית המתנהלת מול חמאס ושותפיו ברצועת עזה, גם במערכה הנוכחית ההיבט התודעתי גולם כבר מראשיתה וחשיבותו אף גברה לקראת סיומה. השילוב בין המערכה הקינטית לתודעתית חיוני למימוש הישגי הלחימה כדי להשיג תוחלת מדינית. מבחינת ישראל, ההישג הקוגניטיבי הראשון במעלה הנדרש הוא חריתה עמוקה בתודעתם של מפקדי חמאס ומקורביהם וכן בתודעת תושבי הרצועה של המחיר הבלתי נסבל של ההרפתקה הצבאית שאליה יצאו.  

ישראל פגעה בחמאס קשות, אך הציבור מתוסכל מהתמשכות ירי הרקטות, מחוסר יכולתו של צה"ל למנוע אותו ומהעדרו של ניצחון ישראלי ברור וחד משמעי. סתירה זאת היא תוצאה של שלוש הפתעות שחווה הציבור הישראלי בימים האחרונים: מכך שהדרג המדיני בחר (שוב) להרתיע את חמאס ולא להכריע אותו; מחוסר יכולתה של הפעילות ההתקפית של צה"ל להפסיק את שיגורי הרקטות; ומהקושי של הצבא להסביר ולהמחיש את ההישגים המשמעותיים שהשיג. הפתעות אלו הן התוצאה של כישלון מתמשך של ההנהגה המדינית והצבאית להסביר לציבור את האסטרטגיה הישראלית ואת מאפייניהם הנוכחיים של עימותים...

במלאות תשעה ימים ללחימה ברצועת עזה שבה ועולה במלוא עוזה הדילמה לגבי מתי, כיצד ובאילו תנאים לסיים את המערכה. בעוד חמאס השיג את יעדי המערכה שהציב לעצמו מיד עם פתיחתה, קרי מיצובו כמגן אל-אקצא וירושלים והובלת המחנה הפלסטיני במאבק מול ישראל, ישראל עצמה לא השתחררה מההיגיון שהנחה את פעילותה בסבבי עימות קודמים עם חמאס, שעיקרו השגת הרתעה. ושוב, התנהלות ישראל נעדרת ניסיון לייצר אופק ואופציות מדיניות מערכתיות קונסטרוקטיביות. התכלית האסטרטגית שממשלת ישראל אמורה הייתה לגבש ולהציג היא השגת שליטה בזירת המלחמה מול חמאס ומניעת הרחבתה לזירות נוספות,...

מדינת ישראל מצויה בעיצומו של אירוע רב זירתי – המתיחות הדתית-לאומית בירושלים, ההתפרעויות בישובים הערבים-יהודים המשותפים, והמשך הלחימה מול חמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה. כדי להתמודד באופן מיטבי עם אירוע מורכב זה, נדרשת ראיה אסטרטגית רב-זירתית ורב-תחומית, שתתייחס הן להווה והן לעתיד, ושתכוון ותנהל את הפעולה בזירות השונות. יש להרגיע את הרוחות בערים המעורבות בישראל. אין להציג את המתיחות העכשווית כמלחמת אזרחים וכך לאפשר למיעוט קיצוני משני הצדדים למסגר את המתרחש. במקביל, יש לנהל את המערכה נגד חמאס בעזה תוך הבנה כי יש תקרה להישג צבאי. היעד...

בימים אלה, נראה כי "ירושלים על ראש שמחתנו" הוא ביטוי ההולם יותר את העניין שמגלה הציבור הערבי-פלסטיני בעיר מאשר את תשומת הלב של הציבור היהודי במתרחש בה. בעיר שוררים פערים ניכרים בין הקהילות המתגוררות בה, ורבים בה החיכוך והמתח. ההסלמה האחרונה והעימותים בתוך הר הבית, בשייח' ג'ראח ובשער שכם בין כוחות משטרה ומאות צעירים ערבים, הם עדות לפוטנציאל הנפיצות בירושלים והיותה בליבת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. תוכנית החומש שקבעה ממשלת ישראל לשיפור המצב התשתיתי-כלכלי במזרח העיר היא אמנם מגמה חיובית שיש להמשיכה, אבל כדי לשמור על היציבות...

מאמצי אבו מאזן ובכירי הנהגת פת"ח למנוע את הפיצולים בתנועה לקראת בחירות מאי 2021 למועצה המחוקקת קרסו. התנועה התפצלה לשלוש רשימות נפרדות בשל ריבוי מחלוקות, מאבקי כוח וזעם כלפי ההנהגה. הפיצולים מהווים קריאת תיגר על מעמדו של אבו מאזן כמנהיג כל יכול של הזרם הלאומי הפלסטיני ב-16 השנים האחרונות. יש בהם כדי להאפיל על מעמד פת"ח כגורם ההגמוני בזירה הפלסטינית, לזרז את מלחמות הירושה, לערער את היציבות הביטחונית בגדה המערבית וגם לשפר את מעמד חמאס כאלטרנטיבה לתנועת הפת"ח. התפתחויות אלה עלולות להוביל את ישראל להעמיק את מעורבותה בשטחי...

המזכר מתאר את התכנים והמעטפת של תהליך אנאפוליס 2008-2007 להסדר קבע בין מדינת ישראל לבין המייצגים של הפלסטינים – אש"ף והרשות הפלסטינית. הכותבים, שנשאו תפקידים מרכזיים בתכנון, בארגון ובניהול פגישות המשא ומתן, מתארים את המגעים וההתרחשויות "לפני ומאחורי הקלעים", בניסיון מאומץ לאתר את "שביל זהב" בין האינטרסים המתחרים והעמדות המנוגדות של הצדדים, במטרה להגיע להסדר יציב ובר יישום. הפרטים שמובאים במזכר ותיאור העמדות שהוצגו בחדרי המשא ומתן מהווים תצרף מורכב של מציאות החיים המשותפת והנפרדת של ישראל והפלסטינים. ככל...