בין התשעה לשנים-עשרה בינואר שנה זו ערך ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ביקור ממלכתי בסין. לאולמרט ולפמלייתו, שהפעם לא כללה אנשי תעשייה וסחר, נכונה סין אחרת, מדינה שבחודשים האחרונים נפלה בה החלטה שאין עוד להסתפק בציוני שבח על היקפי הבנייה חסרי התקדים ועל ייצור ויצוא מרשימים. בכל השבחים הללו היה מאז ומתמיד שמץ של פטרנליזם של מי שייצגו את העולם המבוסס והצביעו על התקדמותה היפה של מדינה המדדה מאחור. בתקופה האחרונה סין מתמקדת בצורך לתרגם את התוצאות המרשימות של מדיניות "הדלת הפתוחה", שראשיתה בשנות השמונים, לכדי השפעה גלובלית, פוליטית...
ב-12 ביולי 2016 פרסם בית הדין הקבוע לבוררות בהאג (PCA) את פסיקתו בעתירת הפיליפינים בנוגע לסכסוך עם סין בים סין הדרומי. בפסיקה, הנוטה באופן מובהק לצד הפיליפיני, נכתב כי לטענות סין על אודות ריבונותה בתחום ״קו תשעת המקפים״ אין בסיס חוקי. משרד החוץ הסיני מדגיש כי סין מצייתת לחוק הבינלאומי ותמשיך לעשות זאת, וטוען שלמעשה, הפסיקה מהווה הפרה של החוק וסין הינה זו שמבקשת לשמור עליו. ישראל נמנעה מהצטרפות לאמנת הים, בין היתר מפני חשש מהיגררות כפויה לבתי דין בינלאומיים. תיק זה הינו דוגמא לכך שאין למדינות, ואפילו לא למעצמות, שליטה בטריבונל...
סגנית ראש ממשלת סין, ליו יאנדונג (Liu Yandong), קיימה סבב ביקורים במזרח התיכון, שכלל את ישראל, מצרים והרשות הפלסטינית. בישראל נכחה בפתיחתה של ועידת החדשנות ישראל-סין לשנת 2016. ליו ונתניהו הכריזו על אודות פתיחת שיחות להסכם סחר חופשי בין ישראל וסין וליו הצהירה כי "ישראל ידועה בעולם בזכות החדשנות שלה ולכן חשוב לקדם שיתוף פעולה בינה ובין סין, ששמה לה כמטרה פיתוח מבוסס-חדשנות". הסכם סחר חופשי, לאחר שייחתם וייכנס לתוקף, יוכל להכפיל את הסחר בין שתי המדינות, שעמד ב- 2015 על 8 מיליארד דולר. הביקור, כפי שהוא מוצג על ידי סין עצמה,...
השותפות החדשה בין מצרים לסין מהווה תזכורת לדינמיות המאפיינת את הסביבה המזרח תיכונית בעת הנוכחית. כך, למשל, על גורמים בישראל הדוגלים בקידום תהליך השלום עם הפלסטינים במסגרת תכניות אזוריות לבחון את תקפות הצירים האזוריים המסורתיים נוכח התהוות צירי פעולה חדשים, החורגים מהתבניות האזוריות המוכרות. גם אם צירי פעולה אלה אינם באים בהכרח על חשבון צירים ישנים, הרי שיש בהם כדי לייצר דיפלומטיה אזורית רב-שכבתית, מורכבת ומגוונת יותר. מצרים עודנה חברה בכירה בציר הסוני המקורב לארצות הברית, אך ציר זה רופף כיום יותר מבעבר; היא מנהלת אותו במקביל לקשרים...
בסוף נובמבר 2015 חתמו ממשלות סין וג'יבוטי הסכם להקמת מתקן לתמיכה במבצעי צבא ימיים במדינה שעל מיצרי באב-אלמנדב. הקמת הבסיס איננה בגדר הפתעה וכן אינה מהווה שינוי משמעותי מידי בסביבה הביטחונית של ישראל, במרחב או ביחסים בין המעצמות. עם זאת, התשתית תקל על סין להמשיך בנוכחותה הימית הצבאית בסמוך לחופי אפריקה ולהרחיבה, להשתתף במשימות בינלאומיות ולצבור ניסיון מבצעי, ובנוסף לקדם ולהמחיש את חזונה המוצהר להיות מעצמה ימית, בהתאם לעוצמתה ולאינטרסים הגלובליים שלה. התפתחות זו, אינה מקרינה ישירות על ישראל, הגם שהיא משקפת את תרבותה האסטרטגית של סין...
קובץ מאמרים זה, נכתב על ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי וכותבים אורחים במטרה לבחון דרכי התמודדות אפשריות עם האתגר שמציבה 'המדינה האסלאמית', שהוא בין האתגרים המחשבתיים, הפוליטיים-חברתיים והצבאיים, המרתקים ביותר שנמצאים על סדר היום של המערכת הבינלאומית ב-2016.
'המדינה האסלאמית' פרצה בסערה לזירת המזרח התיכון, כישות שעצם מהותה והתנהלותה קוראות תיגר על הסדר המדיני והפוליטי, הקיים באזור. כיבושיה של 'המדינה האסלאמית' בתחומי עיראק וסוריה, הזרועות ששלחה למדינות נוספות באזור והאכזריות המאפיינת את התנהלותה, מהווים מוקד חשש ועניין אזורי...
בתקשורת הפומבית בין הצדדים בעלי העניין בים סין הדרומי ניתן ביטוי נרחב הן למסרים שנועדו הכלים הצבאיים להעביר, כלומר המחשת הנורמות השולטות והנחישות לקיימן, והן לניתוח הביטויים הקונקרטיים של הפעילות הצבאית. הכלים הצבאיים נועדו לגבות ולחזק את עמדות הצדדים וטיעוניהם בסוגיות המחלוקת, להמחיש נורמות ונחישות ולגדר את גבולות המיקוח, אולם הם אינם פטורים מניהול הסיכונים שמקורם ברמה הטקטית, והם מצווים להימנע מהדרדרות ומהסלמה. מפגשים בין כלי טיס וכלי שיט ישראליים לכלים של מעצמות אזוריות ועולמיות הפכו לשכיחים יותר בשנים האחרונות, והפעילות הצבאית...
ברור שהיוזמות הכלכליות של סין – במסגרתן היא מזמינה את כל המדינות הרלוונטיות, כולל ישראל, לקחת חלק – נושאות משמעות פוליטית רבה לישראל, במיוחד לאור המאמצים הנוכחיים של הפלסטינים ושל מדינות וארגונים אחרים לבודד אותה. השתתפות ביוזמות הסיניות יכולה לפתוח בפני ישראל דלתות באסיה, שנכון להיום סגורות בפני חברות וגופים כלכליים ישראלים. עם זאת, אין זה תחליף לצורך במחקר אסטרטגי רציני, שימפה את כל המשמעויות האסטרטגיות ארוכות הטווח שיש למעורבות ישראלית ביוזמות סיניות חדשות מבחינה מדינית וכלכלית.
האם סין תצליח להתגבר על המכשולים בדרכה לממש את היעדים הכלכליים שלה ולמנוע האטה? המשימה אמנם נראית לא פשוטה, אבל סין כבר הוכיחה בעבר את יכולתה לפעול ביצירתיות ולהתגבר על מכשולים מורכבים. די אם נבחן את קצב ההתפתחות של סין במהלך 30 השנים האחרונות, על מנת להבין שסין אינה פועלת על פי ה"ספר" שהעולם המערבי מכיר. שיטת הממשל הסינית אמנם יוצרת הגבלות מסוימות על המגזר העסקי, אך מנגד, מאפשרת להניע תהליכים ולצעוד קדימה בעוצמה. היכולת הזו וכן גישה לכמות עצומה של הון, הן המפתח לצמיחה ולחדשנות, שעשויות להמשיך ולהצעיד את סין קדימה.
הפרסומים על מגעים המתנהלים בחודשים האחרונים בין בעלי תנובה לתאגיד המזון הסיני ברייט פוד על מכירת השליטה בחברה וידיעות על מגעים למכירת כלל ביטוח לקבוצת משקיעים סינים, הציתו בישראל ויכוח ציבורי סוער על החדירה הסינית לארץ. החשש מהעברת השליטה בחברות ישראליות, הפועלות בתחומי הטכנולוגיה, המחצבים והתשתיות, לחברות ומשקיעים מסין מבוסס על נימוקים מגוונים, ביניהם שחלק מעמדותיה של סין לגבי המזה"ת אינן עומדות בקנה אחד עם האינטרסים הישראלים, כולל סיוע לאיראן. לעומתם, מצדדי ההשקעות הסיניות טוענים שהתאגידים הסיניים, אינם אלא ארגונים כלכליים...
