גם בתחומי החוץ והביטחון (שנדחקו לשולי מערכת הבחירות), חתר סרקוזי להטביע את חותמו. האם עלה בידו לעשות זאת? כדי להשיב לשאלה, אתייחס לכמה סוגיות שאליהן נדרש סרקוזי במהלך נשיאותו, תוך דגש על הסוגיות הקשורות לאזורנו בכלל וליחסים עם ישראל בפרט ואבחן, על בסיס הצהרותיו ומצע מפלגתו את עמדותיו של הנשיא הנבחר הולאנד בסוגיות הקשורות לישראל. בצד מדיניות ההמשכיות בכמה סוגיות (המדיניות הגרעינית, המימד הים-תיכוני והקשר עם העולם הערבי, לדוגמא), ניצל סרקוזי הזדמנויות בצד התאמת מדיניות לנסיבות המשתנות. בכך הותיר את הרושם של אלתור ואופורטוניזם.
האירועים בטולוז הדליקו זרקור נוסף לעבר האיום שמציב הג'יהאד העולמי על אירופה וכן לעבר בעיות הנמצאות מזה זמן על סדר יומן של צרפת ומדינות האיחוד השונות, ובראשן קשיי האינטגרציה של קהילת המהגרים המוסלמית וסוגיית האנטישמיות. מניתוח האירוע בטולוז, הן בצדו המעשי, שהתבטא ברצח בדם קר של חיילים צרפתים ואזרחים יהודיים, בכללם ילדים, והן בצדו האידיאולוגי רעיוני, אותו טרח הרוצח לפרט במהלך הדיאלוג שניהל עם אנשי היחידה שצרו עליו, ברור, כי מוחמד מראה הוא תוצר "קלאסי" של תעשיית הג'יהאד העולמי, שכמוהו הכשירו אל-קאעדה ושותפיו עוד צעירים רבים...
מזכר זה, שרואה אור במלאת שנה לפרוץ הטלטלה במרחב הערבי, נועד לספק מעין מאזן ביניים ולעמוד על המשמעויות הנגזרות מהאירועים שהתרחשו במדינות ערב השונות. המחאה הערבית ניזונה ממצוקות חומריות שהשתלבו בהדרגה בשיח שתבע לשנות את ההסדרים הפוליטיים הקיימים. עם זאת, הדרישות העמומות של המפגינים, היעדרה של חברה אזרחית מגובשת וקשיי המשטרים להיענות לתביעות, עלולות להביא לכך שהמחאה הערבית תמצא מחסה בזהות העדתית, השבטית ו/או באסלאם הקיצוני ותביא להחלשות נוספת של מדינת הלאום הערבית.
אף על פי שאיראן מנסה להמעיט בערך החלטתו האחרונה של האיחוד האירופי בדבר הטלת סנקציות נוספות, לרבות אמברגו על ייבוא נפט ממנה, אשר ייכנס לתוקף החל מיולי 2012, מדובר בתאריך יעד ברור להגעה להסכם כלשהו עם המערב. איראן מתחילה, ככל הנראה, להרגיש את לחץ העיצומים שהטילו עליה מועצת הביטחון של האו"ם ואחרים, בפרט ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי. על כך מלמדת הסכמתה של איראן לחידוש השיחות על סוגיית הגרעין האיראני. עם זאת, בבחינה של סבבי השיחות הקודמים, אפשרות זו אינה צופנת הבטחה גדולה לעתיד. בעבר, השתמשו האיראנים בשיחות כאמצעי להרוויח זמן,...
החלטת ממשלת ישראל בדבר כוונתה לפרסם מכרז על בניית אלף יחידות דיור בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, גררה כצפוי תגובה מצד הממונה על מדיניות החוץ והביטחון של האיחוד, הגב' אשטון. פחות צפויה הייתה תגובת ממשלת גרמניה וההודעה שפרסמו ארבעת חברות האיחוד האירופי החברות במועצת הביטחון – גרמניה, צרפת, בריטניה ופורטוגל. לתגובות אלו יש לצרף את הפרסום שניתן למסמך, שנכתב על ידי שגרירי נציגויות האיחוד בישראל ולפיו מציעים חלק מהנציגים להציב את סוגיית ערביי ישראל על סדר היום של האיחוד כמו גם את המחאה שהגיש שגריר האיחוד האירופי בישראל למשרד החוץ, בעקבות...
הוועידה הכללית של המדינות החברות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית (סבא"א) התכנסה ב-19 בספטמבר 2011 בווינה למפגשה השנתי. חלק מהחברות בארגון מתקשות שלא להכניס לדיונים נופך פוליטי. אחת העדויות השכיחות לכך היא פעילות המדינות הערביות בהנהגת מצרים, שמעלה הצעות החלטה הקשורות ליכולות הגרעיניות המיוחסות לישראל. מצרים רואה בוועידה השנתית במה ראויה להציג בה את מאמציה להביא לפירוקה של ישראל מיכולתה הגרעינית.
השאלה הנשאלת היא האם האיחוד זקוק לחוויה משברית שתעלה בחומרתה על המשבר הנוכחי ושתעמיד את עתידו והישגיו הרבים בסימן שאלה, על מנת להבהיר למנהיגות ולציבור שכל פתרון למעט פתרון קולקטיבי – לא יועיל. ומכאן הצורך להתעלות מעל לשיקולים הלאומיים קצרי הטווח לטובת האינטרס האירופי ארוך הטווח שהוא הסיכוי היחיד של מדינות אירופה להתמודד בהצלחה עם אתגרי המערכת הבינלאומית במאה העשרים ואחת.
עם כניסת חודש הרמדאן המשבר הפנימי בסוריה מעמיק. הדיווחים על רצח קולקטיבי של אזרחים והטענות על פשעים נגד האנושות שנוקט משטר בשאר אל-אסד מתגברים. במקביל, מספרם של המשתתפים בהפגנות של ימי שישי האחרונים חצה, כנראה, את סף המיליון ומשקף מגמה מרכזית: התעצמות המחאה והחרפת המשבר בתוך סוריה. מאוד ייתכן שבמהלך הרמדאן, חודש הצום באסלאם, תיווצר מסה קריטית של מפגינים. פירושו של דבר שלא רק שמשטר אסד נתון לאיום קיומי עקב מהומות הדמים, אלא שכתוצאה מתגובת שרשרת מכסת ימיו הולכת ואוזלת.
ההודעה של הרמטכ"ל הטורקי ושל ראשי זרועות היבשה, הים והאוויר בצבא הטורקי על פרישתם היא למעשה החותם הסופי בתהליך נטרול הצבא בתורכיה כשחקן פוליטי משמעותי. תהליך זה עומד במרכזה של מהפכה שקטה העוברת על טורקיה מאז עלתה מפלגת הצדק והפיתוח לשלטון לראשונה, בשלהי 2002. מפלגה זו הצליחה להביא לכרסום במעמדו של הצבא שנתפס כ"מגן" החילוניות בטורקיה ולפגיעה בהיבט זה ובהיבטים אחרים של מורשת אתאטורק. לתהליך זה של נטרול כוחו הפוליטי הפנים-מדינתי של הצבא יש חשיבות בראש ובראשונה ביחס למתרחש בתוך טורקיה אך יש לו משמעויות גם בהקשר של מדיניות...
ההמלצה לקיים בשנת 2012 כינוס בנושא הקמת אזור נקי מנשק להשמדה המונית (WMDFZ) במזרח התיכון, שנכללה במסמך המסכם של ועידת המעקב של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT RevCon) שהתקיימה ב-2010, לא הניבה עד כה התקדמות ממשית. זהותו של מי שיתווך ויגשר בין הצדדים לקראת הכנס (facilitator) טרם נודעה, וחשוב מכך, אין סימן כלשהו להתקדמות מהותית בגיבוש הסכמה – במזרח התיכון ומחוצה לו – בנוגע למטרה המיידית של כינוס זה, לפורמט שבו יתנהל, ולתוכנו. הטלטלה הפוליטית שאוחזת במזרח התיכון בששת החודשים האחרונים, וכן אי היציבות המתמשכת של ממשלות ומשטרים בכמה...
ההצלחה של ארדואן ומפלגתו לזכות במספר רב יותר של קולות מאשר בבחירות הקודמות, וכן סקר דעת הקהל האחרון של מכון Pew המעיד על כך שהציבור התורכי אופטימי ביחס לעתידה של תורכיה מצביעים על כך שלמעשה היו הבחירות הנוכחיות הצבעת אמון בראש ממשלת תורכיה, רג'פ טייפ ארדואן. התורכים סומכים עליו שיוכל להמשיך לקדם את כלכלתה של תורכיה, לפתח את התשתיות בה, ואף למגינת חלק אבל לשמחת רבים- לאפשר יותר מקום לדת בחיי היומיום ובפוליטיקה התורכית. גם רבים מאלו שהצביעו עבור מפלגות האופוזיציה בסתר ליבם מרוצים מכך שהוא ימשיך להיות ראש הממשלה ושהיציבות השלטונית...
המרחב הקיברנטי הוא מרחב לחימה חדש בשדה הקרב המודרני. במזכר זה מתוארים מאפייניו הייחודיים של המרחב החדש, ונסקרים האירועים וההיערכויות בתחום הקיברנטי במדינות שונות ובהן – ישראל.
