כל הפרסומים בנושא מלחמת חרבות ברזל

התגברות התקיפות של המיליציות הפרו-איראניות נגד הנוכחות האמריקאית בעיראק ובסוריה והתגבור המקביל של הכוחות האמריקאיים באזור, לצד אזהרות בכירי הממשל המטילים את האחריות למתיחות על איראן – כל אלה מעידים על אפשרות להסלמה. אמנם, ארצות הברית ואיראן שתיהן אינן מעוניינות בעימות ישיר ביניהן, אך להתפתחויות אלה, נוסף לאפשרות של הידרדרות בין חיזבאללה לישראל, פוטנציאל ממשי להביא להתנגשות ישירה בניהן. אם ההרתעה האמריקאית תיכשל, יעלה הצורך לתרגם את האיומים שמשדר הממשל למעשים ובכלל זאת פעולות קינטיות ישירות נגד יעדים איראניים. ככל שהמסרים האמריקאים...

מאז תחילת המלחמה בעזה מתנהל בגבול ישראל-לבנון עימות בעצימות נמוכה בין צה"ל לחזבאללה וגורמים פלסטינים הפועלים משם בחסותו. חזבאללה יזם את יריית הפתיחה (ב-8 באוקטובר) ואימץ עד כה פעולה מוגבלת: בעיקר ירי רקטות וטילי נ"ט מונחים, בצד ניסיונות חדירה לישראל. המענה הסימטרי אך נחוש של צה"ל, שגרם למותם של עשרות מאנשי הארגון, הוביל לצמצום מסוים בהיקף הפעילות בצד הלבנוני, שהתרחב שוב ואף עלה מדרגה בעקבות תחילת המהלך הקרקעי בעזה (ב-28 באוקטובר). צפוי שחזבאללה ישאף לשמר "גבול חם" ולהותיר את האפשרות לפתיחת חזית נוספת על סדר...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך שלושה סקרי דעת קהל[1] שבועיים אשר ביקשו לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן לקריאת פירוט עיקרי הממצאים לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל השלישי נערך בין התאריכים 26-29.10.2023 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית", במהלכה רואיינו באינטרנט 500 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות...

מתוך האסון ב-7 באוקטובר, הכבד ביותר שפקד את ישראל מאז קום המדינה, מסתמנת הזדמנות אסטרטגית בעלת ממדים היסטוריים: נכונות אזורית ובינלאומית לכונן קואליציה נגד חמאס ונגד איראן ושלוחיה הפועלים במזרח התיכון ומעבר לו. אמנם, כדי לממש הזדמנות זו, שהיא בחזקת "זהב מקש", תידרש ישראל לנקוט צעדים בעלי משמעות מדינית וציבורית גבוהה, בפרט בהקשר תהליך מדיני עם הפלסטינים. על כן, ממשלת ישראל מתקשה לקבל החלטה שתאפשר לה לנצל את האפשרות החיובית שבפניה. ואולם, הזדמנות זו עלולה להתפוגג, אלא אם תמונף לאלתר, ולהותיר את ישראל במגמת דעיכה, תוך כרסום...

בדיון המתנהל על אודות מהות והיקף החובות שיש לישראל מול האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה ניכר בלבול רב ועולות שאלות: האם מדובר בשטח כבוש? האם מותר למנוע אספקת חשמל? האם מותר להטיל מצור? האם חייבים לאפשר כניסת סיוע הומניטרי? האם מותר להודיע לאזרחים לעזוב אזורי קרבות? מטרת מאמר זה היא לעשות סדר בנושא בהתייחס לסוגיות הבאות: טענות כי רצועת עזה היא שטח כבוש על ידי ישראל; איסור הרעבה; החובה לאפשר מעבר סיוע הומניטרי; הכללים החלים על הטלת מצור ואלה החלים על הודעה לאזרחים לעזוב אזורי קרבות.

השימוש ברחפנים על ידי חמאס בפתיחת מתקפת הטרור בנגב המערבי, אשר התפתחה למלחמת 'חרבות ברזל', המחיש את הסיכון הרב הטמון בכלים הללו, חרף היותם טכנולוגיות מדף פשוטות וזולות. ראוי לבחון את המשך ההתמודדות עם איום זה ועם טכנולוגיות מדף אחרות, העלולות אף הן להיות איומים אסטרטגיים, למשל יישומי בינה מלאכותית.

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך שני סקרי דעת קהל[1] שבועיים אשר ביקשו לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן לקריאת פירוט עיקרי הממצאים לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל נערך בין התאריכים 19-22.10.2023 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית", במהלכה רואיינו באינטרנט 500 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה...

ביקור הנשיא ביידן בישראל ובאזור בעיצומה של הלחימה ממחיש ביתר שאת את התייצבותה המלאה של ארצות הברית לצד ישראל ואת תמיכתה המעשית בשימור ובחיזוק יכולות צה"ל ובהרתעת איומים פוטנציאליים מזירות אחרות, בדגש על חיזבאללה ואיראן. אך הביקור נועד גם כדי להבין מהן מטרות המערכה, הסיכויים להשיגן והדגשים לגבי היום שאחרי. התמשכות המערכה צפויה לייצר פערים בין מדיניות ישראל וארצות הברית עקב רגישות הממשל להתפתחויות בזירת הלחימה, לחצים שיפעילו שחקנים אזוריים ובינלאומיים ודעת הקהל בארצות הברית עצמה. כבר עתה הממשל מתעקש על מימוש לאלתר של מנגנון שיאפשר...

על רקע מתקפת חמאס על יישובי הנגב המערבי והמלחמה המתנהלת בעקבותיה ברצועת עזה, עולות תהיות לגבי תחולת החוק הבינלאומי על המתרחש. מאמר זה מבהיר את עקרונות החוק הבינלאומי הרלוונטיים בהיבטים מהותיים שונים לאירועים – הן מתקפת חמאס והן המלחמה ברצועה.

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך סקר דעת קהל[1] שביקש לבחון את עמדות הציבור בנושא. לחצו כאן לקריאת פירוט עיקרי הממצאים לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל נערך בין התאריכים 12-15.10.2023 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "מדגם", בראשות מנו גבע, במהלכה רואיינו באינטרנט 500 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם  טעות...

בבוקר שבת שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתח ארגון חמאס במתקפת פתע רצחנית נגד ישראל. בסדרה של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות הובילה המתקפה ליותר מ-1,300 נרצחים, רובם המכריע אזרחים, מעל 3,300 פצועים, וכ-150 שבויים וחטופים. המספרים עדיין מתעדכנים. קורבנות המתקפה הם ישראלים, אולם יש להתייחס אליה כאילו נעשתה נגד האנושות כולה. האכזריות שליוותה את המתקפה והזוועות שבוצעו במהלכה מפרים את הקודים האנושיים הבסיסיים ביותר, ומאיימים לא רק על השלום והביטחון של ישראל אלא של העולם החופשי כולו.