השבועות האחרונים מזמנים אירועים בזירות הקרובה והרחוקה יותר, הטורפים את הקלפים המוכרים בהקשר של רצועת עזה ומייצרים תנאים אפשריים לתפנית, בתנאי שישראל תשכיל לנצלם ולמנפם בשיתוף פעולה עם מצרים ומדינות המפרץ.
מסמך העקרונות המעודכן של חמאס נועד לאתגר את שליטתו המסורתית של ארגון פתח באש"ף בפרט ובזירה הלאומית הפלסטינית בכלל, ולהציב גישה מדינית מתחרה לזו שמוביל מחמוד עבאס. ההבדל המהותי בינו לבין אמנת חמאס מתמקד במשקל שניתן בו לממד הפלסטיני־לאומי ביחס למשקל האסלאמי. הגם שחמאס נותר תנועת טרור עוינת, שאינה מכירה בישראל ואינה משלימה עם הלגיטימיות שלה להתקיים, אי אפשר להתעלם מכך שבמסמך יש סימנים לפרגמטיות מצד חמאס, שנובעת ממצוקתו. זו מציאות שנכון לנסות להפכה להזדמנות עבור ישראל.
לפני כשבועיים דיבר ראש הממשלה בכנסת על פריצת מערכת "צוק איתן" ב-2014 בניגוד לכוונות הממשלה ולמאמציה, ועל החלופות למערכה: המדינית שאיננה רצויה (הסדר עם חמאס) והצבאית שלא נבחרה (כיבוש עזה). הדברים מקבלים משמעות עכשווית, נוכח התגברות הלחצים המהירה ברצועת עזה כיום, ועמה החמרת הסיכון בהתפרצות עימות נוסף, אשר ישראל איננה חפצה בו. גם במסגרת מדיניותה הנוכחית, על ישראל ליזום בהקדם עשייה נמרצת להפחתת הלחצים ההומניטאריים-כלכליים על רצועת עזה, כדי להאט את הצטברותם המאיצה הסלמה; במקביל, עליה להיערך לפריצת המערכה ולהתפתחותה עד לכדי כיבוש...
הגיליון הראשון של "מעבר לרשת" עוסק בשלושה מרחבים מרכזיים שתפסו את מרכז השיח בחודשים האחרונים. רצועת עזה זוכה לחלק נכבד בגיליון בעקבות מספר תהליכים משמעותיים שמתהווים בה, ויכולים ללמד על מורכבות שמאפיינת זירות נוספות באזור כמו גם על פרשנות שגויה של ישראל. הנושא השני הוא הנשיא החדש בבית הלבן, דונלד טראמפ, והדרך בה נתפש בימיו הראשונים בתפקיד בעולם הערבי. מה שנדמה לפעמים שלקוח מקומדיה הוליוודית טומן בתוכו מסרים קשים עבור הציבור במדינות ערביות ומוסלמיות, והשיח בהן נע בין גיחוך לדאגה. הנושא השלישי הוא המלחמה בסוריה עם פתיחתה של...
ללא גינוני טקס פורמאליים והרחק מעין התקשורת הגיעו מצרים ומחמאס בפתח 2017 לשורה של הבנות ביוטחוניות, מדיניות וכלכליות, שתכליתן לשמש בסיס לשיפור היחסים ביניהן. משלחת של חמאס בראשות סגן יו"ר הלשכה המדינית, אסמאעיל הניה, וחברי הלשכה המדינית מוסא אבו-מרזוק ורוחי מושתהא, ערכה בסוף ינואר ביקור בן מספר ימים בקהיר, שבמהלכו נועדה עם גורמי בטחון מצריים, בראשם ראש המודיעין המצרי, לואא' ח'אלד פוזי. משלחת ביטחונית של חמאס, שכללה נציג בכיר של הזרוע הצבאית "עז א-דין אל-קאסם",יצאה לביקור עוקב בראשית פברואר. ביקורי המשלחות הרשמיות היו...
שקלול רכיביו של מאזן הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לקראת סוף 2016 ומבט לעתיד הקרוב — שנת 2017 ואילך — מלמדים כי הגורמים המשפיעים לחיוב על מצבה האסטרטגי של ישראל נותרו כשהיו לפני שנה: היא חזקה מבחינה צבאית; האיום הצבאי הישיר עליה פחת במידה משמעותית והיא מצליחה להימנע מעימותים וממלחמות רחבות־היקף, בפרט נוכח מגמת הירידה הנמשכת באיום הנשקף לה מהמדינות הערביות בסביבתה; הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לבין איראן בקיץ 2015 דחה את מימושו של פוטנציאל הגרעין האיראני המאיים; על רקע המאבק של העולם הערבי — המאבק הסוני בהקצנה השיעית וכן המאבק...
לנוכח החשש הגובר מכך שהכלכלה הקורסת והתסיסה הגוברת ברצועת עזה יובילו לחידוש העימות בין ישראל לחמאס, הביעו באחרונה בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון תמיכה בתכנית לבנות ברצועה נמל ימי, ובלבד שהפרויקט יישען על הסדרי ביטחון הולמים. עד כה, למעט השרים ישראל כ"ץ ויואב גלנט, ממשלת ישראל לא ביטאה בפומבי עמדה רשמית בקשר לתכנית. נראה כי הדבר נובע משיקולים הנוגעים לאינטרסים של שחקנים אזוריים נוספים, כמו גם לסוגיות ביטחוניות. מאמר זה עוסק בכמה מן השיקולים, שראוי כי ינחו את הדיון בנושא.
התפיסה הרווחת בישראל שלפיה השתתפות הצעירים הפלסטינים בחפירת מנהרות ובפיגועי דקירה, היא תולדה של תהליכי הדתה, המובלים על ידי חמאס, ושל הסתה המנוהלת על ידי הרשות הפלסטינית – מוטעית ומטעה. מאמצי ההתמודדות בזירת הרשתות החברתיות, בלי הידרשות לסוגיות הליבה הבעייתיות, הקשורות בזירה הפלסטינית, ובפרט למצוקותיה ולמקורות תסכולה של השכבה הצעירה בזירה זו, לא יועילו לצמצם את תופעת ילדי המנהרות או את תופעת ילדי הסכינים. נדרשת הכרה בכך שלצד ניסיונות לגבש פתרונות מבצעיים (וחלקיים) לסימפטומים (חפירת המנהרות ההתקפיות וטרור הסכינים) וכן לצד פעילות נגד...
סבבי הלחימה החוזרים נגד חמאס ברצועת עזה מאז 2009 לא השיגו את היעדים האסטרטגיים הנחוצים: השגת הרתעה ארוכת טווח, פגיעה קשה בחמאס והחלשתו והטלת מגבלות חמורות על התעצמותו הצבאית. אין זו הפתעה שחמאס, המכין את עצמו בימים אלו לעימות הבא עם ישראל, משקיע מאמץ מרוכז בחפירת מנהרות. בסל השיקולים הנוכחי אל מול רצועת עזה הפתרון האופטימלי עבור ישראל הוא מציאת פתרון טכנולוגי נגד איום המנהרות ההתקפיות, שיאפשר לדחות את העימות הבלתי-נמנע עם חמאס ולהגיע אליו מעמדה יותר טובה לכשיפרוץ. אולם, אי-הבשלתו של פתרון כזה יוצר דילמה בנקודת הזמן הנוכחית לגבי אופן...
מבצע "צוק איתן" (7 ביולי — 26 באוגוסט 2014) היווה את אתגר הלחימה המורכב והממושך ביותר אליו נכנס חמאס במסגרת מעגל הדמים עם מדינת ישראל הנמשך מאז היווסדו בשנת 1987 . מוקדם עדיין להעריך את הישגי המערכה ותוצאותיה, שכן אלה אינם ברורים דיים לפי שעה מבחינתם של שני הצדדים, ויידרש עוד זמן כדי לקבוע האם היעד הישראלי העיקרי — השגת הרתעה ארוכת טווח מול חמאס — אכן התממש. במהלך המבצע עשה חמאס שימוש בכל היכולות שברשותו והפעיל אמצעי לחימה רבים ושיטות לחימה מגוונות כבר משלבי המערכה הראשונים. אמצעים אלה כללו ירי רקטי לכל אורך ימי הלחימה...
בשבועות האחרונים מתרבים הדיווחים על כך שמתקיים משא ומתן בין ישראל לחמאס בדבר הסכם ייצוב לטווח ארוך. יש אינטרס ישראלי אמתי בייצוב הפסקת האש עם החמאס. המצב ברצועה הוא כפצצת זמן, שדינה להתפוצץ במוקדם או במאוחר. משום כך, לישראל חשוב לפעול לשיפורו. אבל ספק רב האם ממשלת ישראל הנוכחית מסוגלת לשנות את התפיסה הבסיסית שלה מול חמאס, המבוססת על ניהול הסכסוך ולא על ניסיון להתקרב ליישובו. לכן לא קיימת נכונות להגיע להסכם ארוך טווח – המכונה על ידי הפלסטינים "הודנה" – עם חמאס, ולשלם את מחיריו. הניסיון להעמיק את ההבנות עם חמאס כנראה יימשך,...
יוזמה מדינית מפורטת, מדורגת וארוכת טווח בלבד, תסייע לשכנע את הרשות הפלסטינית, כי תכנית 'עזה תחילה (שוב)' אינה מיועדת לעקוף אותה כנציג המוכר של העם הפלסטיני בתהליך מדיני, וכך לרכך את עמדתה לגבי תיאום עם חמאס. אשר לחמאס, יוזמה מדינית תוכיח לארגון שפרויקט השיקום אינו מיועד, בשום אופן, להקל על נוכחותו הצבאית ברצועה. אמנם, פירוק חמאס מנשקו הוא יעד לא-ריאלי בנסיבות הנוכחיות; גם בלימתו של מאמץ ההתחמשות של הארגון תהיה קשה להשגה ולביצוע. ועדיין, עצם היציאה לדרך של שיקום כולל של הרצועה תאותת לחמאס שעליו לנקוט ויתורים רבים בתמורה, הן כלפי הרשות...